חשבנו שמשרד התחבורה שם סוף לפארסה לגבי האם קו מסוים יהיה עירוני או בינעירוני? מסתבר שבאגד קווים מסוימים עדיין סובלים מפיצול אישיות

EHP12

Active member
אני בעיקר נתקלתי בקו 277, שיכול לבוא גם בצורה עירונית וגם בינעירונית. ישנם עוד קווים של אגד בעיקר בין תל אביב לראשון ולרחובות שעדיין יכולים לפעול גם בכלים עירוניים וגם בינעירוניים. (173,163,201). לעיתים זה שיבוץ שגוי של אגד, אבל הבעיה היא שיש פה יותר מדי קווים היברידיים שממלאים גם שירות עירוני וגם בינעירוני. דוגמאות מגוש דן: 49, 149, 173.
 

connex

Active member
אני בעיקר נתקלתי בקו 277, שיכול לבוא גם בצורה עירונית וגם בינעירונית. ישנם עוד קווים של אגד בעיקר בין תל אביב לראשון ולרחובות שעדיין יכולים לפעול גם בכלים עירוניים וגם בינעירוניים. (173,163,201). לעיתים זה שיבוץ שגוי של אגד, אבל הבעיה היא שיש פה יותר מדי קווים היברידיים שממלאים גם שירות עירוני וגם בינעירוני. דוגמאות מגוש דן: 49, 149, 173.
דווקא קו שעליו חשבתי כדוגמא לא מופיע אצלך 174 קו שהיו לו מליון חלופות אבל לא זוכר שהיה פועל ברכב בין עירוני אלא דווקא באוטובוס עירוני רגיל או מפרקי, התחיל לעבוד ברכב בין עירוני למרות שלא זכור לי שהגדרת הקו השתנתה והתחנות עדיין מוגדרות לאיסוף והורדה
 

EHP12

Active member
דווקא קו שעליו חשבתי כדוגמא לא מופיע אצלך 174 קו שהיו לו מליון חלופות אבל לא זוכר שהיה פועל ברכב בין עירוני אלא דווקא באוטובוס עירוני רגיל או מפרקי, התחיל לעבוד ברכב בין עירוני למרות שלא זכור לי שהגדרת הקו השתנתה והתחנות עדיין מוגדרות לאיסוף והורדה
משרד התחבורה לא שינה את ההגדרה של 174 כקו בינעירוני? או שההחלטה להפעיל את 74 בעירוניות ואת 174 בבינעירוניות זאת החלטה של אגד?
 

846

Active member
אני בעיקר נתקלתי בקו 277, שיכול לבוא גם בצורה עירונית וגם בינעירונית. ישנם עוד קווים של אגד בעיקר בין תל אביב לראשון ולרחובות שעדיין יכולים לפעול גם בכלים עירוניים וגם בינעירוניים. (173,163,201). לעיתים זה שיבוץ שגוי של אגד, אבל הבעיה היא שיש פה יותר מדי קווים היברידיים שממלאים גם שירות עירוני וגם בינעירוני. דוגמאות מגוש דן: 49, 149, 173.
בעקרון, קווים 277 ו 174 הפכו לקווי "פרימיום" פרבריים....לכן החלו לפעול לפי רישיון הקו החדש עם אוטובוסים בינעירוניים
בתקופת חול המועד למשל יש אישור להשתמש באוטובוסים עירוניים בקווים אלו עקב תיגבור של הקווים לי"ם. ובגלל הגבלות הקורונה שעדיין בתוקף, יש אישור להשתמש באוטובוסים בינעירוניים בחלק מהקווים העירוניים.
 

