חייבת לדבר עם מישהו

[מ146]

האם את יכולה

מעט לנסות ולהירגע,לנשום עמוק ולספר לנו יותר על מה מדובר מהתחלה ועד לכאן כדי שנבין ונוכל לייעץ לך?

 

[Voodo Doll]

אוקיי.

אני נכנסתי לדיכאון לפני כמה חודשים והכרתי אותה במשך של איזה חצי שנה.. ממש נקשרתי אליה למרות שהיחסים שלנו עלו לי לראש והיא הפכה לאובססיה, אז התחלתי להכנס לחרדה בכל פעם שאני מדברת איתה, לפעמים היא נתנה לי רמזים שהיא עסוקה מאוד וש"אני יכולה להסתדר איתך או בלעדיך", שזה די ברור אבל עדיין לא מצא חן בעיני שהיא צריכה לדאוג לרמוז לי את זה, כאלו אני תלויה בה או משהו. באיזשהו שלב היחס והאובססיה הזאת החלה למאוס עלי אז התחלתי לחשב דרכים לא להכנס איתה לעימותים, לשכנע את עצמי שאני שונאת אותה ובעיקר, לברוח ממנה. ואז התחלתי להכנס לדיכאון וזה היה עוד יותר קשה, כי המשכתי לדבר איתה כשאני עם המחשבות האלו.. היא אדם ישיר ושינתק את הקשר לחלוטין אם יש טיפה ריחוק, ולכן פחדתי מזה. ואחר כך באמת נוצר ריחוק, וקרה מה שאני מפחדת ממנו. ואני אפילו לא יודעת למה, כי נמאס לי מהשליטה שיש לה על החיים שלי ועדיין מפחדת שזה יעלם, ויסתיים בזה שהיא תחשוב שציפיתי ממנה לרדוף אחרי.

 

[מ146]

אוקי,

האם יצא לכן להיפגש או שרק שוחחתן באניטרנט?האם פיתחת רגשות רומנטיים כלפיה או שלא?

 

[Voodo Doll]

תכננו להפגש, למרות שזה אמור להיות

סתם מפגש חברי עם עוד חברה אחת שלה, שהרעיון די עצבן אותי. אין בזה שום מטרה רומנטית, אבל למה היא חייבת לדחוף עוד מישהי לא קשורה? שיווצר מצב שאני או היא גלגל שלישי? כל כך מעצבן אותי שהיא תמיד חייבת להיות כל כך חברית ולהיות בקשר עם כל כך הרבה אנשים. אי אפשר להיות ביחסים טובים עם כולם, אנשים נשארים בשוליים. ואני לא רוצה להיות בשוליים. זו אחת הסיבות שהתחלתי לשכנע את עצמי שאני שונאת אותה ונכנסתי לחרדות ממנה. ובגלל המפגש הזה, שאני כבר לא כל כך בטוחה שאני בכלל מוכנה אליו התחלתי להרעיב את עצמי וכל הזמן לבקר את המראה שלי, שחס וחלילה לא תחשוב שאני מכוערת. עכשיו אני עמוק בזה, וזה מה שאני עושה.. מתרחקת ממנה אחרי כל כך הרבה מאמצים להתקרב. וכן, בשלב מסויים התחלתי לפתח אליה רגשות רומנטיים, אבל השתכנעתי שזה רק הדמיון שלי כי אפילו לא פגשתי אותה במציאות. ובאמת, זה כל כך קשה לדבר עם מישהו כיאלו שום דבר לא בסדר, לשמור על קור רוח, ולשנוא באותה מידה שאתה אוהב.

 

[מ146]

אני מאמינה

שאת נמצאת בתוך איזו שהיא תחושת בדידות עמוקה.שאת מרגיש אולי לבד,]אולי בלתי מובנת.ואולי עם הבחורה הזו,נדמה היה לך שמצאת דמות ששוברת את בדידותך,דמות שמבינה אותך יותר,היה לך למה לחכות,מישהו "לצידך" האמנם כך הוא? האם את מטופלת טיפול נפשי כלשהו?

 

[Voodo Doll]

אני לא מקבלת שום טיפול נפשי..

