חשיפה באינטרנט - מה דעתכן??

באאבו

New member
חשיפה באינטרנט - מה דעתכן??

משהו שמציק לי כבר חצי שנה - בדיוק מאז שהפכתי לאמא.. החשיפה של המשפחה שלי באינטרנט - סיפורים, שמות ואפילו תמונות.. זה מתחיל עם כינוי מוזר (בחייכן, אפילו אמא שלי לא היתה יודעת שבאאבו זו אני). אח"כ, מרגישים קצת בנוח ומתחילים גם לספר פרטים "מסגירים", כי מה זה משנה - כולן כותבות.. בהמשך, בשמחה ובששון עוברים לפורום שכן - וגם שם ממשיכים לנדב פרטים כי כבר מרגישים משפחה אחת גדולה, כולם חברים של כולם. ואז, סיפור הלידה - תצלום ראשון של החדר, עוד קצת פרטים, ואיך אי אפשר להשוויץ עם תמונות? זה כל כך מדגדגד. אז גם אני פירסמתי תמונות שלנו, שבאו עם הרבה ייסורי מצפון ושאלות עצמיות. לבסוף החלטתי לפרסם את התמונות, אבל את אלה "הפחות ברורות"... פחות ברורות עלק.
והשאלה שלי: לא נראה לכן קצת מסוכן להחשף בצורה כל כך גלויה באינטרנט? לפרסם תמונות של הילדים לכל מי שרוצה לראות? הרי הפורום חשוף לכל, למרות שהתחושה היא של סלון אישי. אם היתה לפחות איזה סיסמא או דרך "מתוחכמת" להכנס לאתר, ולהבטיח שמי שנכנס ומשתתף הוא באמת "אחד משלנו" זה היה הרבה יותר סביר. ברור לי שזה האינטרנט, עם היתרונות והחסרונות שלו, ובכל זאת - מאיפה אנחנו יודעים מי "צופה בנו מהצד"? ההקצנה היא כמובן, חס וחלילה, פדופילים.. אבל גם השכנה שלי לעבודה או גיסתי זה יותר מדי.. אני יודעת שלחלקכם, הדברים שכתבתי כאן ישמעו כשטויות במיץ, אבל אני גם יודעת שיש כאלה שיסכימו איתי - רציתי רק לשאול את דעתכן, מבלי חלילה לבקר אף אחד!. אגב, מאז שפירסמתי את התמונות שלנו קצת נעלמתי מהפורום מאותה הסיבה- אבל מסתבר שבעורקי זורם מיץ תפוזים
... אם תרשו לי, מעתה - אני נשארת באאבו, והגור הקטן שלי (ששמו די לא-שכיח) יקרא מעתה: "באאבו-בן". תמונות, למי שתרצה - אשמח לשלוח בצורה יותר "סמויה"..
 

love joy

New member
שותפה לדעה

אני מסכימה איתך, ומכיוון שדי קשה לי להיחשף, אני לא שמה תמונות של המלאכים בפורום (אשמח לשלוח במסרים). אבל אפשר להשתתף גם בלי להיחשף לגמרי. LOVE JOY
 
חשבתי על זה הרבה

בעיקר לנוכח העובדה שהבעל לא שש בהתחלה להיחשף ולקח לו זמן לצאת מהארון. בסוף החלטתי שאני מ-צ-פ-צ-פ-ת
לגבי פדופילים וסוטים למיניהם - מעולם לא הטריד אותי. אני לא מפרסמת כמעט תמונות עירום, ואם כן, אז החלקים החשובים מוצנעים. אם סוטה נהנה מתמונה של תינוק כמו שהוא, הוא יכול לגזור אחת מהעיתון. הוא לא צריך את שלי. חוץ מזה, כל עוד אני לא יודעת על זה, לא איכפת לי. בנוגע לגולשים לא קבועים ו"מציצנים" (ויש כמה שאני מכירה באופן אישי - מציצים ולעולם לא כותבים) - אני לא כותבת שום דבר שאני מתביישת בו. אני אדם פתוח ולא אכפת לי מי יקרא את הדעות שלי ואת הפירוט על חיי הילדים שלי. אני חושבת שמי שלא נמצא בעניין (כלומר מי שאין לו ילדים בגיל קרוב) לא ימשיך להיכנס באופן קבוע, פשוט כי זה ישעמם אותו. אני גם לא חושבת שהחיים שלי הם כאלה מסעירים עבור אנשים אחרים. ואם מישהו כן מקבל KICK מלקרוא על חייהם של אחרים, שיבושם לו. אני משתדלת לא לחשוף פרטים כגון שם משפחה וכתובת, אבל לפי השמות הפרטיים מי שמכיר אותי יזהה אותי וממש לא אכפת לי. מה יגידו הילדים שלי על זה בעוד 10 שנים. נחיה ונראה.
 
