חלומותיה.. מונולוג עצמי..../images/Emo68.gif
תמיד היא הייתה ילדה אקטיבית, מלאה בחלומות, היא הרגישה שתמיד חייה היו צריכים להיות מלאים בריגושים, התרחשויות של דברים לא שגרתיים, שהייתה קטנה אז הכול היה בקטן ומשגדלה הכול נעשה בגדול יותר.. היא עזבה את הבית מיד שסיימה לימודיה , עברה לעיר החמה הדרומית העיר של הצעירים והרעננים, אילת. שם למעשה באילת למדה מהי עצמאות, מה זה לגור לבד להתפתח לבד, לחיות עם שותפים ליהנות ואפילו ללמוד להסתדר לבד שרע או שטוב.. אין כבר את השמלה של אימא או החיבוק של אבא.. זו הייתה תקופה מופלאה לה העיר הדרומית עשתה לה טוב על הנפש, שהתגייסה לצבא הייתה מאושרת מאוד, אלו היו שנתיים מיוחדות מאוד, בהם עסקה בדיוק במה שרצתה אמנם בתחילה לא כל כך אבל נלחמה על תפקיד קרבי, זה היה חלומה, והיא הגשימה אותו כמו תמיד.. אחרי הצבא שהשתחררה, חלמה חו"ל, ואין דבר כזה לחלום אצלה, היא חולמת היא מיישמת ,והיא נסעה לאנגליה הקרה שם גרה אצל חברתה, מצאה עבודה לימדה ילדים קטינים עברית וטיילה לה באירופה היפה.. תקופה קסומה, עד שהרגישה געגועים הביתה וחזרה.. שחזרה הביתה, כבר לא יכלה לוותר על עצמאותה, מיד חיפשה דרך איך לחזור לחיים העצמאיים שכרה דירה עם חברה טובה בעיר הגדולה, העיר ללא הפסקה תל אביב, וזו הייתה התקופה בחייה.. היא הייתה צעירה בת עשרים ואחת בערך, העולם חייך אליה והיא אליו, הכול היה קסום, אהבות עבודה כסף, בילויים מה לא הכול כמו שאומרים "דפק כמו שצריך לפי התוכנית", עד שהכירה אותו עוד אהבה גדולה רק שהפעם עם האהבה הזו התחתנה, לדעתה זה היה מהר מדי, אבל היא תמיד הייתה ספונטאנית, הם חיו ביחד תקופה מסוימת, היא הייתה מוקסמת ממנו והוא ממנה, אז היא החליטה שזה הזמן להקים בית(בדיעבד אולי יודעת היא היום שזה היה מוקדם מדי) הם התחתנו ונולדה ביתה הראשונה אושר ואהבה מלאו את לבה, למרות שבמהלך ההיריון צצו הרבה בעיות מילוליות בניהם, והוא היה מאוד אגרסיבי במילותיו, ואף סטר לה כמה פעמים, אבל פה משום מה הביטחון העצמי שלה נעלם, פה היא ידעה שזה לא משחק כוחות מי ינצח או מי יפסיד היא ידעה שהקימה בית משפחה ויש ילדה, והיא חייבת להבליג לתקן לשפר, הרי החלום שלה משפחה אידיאלית, וגירושין לא בא בחשבון בשום פנים ואופן! הילדה הייתה בת שנה כמעט והיא שום התעברה, שוב הריון, ילד חדש, אבל פה המצב הלך והדרדר במהירות, הוא נעשה יותר ויותר אלים כלפיה, והיא הרגישה שזהו קשה לה לספוג את זה יותר והחלה, לאט לאט להוציא את זה החוצה, סיפרה לאחותה, התייעצה איתה, ואחותה שלא הכי אהבה אותו .. מלכתחילה יעצה לה לעזוב אותו, אפילו שישנם ילדים, אז נכון היה לה קשה, אבל אז כאילו שהאסימון נפל אצלה, והיא ידעה שאם היא רוצה עתיד ורוד לילדיה, עתיד נקי ומוצלח יותר עליה להתגרש!.. היא התגרשה, והוא מיד אחרי הגירושים ברח מהארץ, לא רצה לשלם מזונות, ניתק מגע עם ילדיו, בהתחלה מצפונה כאב, עם הזמן למדה שעשה טובה לו ולילדיו, הוא היה אדם לא יציב שעבר הרבה דברים בחייו, דברים שהיא לא ידעה בעבר, דברים שהיא גילתה רק אחרי הגירושים.. והיא המשיכה את חייה, היה לה קשה בשנה הראשונה לבד שלושה חודשים אחרי הגירושין ילדה את בנה אמנם היא קיבלה תמיכה מלאה ממשפחתה, כולם עטפו אותה, אבל משהו בפנים נשבר, הלב החלום ועוד.. ואז ממש אז..