Cinereous Vulture1
New member
חיפוש עבודה חדשה
את העבודה האחרונה עזבתי לפני קצת פחות מחודש ועכשיו אני מתעתדת לחפש עבודה חדשה, אם לא אמצא משהו עכשיו, אז לפחות אחרי החגים.
יש לי הרבה חרדות, מן הסתם, אני חרדה למצב הכלכלי שלי, להיעדר כסף בחשבון הבנק, אני מפחדת להישאר בלי כסף, אני מפחדת שיקח הרבה זמן עד שאמצא עבודה חדשה (אני חושבת לעצמי: ואם לא אמצא שוב לעולם? אולי לא ממש מתקבל על הדעת לכאורה, אבל ההרגשה הזו קיימת).
אמא שלי אמרה לי שבגלל שאני לא קופצת על העבודה הראשונה שמציעים לי אז זה מעיד שאין לי מוסר עבודה. היא בעצמה הפסיקה לעבוד בשנות העשרים לחייה והחליטה שהיא עקרת בית. אני בת 25 וכבר עבדתי הרבה יותר ממנה. כששאלתי אותה מה מוסר העבודה שלה אז היא ענתה שאין לה את הבסיס לעבוד ושהיא גידלה 4 ילדים (אפשר לחשוב איזו אמא היא הייתה... הזאת) ושאני לא אשווה את עצמי אליה. אבל היא בעצמה משווה אותי לחצי עולם. בכלל, היא עושה השוואות כל הזמן.
היא גם לא מאמינה שאמצא עבודה חדשה. והיא תמיד דואגת שאדע מה היא חושבת בעניין, וכל הזמן היא מטילה ספק ביכולת שלי למצוא עבודה... זה מתסכל אותי. היא מורידה לי את הביטחון והיא גורמת לי לוותר על הרצון שלי לחפש עבודה שאני חושבת שתתאים לי יותר מהקודמת ומקום עבודה שיהיה לי יותר כיף ללכת אליו מהמקום הקודם.
אני מאוד לחוצה. אם אשאר בלי עבודה לאורך זמן רב? אם יגמר לי הכסף בחשבון?
אין טעם לקחת כל עבודה שקופצת כי יש סוגים של עבודות שהן פשוט מאוד לא מתאימות לי, לחלוטין לא (כמו מכירות טלפוניות, דיילות או קופאית למשל) ואין טעם להתחיל איתן. וזה מה שאמא שלי לא מבינה.
את העבודה האחרונה עזבתי לפני קצת פחות מחודש ועכשיו אני מתעתדת לחפש עבודה חדשה, אם לא אמצא משהו עכשיו, אז לפחות אחרי החגים.
יש לי הרבה חרדות, מן הסתם, אני חרדה למצב הכלכלי שלי, להיעדר כסף בחשבון הבנק, אני מפחדת להישאר בלי כסף, אני מפחדת שיקח הרבה זמן עד שאמצא עבודה חדשה (אני חושבת לעצמי: ואם לא אמצא שוב לעולם? אולי לא ממש מתקבל על הדעת לכאורה, אבל ההרגשה הזו קיימת).
אמא שלי אמרה לי שבגלל שאני לא קופצת על העבודה הראשונה שמציעים לי אז זה מעיד שאין לי מוסר עבודה. היא בעצמה הפסיקה לעבוד בשנות העשרים לחייה והחליטה שהיא עקרת בית. אני בת 25 וכבר עבדתי הרבה יותר ממנה. כששאלתי אותה מה מוסר העבודה שלה אז היא ענתה שאין לה את הבסיס לעבוד ושהיא גידלה 4 ילדים (אפשר לחשוב איזו אמא היא הייתה... הזאת) ושאני לא אשווה את עצמי אליה. אבל היא בעצמה משווה אותי לחצי עולם. בכלל, היא עושה השוואות כל הזמן.
היא גם לא מאמינה שאמצא עבודה חדשה. והיא תמיד דואגת שאדע מה היא חושבת בעניין, וכל הזמן היא מטילה ספק ביכולת שלי למצוא עבודה... זה מתסכל אותי. היא מורידה לי את הביטחון והיא גורמת לי לוותר על הרצון שלי לחפש עבודה שאני חושבת שתתאים לי יותר מהקודמת ומקום עבודה שיהיה לי יותר כיף ללכת אליו מהמקום הקודם.
אני מאוד לחוצה. אם אשאר בלי עבודה לאורך זמן רב? אם יגמר לי הכסף בחשבון?
אין טעם לקחת כל עבודה שקופצת כי יש סוגים של עבודות שהן פשוט מאוד לא מתאימות לי, לחלוטין לא (כמו מכירות טלפוניות, דיילות או קופאית למשל) ואין טעם להתחיל איתן. וזה מה שאמא שלי לא מבינה.
