תשובה
דבר ראשון הנה מה שמשרד הבריאות בעצמו אומר:
"חיסון נגד אסכרה-פלצת-שעלת אסלולרית (מינון -מבוגר) מומלץ לכל המבוגרים
באופן חד פעמי בנסיבות אלה :
כתחליף חד פעמי לחיסון נגד אסכרה ופלצת המומלץ אחת ל-10 שנים
חיסון נשים הרות או לפני כניסה להריון (כולל לפני טיפול בהפריה חוץ גופית ), או אחרי לידה."
והקישור המלא:
http://www.health.gov.il/NewsAndEvents/SpokemanMesseges/Pages/17102012_1.aspx
ז"א שלפי אתר משרד הבריאות הם לא רואים הכרח לחסן דווקא בהריון אלא שהאמא תהיה מחוסנת. חוץ מזה שהחיסון מומלץ באופן חד פעמי, אם יהיו לי 4 ילדים משרד הבריאות לא ממליץ לי להתחסן 4 פעמים בשביל להעביר לכולם נוגדנים, ז"א משרד הבריאות בעצמו ממליץ לי לא להתחסן ברוב ההריונות שלי.
ז"א שגם לפי משרד הבריאות צריך שהאמא תהיה מחוסנת ולא שתהיה מעבירת הנוגדנים לילד.
לגבי הקישורים שלך, השני לא רלוונטי כי הוא בדק מה קורה בMS, ואני מדברת על אוכלוסיה בריאה. את המחלה שבקישור הראשון אני לא מכירה, אבל את מתיחסת לחיסון עצמו ואני מתיחסת לחיסון בהריון שמשפיע על העובר לא על האמא שלוקחת את החיסון.
והנה קישורים כמו שביקשת:
קשר בין מחלות באמא להפרעות נוירולוגיות בעובר:
1. prenatal Infection as a Risk Factor for Schizophrenia
Alan S Brown Schizophrenia Bulletin
2.Maternal infection and immune involvement in autism
Trends in Molecular Medicine, Volume 17, Issue 7, July 2011, Pages 389-394
Paul H. Patterson
מאמר שבוחן השפעה של תגובה חיסונית לפי שלבי הריון:
The Neurodevelopmental Impact of Prenatal Infections at Different Times of Pregnancy: The Earlier the Worse?
Urs Meyer
מאמר שהראה שהפגיעה העוברית נגרמת בגלל il-6 (בחיות כמובן, אי אפשר לבדוק את זה באנשים):
Maternal Immune Activation Alters Fetal Brain Development through Interleukin-6
Stephen E. P. Smith, JNS, 2007
ויש גם שני מאמרים לפחות (ז"א יש שניים שאני ראיתי, יכול להיות שכבר יש עוד) שהראו (בחיות כמובן, אי אפשר לעשות מחקרים כאלה על בני אדם) שאקטיבציה חלשה של מערכת החיסון ביחד עם גורמי סיכון נוספים יכולה לפגום בהתפתחות המוח בעכברים. ז"א הם נתנו לחיות בהריון כמות נמוכה מאוד של אקטיבטור של מערכת החיסון (רנ"א חד גדילי) שלא משפיע על העובר, אבל עשו זאת יחד עם שילוב של רקע גנטי (מאמר אחד) וסטרס לצאצאים אחרי הלידה ( מאמר שני), בשני המאמרים כל גורם סיכון בפני עצמו לא השפיע על הצאצאים, אבל השילוב של אקטיציה חלשה של מערכת החיסון יחד עם גורם סיכון נוסף גרם לפגיעה נוירולוגית בחיות. אני לא מוצאת בסקולר את המאמרים המדויקים, אם את רוצה מאוחר יותר אני יכולה לחפש לך אותם בPUBMED.
האם זה מה שקורה במקרה של חיסון? אני לא יודעת כי אף אחד לא בדק.
וכן, אני מאוד מודאגת מכל הדבקות במחלה בזמן הריון כי המאמרים שהבאתי לך למעלה כבר הראו שזה מעלה את הסיכונים לסכיזופרניה ולאוטיזם. אבל אין לי מה לעשות אם המידע הזה כי אני לא יכולה לסגור את עצמי בחדר מבודד לתשעה חודשים, ואין לי דרך לגרום לכך שאני בוודאות לא אחלה בשום מחלה בזמן ההריון. אבל אני כן יכולה לא להכניס לעצמי גורם שמשפעל את מערכת החיסון (חיסון) בכוונה בלי שהבטיחות שלו על בריאות הצאצאים נבדקה אי פעם.
ושוב, שכל אחת תעשה מה שנכון בעיניה, אבל היות שמשרד הבריאות בעצמו לא ממליץ על חיסון כל הריון אלא רק פעם אחת, הרי שגם הרשויות רואות חשיבות שהאמא תהיה מחוסנת ולא שהאמא תהיה גורם שמעביר נוגדנים לעובר, אז אני ממש לא רואה סיבה - על סמך המלצות משרד הבריאות לחסן את עצמי בזמן ההריון, אני אעשה את זה ישר אחרי הלידה וגם אשלח את בעלי.