חם מהתנור

שלי34

New member
חם מהתנור

עכשיו הגיעה בחורה שעובדת איתי עם התינוקת שלה בת החודש וחצי. אחת החברות שלי בעבודה קראה לי ואני לא עונה. אני שתמיד הייתי באה ראשונה להכיר את התינוקות החדשים כולן מתגודדות סביבה , שמחות, צוחקות ומתלהבות ורק אני בחדר יושבת ולא יוצאת אני לא עומדת בזה, חוששת מהתגובה שלי חוששת מהמבטים,יושבת קפואה במקום ולא זזה.
 

בנצ100

New member
חיזוקים?

שלי יקרה, אחרי הסיפורים הקודמים שלך על ביקור בבית החולים של חברות שילדו, נחרטת בזכרוני כבחורה אמיצה וחזקה כל כך, שמסוגלת לשמוח בשמחת האחרות. אז אולי הפעם יותר קשה, זה קצת שונה, ובעצם התגובה לכל אחת היא אחרת ותלויה בכל כך הרבה דברים. אבל תזכרי את הכוח שכן יש בך, ואת היכולת שלך להתגבר, וגם אם הפעם קצת קשה, אל תכעסי על עצמך. בפעמים אחרות את חזקה הרבה יותר. ומותר לפעמים קצת לוותר. עוד יהיו הזדמנויות אחרות. איתה ועם כל אחת אחרת. גם לי היה השבוע אירוע דומה, כתבתי עליו בפורום השכן, וגם אני הרגשתי שאני לא מסוגלת לשמוח עם כולם. יש ימים כאלה, וזה עובר. לא נורא, עברנו דברים קשים מאלה, נכון?
 

מישמיש76

New member
שלי יקרה

גם אני זוכרת את הסיפורים הקודמים על ביקוריך בבית חולים ובהחלט הערצתי את האומץ והיכולת שלך. אבל מותר לפעמים שיהיה קשה, ולא תמיד קל לשמוח עם כולן על הלידה היפה והתינוק המקסים. זה נורמלי לגמרי שהכאב שלנו יצוף ויכאיב מחדש ברגעים כאלה. תזכרי שאת חזקה, עברת חוויה לא קלה, הכאב הוא עצום, והזמן לא תמיד עוזר וברגעים מסוימים הוא חוזר. היית גיבורה הרבה פעמים, תרשי לעצמך גם להרפות לפעמים. זה קשה... גם אני הרגשתי "מצוין" אחרי הגרידא ועודדתי את כולם, ושמחתי עם כל מי שסיפרה לי שהיא בהריון והתל"מ שלה יהיה כמו שלי בדיוק... אבל בשבוע האחרון אני סמרטוט מושלם, בקושי מצליחה לחייך לבעלי... מאחלת לכולנו ימים שמחים, קלים ומאושרים.
 
למעלה