../images/Emo45.gif הוצאת לי את המילים מהמקלדת

גם אני לא כותבת שום דבר שאני מתביישת בו. דווקא הניק הלא-ממש-מסתורי שלי איפשר לחברה שנותק איתה הקשר אחרי הלידה של יערה לשלוח לי מסר. תמונות של אלה אין לי כרדע בעייה לפרסם כי היא עדיין גורה ומשתנה מיום ליום. חוץ מזה, מאוד חשוב לי לפרסם תמונות של שלבים שונים בחיים של פגיגים כדי לתמוך בהורים אחרים, אני יודעת שלי התמונות של "גיל יומיים" ו-"גיל חודשיים" מאוד מאוד עזרו. לגבי יערה - כיוון שהיא נמצאת במשפחתון כמה שעות ביום, והמראה שלה כבר "מגובש", אני די מסתייגת מפרסום תמונות שלה. לא יודעת מי מסתכל עליה כשאני לא נמצאת. לא משהו רציונלי, פשוט כיוון שהיא לא נמצאת מתחת לכנפיים שלי 24 שעות ביממה כמו אלה. גם את שם המשפחה ואת שמו של בעלי אני לא מפרסמת, כמובן. אבל במפגש במילא כולם מכירים את כולם.
 

עמית@

New member
תראי

זו אכן שאלה טובה והתלבטתי בה הרבה באשר לחשיפה שלי- אני לא רואה שום בושה ואין לי בעיה שידעו מי אני ומה שמי- אני לא כותבת על דברים (או מספרת דברים) שאני לא רוצה שידעו אותם-באשר לתמונות- גם אני בהתחלה התלבטתי ואמרתי לעצמי שמי יודע מי יעשה בתמונותשלי איזה שימוש- ואז פשוט אמרתי שאין מה לעשות- האינטרנט הוא כר רחב והשימוש שיכול לעשות זר בתמונה של תמר הוא הרבה הרבה פחות בעייתי עוברי מהשימוש יכול לעשות בה (
) איש זר ברחוב או אפילו מישהו ב"מציאות הממשית" ולכן התרתי את הרסן בנושא אני לא חושפת טלפונים או כתובות- אם כי מי שזקוק להן כנראה יוכל להשיגן על סמך פרטיי.
 
אין לי במה להתבייש... אני חושבת ../images/Emo3.gif

גם אני בחרתי כינוי מוזר, בעיקר בגלל ששם המשפחה שלי די מוכר והמשפחה של רון ידועה. אבל לאט לאט - הכרתי את החברים בפורום והם הכירו אותי, טוב לי פה, אני מרגישה בבית, ןאם אני לא משתפת אני מרגישה שזה לא הוגן - "לקחת" ולא "לתת". אז כבר כולם (כמעט) יודעים מי אני באמת, יונתן נחשף על ימין ועל שמאל וגם שאר המשפחה די "פה". והאמת - אז מה? אז מה אם השכנה מהבית ממול או המזכירה במחלקה הסמוכה תדע שאני כותבת בפורום הזה? ידעו שעברתי טיפולים? ידעו שאני חולה על התינוק שלי? ידעו מה אני אוהבת, מה אני חושבת, מה מפריע לי? אז מה? ישתמשו בתמונות של הבן שלי? מה יעשו איתן? אני לא מפרסמת תמונות עירום שלו (כמו שאנילא מפרסמת תמונות עירום של עצמי או של אף אחד אחר - זה קו אדום של כבוד מבחינתי), באופן מסחרי זה אסור אז אף חברה לא כולה להשתמש בזה. אם אדם פרטי בבית שלו רוצה להסתכל על התינוק שלי ולחשוב מחשבות מלוכלכות? שיבושם לו. הוא יכול הרי גם לראות את יונתן ברחוב ולחשוב כל מיני מחשבות. ו"סמויים" - זה בסדר בעיני, אנשים שעוקבים אחרינו אבל בצורה חיובית, קוראים ולא כותבים. דוקא בזמן האחרון כתבו לי שתי בנות במסרים שהן עוקבות אחרי בפורומים השונים ויצרתי איתן קשר והיה מאוד נחמד - אני לא רואה מה רע בזה.
 