הוא הגיח לחייה, אם כי לא בדרך מסתורית, עם עזרה גדולה מאחותה, הוא היה החבר הכי טוב של הבעל של אחותה, והיא התאהבה, למרות שחשבה שאת חייה תבלה לבד, ותקדיש אותם רק לגידול ילדיה, אבל הוא שבה את ליבה במסירות שלו לה וילדיה, הסבלנות שלו הרכות ההבנה, והיא הייתה כל כך זקוקה לאותה יד חובקת עד שהוא לא נכנס לחייה לא ידעה עד כמה.. והם התחתנו יחסית מהר מדי, למרות כל מה שעברה עם אותו בעל ראשון לקחה כאן סיכון אמיתי ושוב הספונטאניות הטבעית שלה דיברה, ואחרי תקופה של כמעט שנה היא הרגישה מתעוררת לחיים איתו, הוא נתן לה את הכוח להאמין שיש מעבר לחושך בחיים, מעבר לשיברון לב, מעבר ללבד, ויש פרק ב מוצלח יותר. וכך עברו להם שלוש שנים של יחד, ונולדה להם בת משותפת, והם היו משפחה מאושרת מאוד, את שני ילדיה הוא אימץ ללבו כאילו היו שלו, ואת הילדה המשותפת הנסיכה שלו הוא אהב מכל.. ואז היא חזרה לשׂורה, היא רצתה שוב ריגושים, משהו לעשות, אולי להגשים חלום שלה של מישהו או משהו.. זה היה בדמה.. המשך למטה..
תמיד היא הייתה ילדה אקטיבית, מלאה בחלומות, היא הרגישה שתמיד חייה היו צריכים להיות מלאים בריגושים, התרחשויות של דברים לא שגרתיים, שהייתה קטנה אז הכול היה בקטן ומשגדלה הכול נעשה בגדול יותר.. היא עזבה את הבית מיד שסיימה לימודיה , עברה לעיר החמה הדרומית העיר של הצעירים והרעננים, אילת. שם למעשה באילת למדה מהי עצמאות, מה זה לגור לבד להתפתח לבד, לחיות עם שותפים ליהנות ואפילו ללמוד להסתדר לבד שרע או שטוב.. אין כבר את השמלה של אימא או החיבוק של אבא.. זו הייתה תקופה מופלאה לה העיר הדרומית עשתה לה טוב על הנפש, שהתגייסה לצבא הייתה מאושרת מאוד, אלו היו שנתיים מיוחדות מאוד, בהם עסקה בדיוק במה שרצתה אמנם בתחילה לא כל כך אבל נלחמה על תפקיד קרבי, זה היה חלומה, והיא הגשימה אותו כמו תמיד.. אחרי הצבא שהשתחררה, חלמה חו"ל, ואין דבר כזה לחלום אצלה, היא חולמת היא מיישמת ,והיא נסעה לאנגליה הקרה שם גרה אצל חברתה, מצאה עבודה לימדה ילדים קטינים עברית וטיילה לה באירופה היפה.. תקופה קסומה, עד שהרגישה געגועים הביתה וחזרה.. שחזרה הביתה, כבר לא יכלה לוותר על עצמאותה, מיד חיפשה דרך איך לחזור לחיים העצמאיים שכרה דירה עם חברה טובה בעיר הגדולה, העיר ללא הפסקה תל אביב, וזו הייתה התקופה בחייה.. היא הייתה צעירה בת עשרים ואחת בערך, העולם חייך אליה והיא אליו, הכול היה קסום, אהבות עבודה כסף, בילויים מה לא הכול