קצת מהנסיון שלנו...
לי לא היה כ"כ חשוב גן שהוא ממש ליד הבית (חיפשנו גם בקיבוצים בסביבה). שאלתי שכנות שיש להן ילדים, הסתכלתי במודעות במקומונים, באינטרנט באתרים של גני ילדים (כן, יש דבר כזה) שם חיפשתי המלצות... בסופו של דבר הגעתי לכמה גנים עם חברה שגם היא חיפשה גן. במקרה אלה היתה איתי וזה היה מאוד מעניין לראות את התגובות שלה לגנים, כי כך פחות או יותר בחרתי גן בסופו של דבר - היו גנים שכשהיא נכנסה אליהם היא פשוט התכווצה ורק רצתה ידיים, והיו מקומות שהיא רצתה לשחק עם הילדים. וההרגשה שלה היתה גם שלי. אנחנו בדקנו גנים בחורף, ויכולתי לראות איזה גן הוא חמים (לא רק מבחינת האווירה אלא גם ה"אוויר"), מה באמת קורה עם ילדים (היו גנים שראיתי שיש שם ילדים קודחים מחום, ילדים שהנזלת כבר מגיעה להם לצוואר ואף אחד לא מנקה, גנים שמנקים נזלת באותה חתיכת נייר טואלט לכל הילדים...). את יכולה ללכת בהתחלה לבד ולעשות סינון ראשוני (תאמיני לי שיש גנים שאת נכנסת ויוצאת אפילו בלי לשאול שאלות), ואח"כ לקחת את עומר ויובל איתך. בעניין גננת/מטפלת - אז לא, לא צריכה להיות גננת מוסמכת בגילאים האלה. לגננת שלנו לדוג' יש תואר בחינוך מיוחד, ברוב הגנים גם את זה לא תמצאי. אם תגיעי לויצ"ו ונעמ"ת תגלי שלמנהלות הגן (לא הגננות) יש תארים בחינוך. למטפלות בדר"כ יש תעודת מטפלת - לפעמים גם זה לא. דבר שהיה חשוב לי אצל הגננות והמטפלות (מלבד הדברים ה"טריויאליים") זה עניין השפה. סליחה אם זה נשמע גזעני, אבל לא רציתי שמטפלת עם מבטא רוסי כבד תקרא לילדה שלי ספר. הייתי בגן שבו היתה מטפלת (ישראלית צברית) שהייתי שולחת אותה לאולפן רק כדי ללמוד זכר/נקבה יחיד/רבים. הפריע לי שכל הילדים היו כפרות ונשמות... אני מאוד מרוצה מהעניין הזה בגן של אלה. דברים נוספים : * היה חשוב לי לשמוע שלא מכריחים ילדים שלא רוצים לאכול, לאכול (אני זוכרת אותי כילדה בגן מקיאה את הפירה והלבן ודוחפים לי עוד ועוד). * רוצה לדעת איך מטפלים בענייני אלימות - היתה לנו בעייה רצינית עם זה בגן של אלה, ולא הייתי מרוצה מאיך שדברים מתנהלים בקטע הזה, וממש נלחמתי. * איך שמים בגן גבולות ואם בכלל? * מה קורה עם ילד בעל צרכים מיוחדים, למשל - רגישות לחלב, במבה, שוקולד... ילד שלא אוכל בשר, יש תחליף? אני אסרתי לתת לאלה קורנפלקס שוקולד או מעדן שוקולד, ממתקים, שתייה מתוקה ודברים בסגנון הזה. ברוב הדברים הם עמדו (חוץ מאשר הקורפלקס כשאז כעסתי מאוד). לשמחתי באסיפת ההורים האחרונה, כל ההורים החליטו שאין מתוקים, גם בימי הולדת רק עוגה פשוטה. * ילדים חולים - מה המדיניות. תראי, בעניין הזה את תראי, שרק אם לילד יש חום ומחלה מדבקת הוא לא יגיע לגן. אי-אפשר לצפות שכל ילד עם נזלת לא יגיע לגן, אני נגמלתי מהפנטזיה הזו... במיוחד בעונות המעבר הילדים משתעלים ומנוזלים, והם מחליפים ביניהם מוצצים ובקבוקים ואוכלים אחד מהצלחת של השני... אז גם אנחנו שולחים ילדה מנוזלת עם אנטיביוטיקה כשהמחלה לא מדבקת. באופן מפתיע, יש להם מצברוח טוב יותר בגן מאשר בבית. * תסתכלי על קירות הגן - האם תלויות יצירות של הגננת או של הילדים? האם על קירות הגן יש נושאים לימודיים? (זו עיצה שקיבלתי מחברה גננת). * תסתכלי על השירותים, על המטבח - תראי אם הם נקיים. * תבקשי לראות תפריט, תראי אם הוא מגוון.תשאלי האם ביות שיש מקבלים ארוחה. * תתקשרי לגן ותשאלי אם את יכולה לבוא - אם הם יגידו לך שצריך לתאם, תפסלי את הגן מייד! אם הם יגידו - בשמחה - לכי לראות את הגן! לגן שצריך "להתכונן" לפני שמגיע הורה, לא הייתי שולחת את הילד שלי. תבדקי גם אם הגן סגור ואיך את נכנסת לגן - האם זה חופשי, האם יש פעמון, האם שואלים מי זה או פותחים מייד את הדלת, האם מישהו יוצא לקראתך. * תסתכלי על החצר - האם החול נקי, האם יש נדנדות (תתפלאי, אבל יש גנים שאין בהם נדנדות בגלל בטיחות), האם יש צעצועים שבורים... * בתוך הגן - האם יש ספרים בגן? איזה ספרים? מתי קוראים להם ספר? האם בגן יש מגוון צעצועים ומאיזה סוג? האם יש צעצועים שבורים? * איך הילדים הולכים לישון? - מזרונים, לולים, מיטות... * מה סדר היום בגן? האם מגיעים לגן אנשים חיצוניים להעביר פעילות? (חוגי טבע, ריתמוסיקה ועוד...) * ציוד לפעילות בגן - צבעי ידיים, מדבקות ועוד ועוד... * האם יש בגן טלויזיה? האם היא פתוחה ומתי? אני מאוד ממליצה להגיע בשעות שונות - שעות הבוקר, פעילות בגן ובחצר, שעת ארוחת צהריים לקראת שינה, שעת התעוררות, קבלת שבת, יום הולדת - אבל זה רק לאחר סינון ראשוני, כשכבר יהיו לך שניים שלושה גנים שתרצי להחליט ביניהם. והכי חשוב - המון-המון-היון אינטואיציה. את תראי, את פשוט תרגישי בגוף שלך ש"זה לא זה" או "זה-זה". בחיי, מרגישים בגוף!!! אלה הדברים שאני זוכרת שבדקתי...