connex

Active member
בעקרון, קווים 277 ו 174 הפכו לקווי "פרימיום" פרבריים....לכן החלו לפעול לפי רישיון הקו החדש עם אוטובוסים בינעירוניים
בתקופת חול המועד למשל יש אישור להשתמש באוטובוסים עירוניים בקווים אלו עקב תיגבור של הקווים לי"ם. ובגלל הגבלות הקורונה שעדיין בתוקף, יש אישור להשתמש באוטובוסים בינעירוניים בחלק מהקווים העירוניים.
מה זאת אומרת קווי פרימיום? אני זוכר שלפני מספר שנים מטרופולין מיתגה את קו 249 שלה כקו פרימיום בו הנוסעים יכולים להאזין ל8 ערוצי שמע, לקרוא ספר מספריה שהייתה בו וכו'. אבל אני מניח שהיוזמה הזאת נעלמה
 

EHP12

Active member
בעקרון, קווים 277 ו 174 הפכו לקווי "פרימיום" פרבריים....לכן החלו לפעול לפי רישיון הקו החדש עם אוטובוסים בינעירוניים
בתקופת חול המועד למשל יש אישור להשתמש באוטובוסים עירוניים בקווים אלו עקב תיגבור של הקווים לי"ם. ובגלל הגבלות הקורונה שעדיין בתוקף, יש אישור להשתמש באוטובוסים בינעירוניים בחלק מהקווים העירוניים.
קו 174 הוא קו וותיק שממש הוא לא קו "פרימיום". בשורה אחת עם 277 יש לשים את קווי 19X. למרות שגם אחרי חוה"מ ראיתי 277 עירוניות.
 

846

Active member
קו 174 הוא קו וותיק שממש הוא לא קו "פרימיום". בשורה אחת עם 277 יש לשים את קווי 19X. למרות שגם אחרי חוה"מ ראיתי 277 עירוניות.
קווי "פרמיום" זאת הגדרה של משרד התחבורה ולא של אגד, משרד התחבורה החליט להפעיל אותם באמצעות אוטובוסים בינעירוניים במקום מיפרקיים נגישים. "זליגת" סוג אחד של אוטובוס במקום אחר בין הקווים, נובעת גם בגלל מגבלות הקורונה שעדיין בתוקף, מותר לתגבר קו מסויים בדגם שונה מהרגיל בהתאם לאישורים שוטפים ממשרד התחבורה. זאת הסיבה שראית דגם אחר גם אחרי חול המועד.
בקרוב בקווי הפרימיום יופעלו לניסוי ארבעה אוטבוסים דו קומתיים פרבריים עם אמצעיי הנגשה.
 

connex

Active member
קווי "פרמיום" זאת הגדרה של משרד התחבורה ולא של אגד, משרד התחבורה החליט להפעיל אותם באמצעות אוטובוסים בינעירוניים במקום מיפרקיים נגישים. "זליגת" סוג אחד של אוטובוס במקום אחר בין הקווים, נובעת גם בגלל מגבלות הקורונה שעדיין בתוקף, מותר לתגבר קו מסויים בדגם שונה מהרגיל בהתאם לאישורים שוטפים ממשרד התחבורה. זאת הסיבה שראית דגם אחר גם אחרי חול המועד.
בקרוב בקווי הפרימיום יופעלו לניסוי ארבעה אוטבוסים דו קומתיים פרבריים עם אמצעיי הנגשה.
ושוב, אני מנסה להבין מה ההגדרה של קו פרימיום? רק סוג הרכב? הרי מבחינת נוחות נסיעה אני מניח שקו כמו 174 יותר מהיר הן לנהגים שבו והן לנוסעים אם ישתמשו בו במפרקיות בהן ניתן לעלות מאחור ולתקף ולא לחכות ליד הדלת הקדמית. בנוסף אם כל התחנות מוגדרות איסוף והורדה אז אני לא רואה פה משמעות לפרימיום
 

846

Active member
ושוב, אני מנסה להבין מה ההגדרה של קו פרימיום? רק סוג הרכב? הרי מבחינת נוחות נסיעה אני מניח שקו כמו 174 יותר מהיר הן לנהגים שבו והן לנוסעים אם ישתמשו בו במפרקיות בהן ניתן לעלות מאחור ולתקף ולא לחכות ליד הדלת הקדמית. בנוסף אם כל התחנות מוגדרות איסוף והורדה אז אני לא רואה פה משמעות לפרימיום
הם במשרד התחבורה מנסים למתג ככה את קווי היוממים..... הם רוצים לגרום לאנשים לעבור מכלי רכב פרטיים לקווי "פרמיום" משופרים ונוחים, מישהו במשרד התחבורה חושב שנסיעה באוטובוס בינעירוני היא נוחה יותר מאוטובוס עירוני.
אם וכאשר הניסוי של הקומותיים יצליח אז נקבל שרות "יוקרתי" ונגיש.
 

