בוקר טוב! אם אפשר לקרוא לזה בוקר...
היה לילה דפוק. קטנתי בחרדת נטישה מטורפת משום מה, בוכה תוככדי שינה "אמא", מתעוררת מלא. בקושי ישנתי וגם המעט שישנתי היה דפוק ולא נוח ולא יעיל בכלל. אוף. והיום יום כ"כ קצר, ב12:30 כבר חוזרים מבצפר בגלל הצום, ומלבד ים עבודה יש כמובן גם הכנות לשבת- נקיונות כביסות ובישולים שיאלצו לחכות כולם לשישי.. שונאתתזה. מתנחמת בזה שזו רק תקופה, יודעת שבעוד שבועיים- שלושה- חודש גג יורד העומס בעבודה ואז אני חוזרת להיות גמישה יותר, עם בוקר לבית, ובוקר להליכה, ומידי פעם השלמות שעות שינה.. ניסיתי אתמול לראשונה לצפות במרוץ למיליון בשידור חי. זוועה. לא מבינה למה לא כולם מחכים יממה וצופים בזה באינטרנט, לוקח חצי מהזמן ללא כל הפרסומות המעיקות האלה!