היי יקירה,
1.נחלם הלילה:
חלמתי שאני והמטפלת נפגשנו לסשן בבית הקודם שממנו אני ובת הזוג עברנו
ישבנו אני והמטפלת סביב שולחן פינת האוכל
היה יחסית רגיל ומלא הומור
בחלום כבר לא הרגשתי את ההתאהבות, רק אהבה רגילה וניטרלית
היא טענה שלא שילמתי לה על המפגש הקודם
אמרתי לה שכן שילמתי אבל שלא אתווכח איתה.
היא צחקה
אמרתי לה שהיא בנאדם מפחיד ואני זוכרת שכשאמרתי את המשפט הזה אני מסדרת פוך של מיטה
החלום התקיים כמו ב2 מרחבים בו זמנית, בפינת האוכל, וכנראה בחדר השינה
בחלום זה הרגיש שהיא ממש התגעגעה ושהייתי חסרה לה. הרגשתי את הצורך שלה בי ושהיא זקוקה לחמלה, שצריך לפעול איתה בעדינות, שהיא סתם מנופחת ותוקפנית מתוך הפגיעות שלה, ושאין עם מי לדבר, היא אטומה, צריך בדרך שלה
2. חלום הזוי שנחלם לפני כשבוע ולא הכי הבנתי, אז התעלמתי אבל ננסה
אפשר להתעלם אם לא רלוונטי, פשוט תהיתי אם יש קשר ביניהם (לא היה לי משמעותי כדי לפתוח שרשור חדש עבורו)
היינו סביב שולחן מרובע קטן עם מפה בצבע כחול, שיחקנו קלפים
אני החזקתי/עירבבתי
היא אמרה: "זו הייתה גם בחירה שלי
אני איתך ורק איתך"
חשבתי לעצמי: "איזה רק איתי? את ממקבלת" לא יודעת אם זה היה בקטע רומנטי/טיפולי
רקעים:
*לגבי החלום עם הקלפים:
יום קודם קראתי תגובות שלה לאחרים: כדי ללמוד מזה, וכדי לראות את היחס שלה לאחרים ברשת, בלי קשר אליי
הרגשתי ממנה לאורך הדרך שזה משהו מיוחד רק איתי, היא גם אמרה שפגשה המון אנשים, אבל לא כמוני
לגבי החלום הראשון מהלילה:
קמתי עם הרגשה טובה מהחלום, אבל זה הפתיע אותי שהסכמתי לסשן בחלום, כי אני לא רוצה היררכיות איתה, אין לה מספיק חמלה לזה, והיא מעורבבת. או שוות ערך וגובה עיניים, או כלום.
היא גם לא בזוגיות, וזה פחות מוערך בעיניי כמטפלת, אני יודעת שיש סיבה. היא סיפרה בעבר שזה אישו גדול אצלה, ואני רואה שיש לה אתגר עם מערכות יחסים.
(המטפלת הרכה ממש יציבה ועקבית. 6 שנים!!!!)
*באמת היה בינינו מלא הומור והבנה מעבר, לי זה הרגיש קרבה, חברות, משפחה - לא איכפת לי מה היא חושבת על זה, הרגש והחוויה הם שלי
אפשר לחסוך ממני את ה"ממשיכה לחלום עליה" כי זה לא רלוונטי.
היא אדם משמעותי עבורי ולמדתי ולומדת ממנה המון, ואני לא מצטערת על מה שהיה, להפך, שיעור עם מלא כאב אבל עם מלא זהב תחתיו.
אני חושבת שהרבה יותר קל לי לגביה, וזה עוזר לי קצת בקושי מול אמא שלי/משפחה (כי מולה כאב לי לא פחות, אז זה מכניס אותי לפרופורציות)
זה נותן לי תקווה, שיש לי את היכולת להמשיך הלאה, אני מסכימה לוותר עליה (להצעתה לפני 3 חודשים) ושאי אפשר לדעת מה יהיה בהמשך.
אני באמת מבינה שזה תלוי ביקום/אלוהים/בריאה ומצליחה הרבה יותר לשחרר, אין את הכפייתיות הזו, אובססיה, אני מרגישה כמו התעלות מעל החלק התלותי שלי!
הבנתי דרכה כמה חשובה לי כנות, וכמה אהבה לא מגיעה מתוך מרדף, אלא היא תופעת לוואי של קיום וחיבוק, מעצם היותנו
אני חושבת שאני כבר פחות מרגישה "שבורת לב"
לא יודעת אם סלחתי, אני נזהרת ממעקפים רוחניים וסליחה בטרם עת (זה טיפשי) אבל מבינה שזה היה הכרחי, שהיינו כמו שחקניות בתסריט של אלוהים
אני חושבת שממש התחזקתי ופחות תלויה באישורים מבחוץ, אני יותר מעריכה את עצמי.
אני חושבת שהייתי צריכה את הקיצוניות שלה, בעיניי זה אלים קצת, אבל זה עזר לי, לימד אותי יותר לחתוך ופחות לרדוף אחרי מה שלא.
