חינוך "אנטי מותגים".

mishtal

New member
חינוך "אנטי מותגים".

בחודשים האחרונים, לאור ההשפעה החזקה של הילדים בגן, אני תוהה כיצד מתחילים להעביר לביתי בת ה-4 מסרים חינוכיים שתואמים את השקפת עולמי נגד הסגידה למותגים כמו בראץ, ברבי וכ'ו. באותה נשימה אזכיר גם את המופעים לילדים כמו הפסטיגל שאני די סולדת מהם. מצד אחד אני לא רוצה שבתי תרגיש יוצאת דופן ואתחיל במסרים לוחמניים שהיא אינה מבינה ובסוף אהרוס לה את הילדות אבל מצד שני אני רואה כבר את התחלת הסגידה הזאת ואני די מתחלחלת מהעניין. מה עושים? עד עכשיו "טפטפתי" פה ושם את דעתי אך, במקביל, אני רואה שאני "נכנעת"- קניתי לה ,לדוגמא, את הדיסק של "פסטיגל גיבורי על", לאחר שביקשה מאד... אני פשוט רואה שהלחץ החברתי מתחיל להיות הרבה יותר משמעותי בהשוואה לגיל 3.
 

Merav B R

New member
תיראי מה את משדרת לה -

מצד אחד את מטפטפת מסרים חינוכיים, מצד שני קנית את הדיסק. לי יש בת באותו גיל, ומה שאני לא רוצה לקנות לה (מכל מיני סיבות) אני פשוט לא קונה. לגבי חינוך אנטי מותגים - אני חושבת ש: א. זה תלוי בהתנהגות שלך ושל בעלך (מה אתם לובשים, נועלים, במה אתם נוהגים וכו'); ב. מי יהיו החברים שלה בעתיד (ואת זה מאד קשה לנו בתור הורים להשפיע עליו); ג. מה יהיה החוש הביקורתי שלה. אני בכל אופן חושבת שאנו חיים עתה בעידן שונה מזה שאליו אנחנו ההורים גדלנו, יש טלויזיה רב ערוצית שמשדרת פרסומות אינספור, רדיו ששומעים באותו, אינטרנט זמין יותר ויותר, פרסום חוצות, עיתונים שמסתובבים בבית וכו'. אם את לא חיה באיזור מבודד, אני חושבת שאין מנוס מהשפעה חיצונית. ילדים לא גדלים בואקום אלא בסביבה שהם מושפעים ממנה ומשפיעים בה. אנחנו ההורים צריכים להבין שהילדים בהכרח לא יהיו בבואה מדויקת שלנו.
 
מסכימה לגבי הפסיקה השנייה

לא רואה מה פסול בלקנות מותגים מידי פעם. דווקא לא בבגדים, אלא יותר צעצועים. הבן שלי "חולה" כעל הרכבות של תומס, והן יקרות מאד, אבל אני קונה אותן (יש לו כ5 סטים של מסילות וכו והרבה רכבות). למה? כי כל רכבת או סט שניסינו נשברו או נהרסו אחרי יומיים, תומס מחזיק אצלו שנים. לגבי בראץ וברבי - אין לי בעיה עם זה. אניבעצמי אוהבת את בראץ. כמובן שאני לא קונה לה כל אחת שיוצאת לשוק, אבל כשיש חג או יומולדת אני קונה בובה, אם היא רוצה. כל החברות שלה משחקות בבראץ, שאמנם עולות הון, אבל הן איכותיות ויפות. לגבי תוכנית הטלווזיה, לדעתי זה לא מתאים לגיל 6-7, אבל עם הבובות אין לי בעיה. באמת אי אפשר לבודד את הילדים שלנו.
 

פלגיה

New member
לא לקנות ולא ללכת למופעים

חינוך "אנטי-מותגים" הוא גם חינוך "אנחנו לא כולם". זה כרוך בבכי ובדמעות, ומצריך יצירתיות כלשהי, אבל זה החינוך
 

