לגעת במהויות
New member
חלומות תעופה (מוקדש באהבה ליופיאל)
הסיפור הזה אולי מתאים לפורום חלומות.. אבל כאן אתם נמצאים ... ואתם החברים הוירטואליים שלי, אז זה כאן. פעם פעם, מזמן... חלמתי ה מ ו ן חלומות תעופה... והם מלווים אותי לכל מקום. ומאז, (דג מכונף שכמוני..) כל פעם, בכל צומת דרכים בחיי, זה חוזר... כשהייתי ילדה, פקדו אותי חלומות תעופה יומיומיים. הייתי מצמידה את הידיים לצידי הגוף, מתרכזת במוחי... ואז היה יוצא סילון של כוח מיוחד מתוך כפות רגלי והייתי מתרוממת. כשתפסתי גובה, עברתי לתנוחה אופקית. זו הייתה הטכניקה של ההמראה. אחר כך - או שהייתי ``שוחה`` באויר להתקדמות איטית בגובה נמוך.. או שהייתי טסה, מעין טיסת שיוט חלקה כזו, בגובה רב. ואני גם זוכרת את מראות הנוף שטסתי מעליהם. פעם טסתי לגליל.. פעם טסתי מעל פרדסים.. פעם סתם מעל כל הילדים לראות מה הם עושים.. ופעם הגזמתי באמת... באחד החלומות.. עברתי לטיסה מהירה מאוד, בכיסא מיוחד עם כל מיני ידיות שבעזרתן הייתי נוסקת בפתאומיות ומשנה כיוונים במהירות.. זה היה מעל שדה התעופה.. ליד מגדל הפיקוח... התמונות עדיין חיות במוחי... ופעם אחרת... בחלום צומת מיוחד אחד..., טסתי מעל מדבר יהודה ועין גדי. אבל זה... זה כבר שייך לסיפור אחר
הסיפור הזה אולי מתאים לפורום חלומות.. אבל כאן אתם נמצאים ... ואתם החברים הוירטואליים שלי, אז זה כאן. פעם פעם, מזמן... חלמתי ה מ ו ן חלומות תעופה... והם מלווים אותי לכל מקום. ומאז, (דג מכונף שכמוני..) כל פעם, בכל צומת דרכים בחיי, זה חוזר... כשהייתי ילדה, פקדו אותי חלומות תעופה יומיומיים. הייתי מצמידה את הידיים לצידי הגוף, מתרכזת במוחי... ואז היה יוצא סילון של כוח מיוחד מתוך כפות רגלי והייתי מתרוממת. כשתפסתי גובה, עברתי לתנוחה אופקית. זו הייתה הטכניקה של ההמראה. אחר כך - או שהייתי ``שוחה`` באויר להתקדמות איטית בגובה נמוך.. או שהייתי טסה, מעין טיסת שיוט חלקה כזו, בגובה רב. ואני גם זוכרת את מראות הנוף שטסתי מעליהם. פעם טסתי לגליל.. פעם טסתי מעל פרדסים.. פעם סתם מעל כל הילדים לראות מה הם עושים.. ופעם הגזמתי באמת... באחד החלומות.. עברתי לטיסה מהירה מאוד, בכיסא מיוחד עם כל מיני ידיות שבעזרתן הייתי נוסקת בפתאומיות ומשנה כיוונים במהירות.. זה היה מעל שדה התעופה.. ליד מגדל הפיקוח... התמונות עדיין חיות במוחי... ופעם אחרת... בחלום צומת מיוחד אחד..., טסתי מעל מדבר יהודה ועין גדי. אבל זה... זה כבר שייך לסיפור אחר