חנוך לוין- המכורים

[GormE]

חנוך לוין- המכורים

כן, אני מודה. אני מכורת חנוך לוין. אני עושה את התעמלות האומללים שלו בבוקר, אני משייכת לדמויות היומיומיות שמולי תכונות חנוך לויניות ואני מקנחת לסיום במקצרון לפני השינה. יש הרבה כמוני, רק אם אתחיל לספר על הבגרות שלנו השנה בתיאטרון- מחציתנו העלו מונולוגים חנוך-לוינים ובמיוחד לקראת יום השנה ה-שני למותו, הייתי רוצה להעלות זכרונות, רגשות, ושאר ירקות בבקשה- השתפכו לכם!

 

[GormE]

אני אתחיל!!!!

 

[GormE]

אני חדשה פה. תתחשבו. עכשיו- אני אתח

אני זוכרת את היום שבו חנוך מת. זה סיפור די משעשע, אז אשתף את כ-ו-ל-כ-ם הייתי בנופש עם ההורים באמירים- מושב צימחונים בצפון. הייתי פצפונת- בת ..15. כן. בדיוק גיליתי מיהו חנוך לוין, ואין דבר יותר מתסכל לגלות מישהו ואז הוא מת לך. במיוחד אם זה חנוך לוין. מרוב צער יגון התקשרתי לחברתי האוהדת, רק שהיתה עסוקה בדיוק... בדברים אחרים. כן. הפעליו את מוחכם הסוטה. אז תתארו לעצמכם ילדה בוכיה שלא מוכנה לנתק את השיחה לגברתה המגמרתאוי, כמה אבסורדי אך עם זאת חינני! ומה החוויה שלכם?

 

[מאריאן@GormE]

לי יש טראומה קטנה מחנוך

בהפקת י``א (עשינו לבי``ס הפקה גדולה עם כל המגמה), ביצעתי את המונולוג - ``הבעל המתקטן`` של חנוך לוין. לדעתי ביצעתי את זה די טוב, וגם קיבלתי תגובות טובות... בכל אופן, רציתי לבצע את המונולוג הזה בשביל הבגרות שלי, במקום להתחיל מחדש עם מונלוג אחר. אבל המורים הנחמדים שלי התווכחו איתי, ושיכנעו אותי לקחת מונולוג מתוך מחזה, ולא מונולוג שעומד בפני עצמו. בסופו של דבר עשיתי לבגרות מונולוג של רות שחש, מתוך המחזה ``יעקובי ולידנטל`` של חנוך לוין. הטראומה הייתה שהציון לא היה כל כך מה שציפיתי, ובתוך תוכי ידעתי שהייתי צריכה לעשות את ה``בעל המתקטן`` לבגרות. מאריאן

 

[דניאל-]

במיוחד בשבילך

הנה:

 

[מאריאן@GormE]

תודה רבה על הלינק,

אני אשים אותו ברשימת הלינקים של הפורום

 

[דניאל-]