חשוב על מספר/ ג'ון ורדון - אכזבה

חשוב על מספר/ ג'ון ורדון - אכזבה


קראתי את הספר הזה בימים האחרונים, בעקבות המלצה חמה עליו. התחלתי לקרוא, קל מאוד לקרוא כתיבה אמריקאית עכשווית, אז ישנה תעלומת רצח על רקע אמריקאי מגוחך, הבית המושלם עם הגבר המושלם והאישה המושלמת (תיאורה: שיער חום ארוך אסוף בקוקו, בת 45 אבל נראית בת 35. חחח) סלחתי לסופר על הרקע והתמקדתי בתעלומת הרצח, כולי ציפייה לאיזה סיפור חכם-מתוחכם, והתעלומה באמת מסתבכת והפתרון באמת לא נראה באופק, כבר התעייפתי מהתיאורים הדלים של השוטרים וכל שאר הדמויות. ואז יש איזה רעיון לפתרון באופק, אבל הוא כל כך קלישאתי שאני זונחת אותו, המשכתי לקרוא, מסתבר שהקלישאה היא היא הפתרון - איזו אכזבה! וכמו בכוונה לסובב לי את הסכין אחרי שתקעו אותו, הסופר החליט לפרט לפרטי פרטים את הפתרון כדי שחס וחלילה מי מהקוראים לא פספס את זה, ונוסף על העלבון הזה הוא עוד הוסיף לרוצח איזה מניע שלקוח ישר מסרטי האימה של שנות ה-70, משהו אידיוטי ולא אמין בכלל, ואחרי הסכין והסיבוב והעלבון הוא עוד הוסיף לרוצח איזה פריט שאמור היה אולי להפחיד אבל אותי הוא ממש דיכא בחוסר המעוף שלו.
בקיצור, רב-מכר!! צפו לסרט בקרוב.
 
הו, סופרים שמאכילים בכפית

ממש ממש לא לי. תודה על (אי) ההמלצה, נשמע כמו *ה*מתכון לספר שיגרום לי לסבול.
 
אני אהבתי את הטריק עם המכתב והמספר

הפתרון בסוף חלש אבל ככה זה בהרבה ספרי מתח, לצערי
 
הטריק עם המכתב

באמת נחמד. לא ניחשתי אותו. אבל הוא היה מחזיק כסיפורון נחמד במסגרת הקורס לסטטיסטיקה. כבסיס לספר הוא חלש ורעוע.
 
גם אני לא אוהב ספרי מתח לא אמינים

אבל הספר היה רב מכר (לפחות בישראל) אז כנראה שאנשים אוהבים ספרים על אנשים מושלמים, אכן הסוף היה לא משהו ומאוד אמריקאי אך כאמור קול המון כקול שדי וכל המוסיף גורע.
 

Arana

Member
מנהל


וואו, קראנו את אותו ספר?

אני מסכימה עם כך שהסוף היה צפוי (ניחשתי את זהות הרוצח כמה עמודים לפני שהוא נחשף) ובסך הכל זה ספר מתח בתבנית שגרתית, אבל הוא "עבד", כלומר החזיק אותי במתח, ואהבתי את הרעיון עם המספרים - זה בעצם מה שמשך אותי לקרוא אותו.
אני מניחה שלא תמשיכי לספר השני של ורדון
 
למעלה