EHP12

Active member
הם במשרד התחבורה מנסים למתג ככה את קווי היוממים..... הם רוצים לגרום לאנשים לעבור מכלי רכב פרטיים לקווי "פרמיום" משופרים ונוחים, מישהו במשרד התחבורה חושב שנסיעה באוטובוס בינעירוני היא נוחה יותר מאוטובוס עירוני.
אם וכאשר הניסוי של הקומותיים יצליח אז נקבל שרות "יוקרתי" ונגיש.
תמחק את "מישהו במשרד התחבורה חושב". נסיעה באוטובוס בינעירוני יותר נוחה מאוטובוס עירוני. נקודה. במיוחד כאשר מדובר בנסיעות ממושכות. למרות זאת, בצירי תנועה שבהם הנהג בעיקר נוסע מרמזור לרמזור כמו ציר ז'בוטינסקי, ואפילו מרכז תל אביב לא צריכים לנסוע קווים בינעירוניים.
 

846

Active member
תמחק את "מישהו במשרד התחבורה חושב". נסיעה באוטובוס בינעירוני יותר נוחה מאוטובוס עירוני. נקודה. במיוחד כאשר מדובר בנסיעות ממושכות. למרות זאת, בצירי תנועה שבהם הנהג בעיקר נוסע מרמזור לרמזור כמו ציר ז'בוטינסקי, ואפילו מרכז תל אביב לא צריכים לנסוע קווים בינעירוניים.
צודק, החסרתי במשפט " ....בתוך העיר..."
 
צודק, החסרתי במשפט " ....בתוך העיר..."
לא מזמן כתבתי על זה כאן.

רשמית, אגד לא יכולה להפעיל "מה שבא לה". כל קו חייב להיות מוגדר בסוג אוטובוס. או עירוני (חשוב למשתמשים עם מוגבלות שיידעו שכל אוטובוס בקו מוגבל) או בינעירוני (חשוב למשתמשים עם אופניים לדוגמה, שיידעו שבכל אוטובוס הם יכולים להעמיס את האופניים שלהם).

יש קווים עירוניים מובהקים, קווים בינעירוניים מובהקים וקווים עליהם אפשר להמשיך להתווכח לנצח בתחום האפור ביניהם, אבל מרגע שנפלה החלטה סוג הרכב מחייב.
אגד עדיין לא בהכרח מכירים בכך ויש קווים שבהם הם מפעילים "את מה מסתדר לסדרן" אבל זה לא תקין.
 

846

Active member
לא מזמן כתבתי על זה כאן.

רשמית, אגד לא יכולה להפעיל "מה שבא לה". כל קו חייב להיות מוגדר בסוג אוטובוס. או עירוני (חשוב למשתמשים עם מוגבלות שיידעו שכל אוטובוס בקו מוגבל) או בינעירוני (חשוב למשתמשים עם אופניים לדוגמה, שיידעו שבכל אוטובוס הם יכולים להעמיס את האופניים שלהם).

יש קווים עירוניים מובהקים, קווים בינעירוניים מובהקים וקווים עליהם אפשר להמשיך להתווכח לנצח בתחום האפור ביניהם, אבל מרגע שנפלה החלטה סוג הרכב מחייב.
אגד עדיין לא בהכרח מכירים בכך ויש קווים שבהם הם מפעילים "את מה מסתדר לסדרן" אבל זה לא תקין.
אגד מכיר בנושא כי זה קובע את הניקוד והקנסות.
אם ובמיקרה משתמשים בדגם הלא נכון אגד צפויה לקנס וזה לא כדאי, למרות זאת יש מיקרים מסויימים בלבד שהמפעיל מקבל אישור להפעיל דגם שונה מהרשום ברשיון הקו.
 