באאבו

New member
זה לא ענין של להתבייש במי שאנחנו

או במה שאנחנו עושים או חושבים, זה ענין של חשיפה כללית. דוגמא? אתן בוודאי זוכרות את ההריון שלי, על כל פרטיו. זה דבר שדי דאגתי לא לספר לאנשים מסוייים, שאני לא רוצה לקבל מהם עצות או רחמים, ודוקא אותם אנשים האלה, גיליתי, מכירים את הפורום. זה יכול להיות די מביך, ודי מעצבן אפילו. אגב - באופן כזה של "מיסתורין" אני יכולה להרשות לעצמי לכתוב הרבה יותר פתוח וגלוי (זוכרים את הדיון על ערום בבית?)...
 

באאבו

New member
או למשל,

כשאני כותבת שאני מרגישה כמו "נעל מעוכה" בתקופות קשות - זה לא דבר שהייתן רוצות שישאר איתכן?
 
איכשהו, כולם בסופו של דבר ידעו הכל

נרצה או לא נרצה. העדפתי להיות בעמדה של זו שמספרת את הדברים, רק שלא ידברו עלי מאחורי הגב. אבל אני בהחלט מבינה אותך, ממש לא נעים לקבל "השתתפות בצער" מכל מיני נשמות טובות.
 

love joy

New member
בנוגע לחשיפה כללית...

אצלי הבעיה העיקרית זה השיוך לטיפולים. מכיוון שהסביבה (חברים משפחה ואפילו ההורים של בעלי) לא יודעים על הטיפולים, יש לי בעיה להחשף ולו בגלל הקוראים הפסיבים שאין לי מושג מי הם (למרות שאני מאוד שמחה שהם שם). אי הידיעה של הסביבה לגבי הטיפולים היא בחירה שלי ושל האיש כי ככה יותר טוב וקל לנו (ותזכרו שעברנו את זה כבר פעמים והתוצאות בבית). לכן כשהתחלתי לכתוב בפורומים הנושאים את הכותרת פוריות / טיפולים ידעתי שלא אוכל להחשף לגמרי אבל זה ממש בסדר לי וטוב לי עם זה. לגבי דברים מאוד אישיים שבין כה וכה אין לי רצון לשתף אז.. פשוט לא כותבים אותם בפורום. LOVE JOY
 
אני לא חד משמעית בעניין החשיפה

בתחילה הייתי מאוד מאוד דיסקרטית ובמשך הזמן נחשפתי בהדרגה....הנטיה הטיבעית שלי היא לא להחשף במדיה כמו האינטרנט, אבל החמימות הביתית של האינטרנט מפתה. פירסמתי רק תמונות של זיו מתוך הנחה שלא יזהו אותנו ואורית של איתי זיהתה אותנו בקלות מהשכונה....על כך אני דווקא שמחה! אני מעדיפה להחשף כמה שפחות באינטרנט, אבל פתוחה לחלוטין במסרים ובפני כל מי שפגשה אותי. כך אני לא צריכה לחשוב פעמיים לפני שאני כותבת משהו אינטימי.
 
