חלום צלול מלא.

חלום צלול מלא.

שלום. חלמתי חלום צלול מלא בחדרי. ההודעה הזו אינה עוסקת בחלום עצמו אלא בהשגתו. התעוררתי בערך בשתים עשרה בצהריים. כל היום התרכזתי בדריסת מחשבות נודדות לטובת מודעות. כל פעם שמחשבתי נדדה, נגעתי במשהו או שיניתי משהו בסביבה. לדוגמה, נגיד פתאום חשבתי על הפורום, אז בעטתי בבדל סיגריה שראיתי או נגעתי בעמוד חשמל. העיקר היה להשתמש בחושיי ולראות, לגעת, לשמוע את הסביבה. ככה, שעות על גבי שעות, דרסתי כל מחשבה נודדת. כל זכרון שצץ, כל דמיון שעלה, כל מחשבה שאינה צפויה. כך המשכתי להיות מודע לסביבתי במשך היום עד שהגעתי הביתה בערך בשש בערב. המשכתי לדרוס כל מחשבה נודדת עד ששמתי לב שאני צריך משהו ספציפי להתרכז בו כי אם אני נמצא בחדר אז לא מספיק להזיז את אותה הכוס כל רגע ימינה ושמאלה. אז פשוט לקחתי דף פוליו חלק, ובכל פעם שצצה לי מחשבה, חתכתי עם היד ריבוע קטן ושמתי בצד. תכננתי להתרכז בזה חצי שעה. מבלי לשים לב, כבר ערימה מכובדת של חתיכות נייר קטנות לידי ועברו ארבעים דקות. לא משנה כמה פעוטה היתה הנדידה, פשוט שמתי לב לזה וחתכתי עוד חתיכה. המטרה היתה לשמור על ראש נקי ומודעות לדף שמולי. לאחר שעה, ספרתי את חתיכות הנייר שהגיעו לתשעים ומשהו. בשלב הזה כבר לא הייתי ממוקד בנייר אלא רק בדריסת מחשבותיי. כלומר, לא הסתכלתי על הנייר והתמקדתי רק בו, אלא פשוט חתכתי ממנו חתיכה בכל פעם ששמתי לב למחשבה חדשה. זו כבר היתה התמקדותי -הדריסה. חשוב לציין. גם כאשר עלו לי רעיונות כלשהם בקשר למעשיי כמו למיין את החתיכות לערימות של חמש, פשוט חתכתי עוד חתיכה וסיימתי את המחשבה הנודדת הזו. גם עלה לי רעיון שיעזור לי לבחון את כיוון נדידת מחשבותיי. הרעיון היה לקחת דף ולכתוב נושאים: פורום, משפחה, זרים, מקומות וכו'. ואז בכל פעם שתצוץ מחשבה, אחתוך חתיכה מהנייר ואשים אותה במקום המתאים. כך שבסוף אדע לאן מחשבתי נודדת לרוב ואעבוד עם זה. זה נשמע לי רעיון יפה, אך פה הקץ'! זה מה שאנו כל הזמן עושים, אנו מוותרים על מודעות בכך שאנו מתמסרים לרעיונות (מחשבות נודדות). המטרה היא פשוט לשים לב למחשבות נודדות ולדרוס אותן בעודך מחזק את המודעות לסביבתך. אין זו משימה קלה. הרבה יצא לי שמחשבתי כבר נדדה רחוק עד ששמתי לב. חשוב עוד יותר לציין שאין כאן הדמיית בול עץ. אין המטרה להימנע מכל מעשה או מחשבה ופשוט לבטל את עצמנו. להיפך, צריך לעשות מה שרוצים רק עם מודעות למעשינו. אני חושב שהרעיון הזה מבטל צפייה בטלויזיה. כי לא חושב שאפשר בדרך כלשהי לשמור על מודעות בזמן שהיא נודדת הרחק הרחק אל תוך התכנית שבה אנו צופים. בתקופה שבה חיצללתי רבות, ויתרתי על צפיה בטלויזיה והתמקדתי בעיקר בנושא החלומות. מקווה שאצליח גם היום לוותר על הטלוויזיה. ככה פתאום, המון מחשבות צצות ואם לא שמים לב אליהן ונודדים איתן אז המודעות אובדת. אין צורך להקדיש את מודעותכם אל עצם מקומכם בחדר מול המחשב, אך צריך פשוט להגיד "הנה, מחשבה זרה." זו צריכה להיות ההתמדקות -הדריסה. קיצר, לאחר שעה בערך שאני חותך את הנייר עם כל מחשבה זרה שצצה, אני מרגיש שהראש שלי כבר מנופח וכבר אשכרה לוחץ. עייף ומותש מרוב הריכוז הרב שליווה אותי מהרגע שהתעוררתי. חתכתי לישון בשבע ומשהו בערב. חיפשתי דרך לשמור על מודעות גם בעודי נרדם. אז במקום לחתוך נייר כשאני תופס מחשבה נודדת, פשוט הזרמתי אותה לכיוון חפץ בחדרי. כלומר, כאשר חשבתי על הפורום, חתכתי את הנדידה ודמיינתי את הספה שלידי, התמקדתי בה עד שצצה לה מחשבה נוספת, ואז התמקדתי בדמיון השידה, והתמקתי בזה עד שצצה לה מחשבה נוספת שנדרסה והוחלפה בכובע התלוי על הקיר. כך חזרתי ועשיתי עד שנרדמתי, פשוט החלפתי כל מחשבה שצצה בחפץ שבחדרי. התעוררתי בשעה אחת בערך מקולה של החברה של השכנה מחוץ לחדרי. ההתעוררות הזו היתה די שונה מרוב ההתעוררויות שאני רגיל אליהן. כל החלום היה המשך היום בחדרי. כל החלום, לא יודע מתי הוא התחיל בזמן אמת, היה שאני נמצא בחדרי ודורס מחשבות נודדות. גיליתי בשלב כלשהו שאני חולם ופשוט התמקדתי בהגברת הצלילות והמודעות לסביבתי. לא יודע אם זה היה מתוך רצון של אותו הרגע או שפשוט ההרגל של כל היום גרם לכך. שמתי לב לכל חפציי בחדר, כל פעם שחשבתי על משהו, הוא מיד התבטל והמודעות עוד יותר גברה. אני לא יודע מה בדיוק גרם לכך, זה שבמשך היום נגעתי בעצמים ושיניתי משהו בסביבה בכל פעם כדריסת הנדידה. או זה שפשוט המשכתי לדרוס כל מחשבה נודדת (כשהגעתי הביתה) גם מבלי לגעת בסביבה. בכל אופן, לא החצלול הוא הנושא כאן, אלא המודעות הגבוהה שצברתי. יודעים מה, רק בעצם כך שאני כותב את ההודעה הזו אני מאבד המון מודעות. כי הנה, מאז שהתעוררתי דרסתי המון מחשבות נודדות, וגם עם תחילת ההודעה, אך כעת אני שם לב שנתתי להודעה הזו להיות המקור ואיבדתי התמקדות בדריסה. כשאני בתנועה, אז אין בעיה להחליף מחשבה נודדת בנגיעה בחפץ או התמקדות בסביבה, אך זו משימה לא קלה כאשר יושבים מול המחשב או כשסועדים במקום אחד. המשך...
 
המשך...