כמו שאומרים "דפק כמו שצריך לפי התוכנית", עד שהכירה אותו עוד אהבה גדולה רק שהפעם עם האהבה הזו התחתנה, לדעתה זה היה מהר מדי, אבל היא תמיד הייתה ספונטאנית, הם חיו ביחד תקופה מסוימת, היא הייתה מוקסמת ממנו והוא ממנה, אז היא החליטה שזה הזמן להקים בית(בדיעבד אולי יודעת היא היום שזה היה מוקדם מדי) הם התחתנו ונולדה ביתה הראשונה אושר ואהבה מלאו את לבה, למרות שבמהלך ההיריון צצו הרבה בעיות מילוליות בניהם, והוא היה מאוד אגרסיבי במילותיו, ואף סטר לה כמה פעמים, אבל פה משום מה הביטחון העצמי שלה נעלם, פה היא ידעה שזה לא משחק כוחות מי ינצח או מי יפסיד היא ידעה שהקימה בית משפחה ויש ילדה, והיא חייבת להבליג לתקן לשפר, הרי החלום שלה משפחה אידיאלית, וגירושין לא בא בחשבון בשום פנים ואופן! הילדה הייתה בת שנה כמעט והיא שום התעברה, שוב הריון, ילד חדש, אבל פה המצב הלך והדרדר במהירות, הוא נעשה יותר ויותר אלים כלפיה, והיא הרגישה שזהו קשה לה לספוג את זה יותר והחלה, לאט לאט להוציא את זה החוצה, סיפרה לאחותה, התייעצה איתה, ואחותה שלא הכי אהבה אותו .. מלכתחילה יעצה לה לעזוב אותו, אפילו שישנם ילדים, אז נכון היה לה קשה, אבל אז כאילו שהאסימון נפל אצלה, והיא ידעה שאם היא רוצה עתיד ורוד לילדיה, עתיד נקי ומוצלח יותר עליה להתגרש!.. היא התגרשה, והוא מיד אחרי הגירושים ברח מהארץ, לא רצה לשלם מזונות, ניתק מגע עם ילדיו, בהתחלה מצפונה כאב, עם הזמן למדה שעשה טובה לו ולילדיו, הוא היה אדם לא יציב שעבר הרבה דברים בחייו, דברים שהיא לא ידעה בעבר, דברים שהיא גילתה רק אחרי הגירושים.. והיא המשיכה את חייה, היה לה קשה בשנה הראשונה לבד שלושה חודשים אחרי הגירושין ילדה את בנה אמנם היא קיבלה תמיכה מלאה ממשפחתה, כולם עטפו אותה, אבל משהו בפנים נשבר, הלב החלום ועוד.. ואז ממש אז..הוא הגיח לחייה, אם כי לא בדרך מסתורית, עם עזרה גדולה מאחותה, הוא היה החבר הכי טוב של הבעל של אחותה, והיא התאהבה, למרות שחשבה שאת חייה תבלה לבד, ותקדיש אותם רק לגידול ילדיה, אבל הוא שבה את ליבה במסירות שלו לה וילדיה, הסבלנות שלו הרכות ההבנה, והיא הייתה כל כך זקוקה לאותה יד חובקת עד שהוא לא נכנס לחייה לא ידעה עד כמה.. והם התחתנו יחסית מהר מדי, למרות כל מה שעברה עם אותו בעל ראשון לקחה כאן סיכון אמיתי ושוב הספונטאניות הטבעית שלה דיברה, ואחרי תקופה של כמעט שנה היא הרגישה מתעוררת לחיים איתו, הוא נתן לה את הכוח להאמין שיש מעבר לחושך בחיים, מעבר לשיברון לב, מעבר ללבד, ויש פרק ב מוצלח יותר. וכך עברו להם שלוש שנים של יחד, ונולדה להם בת משותפת, והם היו משפחה מאושרת מאוד, את שני ילדיה הוא אימץ ללבו כאילו היו שלו, ואת הילדה המשותפת הנסיכה שלו הוא אהב מכל.. ואז היא חזרה לשׂורה, היא רצתה שוב ריגושים, משהו לעשות, אולי להגשים חלום שלה של מישהו או משהו.. זה היה בדמה.. המשך למטה..