תודה מראש
1.נחלם הלילה:
חלמתי שאני והמטפלת נפגשנו לסשן בבית הקודם שממנו אני ובת הזוג עברנו
ישבנו אני והמטפלת סביב שולחן פינת האוכל
היה יחסית רגיל ומלא הומור
בחלום כבר לא הרגשתי את ההתאהבות, רק אהבה רגילה וניטרלית
היא טענה שלא שילמתי לה על המפגש הקודם
אמרתי לה שכן שילמתי אבל שלא אתווכח איתה.
היא צחקה
אמרתי לה שהיא בנאדם מפחיד ואני זוכרת שכשאמרתי את המשפט הזה אני מסדרת פוך של מיטה
החלום התקיים כמו ב2 מרחבים בו זמנית, בפינת האוכל, וכנראה בחדר השינה
בחלום זה הרגיש שהיא ממש התגעגעה ושהייתי חסרה לה. הרגשתי את הצורך שלה בי ושהיא זקוקה לחמלה, שצריך לפעול איתה בעדינות, שהיא סתם מנופחת ותוקפנית מתוך הפגיעות שלה, ושאין עם מי לדבר, היא אטומה, צריך בדרך שלה
2. חלום הזוי שנחלם לפני כשבוע ולא הכי הבנתי, אז התעלמתי אבל ננסה
אפשר להתעלם אם לא רלוונטי, פשוט תהיתי אם יש קשר ביניהם (לא היה לי משמעותי כדי לפתוח שרשור חדש עבורו)
היינו סביב שולחן מרובע קטן עם מפה בצבע כחול, שיחקנו קלפים
אני החזקתי/עירבבתי
היא אמרה: "זו הייתה גם בחירה שלי
אני איתך ורק איתך"
חשבתי לעצמי: "איזה רק איתי? את ממקבלת" לא יודעת אם זה היה בקטע רומנטי/טיפולי
רקעים:
*לגבי החלום עם הקלפים:
יום קודם קראתי תגובות שלה לאחרים: כדי ללמוד מזה, וכדי לראות את היחס שלה לאחרים ברשת, בלי קשר אליי
הרגשתי ממנה לאורך הדרך שזה משהו מיוחד רק איתי, היא גם אמרה שפגשה המון אנשים, אבל לא כמוני
לגבי החלום הראשון מהלילה:
קמתי עם הרגשה טובה מהחלום, אבל זה הפתיע אותי שהסכמתי לסשן בחלום, כי אני לא רוצה היררכיות איתה, אין לה מספיק חמלה לזה, והיא מעורבבת. או שוות ערך וגובה עיניים, או כלום.
היא גם לא בזוגיות, וזה פחות מוערך בעיניי כמטפלת, אני יודעת שיש סיבה. היא סיפרה בעבר שזה אישו גדול אצלה, ואני רואה שיש לה אתגר עם מערכות יחסים.
(המטפלת הרכה ממש יציבה ועקבית. 6 שנים!!!!)
*באמת היה בינינו מלא הומור והבנה מעבר, לי זה הרגיש קרבה, חברות, משפחה - לא איכפת לי מה היא חושבת על זה, הרגש והחוויה הם שלי
אפשר לחסוך ממני את ה"ממשיכה לחלום עליה" כי זה לא רלוונטי.
היא אדם משמעותי עבורי ולמדתי ולומדת ממנה המון, ואני לא מצטערת על מה שהיה, להפך, שיעור עם מלא כאב אבל עם מלא זהב תחתיו.
אני חושבת שהרבה יותר קל לי לגביה, וזה עוזר לי קצת בקושי מול אמא שלי/משפחה (כי מולה כאב לי לא פחות, אז זה מכניס אותי לפרופורציות)
זה נותן לי תקווה, שיש לי את היכולת להמשיך הלאה, אני מסכימה לוותר עליה (להצעתה לפני 3 חודשים) ושאי אפשר לדעת מה יהיה בהמשך.
אני באמת מבינה שזה תלוי ביקום/אלוהים/בריאה ומצליחה הרבה יותר לשחרר, אין את הכפייתיות הזו, אובססיה, אני מרגישה כמו התעלות מעל החלק התלותי שלי!
הבנתי דרכה כמה חשובה לי כנות, וכמה אהבה לא מגיעה מתוך מרדף, אלא היא תופעת לוואי של קיום וחיבוק, מעצם היותנו
אני חושבת שאני כבר פחות מרגישה "שבורת לב"
לא יודעת אם סלחתי, אני נזהרת ממעקפים רוחניים וסליחה בטרם עת (זה טיפשי) אבל מבינה שזה היה הכרחי, שהיינו כמו שחקניות בתסריט של אלוהים
אני חושבת שממש התחזקתי ופחות תלויה באישורים מבחוץ, אני יותר מעריכה את עצמי.
אני חושבת שהייתי צריכה את הקיצוניות שלה, בעיניי זה אלים קצת, אבל זה עזר לי, לימד אותי יותר לחתוך ופחות לרדוף אחרי מה שלא.
תודה מראש
נערך לאחרונה ב: