EastGirl83
New member
חקר האסלאם - גישות ../images/Emo22.gif
לאסלאם, כנושא מחקרי, ישנן גישות שונות על מנת לחקור אותו... כאשר על מנת להכיר את הגישות השונות, השאלה הראשונה והבסיסית, ששואלים החוקרים ומבדילה בין הגישות השונות היא: כיצד האסלאם התחיל? הגישה הדתית המוסלמית: הגישה הזו היא מסתמכת על הקוראן, כאשר הוא דבר האל וכל מה שנאמר בו הוא אמת נצחית לעד. באותו אופן גם החדית', שמתאר באופן מדוייק את חיי הנביא ואת בני זמנו ואי אפשר לערער על זה. גישה זו הסונה. כל מאמין חייב לחקות אותה. לפיכך, ראשית האסלאם הוא סיפור התגלות למוחמד והטלת השליחות לסונים. זה כולל הסיפורים של העליה לשמים, הפעולות בקרב עמו, הרדיפה אחרי הנביא, התנכלות היהודים וכו'. הגישה המדעית המסורתית: בגישה זו, שאלת האל והתערבותו בעולם הזה, אינה רלוונטית. כמדענים אי אפשר לומר שום דבר על האלוהים. לפי גישה זו, הקוראן הוא יצירה אנושית הכתוב באופן חומרי. וגם ספרות החדית', הנוצרה ב-250 שנה הראשונות של האסלאם, יוצרת את המיתוס של מוחמד ולא פחות מהביוגרפיה שלו. היא מסבירה בשימוש פסיכולוגי, פוליטי, מדע וכו'. * המחבר הבולט של הגישה הזו – ויליאם וולט WATT. ווט מתאר את הרקע החברתי – כלכלי – פוליטי בתקופה שבו מוחמד חי והתפתחות הקהילה. הגישה המדעית הרביזיוניסטית: משמעות הגישה הזו היא "ראייה מחדש" - גישה מדעית היוצאת מהגישה המדעית המסרותית, אשר שוללת את השימוש במקורות האסלאמים בכלל, אומרת שהכל מגמתי. טוענת שהמקורות הללו – הקוראן והחדית' – הם מקורות לא אובייקטיבים, הנכתבו אחרי המאורעות, הבאים לפאר את האסלאם ומוחמד כמופת. גישה זו מסתמכת על מקורות חיצוניים שבאותה תקופה. אם תשימו לב, הגישה המדעית באה להראות מקורות לא מוסלמים לגבי הדת. מרבית החוקרים כיום נוקטים עם כלים המשתייכים לגישה המדעית וגם חוקרים מוסלמים משתמשים בגישה הזו.
לאסלאם, כנושא מחקרי, ישנן גישות שונות על מנת לחקור אותו... כאשר על מנת להכיר את הגישות השונות, השאלה הראשונה והבסיסית, ששואלים החוקרים ומבדילה בין הגישות השונות היא: כיצד האסלאם התחיל? הגישה הדתית המוסלמית: הגישה הזו היא מסתמכת על הקוראן, כאשר הוא דבר האל וכל מה שנאמר בו הוא אמת נצחית לעד. באותו אופן גם החדית', שמתאר באופן מדוייק את חיי הנביא ואת בני זמנו ואי אפשר לערער על זה. גישה זו הסונה. כל מאמין חייב לחקות אותה. לפיכך, ראשית האסלאם הוא סיפור התגלות למוחמד והטלת השליחות לסונים. זה כולל הסיפורים של העליה לשמים, הפעולות בקרב עמו, הרדיפה אחרי הנביא, התנכלות היהודים וכו'. הגישה המדעית המסורתית: בגישה זו, שאלת האל והתערבותו בעולם הזה, אינה רלוונטית. כמדענים אי אפשר לומר שום דבר על האלוהים. לפי גישה זו, הקוראן הוא יצירה אנושית הכתוב באופן חומרי. וגם ספרות החדית', הנוצרה ב-250 שנה הראשונות של האסלאם, יוצרת את המיתוס של מוחמד ולא פחות מהביוגרפיה שלו. היא מסבירה בשימוש פסיכולוגי, פוליטי, מדע וכו'. * המחבר הבולט של הגישה הזו – ויליאם וולט WATT. ווט מתאר את הרקע החברתי – כלכלי – פוליטי בתקופה שבו מוחמד חי והתפתחות הקהילה. הגישה המדעית הרביזיוניסטית: משמעות הגישה הזו היא "ראייה מחדש" - גישה מדעית היוצאת מהגישה המדעית המסרותית, אשר שוללת את השימוש במקורות האסלאמים בכלל, אומרת שהכל מגמתי. טוענת שהמקורות הללו – הקוראן והחדית' – הם מקורות לא אובייקטיבים, הנכתבו אחרי המאורעות, הבאים לפאר את האסלאם ומוחמד כמופת. גישה זו מסתמכת על מקורות חיצוניים שבאותה תקופה. אם תשימו לב, הגישה המדעית באה להראות מקורות לא מוסלמים לגבי הדת. מרבית החוקרים כיום נוקטים עם כלים המשתייכים לגישה המדעית וגם חוקרים מוסלמים משתמשים בגישה הזו.