Ccyclist

Well-known member
אגד מכיר בנושא כי זה קובע את הניקוד והקנסות.
אם ובמיקרה משתמשים בדגם הלא נכון אגד צפויה לקנס וזה לא כדאי, למרות זאת יש מיקרים מסויימים בלבד שהמפעיל מקבל אישור להפעיל דגם שונה מהרשום ברשיון הקו.

לגבי הקומותיים: שימוש רב תחנות יצריך נורמות חדשות שלא היו בתקופת הקומותיים בקווים 405 ו 480.

בבריטניה, שבה אוטובוסי קומותיים נפוצים ולא רק בלונדון, הכלל הוא שאסור לרדת במדרגות שבין הקומות בעת הנסיעה. כלל נוסף הוא שאסור לנסוע בעמידה בקומה העליונה. התוצאה היא שבהגעה לתחנות יש זרם נוסעים יורדים (בלונדון וברייטון: לדלת/ות האחורית/ות, בערים פרובינציאליות יותר יש דגמים עם דלת קדמית בלבד והיורדים יוצאים לפני העולים) ורק אחר כך הנוסעים העולים נכנסים לאוטובוס.

חוץ מנוסעים שצריכים לרדת בעוד תחנה או שתיים יש סוגי נוסעים שלא עולים לקומה העליונה: נוסעים עם מטען (יש בדרך כלל אזור מטען קטן מתחת למדרגות או מעל לגלגל הקדמי שלא בצד הנהג), נוסעים עם מוגבלויות כלשהן, ובאוטובוסי לילה - מי שרוצה להרגיש בטוח יותר בקומה עם הנהג.

אם אני זוכר נכון בדגם הקומותיים שהיה בארץ היה "חדר מטען" אחורי בקומה התחתונה, אינני זוכר אם הגישה אליו היתה מתוך האוטובוס או מבחוץ. באוטובוסי הקומותיים העירוניים בבריטניה אין מאפיין כזה, יש חלון מאחורי הספסל האחורי והמנוע נמצא בדרך כלל מתחת לספסל או לפלטפורמה עליה נמצאים הספסלים האחוריים (מה שאומר מדרגה או שתיים מהדלת האחורית לקטע האחרון של המעבר. רוב הדגמים העירוניים בבריטניה הם נמוכי רצפה (מהדלת הקדמית לאחורית אם ישנה) וכוללים רמפות לכסאות גלגלים וכן אזור ייעודי עבורם ליד הדלת האחורית.

גרם המדרגות לוקח את מקומם של לפחות 3 ספסלים כפולים בכל קומה ולכן ישנו טיעון שלאוטובוס מפרקי יש קיבולת זהה או עדיפה בלי הסיבוך של המדרגות. בבריטניה מרכזי הערים נבנו בתקופת הסוס והכרכרה ויש קטעי כביש קצרים בין צמתים ושימוש מרובה בכיכרות ומערכות סיבוביות. המפרקיות נחלו כשלון בלונדון והוחלפו באוטובוסי קומותיים מדור חדש, אך בארץ עם השדרות הרחבות וריווח הצמתים שנבנו בעידן הרכב הממונע אני חושב שיש יתרון למפרקיות.

אינני בטוח שטוב להביא אמצעי תחבורה שלא תפס בארץ בפעמים הקודמות שהיה בה (אומרים שהיו קומותיים בתל אביב בתקופת המנדט והיו דגמים בינעירוניים בשנות התשעים)
 
נערך לאחרונה ב:
לגבי הקומותיים: שימוש רב תחנות יצריך נורמות חדשות שלא היו בתקופת הקומותיים בקווים 405 ו 480.

בבריטניה, שבה אוטובוסי קומותיים נפוצים ולא רק בלונדון, הכלל הוא שאסור לרדת במדרגות שבין הקומות בעת הנסיעה. כלל נוסף הוא שאסור לנסוע בעמידה בקומה העליונה. התוצאה היא שבהגעה לתחנות יש זרם נוסעים יורדים (בלונדון וברייטון: לדלת/ות האחורית/ות, בערים פרובינציאליות יותר יש דגמים עם דלת קדמית בלבד והיורדים יוצאים לפני העולים) ורק אחר כך הנוסעים העולים נכנסים לאוטובוס.

חוץ מנוסעים שצריכים לרדת בעוד תחנה או שתיים יש סוגי נוסעים שלא עולים לקומה העליונה: נוסעים עם מטען (יש בדרך כלל אזור מטען קטן מתחת למדרגות או מעל לגלגל הקדמי שלא בצד הנהג), נוסעים עם מוגבלויות כלשהן, ובאוטובוסי לילה - מי שרוצה להרגיש בטוח יותר בקומה עם הנהג.

אם אני זוכר נכון בדגם הקומותיים שהיה בארץ היה "חדר מטען" אחורי בקומה התחתונה, אינני זוכר אם הגישה אליו היתה מתוך האוטובוס או מבחוץ. באוטובוסי הקומותיים העירוניים בבריטניה אין מאפיין כזה, יש חלון מאחורי הספסל האחורי והמנוע נמצא בדרך כלל מתחת לספסל או לפלטפורמה עליה נמצאים הספסלים האחוריים (מה שאומר מדרגה או שתיים מהדלת האחורית לקטע האחרון של המעבר. רוב הדגמים העירוניים בבריטניה הם נמוכי רצפה (מהדלת הקדמית לאחורית אם ישנה) וכוללים רמפות לכסאות גלגלים וכן אזור ייעודי עבורם ליד הדלת האחורית.

גרם המדרגות לוקח את מקומם של לפחות 3 ספסלים כפולים בכל קומה ולכן ישנו טיעון שלאוטובוס מפרקי יש קיבולת זהה או עדיפה בלי הסיבוך של המדרגות. בבריטניה מרכזי הערים נבנו בתקופת הסוס והכרכרה ויש קטעי כביש קצרים בין צמתים ושימוש מרובה בכיכרות ומערכות סיבוביות. המפרקיות נחלו כשלון בלונדון והוחלפו באוטובוסי קומותיים מדור חדש, אך בארץ עם השדרות הרחבות וריווח הצמתים שנבנו בעידן הרכב הממונע אני חושב שיש יתרון למפרקיות.

אינני בטוח שטוב להביא אמצעי תחבורה שלא תפס בארץ בפעמים הקודמות שהיה בה (אומרים שהיו קומותיים בתל אביב בתקופת המנדט והיו דגמים בינעירוניים בשנות התשעים)
הניסוי שהולך להיות הוא באוטובוס קומותיים בינעירוני (כמו פעם בארץ, לא כמו בלונדון...)
אין לי שמץ של מושג למה צריך את זה בארץ, זה לא שיש לנו קווים בינעירוניים בתדירות שיא שאי אפשר להעלות יותר וחייבים כלי יותר רב קיבולת (למעט כמובן באירועי קיצון חרדיים, אבל זו לא סיבה מספיק טובה לדעתי).

לאוטובוסים בינעירוניים יש אמנם חסרון בגובה (מתבטא מעט בגשרים כי רובם בגובה תקני, מתבטא יותר בצמרות עצים והפרעות אחרות). אבל יש להם יתרון מבחינת זה שהם צורכים תשתית תחנות ורדיוס סיבוב של אוטובוס רגיל (לעומת אוטובוסים ארוכים).
אני כן חושב שייתכן ואוטובוס קומותיים מונגש מתאים להחייאת הרובד הפרברי. קו מרחובות לתל אביב שמצד אחד מאפשר עליה לכסאות גלגלים ומצד שני מאפשר מספר מקומות ישיבה דומה לאוטובוס בינעירוני ביחד עם נוחות הנסיעה של אוטבווס בינעירוני. אני לא יודע אם זה הכלי שמביאים לארץ אבל זה עשוי להיות פתרון טוב.
 