אולי אני באמת צריכה. המצב שלי כרגע לא טוב במיוחד. ובאמת הייתי במצב מאוד בודד במשך הרבה שנים. ואמרו לי שיכול להיות שזה המצב.. ועכשיו אני מבינה שהחלט יש בזה הגיון. אני אדם שנורא קשה לו ליזום מערכת יחסים עם אנשים ואכשהו מפחד מאנשים ולכן אם מתקרבים אלי אני נתרעת ומיד מקבלת חרדה. זה בגלל מאורע שהיה לי בילדות אבל עדיף שלא להכנס לזה.. אבל בנוסף לזה אני גם לא אוהבת להתחבר להרבה אנשים, כי הרוב נראים לי כדמות אחת והיא נראתה לי שונה. התנהגה שונה מהרוב וחשבה שונה. עכשיו פתאום היא נראת שונה, מתקרבת למישהי שהכרתי ולא כל כך חיבבתי. אולי בכלל אני את הכל משכנעת את עצמי..

 

[מ146]

הקשיבי יקרה,

נראה שאת עצמך מרגישה שונה מכלל החברה,ולכן הרגשת תמיד צורך להשאר בצד,ולא להתקרב למי שעלול לפגוע בך.פתאום מצאת אוזן קשבת ומישהי ש"בראש שלך" ואז פיתחת תלות רגשית בה,ואף רגשות רומנטיים למרות שאינם מוצקים אלא סתם פנטזיה שהלבשת עליה.הרי אפילו לא ראית אותה.ופתאום גם היא הופכת "כמו כולם",גם היא לא נאמנה לך,לא באמת קשובה לצרכייך.הקשיבי יקרה.אני חושבת שאת צריכה לפנות לטיפול.גשי לתחנה לבריאות הנפש בעיר מגורייך.שתפי בבעיותיך.יש טיפול תרופתי יעיל מאד לחרדות.ותוכלי לשלב גם טיפול פסיכולוגי במחיר מוזל מאד,ושם תוכלי לבחון לעומק מה הוביל אותך לכאן(נדמה שאת כבר מודעת לחלק מכך)ותוכלי ללמוד להתחזק,לסמוך יותר,לא לחשוש ככ מאנשים,ואף להשתייך לאהוב ולחוש נאהבת באמת עי גבר,אשה או מה שתבחרי.מה דעתך?

 

[Voodo Doll]

יכול להיות..

ואולי בגלל שהיו תקופות שהרגשתי ממש הרגשה מצויינת לדבר איתה, על הדברים הכי קטנים ולא הבנתי למה. אולי התגעגעתי להרגשה הזאת של אותם תקופות וזה מה שהוביל אותי לאובססיה, השתכנעתי שזו היא ולא התחושה שהיא נתנה לי, לא הייתי בטוחה לגבי הרגשות שלי אליה ולכן רציתי לגרום לה לספר לי על עצמה ולהכיר אותה יותר טוב, אבל זה נכשל, כי היא סגורה בפני ולגלות אותה היה קשה יותר. היחס שהיא נתנה לי גרם לי לחוש תחושת ריחוק ממנה, ועדיין פחדתי להתרחק יותר מדי. ולגבי הטיפול, כמה הוא עולה..? אני מתחת ל18, האם צריך ליידע את ההורים לגבי זה? אני לא יכולה שידעו את הסיבה שאני הולכת לטיפול. הם יסתכלו עלי בצורה שונה ובטח אם ידעו שאני פיתחתי רגשות רומנטיים לאישה.

 

[מ146]

לדעתי,

בגלל שאת קטינה תהיי חייבת לדווח להורים.אינני בטוחה בכך.הושיבי את אימך או אביך,מי שאת חשה יותר בנוח איתו,או עם שניהם,כפי שאת מרגישה,ואימרי להם כי יש לך בעיות קשות.שאת חשה מדוכאת מאד,ושאת רוצה דחוף טיפול נפשי כי את חוששת שזה יתדרדר.כי כל בעיה שלא מטפלים בה,גדלה למימדי ענק ואז נהיה עוד יותר קשה.אם לא נוח לך לחשוף בפניהם את העניים עם הבחורה,אימרי רק שאת חייבת את עזרתם,ושאת מבקשת שלא ילחצו עליך להסביר כי את לא בטוחה בדיוק מה קורה לך,רק ש/את חייבת עזרה.שיפנו לקופת החולים בה את חברה וישאלו.המחיר זול,משהו כמו 100 שח לפגישה בהצחלה ועם הזמן עולה קצת.מה את אומרת?האם הורייך לדעתך יסכימו?

 

[Voodo Doll]

אימא שלי רצתה לקחת אותי לטיפול..