אנשים, אני יכול להמשיך ולכתוב עוד ועוד ועוד... אני יכול לכתוב שאפשר גם לכוון מחשבות נודדות לכיוון הרצוי. לדוגמה, לאחר שאכן בחרתם למיין את מחשבותיכם הנודדות לפי נושאים, אתם יכולים לבחור משהו ספציפי לכל נושא. נגיד בחרתם שכל מחשבה על מישהו ממשפחתכם תיגמר בדמיון שהם מלווים אתכם לדלת ביתכם. ואז בכל פעם שתעמדו אל מול דלת ביתכם, תערכו בדיקת מציאות. ומחשבה על ביה"ס תיגמר בדמיון שזה שלידכם ילווה אתכם אל שער הביה"ס. ובכל פעם שתהיו ליד שער ביה"ס, תערכו ב"מ. מחשבה על כוסית תיגמר בדמיון שהיא ניגשת אליכם. ובכל פעם שתתחילו שיחה עם בחורה תערכו ב"מ. בסופו של דבר אתם פשוט מרגילים את עצמכם לערוך בדיקת מציאות בכל פעם שאתם נתקלים בסיטואציה שקבעתם מראש. אם מחשבה מסויימת גוררת למצב מסוים אז זה גם יקרה בחלום. אחרי שתתרגלו להזרים מחשבה נודדת אל כיוון ספציפי, זה יקרה גם בחלום. אני יכול גם לכתוב כאן על הנסיון שלי להכניס מים לחלום. תכננתי לערוך ב"מ בכל פעם שאני נתקל במים, ים, בריכה, גשם. פשוט תליתי שרוך של מכנס מעל המיטה כשקצה אחד בדיוק מעל ראשי והקצה השני נמצא בתוך כוס מים. טבלתי את כל השרוך במים ואז פרסתי אותו מעליי. הוא המשיך לטפטף שעות בקצב של טיף
לחצי דקה בערך. זה אכן גרם לי לחלום בעיקר על גשם ובריכות וים וכו', אך כל החלומות האלה היו פשוט סיוטים מפחידים. ולכן אני מפסיק עם זה. יכול להיות שמכות טיפות המים על ראשי גורמים לאי נוחות וזה גורר לסיוטים. בסופו של דבר, מה שגרם לי לחצלול עמוק ויציב היה דריסת כל המחשבות האלה ופשוט התעסקות בהגברת המודעות. דריסת המחשבות הנודדות היא הדבר הכי מצוין להתרכז בו. אין פה שום דבר שצורך דמיון או ריכוז תמידי בנושא כלשהו. אין צורך בכלי כלשהו, אין צורך בכתיבה או הקלטה. יש צורך אחד בדבר שהוא זמין בכל עת ושעליו להפוך להרגל -דריסת מחשבות נודדות והגברת מודעות לסביבה. אחרי עבודה רבה של בדיקות מציאות וכתיבת יומן חלומות, כל אחד יחצלל. אך זה לעולם לא ישתווה למודעות רצופה, שהיא בעצם הדבר הנחוץ לנו בשביל לגלות שאנו חולמים. מצחיק, אין פה שום שיטה. אין פה דבר ספציפי שגרם לי לגלות שאני חולם. פשוט ידעתי שאני חולם. הייתי מודע לחדרי. הייתי מודע לסביבתי. הרגשתי בחלום את אותו הדבר שהרגשתי במשך כל היום, מודעות לסביבה. הרגשתי את הרגע. ד"א, יש משהו שבהתחלה חשבתי לא לצרף, אך עכשיו ברור לי שזה חלק בלתי נפרד מהנושא. במשך היום, לאחר שכבר הדריסה הפכה לאוטומט. הרגשתי מחובר לסביבה. כל דבר שראיתי ושמעתי נראה צלול, אמיתי, חי. ראיתי זוג שעומדים להתחתן נכנסים למכונית מקושטת והכל נראה קסום כזה. ראיתי גור חתולים רודף אחרי צרצר וזה היה שונה. הכל היה שונה. כאילו שאני נמצא כל כולי באזור ולא במקום אחר. זה כמו שנמצאים במסיבה או באירוע משפחתי. בארועים כאלה, כל המודעות מכוונת לסביבה, מרגישים את המוסיקה, את האנשים את האווירה. והמודעות לא צפה אל מקומות אחרים. וזה מה שהרגשתי במשך היום, את הרגע. ואתם יודעים מה, גם אם לא הייתי מגלה שאני חולם, עדיין הרגשתי את החלום בצורה יוצאת מן הכלל. הדרך היחידה שאני יכול להמליץ לכם עליה בשביל לשמור על מודעות במשך היום היא להתייחס אל הכל כאל חלום עכשיווי. תרגישו שאתם בתוך חלום. תרגישו את הסביבה, את הקור או החום, את הקולות, את המראות. תגעו בחפצים. וכאשר תצוץ מחשבה נודדת, פשוט אל תתנו לה "להעיר" אתכם מהחלום הזה שלכם. לאחר שתדרסו מספיק מחשבות נודדות, הפעולה הזו תיעשה אוטומטית. ואז כבר באמת תרגישו בתוך חלום. אין ספק שיש כאן המון ויתורים. על טלוויזיה, על שעות מול המחשב. אבל זה לא חדש שכל אלה הם התמכרויות לא בריאות. שמעתם כבר את המנהל פה וראייטי. הוא כבר כתב שהוא מגביר מודעות דרך ציור או עבודה בגינה או טיולים. חבר'ה, כל הדברים האלה הם מעבר לחלומות צלולים, זו דרך חיים שלמה.
 

Bblack

New member
קטונתי מלהגיב אך בכל זאת...

תשמע, קשה לי להגיד משהו אחרי נאום כל-כך ארוך ומעמיק. בכל זאת רציתי להעיר לך לגבי ההשפעות השליליות של "דריסות" אלו. מדיטציה ויוגה אלו הן דרכים ל"דריסת" מחשבות כאלו וניקוי הראש אך הן נבדלות משיטתך בכך שהן מספקות זאת לרגע מסוים, ברגע המדיטציה וברגע היוגה אך שיטתך היא לגבי "דריסת" מחשבות בכל מקום ובכל מצב - אחרת כמו שציינת ההתמקדות ב"דריסה" נשברת וצריך להתחיל מהתחלה וקשה יותר. מוח האדם בנוי כך שיצוצו מחשבות שונות ברגעים שונים. ברגע מסוים אתה נזכר שאתה צריך למשוך כסף למחר, ברגע אחר אתה נזכר ששכחת לנעול את הדלת לדירה , שכחת לכבות את הגז.... אני מודה בכך שרוב המחשבות הן שטותיות ולא רלוונטיות אבל ישנן כאלה שכן חשובות ואף מאוד. מה שאני מנסה להסביר לך זה שאתה לא תוכל "לשרוד" כך להרבה זמן ולתפקד באופן נורמאלי (אולי יפרצו לך לבית ואתה בחדרך חושב שהדלת הראשית נעולה בכלל...). לכן, אני חושב שמדיטציה הינה שיטה טובה מאוד, לקראת השינה אפשר לעשות ניקוי ראש של חצי שעה - שעה, התמקדות ושקט נפשי ואז פשוט להירדם ישירות. שיטה זו אומנם לא מספקת את הדרגות שאתה מגיע אליהן אבל מספיק בשביל להירדם ולהיות מודע לסביבה יותר ומספיק בשביל עדיין לקבל את אותן מחשבות שכן רציניות וחשובות.
 
תגובה.