846

Active member
לגבי הקומותיים: שימוש רב תחנות יצריך נורמות חדשות שלא היו בתקופת הקומותיים בקווים 405 ו 480.

בבריטניה, שבה אוטובוסי קומותיים נפוצים ולא רק בלונדון, הכלל הוא שאסור לרדת במדרגות שבין הקומות בעת הנסיעה. כלל נוסף הוא שאסור לנסוע בעמידה בקומה העליונה. התוצאה היא שבהגעה לתחנות יש זרם נוסעים יורדים (בלונדון וברייטון: לדלת/ות האחורית/ות, בערים פרובינציאליות יותר יש דגמים עם דלת קדמית בלבד והיורדים יוצאים לפני העולים) ורק אחר כך הנוסעים העולים נכנסים לאוטובוס.

חוץ מנוסעים שצריכים לרדת בעוד תחנה או שתיים יש סוגי נוסעים שלא עולים לקומה העליונה: נוסעים עם מטען (יש בדרך כלל אזור מטען קטן מתחת למדרגות או מעל לגלגל הקדמי שלא בצד הנהג), נוסעים עם מוגבלויות כלשהן, ובאוטובוסי לילה - מי שרוצה להרגיש בטוח יותר בקומה עם הנהג.

אם אני זוכר נכון בדגם הקומותיים שהיה בארץ היה "חדר מטען" אחורי בקומה התחתונה, אינני זוכר אם הגישה אליו היתה מתוך האוטובוס או מבחוץ. באוטובוסי הקומותיים העירוניים בבריטניה אין מאפיין כזה, יש חלון מאחורי הספסל האחורי והמנוע נמצא בדרך כלל מתחת לספסל או לפלטפורמה עליה נמצאים הספסלים האחוריים (מה שאומר מדרגה או שתיים מהדלת האחורית לקטע האחרון של המעבר. רוב הדגמים העירוניים בבריטניה הם נמוכי רצפה (מהדלת הקדמית לאחורית אם ישנה) וכוללים רמפות לכסאות גלגלים וכן אזור ייעודי עבורם ליד הדלת האחורית.

גרם המדרגות לוקח את מקומם של לפחות 3 ספסלים כפולים בכל קומה ולכן ישנו טיעון שלאוטובוס מפרקי יש קיבולת זהה או עדיפה בלי הסיבוך של המדרגות. בבריטניה מרכזי הערים נבנו בתקופת הסוס והכרכרה ויש קטעי כביש קצרים בין צמתים ושימוש מרובה בכיכרות ומערכות סיבוביות. המפרקיות נחלו כשלון בלונדון והוחלפו באוטובוסי קומותיים מדור חדש, אך בארץ עם השדרות הרחבות וריווח הצמתים שנבנו בעידן הרכב הממונע אני חושב שיש יתרון למפרקיות.

אינני בטוח שטוב להביא אמצעי תחבורה שלא תפס בארץ בפעמים הקודמות שהיה בה (אומרים שהיו קומותיים בתל אביב בתקופת המנדט והיו דגמים בינעירוניים בשנות התשעים)
הדגם שיגיע לארץ הוא פרברי נגיש שיופעל בקווים פרבריים, בחלק הראשון של המסלול יש רק תחנות איסוף ובחלק השני רק הורדה, אין תחנות שהן איסוף והורדה כך שאין בעיה עם זרימת הנוסעים.
הקומותיים משנות ה 90 היו בינעירוניים ותא המטען היה נגיש מבחוץ .
משנות ה 30 ועד ה 60, היו בארץ שלושה קומותיים עירוניים בשרות דן, אבל לא באותו זמן , אחד מהם נהרס בהפצצה של תחנה מרכזית הישנה בת"א ואז הוחלף בשני שטבע באיילון, השלישי שרד עד תחילת שנות ה 70 ( לא בשרות תח"צ) ולאחר מכן עמד שנים רבות במגרש פרטי בראשון לציון.שלושתם היו מתוצרת ליילנד שאחד מהם לפחות היה מורכב על שילדת טייגר חד קומתי שעברה התאמה.
 

