חלומות ילדות והגשמתם.

חלומות ילדות והגשמתם.

מי מאיתנו לא חווה את השתאות ילדותית מיופיו של הקיום
והיה בטוח שיש בכוחו להיות כל דבר שרק ירצה או יבחר.
התום הזה והעדר ההבנה למה חיינו צפויים העניק לכולנו
את התחושה שזה אך ורק עניין של בחירה משלל האפשרויות
הקימות. יש שיטענו ואולי בצדק שגם בחלוף הזמן מאום לא
אמור להסיט אותנו מהגשמת אותו חלום ראשון שנצרב בתודעה.

בחלוף השנים כשאנחנו מגלים לבסוף שהמציאות מעט יותר
מורכבת ממה שחשבנו בילדותנו. כמו גם העדפותנו משתנות
כתוצאה מחשיפה והתעניינות בדברים רבים אחרים שלא הכרנו
קודם. וכמובן אילוצים שונים שגורמים לנו בעל כורחנו לזנוח
את החלום ולהתמקד במה שיאפשר את קיומנו וקיום משפחתנו.
-
אז מה היה חלום הילדות שלכם? הוא יכול ללבוש צורות
ופנים שונות. בין אם עיסוק כזה או אחר. בין אם נסיעה
למקום שטרם יצא לכם להגשימה. או כל דבר העולה בראשכם.
והאם מי מכם הספיק להגשים את אותו חלום נכסף, ובא לו
לספר איזו תחושה זה מעניק ומה אנחנו מפסידים.
-
(הפוסט הזה מוקדש לחברי הנפלא, סר פוס)
 

poseidon111

Active member
אם הייתי מנסה לרשום את כל חלומות הילדות שלי,

הרי הדף היה מתארך עד מאוד. הם גם השתנו במהלך השנים. חלק נזנחו כחלק מ"ההתבגרות"
ואילו אחרים התווספו במקום אלו הזנוחים.
אז הנה רשימה חלקית ומצומצמת ביותר: נהג משאית, נהג אוטובוס, טייס, קאובוי, מגלה ארצות, צ'יף של שבט
אינדיאנים באמזונס שלא ראה אדם לבן מימיו, מתופף בלהקת רוק מצליחה, מיליונר גדול ועוד ועוד.
אף אחד מהרשום למעלה עדיין לא התגשם, והסיכויים לכך הולכים ומצטמצמים לצערי...
יחד עם זאת אחד מהרשימה הזו הולך להיות מוגשם בקרוב.
התחושה היא תחושה מעורבת. מצד אחד תחושה של סיפוק שהיה לי את השכל לעשות מאמץ, שאינו קשור
לחיי היום יום על מנת להגשים את אותו חלום נושן, ומצד שני תחושה של אינפנטיליות שהחלום ההוא
עדיין מקנן בי לאחר עשרות שנים.
בשורה התחתונה אני שמח על כך עד מאוד.
(ותודה על פוסט נחמד שלא יעורר אנטגוניזם...)
 

רינתי77

Active member
אנטגוניזם או לא אנטגוניזם, העיקר הוא

להתעורר, לא? והוא בהחלט עורר.
 
מותר לי לנחש איזה חלום שלך עומד להתגשם?

אני מנחשת שאתה הולך להגשים את החלום של ה

שום אינפנטיליות ושום נעליים. חלומות זה לא רק לילדים או לנערים מתבגרים. אין גיל לחלומות ואם רצית מספיק משהו והצלחת למרות כל טרדות היום יום, להגשים לעצמך את אחד החלומות, אז אתה יכול רק לטפוח לעצמך על שכם כי זה הרבה יותר ממה שעצלנים כמוני עושים בחיים.
אתה יודע, אני עוברת על רשימת החלומות שלך וזה כל כך מתאים לאישיות שלך כפי שאני למדתי לצייר אותה בעיני רוחי
ותואמת לגמרי את כל מה שאמרתי לך בעניין הניק שלך, פוסידון
 

poseidon111

Active member
על זה דווקא ויתרתי... ובעניין הטפיחה על השכם,

זה נושא כואב, תרתי משמע, בימים האחרונים.
אבל תודה.
 
קראתי במלוא תשומת הלב את כולכם.

פוס, מודה שלראשונה התוודעתי לרשימה המלאה של החלומות.
יש משהו נעים בהתרפקות הזו לאחור. לא מוצאת אינפטליות
בדבר. והגשמת חלומך האחד הוא הרי שהווה עבורי השראה
לכתיבת הפוסט. יש בי הרושם שזה לא יהיה היחיד שתגשים.
אתה מסוג האנשים שלא זונחים חלומות לתמיד. (כפרה עליך)

יחפנית, אהבתי את הפתיחה שלך במילות השיר.
מילים ספורות שיש בהן כדי לומר הכל.
כמו גם את כנות דברייך ואת האופן שבו את רואה את
הדברים. וכן, יש בזה גם ללמד אותי על צניעות בהעדפה
שלך להגשמת חלומותהם של ילדייך ונכדייך.
כמו גם השלמות שבה את חיה עם מקצת החלומות
שהותרת מאחור.

אביעד, מודה שתיאור חלומך היה שוס. כמו גם הפתעה גמורה.
המקוריות והתשוקה שבה נכתבו הדברים מעוררת קנאה.
נשמע שהיה לא רע להיות ילד בזמנך.
גם הסבירות שתגשים את החלום הספציפי הזה הוא זעום
מאחלת לך שתגשים אחרים קטנים יותר ואפשריים.