אתה צודק בדבריך וגם למדתי זאת היום. אך עם זאת, למדתי טוב יותר שאפשר להשתמש בהתניה לטובת מודעות. והפעם ממש להיפך מדריסת מחשבות נודדות, ניצולן לכיוון רצוי. אני רוצה לדבר אתכם עכשיו על התניה ומודעות. תראו, עברו כמה שעות מאז כתבתי את ההודעות הקודמות על הגברת מודעות. אין מה לעשות, באמת ובקושי הצלחתי לשמור על מודעות רצופה ולהימנע ממחשבות נודדות. אמנם אתמול היה לי יום מוצלח בנושא אך היום אני כבר בקושי שולט במחשבות שצצות לי לראש. אבל כעת מצאתי את הפתרון. לפני שאפרט עליו אני רוצה לספר לכם סיפור על פסיכולוג בשם ד"ר ברהוס פרדריק סקינר אשר ערך ניסויים בטילי טורפדו בעזרת יונים, בתקופת מלחמת העולם השניה. טילים אלה, אשר היו בשימוש חיל הים האמריקני, החטיאו בקביעות את מטרותיהם. ד"ר סקינר לימד את היונים שבכל פעם שהן מנקרות תמונה של ספינה הן מקבלות מזון. הוא פשוט בנה להן התניה כך שלמדו לנקר כל תצלום של ספינה שראו, מתוך צפייה לקבל פרס -מזון. לאחר שהיונים התרגלו לכך, הן הוכנסו לתוך גוף הטיל שבו חלון המאפשר לראות בברר את ספינות המטרה. כאשר היונים ראו ספינה, הן התחילו לנקר את החלון וכך הנחו את הטיל אל המטרה. נעזוב בצד את התעללות האדם בבעלי החיים ונתמקד רק בשיטה שננקטה -התניה. כפי שכלבי הבית רגילים לשמוח עקב המילה האהובה עליהם טיול, סיבוב, פיפי, בחוץ וכו', כפי שהרגלנו אותם, כך אנו בנינו התניות בלתי מודעות. ניקח את הפלאפון לדוגמה. כאשר אתה חייל בדרך הביתה והפלאפון... (את הירח לא אקטוף בשבילך. ולא אוריד את הכוכב למענך. בגללך לא אצא מדעתי. אוהב אותך אבל מציאותי. איפה כפיים איפה, כולם ביחד). מצלצל, מיד אתה מפחד שמא יגידו לך לחזור לבסיס עקב הקפצה או סתם כאב ראש של המפקד. אותו צלצול גורם לך להתרגשות אחרי שנתת ת'טלפון לבחורה. התניות נבנות ומתבטלות מבלי שאנו שמים לב. כאן אני מביא את השימוש בהתניה להגברת המודעות. המטרה היא שכל מחשבה נודדת תגרום למעשה אשר יגביר את המודעות. לאחר זמן די קצר, אפשר לשים לב לאן המחשבות בד"כ נודדות, אם זה אל פורום, אל ביה"ס, אל הצבא, אל המטבח, אל אבא, אל הויכוח ההוא, אל פורנו, אל הערב ההוא. חשוב להפריד בין מחשבות נודדות למחשבות פעילות. מחשבה נודדת אינה מחשבה פעילה. אם אתה מרגיש רעב וחושב על המטבח, אין זו מחשבה נודדת. אם אתה סתם פתאום נזכר באבא שלך, זו מחשבה נודדת. אם אתה בביה"ס/בסיס/עבודה וחושב לפתע על הפורום, זו מחשבה נודדת. אם אתה חושב להזמין מישהי לצאת, זו לא מחשבה נודדת אלא פעילה. אבל אם אתה יושב פה וקורא בפורום ופתאום היא קופצת לך לראש, זו מחשבה נודדת. אם פתאום נזכרת באוסטין פאוארס כי קפצה פה פרסומת של איש שלבוש כמוהו, זו מחשבה פעילה אשר גרמה לנדידה כי משהו ספציפי גרם לכך. זה כמו שתראה נשיקה בטלויזיה וזה יזכיר לך כשאתה נישקת. אבל הענין הוא להימנע ממתגים חיצוניים. הרבה משתמשים בשיטת ההתניה של "בכל פעם ש... אכנס למקלחת, אראה את עצמי במראה, אסתכל על הידיים -אערוך בדיקת מציאות". זה לא מחזיק הרבה זמן כי זה לא בתוך הראש שלכם, זו פשוט התניה חיצונית וזה ממש קשה להחזיק בה. אני יכול לתת לכם רשימה ארוכה של התניות אשר כן יעבדו כי אלה דברים שרצים לכם בראש. לדוגמה, אתם יכולים בקלות להשתמש בפורום לטובת התניה לעריכת ב"מ. הנה, בכל פעם שתחשבו "אולי מישהו כתב על שיטה חדשה בפורום", לא משנה היכן אתם נמצאים, אתם יכולים לערוך בדיקת מציאות. אני מאמין שמחשבה כזו צצה לכם בראש הרבה פעמים ביום. או אפילו "מעניין אם כבר הגיבו להודעה שלי". אפשר למיין את המחשבות הנודדות לפי אזורים. לדוגמה, אם רבתם עם מישהו בביה"ס, אז וודאי שכאשר תהיו בביה"ס תרבו לחשוב עליו, או על בחורה ספציפית. פשוט תרגילו את עצמכם לערוך ב"מ כאשר תחשבו עליו. אם אתם בבית אז רוב מחשבותיכם יכולים לנדוד לכיוון שעורי הבית. אם אתם בדרך לביה"ס אז המחשבה יכולה לנדוד לכיוון איחור לשיעור וויכוח עם המורה. פשוט תמצאו את המחשבות הנודדות הקבועות האלה ומתי הן הכי קופצות ותתאמנו לערוך ב"מ כשתתקלו באחת מהן כשאתם במצב הנתון. עכשיו קצת שינוי הגישה. אני לוקח את הדרך הזו צעד אחד קדימה. אפשר לקשר מחשבה נודדת ספציפית לפעולה כלשהי אשר תגרום להגברת המודעות. לדוגמה, מחשבה על כסף יכולה להיגמר בנגיעה בחפץ שלידי. מחשבה על אמא תיגמר בהתמקדות בכפות הידיים. הרעיון הוא שכל מחשבה תגרום לכם לפעולה ספציפית קבועה אשר תגרום להגברת מודעותכם. כמה כללים חשובים. הפעולה חייבת להיות שבירת שגרה. אם אני אגע בחפץ כלשהו כשאחשוב על כסף, אז זה יהפוך לדבר שגרתי ולא ישבור את השגרה. בשביל שזה כן יחזיק מעמד עליי לשפר את הפעולה ללגעת בחפץ הרחוק ממני בשני מטרים לפחות. זה יגרום לי לקום מהמקום ולגשת אל החפץ הספציפי. אני יכול להיות עוד יותר חכם ובכלל לסגור את כל הענין בכך שהפעולה תהיה ב"מ בנוסף להגברת המודעות. אני יכול במקום רק לגעת בחפץ, לנסות להחדיר אצבע לתוכו ואם זה יצליח אז זיהיתי חלום. אני יכול במקום רק להתמקד בכפות ידיי, אני יכול לדמיין אותן נמסות, ואם זה יצליח שוב זיהיתי חלום. כפי שישנן מליון מחשבות נודדות, כך ישנן מליון דרכים להתנות אליהן פעולות שיגבירו את המודעות ביחד עם ב"מ. וד"א, אם נצמיד עוד ועוד פעולות קבועות לנדידות קבועות, מודעותנו לא תמשיך לנדוד בקצב שהיא נודדת כעת אלא תשמור יותר על ריכוז כי אנו שוברים מחדש את הנדידה. המשך...
 
המשך.