irisgh

New member
אני פשוט מסבירה את השקפת העולם שלי

הוא בן 5.5 כבר, אז זה יותר קל. אבל התחלתי כשזה התחיל, בסביבות גיל 4+. השקפת העולם שלי היא לא בעד או נגד מותגים, אלא שאלות פרקטיות. למשל, כמה עולה המבורגר ברשת, לעומת כמה עולה ב'חצי חינם'. הוא התחיל להתלהב, כמוני, מהרעיון שאפשר להשיג מוצרים מאוד דומים בעלות שונה במקומות שונים. כשאיזה ילד אמר על מוצר שלו שהוא 'לא אמיתי', הסברתי לו (וכאמור הוא גדול יותר, ואולי זה מוקדם לגיל 4) על התחרות בין החברות, והפרסומת שהן עושות, בשביל להשיג את הכסף שלנו. הוא התחיל לפתח חשיבה כלכלית בעקבות זה.. ובעניין דיסק וכד' - לא הייתי עושה מלחמה רבתי. כשראיתי שהוא מתלהב מ'צבי נינג'ה', ככל חבריו, כן קניתי לו. אני לא נגד הכל באופן גורף, ונראה לי שאין מה לעשות מלחמות גורפות עיוורות. אני מלמדת אותו שבאותו כסף ניתן לקנות XXX מוצרים שונים. והוא לומד שכמות הכסף שבידינו מוגבלת, ושאנחנו שומרים אותו. אבל שאם יש משהו שהוא מאוד רוצה, אפשר יהיה לקבל אותו בזמנים מיוחדים (ימי הולדת, חגים), אם הוא עדיין ירצה.
 
מקסים../images/Emo24.gif

דרך מקסימה בעיניי להתמודד עם זה, למרות שאני למשל לא כל כך אוהבת אתה הדגש שצריך לשים על עניין ה"כסף", כלומר יש בי את הצורך לא לחשוף עדיין את בני בן ה 4 לכל ההתעסקות הזו עם כסף ומחשבה כלכלית כיוון שהוא צעיר מידי לטעמי ויש לי צורך לגונן על התמימות והנאיביות שלו של כך אופיינית לגיל הזה.
 

משוש30

New member
בדיוק מה שחשבתי

אני לא אקנה משהו רק כי הוא מותג. אני אקנה משהו שמתאים לי יפה בעיני ובעלות סבירה. אם, במקרה, מותג נכנס לקטגוריה הזאת אז בכיף (אם כי סביר יותר להניח שזה לא יקרה). מסכימה לגמרי עם הגישה שלך
 

אור2221

New member
האם לא יכול להיות

שילדה תתלהב מברבי כי זו בובה יפה ולא כי היא מותג ולכולם יש? לפי דעתי יש עיוות של המושג "לחץ חברתי". לחץ חברתי בעיני זה לחץ שמשדר לילד "אם אין לי אני לא שווה" או יותר גרוע "אם לא תעשן סיגריה אתה חננה..." לשמוע דיסק אצל חבר ולאהוב לא אומר שהילד נכנע ללחץ חברתי, בגיל 4 אין הבדל בין מוזיקה איכותית וזבל, אפשר לחשוף לשניהם - הילד ידע להחליט מה הוא אוהב יותר, האם יש צורך שההחלטה תתבצע בגיל 4? הייתי בלונדון ב95 וקניתי איזה זוג נעליים, קראו להם דוקטור מרטינס ולא ממש ידעתי מה זה, חשבתי שהן נורא יפות ובקשתי מאמא שלי לקנות. שלושה חודשים אחרי זה התחילו כתבות בעיתון על הטרנד החדש של, מה אתם יודעים - נעלי ד"ר מרטינס- זה הופך את הבחירה שלי ללא טובה? כי זה הפך למותג? בהחלט אפשר לחשוף אותה לתרבות יפה במקביל לפסטיגל (שמעולם לא הלכתי אליו, שיעמם אותי בתור ילדה, העדפתי הצגות), לספרים במקום לטלוויזיה, לאיכות של בגדים במקום למותגים ובהחלט אפשר לגוון, מדי פעם לקנות מותג. אני לא מאמינה בקיצוניות.
 

טליאור

New member
גמאצלנו אין מותגים פשוט כי לא מכיר

אין טלוויזיה, והוא הכי צעיר בגן וגם מאוד חדש שם אז עדיין לא הפנים את כל העניין. מצד שני, היינו אצל חברים והוא שיחק שם בטרקטורים ומשאיות של בוב הבנאי. הוא מעולם לא שמע על בוב הבנאי, לא ראה אותו בטלויזיה ולא "פגש" את הצעצועים האלו בשום מקום אחר. ובכ"ז שעתיים הוא לא עזב את המשאיות האלו. גם אני שלא ידעתי מה זה, התלהבתי מהאיכות שלהם. היום הוא יקבל מסבא שלי מתנה משאית של בוב הבנאי. לא כי זה מותג. כי זה מצא חן בעיננו. והכי מצחיק היה בחנות כשקניתי את המתנה המוכרת אמרה "אני מבינה שזה היחיד שחסר לכם..." היא היתה בשוק כשאמרתי לה שעד שבוע שעבר אפילו לא שמעתי את השם הזה.
 

