חשיפה באינטרנט - מה דעתכן??

[רומי^^]

יפה כתבת...

ועל זה יש לי ויכוח תמידי עם האיש שלי - שטוען שאין סיכוי שהוא יפרסם את התמונות של הגורות לאחר שיוולדו (טפו טפו טפו). ואני כל הזמן אומרת לו שהרי הפרסום הוא לעיני אנשים שחלקם מכירים אותי כבר, ויש מפגשים והכל - אז למה לא??? עדיין לא הצלחתי לשכנע אותו, הוא עדיין מתעקש. טוב, בעצם יש עוד זמן אז.......נחכה ונראה.

 

[batcheni]

מסכימה איתך במיליון אחוז.

נכנסתי לפה שבוע שעבר לראשונה, מתלהבת וכתבתי שאשתדל להכניס תמונות של הנסיך הקטן. הבעל הוריד אותי לקרקע. הוא לא מסכים שהנסיך שלנו יככב באינטרנט... נכון שנורא בא לי להשוויץ איתו.... אבל אני מסכימה עם בעלי. יש בזה משהו. אז מצד אחד, כיף שיש קבוצת תמיכה, שמבינים אחד את השני וכו'. ומצד שני, מנסים להשאר מאחורי המסכה. אם רוצים להיות גלויים - יש משפחה, חברות וכו'..

 

[שלומית של השניים]

גם אני מתלבטת

הפעם הראשונה שהעלתי תמונות שלנו הלב שלי דפק, אבל הצורך לחלוק ולהשוויץ בפלאים שלי גבר על הכל. אני מאוד משתדלת לא להסגיר באיזה פורום אני משתתפת בו לאנשים קרובים, כי ממש לא מתאים לי שכולם יהיו שותפים לחוויות שלי, שחלקתי עם החברים כאן. מה גם שהרבה מאוד לא יודעים שההיריון הוא תוצאה של IVF... אני לצערי לא רואה פתרון לעניין - כל סוטה או מציצן ידע לעקוף גם סיסמה כפולה, ולהעביר הכל במסרים קצת מפספס את הרעיון של השיתוף. בוא נקווה שהכל ישאר תמים...

 

[ת ו ת]

אני גם בגישה של כבדהו וחשדהו

בפורום אני מופיעה רק תחת הכינוי כדי שעוברי אורח לא יוכלו לזהות אבל במסרים אני בהחלט משתמשת בשמי הפרטי כי אין לי בעיה להחשף בפני משתתפי הפורום הקבועים. תמונות לא פירסמתי מעולם ואמשיך כך למרות שמאוד מדגדג להשוויץ בפשושה שלי. מה שאני לא רוצה שידעו אני לא כותבת. אני לא מפרסמת תאריכי ימי הולדת "והמחיר" הוא שרק אני יכולה לפתוח בשרשרת ברכות

. את סיפור הלידה שלי סיפרתי כהודעה רגילה ולא כקובץ DOC ואני גם לא רוצה שהוא יופיע במאמרי הפורום. היה חשוב לי לשתף את מי שעברה איתי את כל התקופה ואני יודעת שאפשר לאתר את זה אם מתאמצים, אבל מזדמנים לא ימצאו את הסיפור בקלילות. אני חושבת שכל אחד שינהג בדרך שאיתה הוא יכול לחיות בשלום.

 

[קט קט]

שאלה מעולה שמטרידה גם אותי

אני מאד חצויה בעניין. מצד אחד מרגישה שזה ממש בית ואני מוצאת פה המון אנשים קשובים ומקסימים. מצד שני - אני הרבה פעמים חושבת על זה שזה קצת מוזר לי להיחשף ככה. לאו דווקא בעניין הסוטים למיניהם שהוזכרו כאן - זה לא מטריד אותי בכלל. יותר בעניין האישי שלי. כי הרבה פעמים מוזר להתייעץ עם אנשים שלא מכירים - מצד שני, הרבה פעמים זה הכי נוח וכיף. לא יודעת מה דעתי. מסתבר שאני עדיין כאן. אבל כנראה שהנוכחות המוגבלת שלי (חוץ מבעיית המחשב שלי...) קשורה אולי גם לזה.

 

[אפונת הגינה]

מבינה מאד אותך, באאבו.

בהתחלה (של הפורום הזה), למרות הסתייגות הבעל, שלחתי תמונות והרגשתי מאד חופשית. אחרי שהיה פה דיון בנושא שהועלה (בערך) ע"י שושי ואחרי שפתאום הבנתי שאפילו את השם שלי אני לא מרגישה בנוח לחשוף אז למה את התמונות של ילדי? ומצד שני, אני באמת לא חושבת שיכול להגרם נזק כלשהו מהחשיפה הזו (בגילאים האלו של הילדים). וחוצמזה, שאני מאד אוהבת לראות את הילדים של הפורום גדלים!

 

[ליאור של חנה]

אני אנסה לענות בצורה נורא כללית

וזה אומר לא רק בנושאים הספציפיים שהזכרת ראיית העולם שלי לגבי האינטרנט היא פשוטה, ולצורך העניין לגבי פורומים אני כותב בפורום כי נעים לי וזה משרת אותי לא נעים לי ? אני לא אכתוב לא נעים לך לפרסם ? אל תפרסמי בדיוק כמו שאם אופנת הנעליים עם עקב 20 סמ לא נוחה לך אין סיבה לדעתי ללכת ככה רק כי כולם הולכים יש לי משפט שמלווה אותי שנים בהרבה הקשרים "מה שאת ה מתבייש אל תעשה, מה שאתה עושה אל תתבייש" זה מסכם הכל בערך על רגל אחת לגבי פדופילים או כל סטייה אחרת יש כאלו שמדי אחיות עושים להם את זה או שמדי צנחנים עושה להן את זה אני חושב שלפרסם תמונות ילד שייכת לאותה קטגוריה כנראה שיהיו כאלו שזה יעשה להם את זה וזה יעשה להם לא פחות מלעמוד לידנו ברמזור ולראות את הילד ישוב בכסא שלו

 

[חמניה1]

כבר מזמן רציתי להעלות את הנושא הזה

(מחוסר זמן אני לא מעלה שום נושא). בסביבות פסח רציתי מאוד להשוויץ עם תמונות של בר ובעלי לא שמח (בלשון המעטה). הסיבה היא כל אותם סוטים שמסתובבים באינטרנט. הבנתי אותו (ואחרי כמה ימים לא התאפקתי) לכן אני משתדלת כמה שפחות להכניס תמונות של הגוזלית. לגבי החשיפה, בכלל מוזר לי שאני מצליחה להשתתף בדיונים מסוימים (יש כאלה שאני לא מרגישה נוח להשתתף בהם). הכי משונה שישנם פה אנשים שאני בכלל לא מכירה ואני מרגישה שהם יודעים עלי לאחרונה יותר מכמה חברות טובות שלי.

 

[sigaliot]

../images/Emo41.gif שמתם לב כמה בעלים מתנגדים

לפרסום פרטים אישיים באינטרנט? הם יודעים משהו שאנחנו לא יודעות??? לי אין שום בעיה עם זה , אני מספרת מה שאני רוצה ומה שאני מרגישה נוח לספר , מה שלא מתאים לי אני לא מספרת או לא מספרת על דפי הפורום , בשביל זה יש מיילים ומסרים אישיים.

 

[גאיה של זיו]

גברים גם לא נוטים לשיחות נפש

אולי כאן טמונה התשובה.... הערה: זה לא כולל את ליאור ועוד כמה גברים שאני מכירה, אבל בהחלט אפשר להכליל באמירה הזו את רוב הגברים.

 

[מרב של ערן]

ערן לא מביע בכלל דעה בנושא

מה שאומר שהוא אולי לא מתלהב אבל גם לא מביע התנגדות. אבל השבוע קרה לו משהו מצחיק והוא זרק לי 'ואני ממש מבקש שלא תספרי את זה לכל החברים בפורום.... הם יודעים עלי דברים שאפילו אני לא יודע על עצמי'

 

[סוכריה על מקל]

../images/Emo6.gif זה קורה גם לנו...