אני רוצה לספר לך קוריוז

לקראת סיום חופשת הלידה שלי, הלכתי למחלקת ה-IVF לעשות להם קצת נחת. יש שם מזכירה חדשה, שבכלל לא הכירה אותי בתקופת הטיפולים, אלא בפעמים הבודדות שהגעתי למחלקה לדבר עם הרופא שלי וזה היה בעיקר בסוף ההריון. כשחיכיתי לרופא שיתפנה, היא אומרת לי, קראתי את סיפור הלידה שלך באינטרנט. מאוד מרגש.
הדהים אותי, שבחורה צעירה כמוה בכלל מתעניינת בסיפורי לידה שנכתבים כאן, ואני לא אכחיש ואגיד שלא היתה שניה של פאניקה. אבל באמת, אני הרי לא מסתירה כלום (אפילו המייל שלי מופיע בכרטיס האישי) ואת הצרות שלי לא גנבתי מאף אחד. כל מי שמכיר אותי יודע על התהליכים שעברנו, ואין לי בעיה לשתף. נכון, לא יודעים מי צופה בנו מהצד, אבל אם מישהו טרח והגיע עד הלום, שייהנה. לגבי פרסום תמונות. אני לא יודעת מתי יגיע הגבול שבו אחליט שזה כבר לא לעניין לפרסם תמונות של יהב. לא מפני שאני חוששת מהחשיפה, אלא מפני שיגיע שלב שבו, לדעתי, צריכה תהיה להינתן לו זכות הבחירה.
 

venus13

New member
אפרופו קוריוזים ../images/Emo2.gif

במיפגש שנערך בבי"ח בלינסון במסגרת הרצאות בנושא פוריות שנערכו שם (לפני שהריתי) - ניגשה אלי אחת הבחורות שהשתתפה שם - ושאלה אותי אם אני ונוס... בשלב הראשון הרגשתי חוסר נוחות רבתי - והתחלתי לפשפש בזכרוני - מה כבר כתבתי בפורום ומה כבר היא יודעת עלי. אחר כך הסתבר לי שגם היא חברה בפורום פוריות - ו"לא קרה כלום" אני בהחלט מזדהה עם באבבו - שבעצם כל אחד יכול להיכנס לאתר ולזהות את מי מאיתנו - וזה לא ענין של בושה בהכרח, אלא של חדירה לפרטיות, כאשר בזמן שאנו מרגישים שאנו משתפים בחיינו רק את חברי הפורום , בעצם העולם כולו יכול לצפות. במקרה שלי הניק ניים שלי מופיע גם על המחשב - וכל אחד יכול כמעט להיכנס - ולראות מה בדיוק קורה איתי מאידך - אני גם מבינה את מי שבוחר "לצפצף" שכן יש משהו בחופשיות הדיבור בפורום - שמאוד משחרר המסקנה - איש כישר בעיניו יעשה - רק עם מודעות להשלכות האפשריות יום נפלא לכולם ונוס
 

venus13

New member
ניזכרתי בעוד קוריוז

בחורה מהעבודה שלי סיפרה לי יום אחד שהיא קראה באינטרנט בפורום כלשהו סיפור מאוד דומה לשלי - לא הכחשתי ולא אישרתי - אבל תהיתי ביני לביני - האם אני שקופה לגמרי בעיניה - ?! נוס
 
פעם אחת שהייתי בחדר ניתוח

פרפ דור בא לעברי,כולו חיוך מאוזן לאוזן ואומר"ענת ראיתי מה כתבת עלי באינטרנט......" ופשוט שאל אותי,שם שאני שוכבת,ממש רגע לפני ההרדמה,למה כתבתי מה שכתבתי....
 

חן123

New member
גם אני חושבת על זה הרבה

מה שבעיקר מפחיד אותי זה אנשים שמכירים אותי אבל לא את ההיסטוריה שלי, וממש לא בא לי לפרוס. לפעמים אנחנו גם כותבים על נושאים שלא נוגעים לילדים (יחסי מין, עבודה, יחסים עם בן זוג עם המשפחה וכו') ושם הרבה יותר מפחיד אותי. תמונות אנחנו שמים רק של אור, בלי תמונות שלנו. באמת, עם הזמן אני נחפשת יותר כמו שכתבה גאיה. הרבה פעמים חשבתי להחליף את השם שלי למען אנונימיות אבל אז צריך לשים הודעה שהחלפתי את השם ומה הועילו חכמים...
 
למעלה