את כל זה כתבתי הבוקר. כעת, בסוף היום, אני יכול לעמוד זקוף ולבשר לכם שהצלחתי לשמור על מודעות דרך ניצול המחשבות הנודדות. בבוקר כתבתי שישנן מליון מחשבות נודדות שלכל אחת מהן צריך להצמיד פעולה כשלהי. אז זהו, שלא. ברגע שאתה לוקח שליטה על המחשבות הנודדות ומנצל אותן לטובתך, מודעותך נשמרת וכל מחשבה נודדת נגמרת בפעולה שנקבעה מראש. ואז אין המחשבות ממשיכות לרוץ סתם בלי כיוון. בסופו של דבר בניתי משפחות לכל סוגי מחשבות נודדות ולכל משפחה בניתי פעולה. לדוגמה, כל פעם שצצה לי מחשבה על מישהו מהמשפחה שלי, קישרתי אותו לאחי. ומפני שלפני שנים רבות אחי נפל מעץ (הוא בריא ושלם, תודה לאל), קישרתי אותו לנגיעה בעץ. כך שבכל פעם ששמתי לב שמחשבתי נודדת אל אמא או אבא, ניגשתי לעץ ונסתי לדחוף אותו שיפול. זה מיד גרם לי להיות מודע שוב לסביבתי ואם הוא היה נופל הייתי מגלה שאני חולם. בכל פעם שחשבתי על הפורום, הבטתי אל השמים ובחנתי אותם. זה הלך ככה, אני חושב על הודעה או על מישהו בפורום ואז "היי, נדידה אל הפורום" והבטתי אל השמים. כשחשבתי על השכנה הכוסית שלי, פשוט נסיתי לגעת עם הקרסול בישבן, אם הייתי מצליח בזה, הייתי מיד מגלה שאני חולם. גיליתי שאני לא חולם, אך זה בכל זאת הגביר את מודעותי. לא מליון מחשבות הציפו אותי וכן מספר מחשבות שחוזרות על עצמן. לא לשכוח שגם כאשר ראיתי עץ, זה הזכיר לי את אחי. כך שהפעולה היתה גם הפוכה. יש לי עוד המון לעבוד על זה עד שאסיים לבנות תבניות קבועות. לבנות משפחות נושאים להמון מחשבות. עוד דוגמה, מחשבה על הבסיס הראשון ששירתתי בו יכולה להיקשר אל המפקד הראשון שהיה לי שהוא די נמוך. אני יכול לבנות פעולה שבה אני נמתח מעלה ומנסה להיות גבוהה. אם באמת אצליח להימתח, אני חולם אם לא, בכל זאת הצלחתי לחזור למודעות. איך זה יעבוד? אז ככה, אני מוצא את עצמי בלי שום סיבה מיוחדת חושב על חדר האוכל שם, אני יודע שהקישור הוא אל המפקד ההוא, ואז אני פשוט מנסה להימתח מעלה. הנה, מחשבה נודדת שהפעילה מחשבה פעילה אשר נגמרה בבדיקת מציאות. ישנו עוד דבר קריטי נוסף. עליי לבנות פעולות למחשבות במצבים שונים. לדוגמה, כעת שאני בבית, אני לא יכול לגעת בעץ כשאני נודד אל מישהו ממשפחתי ועליי לבנות פעולה מסויימת אשר מתאימה לבית. זה חשוב בשביל המודעות וזה (ההיפך מדריסת מחשבות נודדות) בריא לנו, כי כאן אנו לא מתמסרים אל הנדידה הלא מודעת הזו, אנו שולטים בה. תחשבו שבכל פעם שמחשבתכם נודדת אל מישהו שאתם כועסים עליו, אתם נעשים עצבניים או מרוגזים או מרגישים פגועים. התסריט ההוא של הריב חוזר על עצמו בראשכם ואתם (מבלי לשים לב) נותנים לו לפעול שוב ושוב. פה החוקים משתנים. המחשבה הזו כבר אינה נודדת, היא פעילה, לאחר שתחזור על עצמה ותגרום לפעולה כלשהי, היא תהפוך לסרטון אשר גורם לפעולה מסוימת ולא יותר מזה. היום, קישרתי מחשבה נודדת על דאגה לכסף עם פעולה כלשהי. לאחר שהמחשבה הזו צצה מספר פעמים וגרמה לפעולה שתכננתי, היא איבדה את הכוח הרגשי שלה עליי. כבר לא דאגתי בקשר לכסף אלא פשוט פעלתי כמתוכנן. עכשיו אני רוצה לעזור לכם בבניית התניות אל בדיקות מציאות בבית ובביה"ס. שימו לב למחשבות שהכי מציפות אתכם. קחו את עשר המחשבות שהכי קופצות לכם לראש כשאתם בבית ואת עשר המחשבות שהכי קופצות לכם לראש כשאתם בביה"ס. לאחר שזיהיתם אותן, הצמידו לכל אחת מהן פעולה. נגיד ואתם בשיעור וחושבים לפתע על הפורום, נסו להחדיר את היד אל השולחן. אם אתם בבית וחושבים על המורה השווה שלכם, נסו לעשות שכיבות שמיכה על יד אחת. כל פעולה צריכה להיות אחת כזו שגם תגביר את המודעות שלכם וגם תבחן את המציאות. אם מעסיקה אתכם מחשבה על רולר בליידס, בכל פעם שמחשבה זו תצוץ בבית, תקפצו ותנסו לגעת בתקרה. אם אתם בביה"ס, תנסו גם לגעת בתקרה, אם אתם מחוץ לבנין, נסו לשלוח יד אל גג הבנין. מה שמעניין ביותר פה, זה שכל פעולה כזו תיגמר במודעות לאותו הרגע ותפסיק נדידה. ככל שתרבו לבנות התניות למחשבות מסויימות, כך אתם תשמרו על מודעות יותר ויותר וכך גם מחשבתכם לא תנדוד בלי סיבה. הייתי ממליץ לבנות פעולה אחת לכל משפחה של מחשבות נודדות. כשאתם בבית, כל מחשבה על משהו שקרה בביה"ס, תיגמר בתרגיל ספציפי אחד. עליכם רק למצוא משהו שיקשר בין כל המחשבות הנודדות בכיוון הזה, כפי שאני קישרתי את אימי ואבי אל אחי וזה נגמר בפעולה קבועה. בסופו של דבר, תרצו או לא תרצו, אתם תגיעו לשליטה כמעט מלאה במחשבתכם. אתם לא תאבדו ריכוז. יכולת הקליטה שלכם תגבר וזו תהיה מתנה לכל החיים. אתם תשלטו במחשבותיכם ותצליחו להפיק את התוצאות הרצויות בכל נושא, מעבר לחלומות צלולים. השורה התחתונה היא שימוש בהתניה. רוצים לדעת אילו התניות שליליות כבר קיימות אצלכם בראש? אז הנה, יש אצלכם התניה חמורה ביותר שגורמת לכם להיכשל בזיהוי חלומות. יש אצלכם התניה שאומרת "הנה רעיון מצוין שיגרום לי לחצלל, עכשיו אני אצליח" ואז אתם באמת מצליחים לחצלל. אבל אז ההתניה החמורה אומרת "לא, זה די קשה להצלחה". ואז אתם מפסיקים לחצלל. לא תצליחו לשנות התניה זו בעזרת בנית התניה שתגיד "לחצלל זה קל!", אך כן תצליחו לחצלל בעזרת התניות לבדיקות מציאות כפי שהסברתי וכו'. לסיכום. אני מוצא את נושא החלימה הצלולה מאוד מעניין ומושך ביותר. אך עם הזמן והנסיון אני לומד גם שמעבר לחצלולים יש את החיים האמיתיים ואת המוח ואת צורת המחשבה. ושבעצם הכל חופף אחד לשני. בדרכי אל השליטה הקבועה בחלומות אני מוצא גם המון דרכים לשליטה בחיי. ופעם, כשהייתי נתקל במאמר הנקרא "הגבר מודעות לטובת חצלולים", הייתי מדפדף הלאה וממשיך רק בבדיקות מציאות ובמילדים. היום אני מבין שרמת הריכוז שלי כשאני משחק פוקר שווה לרמת הריכוז שלי כשאני מחצלל. אני מבין ששמירה על קור רוח עם זיהוי החלום, בשביל למנוע התעוררות, שווה לשמירה על קור רוח כשאני מגלה שהצלחתי במשהו שניסיתי. ואם אני רוצה לקבל שליטה מלאה על כל חלומותיי עליי להשיג שליטה מלאה על מודעותי כשאני ער. אז הנה, למדתי משהו חדש שנקרא התניית מחשבות נודדות.
 