רון אומר לי "תשאלי את החברים שלך בפורום מה הם חושבים על זה ותראי שאני צודק..."

 

[sigaliot]

../images/Emo6.gif גם גדי אומר לי את זה המון...

אני חושבת שהוא ממש פיתח שיטות התחמקות לשאלות שלי....כל פעם שאין לו סבלנות להתעמק ולחשוב הוא אומר :"תשאלי בפורום"

 

[נורה של יובל]

מעניין מרב גם לנו זה קרה כמה פעמים

שאבי ביקש שאני לא ארוץ לספר לחב'רה מהפורום. או כמו הקט שאז סיפרתי בקשר לביוץ וכולם חשבו שאני בהריון במקרה הוא קרא וקצת כעס שאני רצתי לספר לכולם ואז אמרתי לו שהייתי ברוח שטות וזה היה כבדיחה.

 

[2 ענבל]

בהחלט מרגישה כמוך

השם שבחרתי ככינוי הוא לא שמי האמיתי...אני מרגישה מאוד קרוב אליכם ומציק לי שאני לא מופיעה בשמי...אבל השם שלי הוא לא שיגרתי ובתוספת פרטים כמו שמות הילדים ממש לא מעוניינת שמי שלא צריך שיזהה אותי... לגבי הילדים ...הבן הגדול שלי בן 10 ללא ידיעתו אני לא אפרסם תמונות ופרטים מזהים שלו... לגבי יובל היא עוד קטנה ואני מפרסמת תמונות לעיתים מאוד נדירות בכדי שמישהוא יקשר וידע שמדובר בנו. זאת הדילמה של ההשתתפות בפורום באינטרנט...אני מרגישה פעילה לעיתים הרבה פחות פעילה ממה שהייתי רוצה ולא תמיד מביעה את דעותיי וזאת באמת כדי שבין השורות לא יהיה מי שיקשר.

 

[חנה של ליאור]

לי אין שום בעיה עם זה

לא מתביישת בשום דבר שעליו אני כותבת ולכן אני לא רואה סיבה להסתיר משהו. החברים והמשפחה יקראו עלי בפורום? הם מקבלים דיווח שוטף גם בלי הפורום אז זה ממש לא משנה. גם בתקופת הטיפולים סיפרנו לכל מי שרצה ולכל מי שלא רצה לשמוע על מה שעובר עלינו כך שלא היה שום חידוש במה שסיפרנו פה. אצלי יש "בעיה" אחרת. אם אני רוצה לקטר קצת על ליאור אני לא יכולה כי הוא קורא בפורום. לא שזה קורה הרבה אבל מי לא מקטר מידי פעם? כבר עברה לי בראש מחשבה של כתיבה בשם בדוי אבל אני יודעת שאחרי שניה כולם יודעים שזאת אני אז מה הטעם? אין ברירה אלא להשאיר את הקיטורים לשיחות שלי עם אחותי... חנה

 

[Navva]

חשיפה וגבולות

אני מופיעה כאן בשמי הפרטי כנ"ל שי ומתן. אבל משתדלת לא נדב פרטים כמו מקום מגורים מדוייק וכד'. אני לא מפרסמת תמונות של מתן. יש לי רטיעה מהעיניין. אולי זה ברוח החוק שלא מציגים תמונות של קטינים בטלויזיה. אולי מפני חשבתי בזמנו לשלוח תמונה של מתן ל"הורים וילדים" אבל מאותה סיבה לא שלחתי. אני מרגישה לכתוב את עמדותי כאן ובפורומים אחרים, אך משתדלת לכתוב כך שלא אפגע באחרים ולא אגרום לסערות.

 

[היהלום שבכתר]

אין לי בעיה עם חשיפה וגם עם תמונות

מה כבר יכול להיות, מקסימום יגררו את הקראוון שאנחנו גרים בו

גם לא איכפת לי לצרף תמונות של עומריקו, לא מאמינה בעין הרע

ולא מפחדת מפדופילים למינהם, איך אמרו קודומותיי, אפשר לגזור תמונות בעיתון וגם רואים מלא'ן תינוקות ברחובות