Ccyclist

Well-known member
הדגם שיגיע לארץ הוא פרברי נגיש שיופעל בקווים פרבריים, בחלק הראשון של המסלול יש רק תחנות איסוף ובחלק השני רק הורדה, אין תחנות שהן איסוף והורדה כך שאין בעיה עם זרימת הנוסעים.
הקומותיים משנות ה 90 היו בינעירוניים ותא המטען היה נגיש מבחוץ .
משנות ה 30 ועד ה 60, היו בארץ שלושה קומותיים עירוניים בשרות דן, אבל לא באותו זמן , אחד מהם נהרס בהפצצה של תחנה מרכזית הישנה בת"א ואז הוחלף בשני שטבע באיילון, השלישי שרד עד תחילת שנות ה 70 ( לא בשרות תח"צ) ולאחר מכן עמד שנים רבות במגרש פרטי בראשון לציון.שלושתם היו מתוצרת ליילנד שאחד מהם לפחות היה מורכב על שילדת טייגר חד קומתי שעברה התאמה.

העלאה בלבד והורדה בלבד בישראל ? הצחקת אותי. הדבר הראשון שקרה לקווי 10 ו 10א לגילה בתחילת שנות ה 80 היה שביטלו את הנחיות ההעלאה בלבד בדרך לשכונה בגלל לחץ פוליטי כבד מצד תושבי הקטמונים שרצו להשתמש בקו המהיר דרך שדרות הרצוג במקום להשתרך במסלול הארוך של קו 4. כך קרה וכך יקרה בכל מוקד חזק עם מספיק לחץ ועירייה שתגבה את תושביה.

אם לדוגמה יהיה אוטובוס כזה באחד מקווי כפ"ס - רעננה - הרצליה - אוניברסיטה- נמיר - ת"א אז לא יוכלו להתנגד לתושבי רעננה שיעדם בבינתחומי או תושבי כפ"ס שיעדם באזור התעשייה של הרצליה. אפשר לצמצם את מספר התחנות אבל זה יחזק את התחנות החזקות עוד יותר.

405 ו 480 היו ישירים ורשמית ללא תחנות ביניים (בשלב מסויים היו עצירות במחלף הראל) אז לא היו חילופי נוסעים בתחנות ביניים. מסיבה זו לא היה להם צורך ב"אתיקת מדרגות".

בבריטניה אוטובוסי הקומותיים דומיננטיים בתחום העירוני, כשרואים חד קומתי יודעים שנפלת על קו חלש. בבינעירוני הרכבת דומיננטית אבל בתחום האוטובוסים הבינעירוניים יש יותר אוטובוסים בינעירוניים חד קומתיים מוגבהים (תאי מטען מתחת לרצפה). קומותיים בינעירוני זו חיה שלא כל-כך קיימת פה.
 

EHP12

Active member
העלאה בלבד והורדה בלבד בישראל ? הצחקת אותי. הדבר הראשון שקרה לקווי 10 ו 10א לגילה בתחילת שנות ה 80 היה שביטלו את הנחיות ההעלאה בלבד בדרך לשכונה בגלל לחץ פוליטי כבד מצד תושבי הקטמונים שרצו להשתמש בקו המהיר דרך שדרות הרצוג במקום להשתרך במסלול הארוך של קו 4. כך קרה וכך יקרה בכל מוקד חזק עם מספיק לחץ ועירייה שתגבה את תושביה.

אם לדוגמה יהיה אוטובוס כזה באחד מקווי כפ"ס - רעננה - הרצליה - אוניברסיטה- נמיר - ת"א אז לא יוכלו להתנגד לתושבי רעננה שיעדם בבינתחומי או תושבי כפ"ס שיעדם באזור התעשייה של הרצליה. אפשר לצמצם את מספר התחנות אבל זה יחזק את התחנות החזקות עוד יותר.

