הכתבה מחדרי חרדים (סליחה על האורך.)
מה ילד יום החקירה על התינוק הערבי ש"נמכר" לזוג חרדי חשוך ילדים עלולה להתברר כאחת מהפרשיות הרגישות והסבוכות שישראל נקלעה אליה מעודה ''אור'' נולד לאם ירדנית ולאב יהודי * אמו היא קרובת משפחה של בית המלוכה הירדני * אביו שנרצח בקש לגדלו כיהודי * אמו העידה:''רשויות הרווחה רצו למסור אותו למשפחה ערבית אומנת וראש המשפחה אמר לי שיגדל אותו כ''שאהיד'' כדי שיכפר על לידתו לאב יהודי'' * היא מסרה אותו למשפחה אומנת חרדית * ''שופר ניוז'' מגלה: בקרוב האם תוכר כגרת צדק והיא כבר חיה כחרדית לכל דבר 28/12/2004 יצחק בינר \ ShofarNews התקשורת ניפחה כהרגלה. ''ידיעות אחרונות'' מרח את הידיעה על פני כמעט שני עמודים שלמים. תמונת ענק מרוטשת של ילד עם כדור ביד, לצידה תמונה של חרדית עם שביס מוחתמת ומוכתמת בקביעה: ''המתווכת'', בלא סימן שאלה שיותיר ספק כלשהו. כותרת הגג המתוחה על שני העמודים מדברת על חשד: תינוק ערבי נמכר לזוג חרדים מירושלים, תמורת אלפי שקלים וגדל כיהודי. לקורא הערבי, זה אומר הכל. לקורא הישראלי עוד הוסיפו נופך בכותרת ענק שזועקת:''מחיר התינוק: 7000 שקלים''. לידיעה עצמה היו את כל הנתונים לעורר את סקרנותו של הקורא. אלא שאם היתה התקשורת מתעלה הפעם על שקוליה המצומצמים, ששוב הובילו אותה בעיורון למחוזות החרדים של בני ברק וירושלים, היתה מגלה כי לספור ש''נופח'' בצורה מאולצת על ידיה, יש נפח אנושי אמיתי שעלול להתברר כאחת הסוגיות הרגשיות המסעירות ביותר, שידעה מדינת ישראל מעודה. לא בטוח שהיא תדע להתמודד עמה. הספור במלואו, או אולי עד הפרק האחרון, שלא ניתן להעריך כיצד יסתיים, מתגלגל במערכת ''שופר ניוז'' כבר מזה כשנה. פרק ממנו, הפחות מותח ומסקרן, התפרסם השבוע בתקשורת. מסופר בו על ילד קטן, בן שבע לערך, עם כיפה לראשו, שעל פי חשד המשטרה נמכר על ידי אמו הערביה למשפחה חרדית שגידלה אותו. כדי להעצים את המסתוריות שבמקרה, ידעו הידיעות החדשותיות שהתפרסמו גם בעתונות החרדית לספר כי המשטרה עלתה על החשד באופן מקרי. יתכן שפרשת ''מכירתו'' של מ' על ידי אמו הערביה להוריו החרדים לעולם לא היתה נחשפת אלמלא היה הילד בן השש מאבד את הכדור שלו- יודעים לספר כתבי ''ידיעות אחרונות'' והעתונות החרדית של סוף השבוע גם היא ''קנתה'' את ה''כסוי''. על פי הידיעה לפני שבועות אחדים מצאו שוטרי משטרת ירושלים כדורגל ועליו שם ומספר טלפון. המשטרה-כפי שידוע לכולנו-מתבלטת בדביקות במצות ''השבת אבדה'' והינה חשובה בעיניה יותר מכל עסוק אחר גם כשמדובר בכדור-רגל...היות וכך היא מיהרה להתקשר למספר שעל גבי הכדור ''האבוד''. בצד השני של הקו ענה קולו של גבר שטען באזני השוטר שהציע לו להחזיר את הכדור שעליו ''שם הילד ומס' הטלפון'', כי אין לו כלל ילד בבית. על פי הנאמר בידיעה הרגיש האב כאילו עולמו חרב עליו. שש שנים הוא משתדל שלא לעורר תשומת לב. כשהשכנים בבני ברק החלו לשאול על עורו הכהה של הילד, עברה המשפחה לירושלים. כשהילד לא הרגיש בטוב לקחו אותו רק לרופא פרטי. שש שנים גדלו אותו ב'צמר גפן', בלא רשום כלשהו בתעודת זהות. הוא חשש שהכדור ''האובד'' יתגלגל לפתח ביתו ככדור שלג ובלע, כך על פי הידיעה, את כל הפתיון. כשנדחק אל הפנה והתיצב ברשויות הרווחה לבקש לרשום את הילד כדין, נכנסה המשטרה לתמונה. בראשית השבוע שעבר, עצרה המשטרה שתי נשים חרדיות, האחת חשודה בתיווך בין האמא הערביה לבין המשפחה החרדית והשניה כמי שרשמה את הסכם ה''מכירה''. עיקר החקירה מתרכזת, על פי המשטרה, בשאלה האם לשתים ולגופים החרדיים שבמסגרתם הם פעלו, יש רשת של ''מכירת ילדים'' לאימוץ. כדי לתת לחקירה הזו מימד חרדי נוסף, מעבר לעובדה שהמשפחה המאמצת והעצורות נמנים על הקהילה הזו, חפשו בעתונות החרדית עוד הקשרים שיקרבו את המקרה אליהם. השבועון ''משפחה'', למשל, הדגיש כי הילד לומד ב''תלמוד תורה בירושלים וכי המנהל היה מופתע והגיב: לא ידעתי כלל על הפרשה, אני שומע על כך בפעם הראשונה''. האמא הירדנית-חרדית אלא שלא רק מנהל בית הספר שבו לומד הילד אינו יודע דבר על המקרה, גם המשטרה והתקשורת יופתעו כשיקראו את השתלשלות הדברים כפי שידועים ל''שופר ניוז''. אמו האמיתית של הילד היא אמנם מוסלמית מירדן, אפילו קרובה של בית המלוכה הירדני, אבל היא... חיה כחרדית בירושלים. לפני מספר חדשים התיצבה ''רחל'' במערכת ''שופר ניוז'' ושטחה ספור חיים מרתק וקורע לב. היא נולדה כמוסלמית ירדנית, בת למשפחת אצולה,ולדבריה קרובה לבית המלוכה הירדני. בצעירותה ברחה רחל מביתה והגיעה כשוהה בלתי חוקית, לישראל. כאן פגשה ביוסף, יהודי תושב אבו כביר וגרה עמו. היא ילדה בן ואביו קרא לו ''אור''.