אבל לא בגלל הדיכאון שלי או היחסים שלי איתה, אלא בגלל שעם הדכאון נכנסתי להפרעת אכילה ולכן רצתה לקחת אותי לפסיכיאטר. סירבתי כי הסכמה תיתן לה את האישור שאני מודה שיש לי בעיה ואני חולה וצריכה להפסיק עם זה, ואני לא רוצה. גם שלא אוכל לספר לפסיכולוגית לגבי הנושאים האלו אלא רק לגבי מה שהיא רוצה לשמוע.. אני מפחדת שאם אני אלך לטיפול הם יסתכלו עלי אחרת ויתחילו לדבר אלי כמו פסיכית, ואני לא רוצה את זה.. אני מנסה לטפל בבעיה שלי בעצמי, אבל היא רק מחמירה ואני נכנסת למעגל פנימי שהכל חוזר על עצמו

 

[מ146]

ובכן חמודה,

נשמע שאת נערה פיקחית.ואת מבינה שאת צריכה עזרה.אני עצמי סובלת מבעיות קשות,מהפרעות אכילה מצבי רוח קשים מאד בגלל שנים של הדחקה בהם ניסית "לטפל בעצמי"ללא הצלחה.לא מזמן,ביום ההולדת שלי,ישבתי עם מסות של כדורים ורציתי להתאבד.לגמור סופית.ולאחר שיחה עם נציג סה"ר,ולאחר מחשבה ארוכה,החלטתי לתת לעצמי צאנס לחיות.והתחלתי טיפול פסיכולוגי,ובקרוב אלך גם להתייעץ עפ פסיכיאטר לגבי האופציה ליטול משהו אנטי דכאוני.אל תשחקי משחקים עם אימך.את לא צריכה לברוח מכל שאת חולה.את צריכה להכיר בכך שיש לך בעיה ואין בושה בחיפוש אחר עזרה.נהפוך הוא.טיפשי ומיותר למרוח זמן בלי לנסות להיעזר.את צריכה ללכת לטיפול חמודה,אתץ עוד צעירה ואני מאמינה שעם עזרה את תוכלי לפרוח ולשמוח ולחיות בכייף.אף אחד לא יסתכל עליך כמו פסיכית או ידבר אלייך שונה כי את הלכת לטיפול.להיפך,ראוי להערכה שנערה צעירה ככ מוכנה לתת לעצמה סיכוי לעזרה.נראה שלי שכדאי.אימרי לאימך שחשבת על כך.שמעבר לבעיות אכילה יש לך בעיות רגשיות קשות ואת רוצה עזרה ועכשיו.קומי ועשי מעשה למען עצמך! מגיע לך..

 

[Voodo Doll]

אני חשבתי לעשות את זה בשלב מסויים..

לפנות לעזרה, בכל מקרה. קבעתי לעצמי משקל יעד ואז אני אתחיל להיות יותר בריאה ואבקש פסיכולוגית. כרגע אני מפחדת שצעד אחד לא נכון וממהרים להשליך אותי לאשפוז. כל כך קשה לסמוך על המשפחה שלי בזה. קשה להיות כנה איתם. ויסתכלו עלי כמו פסיכית, כי פסיכולוגית זה מושג לא מוכר להורים. מבחינת אבא שלי אם ישמע שפיתחתי כאלו רגשות למישהי מבחינתו אני חולת נפש, ואני מפחדת. מפחדת לסמוך על האנשים הלא נכונים. אולי אני אתחיל טיפול בגיל 18, בלי להסתכן בעירוב ההורים.. כרגע בכל אופן אין לי רצון למות. רק סובלת בשקט.

 

[שמש47]

מזדהה

גם לי יש בעיה בתקשורת בינאישית בגלל בעייה שקרתה לי בעבר. וגם לי קשה ליצור קשרים עם אנשים ועד שאני סוף סוף מצליחה ליצור קשר אני הולכת בחזרה אחורה כי אני מפחדת להיפגע. אין לי חברות בגלל זה. הלוואי והייתי מתגברת על מה שעברתי בעבר ויכולה ליצור קשר עם אנשים. אבל בכתיבה יותר קל לי ליצור קשר. אני מקווה שיום יבוא ויהיו לי חברות ואני לא יפחד מזה כל כך. כך שאני מזדהה עם המצוקה שלך.