מודעות -חפיפה עם הסביבה.

שלום. אז ככה. למי שעוקב אחרי סדרת ההודעות שלי בנושא מודעות, אני חייב לציין שאני מגלה המון דברים חדשים בכל יום. אז ככה. הצלחתי לשמור על מודעות במשך רוב היום בעזרת התניית המחשבות אשר נדדו אל בדיקות מציאות בסופו של דבר. שמתי לב שכאשר אני משנה אזור (נכנס הביתה, נכנס לחנות) או נתקל במישהו (חבר, מוכר, שכנה) אני מאבד את הכיוון. זה בדיוק כפי שנכנסים לחלום. הנה, נכנסתי הביתה וישר התחלתי לדבר עם אמא שלי ושכחתי בכלל על ההתניות. פשוט כאילו כלום לא היה במשך היום ורק כשנכנסתי לחדר ערכתי שוב ב"מ וחזרתי לשגרת ההתניות. בשביל לשבור מצבים כאלה, צריך לבנות תקשורת עם הסביבה (אנשים) שתגרום לשמירה על התמדקות ההתניה. לתכנן מראש מה להגיד לאדם שתתקל בו, מה תעשה כשתיכנס לחדר. פשוט לבנות התניות אשר יישארו קבועות גם כשהסביבה משתנה. לדוגמה, אם אני משתמש באחי כהתניה לדחיפת עץ (ב"מ), אז כשאראה אותו, אשאל אותו אם הוא זוכר שנפל מהעץ פעם, במטרה להעיר את הנושא גם כשהסביבה משתנה. וזו השליטה במודעות. לא רק לשלוט במה שהולך אצלי בראש, אלא לשלוט על הסביבה כולה. אם בחרתי במוכר השכונתי שיהיה המקור לכל משפחת המחשבות הנודדות אל רחוב מגוריי, ושבדיקת המציאות תהיה נסיון קריעת החולצה שעליי (כי הוא תמיד לובש חולצה פתוחה) אז אכין את עצמי לדבר איתו על חולצות. תראו, אני לא יודע אם אני מצליח להסביר לכם את דעתי. אני מדבר על לופ שיחפוף בין מה שרץ אצלי בראש ובין מה שקורה מסביב. כל המידע הזה הוא טריפ מאוד חזק בשבילי. אני אתארגן על עצמי ואפרסם את מה שלמדתי. בגדול, הרעיון הוא לגרום לסביבה להזכיר לי לשמור על מודעות. ובעצם לשלב אותה עם המודעות ולא לשמור על מודעות רק כשאין הסביבה משתנה או מתפתחת. בכל אופן, יש לי כאן המון עבודה. צריך לבנות התניות עם כל מצב/מקום/אדם שאתקל בו. אין פה כונה לשלוט בכל שיחה או מצב חדש, אלא פשוט למנוע מהם לגרום לי לאבד את המודעות.
 

el kortito

New member
יותר מדי

תראה זילבר...... אני יכול לקרוא לך זילבר?... מעולה... אזז תראה השיטות שלך באמת בדרך כלל מעולות ואני מאמין שגם זאת מאוד יעילה אבל בואנה אחי........ כמה השקעה אתה יכול לתת?! כל היום אתה דורס מחשבות?!?! אני לא מסוגל ככה אני צריך שהשיטות שלי יהיו בלילה לפני השינה ובבוקר אחרי השינה איך אתה מסוגל?!?!
 
תגובה.

