כרובית הפלא
New member
חייבת לספר
מור התחילה ללכת לגן לפני שבוע (בת 11 חודשים כזכור). סיכמתי עם הגננת שנעשה את זה בהדרגה. יום אחד אני אשאר איתה, אחכ אשאר קצת ואשאיר אותה לבד קצת וכו. מה שקרה בפועל: ביום הראשון: נשארתי איתה שעה. היא בכלל לא התעניינה בי. ישר התחילה לשחק ולחקור את מה שיש שם ואת הילדים. כל שאר ילדי הגן "התחילו" איתי, רק היא לא. אז אמרנו שאשאיר אותה לבד לשעה. באתי להגיד לה שלום. היא ישבה עם הגב אלי. עשתה לי בייביי עם היד, ולא התסכלה עלי בכלל
. מצד שני, ילדה אחרת בגן שמעה שאני הולכת, והתחילה לבכות
. היו צריכים להרגיע אותה כשהלכתי. כשחזרתי לגן, היא הייתה לגמרי בסדר, עסוקה במשחקים. הם גם יצאו החוצה והיא הייתה מהופנטת מהילדים האחרים. ביום השני, ראיתי שהיא מסתדרת אז הלכתי לשעתיים. כשחזרתי הכל היה לה בסדר והיא נהנתה נורא. ביום השלישי כבר השארתי אותה עד 12. היה לה כיף, והיא אכלה בגן והכל היה בסדר. כך גם היום הרביעי והחמישי. היום, החלטתי עם הגננת שהגיע הזמן שהיא תלמד לישון בגן. זהז הקטע שהכי הפחיד אותי, כי ההיא נורא רגילה למיטה שלה (וכשמעניין לה, היא לא מצליחה לישון. בטח שלא על מזרון ברצפה, כשהיא יכולה לזחול לה להנאתה. עכשיו הגננת מתקשרת, אומרת לי שהיא שמה את מור על המזרון, עם מוצץ והחולצה שלי (היא ישנה איתה כל לילה), ליטפה אותה קצת בבטן, והיא נרדמה.
הקטנה שלי נרדמה לה בכיף
. השבוע גם הרגלנו אותה לישון מוקדם ולקום מוקדם (עד לפני שבוע הייתה רגילה לקום ב-9:30, וככה הייתי מרוצה כי אני לא עובדת בבוקר). תוך יומיים היא התרגלה לישון ב-8 ולקום ב-7
. אני ממש גרה בקטנה שלי, איך היא שרדה את השינויים כל כך יפה
מור התחילה ללכת לגן לפני שבוע (בת 11 חודשים כזכור). סיכמתי עם הגננת שנעשה את זה בהדרגה. יום אחד אני אשאר איתה, אחכ אשאר קצת ואשאיר אותה לבד קצת וכו. מה שקרה בפועל: ביום הראשון: נשארתי איתה שעה. היא בכלל לא התעניינה בי. ישר התחילה לשחק ולחקור את מה שיש שם ואת הילדים. כל שאר ילדי הגן "התחילו" איתי, רק היא לא. אז אמרנו שאשאיר אותה לבד לשעה. באתי להגיד לה שלום. היא ישבה עם הגב אלי. עשתה לי בייביי עם היד, ולא התסכלה עלי בכלל