supper nanny1

New member
זה בידיוק העינין

לדעתי כמה שנישתדל להיתעקש על מותגים.. תמיד יהיו לנו הסיבות לויתורים וזה בידיוק מאותה סיבה כפי שנאמר |הדגשילדים לא מגדלים בואקום| לדעתי צריך לתת לילד כחינך מוסרי שאנחנו לא קונים כל מה שמוכרים . כי אין סוף לדברים האלו אם בתור מותג ואם בתהיתחבות ההוצאות השוטפות. ואם הילד מאוד רוצה משחק מסויים פעם בשנה ולא כל שבוע אז באמת אפשר להוריד את הראש. ולקנות לו . זה מזכיר לי שכעבדתי פעם אצל משפחה בתור אופר .. הילד שלהם ילד מתוק מתוק. כל שבוע פעמיים בטויזאראס יום אחד הוא מאוד רצה משהוא שההורים לא היסכמו . הוא הלך לאתר של טויז אר אס תיק תק שם תוך דקות אחדות ניגש אליי בלי שמישהו ישמע אותו ולחש לי .. עשיתי כבר את כל ההזמנה או ליין כל מה שאני צריך זה רק מספר של כרדיט כארט. לפעמים זה באמת כל מה שהם צריכים מההורים. ואסור להיכנע להם. כולם מקסימים מתוקים וכו. אבל לדעתי בהחלט צריכים להיות גבולות גם למותגים.
 

אור2221

New member
לא מסכימה עם הקיצוניות

המצב של הילד שתיארת הוא קיצוני, לאף אחד מהילדים שאני מכירה אין חשבון פתוח בטויז אר אס אלא אם הם הילדים של שרי אריסון. גם בדרך כלל לא קונים לילדים משחק כל שבוע. בעיני את מחליפה "גבול למותגים" עם "גבול למתנות" ומבלבלת ילד שאין לו כלל צורך או עניין במתנות כי יש לו כל כך הרבה לבין ילד שמקבל מתנה מדי פעם, ואז לא נורא אם יקבל מותג. אם קונים לילד כשהוא צריך, לא רואה שום מניעה לקנות לו מותג. בגד יפה אפשר לקנות מותג, טריינג לא חייבים לקנות בפוקס. יש משחקים שהם "מותגים" אבל הם גם מאוד מוצלחים. SIMS לדוגמא - לכולם יש, ומסיבה טובה - המשחק מאוד מוצלח! יש מותגים שהם מוצלחים כי האיכות טובה, אני קונה בגדים בהוניגמן, מותג? מותג. לא היה בגד שקניתי בשוק או בחנויות של "חולצה ב30ש"ח" וישב עלי יפה, ותאמיני לי, ניסיתי. הבגדים של הוניגמן באופן תמידי מוצלחים עלי, הגזרות טובות והבגד איכותי ונשמר. קרוקרס, הנעליים החדשות שנהפכו לטרנד - מותג? מותג. יקר? יקר. אבל נעליים שכולם מהללים כי הן שומרות על הרגליים. עכשיו אפשר לנסות לברר למי יש קירבי בבית ומי הסתפקה בשואב אבק זול יותר כי קירבי זה מותג והלאה והלאה. אפשר לומר שיש מותג שמתנגדים אליו עקרונית - מפעל שהעובדים שלו מקבלים שכר רעב בסין, פוקס בגלל הפרסומות שלהם (והאיכות הגרועה), ג'ינס דיזל ב-800 ש"ח כשאפשר לקנות גם ב-300 (טוב, זה כבר לנערות) אבל מצד שני, לא הייתי קונה ב100 ש"ח. יש הבדל בין אי קניית מותג בגלל המחיר המופרז או בגלל שהמותג לא אייכותי או מייצג משהו בלתי נסבל (את מרשה לי, למרות הפמיניזם שלי, לא להסתייג מברבי?) מאשר שנאת מותג באשר הוא, גם אם המחיר סביר והאיכות טובה.
 
לדעתי זה בראש ובראשונה מתחיל בבית

לא אני ולא האיש מתלהבים ממותגים - זה לא שאין מותגים בבית, אבל הם לא בבית כי הם מותגים. בטלויזיה הם אוהבים תוכניות מסוימות אבל אני לא מקשרת את אותה תוכנית טלויזיה למוצרים. אנחנו לא קונים בגדי מותגים ואין אצילנו סרטים כמו סופרמן ספיידר מן וכ"ו. למזלי, בילדים שלי יש עדיין ילדותיות שאני מקווה שתשאר שם. אני אישית ידעתי מה זה "ליוויס" לדוגמא רק בגיל 17...
 