שיטה על הדגרת חלום ובסופה תמצית השיטה החדשה "מחשבות נודדות". הדגרת חלום. אתם בטח מכירים את הדבר הזה שנקרא "חלום מודגר". זהו חלום מבוקש שמראש מתכננים לחלום אותו. ישנן המון שיטות לעשות זאת ואני לא מתכוון להתמקד בהן כעת אלא רק בדבר חדש שחשבתי עליו. אז ככה, שמתי לב שבכל פעם שאני שומע את השיר "keep control", אני ישר נזכר ביעל בר זוהר. זה קורה עקב הפרסומת הישנה ההיא שיעל כיכבה בה וברקע היה ת'שיר הזה. יש עוד שיר שמזכיר לי ערב ספציפי. השיר של מייקל ג'קסון "liberian girl", לוקח אותי חזרה אל הערב הראשון בחטיבה, יום לפני תחילת הלימודים. אני זוכר בדיוק את המראות, את הקולות, את ההתרגשות. לא משנה מתי אזמזם את השיר הזה, מיד ארגיש בדיוק את הערב הזה. בכל אופן, אפשר לעבוד עם הידיעה הזו. פשוט קחו שיר שיוצא לכם לשמוע פעם בשנה. לא משהו מוכר כל כך ששמעתם מליון פעם ברדיו. אלא משהו שבקושי שמעתם אך עדיין אתם אוהבים. אתם יכולים לחפש משהו מעניין ברשימת האמפישלוש שלכם. אחרי זה, תיזכרו במישהו מהעבר שבקושי ראיתם אותו. אולי מישהו שלמד אתכם ביסודי אך בקושי אתם זוכרים ממנו משהו. חשוב שזה לא יהיה מישהו שאתם יודעים עליו הרבה או ראיתם אותו הרבה, אלא אחד שלמד בשכבה שלכם ואם לא הייתם מנסים בכוח לחשוב עליו לא הייתם יודעים על קיומו. עכשיו תבנו תסריט לא סגור. כלומר, אל תבנו תסריט שבו אתם אומרים כך וכך בדיוק ואז הבחור אומר כך וכך. אלא פשוט תבנו תסריט פתוח. לדוגמה, שניכם רצים אל תוך טירה וכל אחד לוקח חרב ואז אתם נלחמים בכיף. זהו תסריט פתוח. הוא יכול להשתנות, אך הבסיס שלו קבוע "נלחמים בטירה". עכשיו תעשו דבר כזה. לאחר שבחרתם את הדמות ואת התסריט. פשוט תרוקנו את הראש איזה חמש דקות. ואז תפעילו את השיר. בזמן שאתם שומעים את השיר, תנו לתסריט לרוץ לכם בראש עם כמה שיותר בלאגן. אתם קופצים בטירה, נלחמים בסייף על המדרגות "חה חה..", צועקים, צוחקים. התסריט צריך להיות כמה שיותר אמיתי אך חשוב שיזרום בשלו. אחרי שחרשתם כבר על הטירה והשיר נגמר, אל תחשבו יותר על התסריט הזה או על השיר. תשתדלו לא לזמזם את השיר ולא לדמיין את התסריט בכלל. ככה שיהיו לכם בראש שני דברים חדשים -התסריט והשיר. פעמיים ביום תשמיעו לעצמכם את השיר ותחזרו על התסריט הפתוח, שוב תלחמו בטירה, תשתוללו כל עוד השיר ברקע. כשנגמר השיר, נגמר התסריט. תחזרו על התסריט עם השיר ברקע פעמיים ביום במשך שבוע שבועיים. כך שהאחד יהיה חלק מהשני. אחרי שאתם כבר מרגישים חיבור אמיתי בין השניים. תעשו דבר כזה. תכינו קובץ סאונד ריק (שקט) של עשר דקות. אחרי שיש לכם קובץ של שקט, תשנו שש שעות כהרגלכם, תתעוררו, תדליקו את המחשב, אל תוכנת השמע שלכם תכניסו את קובץ הסאונד השקט מספר פעמים ואז את השיר שלכם מספר פעמים. אם האורך של השקט הוא עשר דקות אז אתם יכולים להכניס אותו ארבע פעמים בשביל ארבעים דקות של שקט ואז יפעל השיר שלכם. תכנסו לישון כאשר הרמקולים נמוכים. אחרי שתרדמו ותשמעו את השיר ברקע, התסריט שלכם אוטומטי יתחיל ואתם תחלמו על הטירה הזו ועל הדמות שבחרתם. מדוע להתאמץ כל כך ולהכין קובץ שקט וכל זה?! מפני שאם תכוונו את המערכת להידלק, אז סביר להניח שתתעוררו כאשר היא תידלק (ככה זה אצלי בד"כ, עוד לפני שהמוסיקה מתחילה). למה עדיף להשתמש בקובץ שקט במקום לכוון את המחשב שיפעיל את תוכנת השמע בזמן כך וכך?! מפני שזה הרבה יותר פשוט לתכנן את הזמן עם הקובץ וגם אתם הרבה יותר שקטים כשההשמעה כבר מתחילה מאשר לקוות שמערכת ההפעלה אכן תעשה עבודה טובה. עד כאן עם הדגרת החלום. בקשר להודעותיי האחרונות. לצערי לא קראת את כל התוכן. כי אם כן היית קורא אז היית שם לב שגיליתי שזה בלתי אפשרי לדרוס נון סטופ מחשבות נודדות. דבר שני, גם היית רואה שאני עובד על דרכים מאוד מועילות בשביל לגרום לבדיקות מציאות לבוא באופן טבעי וקבוע. תראה, יכול להיות שמפני שהרחבתי מאוד בנושא ולא כתבתי בקצרה על הרעיון הזה, זה נראה לכולם מסובך וקשה. אז הנה תמצית השיטה בארבעה חלקים. מחשבה נודדת זו מחשבה שעולה לך לראש בלי שום סיבה חיצונית. ניסיתי לשמור על מודעות דרך דריסתן ללא הפסקה, אך למדתי שאין זה אפשרי. לחלק השני. נפשט העניין. דוגמה, לפני שעתיים בערך היו לי בעיות במחשב. במשך כל השעתיים, גם כצפיתי בטלויזיה, המחשבה על המחשב עלתה המון פעמים. מכיוון שכבר מההתחלה צפיתי שתעלה שוב ושוב, אמרתי לעצמי שבכל פעם שתעלה, אערוך בדיקת מציאות. וכך היה. לחלק השלישי, בדיקת המציאות הזו הרבה יותר יעילה מצפצוף השעון כל חצי שעה. מדוע? גם כי זה בא מיוזמה פנימית (מתוכי), גם מפני שזה שובר שגרה וגם מפני שסביר להניח שהמחשבה הנודדת הזו תופיע גם בחלום וגם אז אזכור לערוך ב"מ. הרבה מצפים שיזכרו בחלומותיהם לשמוע את השעון ולערוך ב"מ. כאן אני כבר יודע שזה יקרה. חלק רביעי. אפשרי פשוט לשים לב למחשבות נודדות ולקבוע שיזכירו לערוך ב"מ. פשוט שימו לב למחשבות שצצות הכי הרבה באותו היום/שעה/שבוע ותצמידו להן ב"מ. זה נבדק ונמצא יעיל. החלק הנוסף הוא החלק שאני מדבר עליו, החלק הכביכול מסובך וממש קשה. אני לומד את צורת מחשבתי ולאן היא נודדת בד"כ ובונה לי סדרת התניות אשר ייגמרו בב"מ. רק שהפעם אני עושה זאת בצורה עמוקה יותר, שתגביר לי את המודעות. זה הרבה יותר פשוט ממה שזה נשמע.
 
כל הודעה לטאגליין

באמת כל הכבוד על ההשקעה, אני משתדל לקרוא במלואן את כל ההודעות שלך מכיוון שהן מאוד מעניינות ומרשימה יכולת הביטוי של המחשבות שלך. בנוסף, הרבה מהעקרונות שאתה מגלה (לפחות בהודעות האחרונות שאני זוכר שקראתי) כבר התגלו בעבר
אתה כנראה רק צריך לקרוא את הספרים "הנכונים", אלב אין ספק שבגישה שלך אתה לא רק מגלה את התיאוריה אלא גם מפעיל אותה מעשית וזה היתרון הגדול. 1) אולי כדאי שתתחיל לכתוב בלוג במקביל להודעות שאתה כותב בפורום, הדברים יהיו מסודרים הרבה יותר לקריאה ומעקב, אם אתה מחליט ללכת על זה אל תשכח להודיע לנו על הכתובות כמובן. 2) אני חושב שאתה צודק בגילוי שלך שהמודעות בחיי היום יום קשורה באופן הדוק למודעות שלנו בחלום, אבל יש לי הסתייגות קלה מהתניות כהתניות בצורה "אובססיבית" כזאת, עניין של תחושה, ואלי יש דרכים אחרות כמו תרגילים מחשבתיים שלא דורשים התניות בכדי להעלות את המודעות שלנו בחיי היום יום.
 

el kortito

New member
אההההההההההההההההההה

אוקיי לא שמתי לב שאמרת שזה בלתי אפשרידווקא קראתי את זה אבל ברפרוף כי ההודע הייתה ארוכה משום מה קיבלתי את הרושם שאתה מתכוון אני יודע שזה נשמע בלתי אפשרי או משהוא בסגנון.......... אבל בכל זאת נראה לי מסורבל :) לקשראת המחשבות וזה............... הקטע זה שאפשר גם בלי להסתבךעד כדי כך אפשר לשלבכמה דברים פשוטים.... יומן חלומות בדיקת קריאה על ידי 1-5 שכתובים לך על היד כל כמה זמן ותכניקת העין השלישית........ או כל שילוב דומה אחר...
 

el kortito

New member
אה כן ו..

השיטה להדגרת חלומות נשמעת לי ממש ממש נחמדה!אבל ממש!!!! יש לי שיר שיתאים בצורה מ-ד-ה-י-מ-ה אבל הוא 24 דקות....... זה יתאים?
 
ארוך מידי.