בני, סיפור הגשמת החלום שלך ואהבת ההובי שלך
שווה פוסט בפני עצמו בדיוק כפי שכתבת.
לא רבים זוכים להגשים חלומות ולהפוך אותם לחלק אנטגרלי
מהחיים לאורך השנים. התברכת. אני רק יכולה לדמיין
את עיניך הבורקות כשבילית עם הפלקון היפהפיה.

ולבסוף אני. בטח היו לי מני חלומות שונים ומשונים בילדותי
אבל העיקרי שבהם היה להיות רקדנית. וכן, מיותר לציין
שגדלתי להיות רקדנית כמו בנות נוספות במשפחתי.
החלום הזה היה כרוך בלא מעט וויתורים ועבודה סזיפית
לאורך השנים תוך משמעת קפדנית ומחמירה.
מקצתכם יודעים שהפסקתי לרקוד בעל כורחי כמה וכמה
פעמים מסיבות שונות. אבל היום הזה הוא יום מעט שונה עבורי.
הבוקר יש לי שיעור ריקוד ראשון מזה חודשים רבים.
בתקווה לחזור במהירות לכושרי ולאהבתי הגדולה מכל.
שיהיה לכולנו סוף שבוע מהנה, ובוקר מאיר.

http://www.youtube.com/watch?v=ic4PQ-tnwJw
 
חלומות של אתמול הם שלהבות נרעדות


חלומות של אתמול
הם שלהבות נרעדות
לא יכול כל החושך
לכבות.

ואני לא ממש זוכרת מה היו חלומות האתמול שלי

הזמן עשה בי שמות. אבל אני זוכרת מה רציתי להיות כשאהיה גדולה. רציתי להיות סופרת. רציתי להיות ציירת. רציתי להתאהב ולמצוא איש שייקח אותי מבית משפחתי ויבנה לי בית חדש. בלילות הייתי חולמת שאני לומדת באוניברסיטאות איך לכתוב ספרים ואיך לצייר ציורים. אלה היו החלומות שלי. הייתי חולמת על חיים אחרים בקיבוץ. הייתי חולמת רחוק.
מכל החלומות נשאר לי רק האיש, כמה ציורים בצבעי מים וכמה שירים. התחלתי לכתוב רומן והפסקתי אחרי כמה דפים. רציתי להיות שדרנית רדיו אבל הסתפקתי בהקראת שיר שלי לבוחן באולפן. רציתי להיות שדרנית בטלוויזיה, אך הסתפקתי בראיון קצרצר אצל מני פאר בבוקר גמר של כוכב נולד. רציתי לעשות המון דברים אבל כוחי הספיק לי תמיד רק לצעד ראשון והוא גם היה האחרון.
והיום, כשהחלומות שלי הם רק זיכרון עמום ורחוק, אני חולמת רק על איך ילדיי יוכלו להיות לצידי ואיך אוכל לתת להם את כל מה שיש ביכולתי.
הם כועסים עליי שלא הגשמתי את חלומותיי ונתתי לחיים לנהל אותי. ואני, מסבירה להם שבסך הכל, תמיד עשיתי מה שרציתי, ואם חלומותיי לא התגשמו, זה סימן שלא רציתי אותם מספיק. רציתי מאוד בעל, קיבלתי. רציתי מאוד ילדים, קיבלתי. רציתי אהבה, קיבלתי. רציתי להיות מאושרת, קיבלתי.
את הרצון העז שלי לכתוב, אני מביאה לידי ביטוי באמצעות האינטרנט. כנראה שזה מספיק לי
 

Aronsona

New member
אז אחד החלומות שלי היה ונשאר

שתהיה לי קרן שמש משלי.
קרן השמש הזו, עיקר תפקידה יהיה לקחת אותי במהירות האור, לכל מקום שארצה, בעולם ומחוצה לו. כמו מכונית מטוס אבל במהירות של קרני השמש.

בעצם היא תאפשר לי לקפוץ בהפסקת צהריים לפירנצה לארוחה טובה או לאיזה פטיסרי בפריז לקנות עוגות טובות למשחק טניס באינדיאן וולס וכן הלאה. לא צריך לתכנן לא צריך להתכונן פשוט עולים על הקרן ועם המהירות שלה, אני מזכיר, 300,000 ק"מ בשניה, מגיעם בשניות לאן שרוצים.
גם לגלקסיות אחרות אלא שזה קצת יותר רחוק.

לצערי לא נראה לי שזה יתגשם בקרוב
 
וואו אביעד, זה ענק!


יש לך נפש של ציפור דרור והייתי מעזה לומר של משורר בארון
 

Aronsona

New member
נכון שאם הייתי מזמין אותך לארוחת בוקר בברלין

היית באה מיד?
פעמיים בשבוע?
 

poseidon111

Active member
מעניין. מזכיר לי שאחד החלומות שלי בילדות היה

להיות רואה ואינו נראה לפי בקשתי.
 


אני חושבת שאין ילד שלא חלם על זה, במיוחד לאחר שקרא את 'דני דין הרואה ואינו נראה' ובכלל מי לא היה רוצה להיות זבוב על הקיר למשך 24 שעות לפחות?
 

poseidon111

Active member
אכן זה היה בעקבות הספר. העניין הוא שהייתי אז

בגיל ההתבגרות המוקדם, והשימושים שרציתי לעשות עם התכונה לא היו
בעלי אופי תמים או הגון.
 
אף פעם לא חשבתי

שסיפור על אוטו יכול לרתק אותי כל כך


כל הכבוד על ההתמדה והדבקות במטרה
 
למעלה