לאה_מ

New member
אני לא בעקרון אנטי מותגים

אבל אני כן אנטי מותגיות. אני אקנה, למשל, בגדים ממותגים אם הם ימצאו חן בעיני ויהיו במחיר שנראה לי אטרקטיבי. אין לזה שום קשר למותג. אני חושבת שההתנהגות שלנו בהחלט מחלחלת לילדים ומהווה עבורם מודל, על אף שברור לי שיש הרבה מאד השפעות סביבתיות נוספות, ושבגיל ההתבגרות, למשל, החברה הקרובה שלהם מהווה מודל יותר משפיע מאשר ההורים (לכן אני סומכת על החינוך שאני נותנת להם בגיל צעיר יותר, בתקווה שיהווה בסיס מוצק מספיק כשנגיע לשם). אני ניהלתי עם הבכור שלי שיחות בנושאי מותגים בהקשר של קלפי משחק (בזמנו זה היה יו-גי-הו) כשהוא היה בן 7 או 8. השיחות האלה סבבו סביב מה עלות היצור וההפצה של קלף כזה, למה גובים עליו בכל זאת כל כך הרבה יותר מהעלויות שלו, מי מרוויח מזה, באלו שיטות משתמשים היצרנים והמשווקים על מנת לשכנע אותנו לקנות. אני כן מדי פעם צופה בפרסומות יחד עם הילדים ומאפשרת להם להחשף לצפיה בקורתית - כזו שמנסה לראות לאיזו קהל פונה הפרסומת, מה היא מנסה לשדר, אלו מסרים סמויים וגלויים היא מעבירה - אני חושבת שחשוב מאד שהילדים יבינו מה עומד מאחורי הדברים. דיברנו על מה זה מותג, למה אנשים מוכנים לשלם פחות כסף על נעלי ספורט של גלי ויותר כסף על נעלי ספורט של נייקי, מה הם חושבים יקרה להם אם הם יקנו נעלי ספורט של נייקי, האם נעלים באמת יכולות לקנות חברים או אהבה... אלה שיחות קצת מורכבות לגיל 4, אבל העובדה שאפשר לקנות דברים דומים במחירים שונים, כפי שאיריס ציינה בשרשור הזה, לא נראית לי מורכבת מדי. ולהתחיל בהדרגה לטפטף את הנושא הזה, יאפשר לך בגיל מאוחר יותר לנהל דיונים מורכבים יותר.
 

lulyK

New member
לא רוצה לחנך ל"אנטי".

מעדיפה לחשוב שאני מנסה לחנך לצרכנות נבונה (בןזוגי חולק עלי
). במקומך הייתי נפטרת מה"נכנעת" ומרגשי האשם. כוהל קנית לה דיסק לא איכותי במיוחד שהיא התלהבה ממנו אצל חברים. זה לא כשלון - לא שלך ולא שלה.
 

mishtal

New member
כשדיברתי על מותגים לא התכוונתי בכלל

לקניית מוצרים איכותיים בהשוואה לקניית מוצרים זולים יותר. בתחומים כמו ביגוד, הנעלה, מוצרי בית שונים וכ'ו אין ספק שכל אחד בוחר מוצר בהתאם לטעמו האישי,יכולתו הכספית וכן סדרי העדיפויות שהוא מציב לעצמו. יכול להיות מוצר איכותי שלא יהיה חלק מ"טרנד" ואני לא אקנה אותו רק בגלל שעוד שני מיליון אנשים קונים אותו. אני מדברת יותר על תרבות שטחית של התלהבות מאיזה מוצר/אומן בגלל הצד החיצוני. לדוגמא, הפסטיגל מעורר בי גועל מסוים הן משום התלבושות הנועזות שלא מתאימות כלל לילדים (כל הישבן והחזה בחוץ וכ'ו) והן בשל הדיאלוגים הרדודים. אני כן מרגישה ש"בתקופתנו" הייתה יותר תמימות ולא ניסו לבגר ילדים טרם זמנם. בכל אופן, לא באותן עוצמות של השנים האחרונות. אני כנראה אצטרך לעבור תהליך שבמהלכו בכל שלב אסביר את עמדתי בנושאים הרלוונטים. במושגים של זול לעומת יקר (כמו בסופרים למיניהם) אני משתמשת ואם מחיר של מוצר מסוים לא מוצדק בעיניי מכל מיני סיבות (תחרות עם מקום זול יותר או שאינו שווה את הכסף) אני טורחת לציין בפניה. שוב, לי יש יותר קושי עם המימד האחר של ה"מותגיות". מקווה שהבהרתי את כוונתי...
 
אז תציעו אלטרנטיבות אחרות לבילוי

הרבה טיולים ופעילות מעניינת בחוץ, הרבה יצירה, הרבה מפגשים עם משפחה ילדים והורים בראש שלכם (כלומר, כאלה שלא יגררו אתכם לפסטיגל). נראה לי שחלק גדול מהקלות בה התרבות הזאת מחלחלת לחיים שלנו זהה בגלל חלל שצריך למלא. אולי אם ממלאים אותו קצת אז יהיה פחות צורך בדברים אחרים. זה צורך השקעה מהצד שלכם וממילא לא תצליחו למגר לגמרי את העניין שלהילדים שלכם בזה אבל אולי זה יעזור חלקית.
 
למעלה