405 ו 480 היו ישירים ורשמית ללא תחנות ביניים (בשלב מסויים היו עצירות במחלף הראל) אז לא היו חילופי נוסעים בתחנות ביניים. מסיבה זו לא היה להם צורך ב"אתיקת מדרגות".

בבריטניה אוטובוסי הקומותיים דומיננטיים בתחום העירוני, כשרואים חד קומתי יודעים שנפלת על קו חלש. בבינעירוני הרכבת דומיננטית אבל בתחום האוטובוסים הבינעירוניים יש יותר אוטובוסים בינעירוניים חד קומתיים מוגבהים (תאי מטען מתחת לרצפה). קומותיים בינעירוני זו חיה שלא כל-כך קיימת פה.
בטח שיש. הדוגמה שנתת לא טובה. כי בקווים עירוניים לא זה עובד ולא יעבוד. אבל בקו מעיר A לעיר B שבשתי הערים יש להם מסלול נרחב ולא רק בין שתי תחנות מרכזיות. אז כן יש איסוף בלבד והורדה בלבד. כך ב-277 ובקווי 19X
 

846

Active member
העלאה בלבד והורדה בלבד בישראל ? הצחקת אותי. הדבר הראשון שקרה לקווי 10 ו 10א לגילה בתחילת שנות ה 80 היה שביטלו את הנחיות ההעלאה בלבד בדרך לשכונה בגלל לחץ פוליטי כבד מצד תושבי הקטמונים שרצו להשתמש בקו המהיר דרך שדרות הרצוג במקום להשתרך במסלול הארוך של קו 4. כך קרה וכך יקרה בכל מוקד חזק עם מספיק לחץ ועירייה שתגבה את תושביה.

אם לדוגמה יהיה אוטובוס כזה באחד מקווי כפ"ס - רעננה - הרצליה - אוניברסיטה- נמיר - ת"א אז לא יוכלו להתנגד לתושבי רעננה שיעדם בבינתחומי או תושבי כפ"ס שיעדם באזור התעשייה של הרצליה. אפשר לצמצם את מספר התחנות אבל זה יחזק את התחנות החזקות עוד יותר.

405 ו 480 היו ישירים ורשמית ללא תחנות ביניים (בשלב מסויים היו עצירות במחלף הראל) אז לא היו חילופי נוסעים בתחנות ביניים. מסיבה זו לא היה להם צורך ב"אתיקת מדרגות".

בבריטניה אוטובוסי הקומותיים דומיננטיים בתחום העירוני, כשרואים חד קומתי יודעים שנפלת על קו חלש. בבינעירוני הרכבת דומיננטית אבל בתחום האוטובוסים הבינעירוניים יש יותר אוטובוסים בינעירוניים חד קומתיים מוגבהים (תאי מטען מתחת לרצפה). קומתיים בינעירוני זו חיה שלא כל-כך קיימת פה.
זה עובד, קווי 19X עובדים יפה מאד ועומדים בדרישות
 

Bus Nerd

Active member
הדגם שיגיע לארץ הוא פרברי נגיש שיופעל בקווים פרבריים, בחלק הראשון של המסלול יש רק תחנות איסוף ובחלק השני רק הורדה, אין תחנות שהן איסוף והורדה כך שאין בעיה עם זרימת הנוסעים.
הקומותיים משנות ה 90 היו בינעירוניים ותא המטען היה נגיש מבחוץ .
משנות ה 30 ועד ה 60, היו בארץ שלושה קומותיים עירוניים בשרות דן, אבל לא באותו זמן , אחד מהם נהרס בהפצצה של תחנה מרכזית הישנה בת"א ואז הוחלף בשני שטבע באיילון, השלישי שרד עד תחילת שנות ה 70 ( לא בשרות תח"צ) ולאחר מכן עמד שנים רבות במגרש פרטי בראשון לציון.שלושתם היו מתוצרת ליילנד שאחד מהם לפחות היה מורכב על שילדת טייגר חד קומתי שעברה התאמה.
טבע באיילון?? וואוו, איך זה קרה?
 
למעלה