אני מזכיר שהשימוש בהתניות נובע מכוונה להגיע לזיהוי חלום בכל זמן חלימה. כעת אני עובד על התניות לעריכת בדיקות מציאות, אך המטרה הסופית היא טיפוח התניה עמוקה שתגרום לי לזהות חלום כדרך קבע. אני כבר יודע איזו התניה עמוקה קיימת בי. כל עוד אני חוקר ומחפש תשובות ודרכים להתקדמות בחצלולים, אני ממשיך לחצלל עוד ועוד. זו האנרגיה שנותנת לי חצלולים, החקירה וההתעמקות בנושא. לא מזלזל בשיטות הננקטות, אך הן בסה"כ מפעילות את ההתניה הזו שגורמת לי לחצלל. בכל אחד קיימות התניות שונות. יכול להיות שישנם המון מחצללים שמפחדים לפרסם רעיונות וזה בעצם גורם להם לחצלל פחות, החשיפה. אצלי זה הפוך, אני מקבל המון השראה מהפורום הזה וזה הרבה יותר כיף לשתף אנשים שהנושא הזה מעניין אותם מאשר סתם ליפול על מישהו שלא מבין למה אני נלהב כל כך. מחצלל טיבעי זה אדם שקיימת בו התניה עמוקה שאומרת "אין צורך בהמון בדיקות מציאות בשביל להבין שהכל פרי דמיונך ואתה לא באמת נמצא כאן אלא רק חולם". בנו עדיין קיימת התניה שאומרת "אהה, בשביל לזהות חלום צריך לעבוד קשה ולערוך המון בדיקות מציאות במשך היום.", וזה כמובן משתנה מאדם לאדם. --- אני לא חושב שתצליח לשמור על ריכוז בדבר אחד למשך עשרים וארבע דקות. עדיף להתביית על שיר שאורכו לא עולה על חמש דקות, כי זה לא ממש פשוט לשמור על ריכוז בדבר אחד יותר מידי. מספיק שבעודך שומע את השיר, אתה תחשוב על אוכל או על מטלה שיש לך לעשות זה כבר ישבור את המטרה. אבל בכל זאת, אם אכן תתרגל זאת פעמיים ביום, אז לאחר שבועיים, אני מבטיח לך שהחיבור יהיה אמיתי, כי למרות שבמשך השבוע הראשון, אתה תחשוב פה ושם על האירוע החלומי הזה או תזמזם את השיר, דבר שפוגע במטרה, אתה אכן תשכח מהנושא (כי הוא כבר לא ירוץ לך בראש כמו עכשיו) ואז השיר והאירוע אכן יהיו באמת מחוברים. זה סוג של התניה מדויקת. מישהו פה סיפר על אדם אחד שבכל פעם שנכנס לישון הוא מתעורר במיטתו (בחלום) ויוצא לחוויה חדשה. הוא בנה לעצמו התניה כזו שבכל פעם שייכנס לישון הוא יתעורר במיטתו בחלום. זה כמו שאתם בניתם לכם התניה כזו שבכל פעם שתתחברו לאינטרנט אתם תיכנסו לפורום. הדבר הזה קורה מתוך התת מודע, גם אם אתם לא שמים לב. בעצם, אפשר לבנות התניה עם שיר מסוים שתגרום לנו להגביר מודעותנו לסביבה. אוקי, אז לא בא לכם לחקור את הסביבה כל הזמן, אין בעיה, קחו שיר מסוים שלא נשמע הרבה ברדיו ושאין סיכוי שתתקלו בו סתם ככה. תשנו ת'שם שלו ל-"מודעות". פעמיים ביום, תשמיעו לעצמכם את השיר הזה, אך ברגע שהוא מתחיל להישמע, אתם פשוט סורקים את הסביבה באופן מוחלט. סביר להניח שאתם בחדרכם אז תחקרו איך הגעתם לשם, לאן אתם הולכים, מה אתם עושים, מה אתם רואים, תגעו ברצפה, בחפצים, תביטו בכפות ידיכם, כל דבר אשר יגרום לכם להרגיש כאן ולא במקום אחר. בקיצור, הגברת המודעות. עכשיו בואו נהיה יותר חכמים. קחו עוד שיר, תקראו לו "בית-ספר". שיכבו נינוחים במיטתכם, רוקנו הראש, תפעילו את השיר, וברגע שהוא מתחיל, תטיילו בכל ביה"ס שלכם, כיתות, מדרגות, שער, כל מקום אשר אתם נתקלים בו במשך יומכם. אך כשאתם שם, תגעו בסביבה. אם אתם ליד השער, תנערו אותו, תרגישו את ההתנגדות. אם אתם בכיתה, תפילו שולחן, זרקו מחק על הלוח. במשך כל השיר תתפרעו בביה"ס. אבל הכי חשוב, תצעקו "אני חולם! רבק הלימודים, אני חולם, אני עושה מה שאני רוצה. אני יכול לקפוץ מהחלון!" קיפצו מהחלון ותנחתו מטה. תמצאו הוכחות לכך שאתם אכן בחלום -תקפצו עד לחלון בקומה השניה. הכל פתוח, הכל אקראי, שום דבר לא מתוכנן, פשוט תזרמו עם החלום הזה. תזכרו דבר אחד חשוב, ברגע שהשיר נגמר, החלום נגמר. אתם לא חושבים על זה יותר ועוזבים זאת עד התרגול הבא. זו לא בעיה כבדה כי לאחר מספר ימים, זה כבר לא יישב לכם בראש וכך זה לא ישבור את המטרה של חיבור השיר עם סצנת בית הספר. עוד משהו, זה מאוד איכותי, מפני שכל הזמן יעלו לכם רעיונות מה עוד לעשות בחלום ביה"ס הזה וכך החלום הזה יתחיל לרקום עור וגידים ויישב לכם טוב טוב בתת מודע וזו המטרה. חובה עליי לציין שתרגול מסוג זה חייב להתבצע בקביעות גם לאחר שנמאס לכם מהשיר או מהרעיון הזה. מדוע? כי פה אנו בונים התנייה, וזה לוקח זמן, אך לא רב, ובסופו של דבר ההתנייה הזו תתקיים כפי שהיונים למדו לנקר תמונות של ספינה. שוב, גם אם אתם חורשים את הרשת במטרה למצוא שיטות חדשות, אל תפסיקו עם התרגול הזה. כמה זה כבר ייקח?! חמש דקות (במשך היום) בהם אתם חוקרים את הסביבה ועוד חמש דקות בהם אתם חורשים את בית הספר בדמיונכם. ואז שוב לפני השינה. פעמיים ביום זה כולה עשרים דקות. ועוד לא הגעתי אפילו לשימוש בשיטה. עדיף גם שתבנו עוד התניה לכיוון הבית. במשך שיר זה אתם חורשים את הבית. נוגעים במראה, קופצים לתקרה, נוגעים ברצפת המקלחת, דוחפים את הווקמן שבחדר אל התנור שבמטבח. וכמובן צועקים שוב ושוב "אני חולם!". אם אתם עוד יותר בענין ויש לכם סבלנות, אתם יכולים לצרף עוד שיר שבו אתם יוצרים מפגש עם אדם בחייכם ועושים את כל מה שבא לכם לעשות איתו או איתה -בסגנון חלום מבוקש. עוד דבר, כשאתם חורשים את ביה"ס, אל תתמקדו במשהו אחד וכן תרוצו ותחרשו במהירות את סביבתכם, כך תכניסו לתת מודע הרבה תמונות וגם הדחיסה המהירה הזו חיובית בשביל ריכוז טוטלי בחלום הספציפי הזה ודעתכם לא תגלוש לכיוונים אחרים. אמנם אני גולש הרבה מעבר לנושא הגברת מודעות במשך היום, אך כאן יש לנו עוד דרך להגברת המודעות לכל מקום מבוקש. ומה בעצם קורה בחלום עצמו?! המחשבות שלנו ולא תכל'ס מה שחווינו במשך היום. לדוגמה, פעם נתקלתי במישהו מהעבר והוא הופיע במשך שבוע בחלומותיי, למרות שהשיחה שלי איתו הייתה קצרה. החלומות שיקפו את הרושם שהוא השאיר עליי. זה כמו שבחלום "נלחמים בטירה", הטירה עצמה לא קיימת, אך בחלומכם היא כן תתקיים. אוקי, לאחר שאתם מתרגלים בדרך קבע את שירי החלומות הצלולים שלכם, אתם יכולים להיכנס לישון בעודכם מקשיבים לשיר ומדמיינים את החלום כהרגלכם. כשהשיר נפסק, אתם מפסיקים לחשוב על חלומכם וממשיכים בשלכם, בניסיון לווילד, חוויה חוץ גופית, עד שתירדמו. לאחר שתתעוררו בתום שש שעות השינה שלכם, פשוט תשמיעו לכם את שיר המודעות ותבחנו בדקדוק את הסביבה. ככה חמש דקות עם השיר. לפני שתחזרו לישון, תכוונו את השיר שיתחיל באמצע שנת החלימה שלכם. וואי, כמעט שכחתי לכתוב את עיקר החיבור בין השיר לחלום הפתוח הזה. כשאתם חורשים על בית הספר או על הבית, עליכם לזמזם ולהרגיש את השיר שברקע, כי אחרת הוא סתם יהיה מקור חיצוני בלתי משפיע. אז תזכרו ליהנות מהשיר ולשיר אותו (בלב) ואת הצלילים ביחד עם הגברת המודעות. הנקודה היא שילוב מודעות עם התניה. לא לשכוח שגם רק עצם דמיונכם את חלומכם מגבירה את הסיכויים לחצלול. אז זה הרבה יותר נוח ויעיל כשזה נעשה במסגרת כלשהי ולא סתם חפיף ואקראי עם מחשבה נודדת. בקשר להתקדמותי בשמירה על מודעות. אז ככה. אני שומר על מודעות במשך רוב היום ובונה מחדש המון התניות אשר נגמרות בבדיקת מציאות. אני גם עובד על דרכים לתרגול מיד לפני השינה, כך שזה יהיה יותר מתומצת וקל לעשיה. ואפרופו לפני שינה, הסיבה שמילד דורש התעוררות אחרי שש שעות ואז לחזור לישון, היא גם שכך נחזור לישון עם מודעות גבוהה יותר למצב שלנו. אז מה רע לנצל את הזמן הזה עם השירים שלנו?! תוצאותיי בשטח הן שחלומותיי מתרחשים בתקופה הזו ובקושי חלומות על תקופות אחרות ומקומות זרים. דבר שמגביר את הסיכויים לזהות חלום. בקשר לחצלולים. כבר פעמיים גיליתי שאני חולם דרך התניית מחשבות נודדות. פעם אחת איבדתי את הצלילות (שביזות) לאחר מספר דקות. בפעם השניה (אתמול בלילה) עשיתי חיים. אני כבר בקושי כותב חלומותיי כי אני ממש מוצף בהם, כנראה מרוב המודעות הגבוהה. או שלא קשור.
 

