חסימה בתעלת חלב - לא יודעת לאן לשרשר, סליחה
אני די מתוסכלת אז סליחה על המלודרמה.
ילדתי לפני חודש, ילד שני בקיסרי לא פשוט ועם כל מיני סיבוכונים לפני ואחרי. עם הראשון הניתוח דווקא היה קל אבל במשך 6 שבועות הראשונים היו לי שש חסימות וכל אחת מלווה בכאבי תופת וחום של כמעט 39. ההנקה היתה טובה , הרבה חלב, עם תפיסה טובה והילד ינק מעולה, ובכל זאת היו חסימות (כל פעם בצד אחר ובאיזור אחר). בסופו של דבר רק אנטיביוטיקה (אוגמנטין) פתרה את הבעיה וזה לא חזר לאורך שנה של הנקה. המסקנה היתה שהיה איזה זיהום רדום שכך פעם התפרץ.
הפעם כבר חשבתי שזה לא יקרה, אמנם לקחתי זינאט שבועיים אחרי הלידה בגלל דלקת בדרכי השתן אבל עד עכשיו ההנקה הלכה חלק (שוב, תפיסה טובה, יניקה מצויינת, בלי כאבים בפטמה). והיום לפנות בוקר שוב זה חזר - חסימה ותוך שעות חום גבוה מאוד. לקחתי אקמול ואדוויל לסירוגין (מה שאני שונאת לעשות), הנקתי מצד החסום, עיסיתי את החסימה ועדיין לא פתחתי אותה.
אבל אני בחרדות שהנה שוב אני מתחילה סאגה של כאבים שתגמר באנטיביוטיקה ואני בכלל לא מבינה איך זה יכול להיות - הרי רק לפני שבועיים לקחתי אנטיביוטיקה במשך 5 ימים ואם היה אז זיהום רדום זה היה אמור לפתור גם אותו.
יש למישהי מושג למה זה קורה? מה אני יכולה לעשות כדי למנוע את זה? אני שונאת לקחת תרופות בהנקה והחום הגבוה הופך אותי לסמרטוט שמרותק למיטה ולא יכול לעשות כלום בבית.
אם יש לכן עצות כלשהן אני אשמח לשמוע וגם עידוד נפשי יעזור, שום דבר בלידה הזאת לא הלך חלק או בקלות ואני כבר ממש מרחמת על עצמי ומפתחת רגשות אשמה מול הבעל והבן הגדול שלי ששוב נדחק הצידה. זה מייאש ומתסכל ואני לא נוטה לדיכאונות בדרך כלל.
לפחות תחזיקו לי אצבעות שזה חד פעמי.
שבת שלום.
אני די מתוסכלת אז סליחה על המלודרמה.
ילדתי לפני חודש, ילד שני בקיסרי לא פשוט ועם כל מיני סיבוכונים לפני ואחרי. עם הראשון הניתוח דווקא היה קל אבל במשך 6 שבועות הראשונים היו לי שש חסימות וכל אחת מלווה בכאבי תופת וחום של כמעט 39. ההנקה היתה טובה , הרבה חלב, עם תפיסה טובה והילד ינק מעולה, ובכל זאת היו חסימות (כל פעם בצד אחר ובאיזור אחר). בסופו של דבר רק אנטיביוטיקה (אוגמנטין) פתרה את הבעיה וזה לא חזר לאורך שנה של הנקה. המסקנה היתה שהיה איזה זיהום רדום שכך פעם התפרץ.
הפעם כבר חשבתי שזה לא יקרה, אמנם לקחתי זינאט שבועיים אחרי הלידה בגלל דלקת בדרכי השתן אבל עד עכשיו ההנקה הלכה חלק (שוב, תפיסה טובה, יניקה מצויינת, בלי כאבים בפטמה). והיום לפנות בוקר שוב זה חזר - חסימה ותוך שעות חום גבוה מאוד. לקחתי אקמול ואדוויל לסירוגין (מה שאני שונאת לעשות), הנקתי מצד החסום, עיסיתי את החסימה ועדיין לא פתחתי אותה.
אבל אני בחרדות שהנה שוב אני מתחילה סאגה של כאבים שתגמר באנטיביוטיקה ואני בכלל לא מבינה איך זה יכול להיות - הרי רק לפני שבועיים לקחתי אנטיביוטיקה במשך 5 ימים ואם היה אז זיהום רדום זה היה אמור לפתור גם אותו.
יש למישהי מושג למה זה קורה? מה אני יכולה לעשות כדי למנוע את זה? אני שונאת לקחת תרופות בהנקה והחום הגבוה הופך אותי לסמרטוט שמרותק למיטה ולא יכול לעשות כלום בבית.
אם יש לכן עצות כלשהן אני אשמח לשמוע וגם עידוד נפשי יעזור, שום דבר בלידה הזאת לא הלך חלק או בקלות ואני כבר ממש מרחמת על עצמי ומפתחת רגשות אשמה מול הבעל והבן הגדול שלי ששוב נדחק הצידה. זה מייאש ומתסכל ואני לא נוטה לדיכאונות בדרך כלל.
לפחות תחזיקו לי אצבעות שזה חד פעמי.
שבת שלום.
