שואף לפיסגה
New member
חמש השנים הטובות בחיי
לא מזמן חגגנו את יום האהבה. ואלפי אנשים שלחו שוקולדים ופרחים אחד לשני. רציתי להגיד לך יפה שלי, שאני לא צריך יום לחגוג את האהבה שלנו, שיכלה לפרנס עשרות כותבים של רומנים וסרטי שמאלץ. ובכל זאת, משום שזה יום שבו החברה שבה אנו חיים מאדירה אהבה, רציתי לומר לך תודה. לפני חמש שנים שנינו היינו נשואים לאחרים, לכודים בתחושה קשה שאושר הוא מושג וירטואלי שאין לו קשר לחיינו. היינו מוקפים יאוש, וצער, ובעיקר רחמים עצמיים ואז זה קרה, האישה שזימנתי לעצמי (כל לילה לפני השינה, באדיקות דתית כמעט, לחשתי את תכונותיה של האישה שאני מייחל לעצמי) התגשמה לנגד עיניי, ומתוך תקווה גדולה (ועם פחד עצום ומקהה חושים בלב) החלטתי שאני קופץ מקצה הצוק שהוא חיי... להפתעתי (ולשמחתי) הרבה וכמעט מבלי שדיברנו כלל, עשית את המהלך שלך והצטרפת אלי. עברנו לגור יחד גבר ואישה, אכולים רגשות אשם ופחד עם תינוק בן שלושה חודשים. כולם שאלו אותי אם אני משוגע, איך זה שאני עובר מזוגיות אחת לאחרת (ועוד עם תינוק שהוא לא שלי !!) ? למה לעזאזל אני לא מנצל את מעמדי כגבר גרוש ונחשק ויוצא להתהולל ולקרוע את העיר ? אז (כמו גם היום) לא הייתה לי תשובה אחרת מלבד "זה לא אני" ועכשיו, תוך כדי מחשבות על שהיה.... עכשיו הבנתי את סוד האהבה שלנו. אנחנו פשוט אנחנו. טריוויאלי ?? ממש לא ! להיות עם בן או בת זוג שנותן לך את הביטחון להיות מי שאתה באמת זאת מתנה יקרה מפז. ואיתך אהובה שלי, אני פשוט אמיתי לא מסתיר מחשבות, או הרגלים "רעים" (אני לא צריך למחוק את ההיסטוריה בדפדפן כדי שלא תדעי לאן אני גולש) לא מסתיר כעסים, לא שומר בבטן והכי חשוב לא מפחד לחשוף את הפחדים שלי אז היום חמש שנים מאז שפקחתי את עיניי ואחרי שמיסדנו את הקשר ביננו, ואנחנו בדרך למשפחה משלנו... למדתי, בעזרתך, מי אני באמת ועל זה כל שנשאר לי זה להגיד תודה אני אוהב אותך !!!
לא מזמן חגגנו את יום האהבה. ואלפי אנשים שלחו שוקולדים ופרחים אחד לשני. רציתי להגיד לך יפה שלי, שאני לא צריך יום לחגוג את האהבה שלנו, שיכלה לפרנס עשרות כותבים של רומנים וסרטי שמאלץ. ובכל זאת, משום שזה יום שבו החברה שבה אנו חיים מאדירה אהבה, רציתי לומר לך תודה. לפני חמש שנים שנינו היינו נשואים לאחרים, לכודים בתחושה קשה שאושר הוא מושג וירטואלי שאין לו קשר לחיינו. היינו מוקפים יאוש, וצער, ובעיקר רחמים עצמיים ואז זה קרה, האישה שזימנתי לעצמי (כל לילה לפני השינה, באדיקות דתית כמעט, לחשתי את תכונותיה של האישה שאני מייחל לעצמי) התגשמה לנגד עיניי, ומתוך תקווה גדולה (ועם פחד עצום ומקהה חושים בלב) החלטתי שאני קופץ מקצה הצוק שהוא חיי... להפתעתי (ולשמחתי) הרבה וכמעט מבלי שדיברנו כלל, עשית את המהלך שלך והצטרפת אלי. עברנו לגור יחד גבר ואישה, אכולים רגשות אשם ופחד עם תינוק בן שלושה חודשים. כולם שאלו אותי אם אני משוגע, איך זה שאני עובר מזוגיות אחת לאחרת (ועוד עם תינוק שהוא לא שלי !!) ? למה לעזאזל אני לא מנצל את מעמדי כגבר גרוש ונחשק ויוצא להתהולל ולקרוע את העיר ? אז (כמו גם היום) לא הייתה לי תשובה אחרת מלבד "זה לא אני" ועכשיו, תוך כדי מחשבות על שהיה.... עכשיו הבנתי את סוד האהבה שלנו. אנחנו פשוט אנחנו. טריוויאלי ?? ממש לא ! להיות עם בן או בת זוג שנותן לך את הביטחון להיות מי שאתה באמת זאת מתנה יקרה מפז. ואיתך אהובה שלי, אני פשוט אמיתי לא מסתיר מחשבות, או הרגלים "רעים" (אני לא צריך למחוק את ההיסטוריה בדפדפן כדי שלא תדעי לאן אני גולש) לא מסתיר כעסים, לא שומר בבטן והכי חשוב לא מפחד לחשוף את הפחדים שלי אז היום חמש שנים מאז שפקחתי את עיניי ואחרי שמיסדנו את הקשר ביננו, ואנחנו בדרך למשפחה משלנו... למדתי, בעזרתך, מי אני באמת ועל זה כל שנשאר לי זה להגיד תודה אני אוהב אותך !!!
<איפה אדונית היא בטוח תתמוגג שתראה את התמונה הזו 