Bblack

New member
להתראות זילבר-בוי

תשמע, אתה נשמע כאילו אתה בפרץ מוטיבציה ורעיונות, הכל זורם לך, גילית נהר וכעט אתה עדיין מחפש לאן הוא נשפך ואיפה הוא מסתיים. אני נזכר בהרבה מקרים בהם הייתי כל כך נלהב מרעיון מסויים כמוך, אני מתגעגע לאותם ימים... סיפרת לנו לחברי הפורום על הנהר החדש שראית והראת לנו אותו, אנחנו הולכים איתך וצועדים איתך לאורך הנהר אך תזכור שלא תמיד אנו הולכים במהירות בה אתה דוהר, הנהר יקרא על שמך בעתיד (למרות שגם אנו נשחה בו מתישהו) ועצם גילויו נבע מהצורך שלך לגלות נהר חדש בחיים, אתה תרוץ לאורכו כדי לראות לאן הוא מוביל, אנחנו נלך, כל שנשאר לנו הוא לקנאות בדבקותך ולקוות שברגעי מנוחתך תתקשר לנו לסלולרי ותספר לנו על מה שרואות עינך ומה שאנו נראה בעתיד, לפעמים נתלהב מהתרגשותך ונתחיל לצעוד יותר מהר כדי להתקרב לאותן נקודות "שוות" שתיארת לנו שנתקל בהם למשך אך למרות שאנו צועדים יותר מהר מבעבר אנו עדיין רק צועדים ואתה רץ. עד לשבוע הזה היתי רחוק ממך כמרחק הקבוצה של גולשי הפורום האחרים, אנחנו היינו הולכים ביחד ואתה רץ לבדך נפרד מהקבוצה, משבוע הבא (אני מתחיל לימודי רפואה ל-7 שנים) אני אפרד מגולשי הפורום האחרים ואתחיל להאט לבדי עוד יותר, אתרחק ממך אף יותר. אחרי 7 שנים אולי תגיע לסיומו או תגלה שהוא חלק מזרם חזק יותר ואף אני יודע שאתה לא תיידע אותי בסלולרי לאן הגעת מטבע הדברים אך אנסה מדי פעם להתקשר אליך ולשאול אותך לאן הגעת ומה אתה רואה. מצדיע לך - קיבלת ממני את תואר מלך החלומות הצלולים האמיתי בהצלחה במסע, שלך ושלי
 

W i n d e r

New member
אני מקווה...

שאתה לא הולך לאורך אגם, אם כך, אתה תגיע לאותה נקודה שהיתחלת ממנה. חחחח Just kidding עבקתי אחרי השיחה הזאת, אני מסכים אם זילברבוי במאת האחוזים, לפי דבריו הוא מבין את הנושא ברמה גבוהה ביותר, אגב אני חושב שסוג חשיבתך דומה לשלי. :) אבל נישמור את זה בינינו.
 
תודה. בהצלחה גם לך.

כבר אמרתי שהבנתי שההצלחה בחצלולים נובעת מהתניה עמוקה בתוכי שקובעת שככל שאמשיך לחקור וללמוד, כך אמשיך לחצלל. התניות. זה הדבר העיקרי בהצלחה בנושא, וזה די חדש לי. מציאת עוד ועוד שיטות והאמונה בהן, זה מה שגורם לי לחצלל. אולי עכשיו שלמדתי זאת, אני יכול ליהנות יותר מהמסע מאשר לחרוש שדה שלם עם סכין גילוח. אני חייב תודה ענקית לאוביסלו אשר נתן לי את ההוכחה לצדקי. לא אצטט אותו, בשביל למנוע אי נעימויות. אך הוא אמר משהו אשר מבסס את כל הידיעה הזו. אז סוף המסע יהיה שבירת ההתניה שקובעת שחיצלולים זה קשה להשגה. ושאין אני צריך להשקיע מעל ומעבר בשביל לשמור על תדירות חצלול גבוהה. עוד רבה דרכי עד בניית התניה שתקבע "בשביל לחצלל עליי פשוט ללכת לישון!", אך אין ספק שיהיה לי הרבה יותר קל אחרי שאפתח התניה "וואלה, עבדתי קשה היום בשביל לשמור על מודעות וגם תרגלתי התניות. אז אני נכנס לישון עכשיו ונותן לעבודה שלי להניב פרי". וזה בעצם מה שמסתתר מאחורי מילד (MILD), אתה חוזר לישון בכוונה לחצלל וחוזר על משפטים "אני אגלה שאני חולם" או "כשאראה את עצמי במראה, אגלה שאני חולם". במה תלויה ההצלחה?! כולם יודעים. ברמת האמונה שלך בעצמך, בגלל זה ממציא השיטה הדגיש שעליך לקוות ולהאמין שכך יהיה. זו סה"כ התניה זמנית. הרבה יותר קל לבנות התניה יעילה לטווח הארוך. והיא תתעצם עם הזמן והאמונה המתגברת. באמת תודה על נאום הפרידה היפה הזה
. לפי מצב החדשות, תחילת הלימודים שלך תידחה, אז אולי יהיה לך עוד קצת זמן להיות חלק מהפורום הזה. פששששש.. רפואה... סחתיין, הרופא המחצלל, תבקר חולים בחלומותיהם ותרפא אותם.
. ההבדל בין רפואה לעריכת דין הוא שבשניהם בסוף הבעיה נפתרת, אך את הראשון כולם אוהבים ומעריכים. אפרופו אנשים מוכשרים, איפה נעלם הנבצר האחרון?
 
למעלה