 

[Long Gone Day]

... ../images/Emo24.gif

ניכר כי נקשרת לבחורה הזאת מאוד ואפילו הבנת בעצמך שפיתחת אובססיה כלפיה . אני לא יודעת למה אנחנו מפתחים אובססיות כלפי אנשים שאנחנו אוהבים , אני מבינה את ההגיון שבזה אבל לא יודעת איך זה באמת קורה ומה לעשות בשביל למנוע את זה . מה שכן הבנתי זה שאנשים שלא אובססיבים מתקשים להבין התנהגות של אדם שכן כזה , ואף נוטים לרדת עליו בגלל ההתנהגות הזאת שלו , בגלל התלות הזאת שנלווית לאובססיה , יש כאלה שמתחילים להתנשא אפילו זה מחמיא להם שמישהו תלוי בהם , כל אלו ועוד כל מיני לא באמת מבינים את מה שאת מרגישה ולא באמת יודעים איך להתמודד עם זה . את לא אשמה . ואולי את באמת לא צריכה לתת לה הרבה משקל , אולי אין לה כוח להתמודד עם זה - לא צריך . חברים זה טוב להכיר אבל לפעמים הנסיבות לא מתאימות ונוצר נתק בלתי כנראה שזה לא היה אמור להיות . את צריכה לטפל בעצמך בסיבות שהביאו אותך לכתוב פה , בדכאון שלך ברגשות השליליים , תרצי אולי לספר עוד על עצמך?

 

[Voodo Doll]

את צודקת בהחלט..

התגובה שלך מאוד עודדה אותי.. את באמת מבינה אותי. ואכן התלות הנרמזת שכל הזמן נתתי כניראה נתנה לה את הרעיון שיש לה את השליטה על סדר היום שלי. והיא באה בעדיפות ראשונה, מתי שמתאים לה, ובגישה של "ואני בכלל לא צריכה אותך". זה מאוד פגע בי, והנטייה הזאת של להגיד לי באיזה שעות להתחבר, לשאול אותי מה אני עושה כל ולתת לי תחושת אשם אם אני לא יכולה להתחבר לדבר איתה.. אולי אני מדמיינת אבל לא אהבתי את השליטה הזאת. רציתי להכיר אותה יותר שגם לי תהיה שליטה עליה, אבל היא לא נתנה לי להתקרב אליה. בסופו של דבר לא ציפיתי לשום יחסים רומנטיים איתה. אני בת 15 והיא כמעט 19. זה לא ריאלי, במיוחד שמעולם לא ראיתי אותה. אני תוהה אם היא רוצה לראות אותי..?

 

[אופירA]

את בחברה טובה

תירגעי. זו נטייה מאוד טבעית של הרבה מאוד אנשים, לפתח אובססיות חזקות כמו אש לאנשים (לא משנה בכלל מאיזה מין). אל תפחדי מזה. זה עשוי לקרות לך עוד בחיים, ואם לא תפחדי מזה, תוכלי לפתח שליטה על זה. אני למדתי ממש לצחוק על המצב הזה, ולגלות איך זה קורה להמון אנשים - בין אם הם מודעים לכך ובין אם לא, בין אם זה בעוצמה חזקה במיוחד ובין אם פחות. בכל אופן, ברגע שלומדים שזה נורמלי, זה פחות מפחיד והרבה יותר נשלט. ואפילו מצחיק... הסיבה שאנו נוטים לפתח תלות רגשית קשה באנשים, היא בגלל חסר פנימי רגשי עמוק מסוים, שהאנשים הללו גורמים לנו לדמיון שהם ממלאים את החסר הזה. הצורך במילוי החסר כ"כ חזק, עד שהתחושה שהאנשים גורמים לנו גורמת לנו להישאב אליהם. כאשר אנו לומדים לזהות את המצב הזה ומפתחים התנהגות שמונעת אותו ומתמודדת איתו, אנו יכולים לפתח הרגל לחיות בשלום ליד הצורך הזה, בלי להצטרך למלא אותו באנשים אחרים. כמובן שאת הצורך הבסיסי צריך למלא ע"י טיפול נפשי - מכך אין להימנע, אחרת הוא ימשוך כל החיים להתנהגויות מפריעות אלו או אחרות, ועוצמתן מעידה על עוצמתו של החסך הרגשי. ייתכן שטוב שתחכי עד גיל 18 כדי ללכת לטפל בעצמך במלוא המרץ, בלי להיות תלויה בהסכמת הורייך, ולהיכנס למעגל לא בריא של התייחסות סטיגמטית שלהם. תצטרכי לבדוק בעצמך מה טוב לך, ותוכלי להשתמש בינתיים בשירותים הטלפוניים של ער"ן או האינטרנטיים של סה"ר. אבל בינתיים, אני מציעה לך טכניקה של תהליך חשיבה כדי להקהות את הנטייה האובססיבית הזו, לא לפחד ממנה ולהתמודד איתה: א. קודם כל, יש להגיע להכרה מלאה ולהחלטה גמורה שאת רוצה להיפטר מהתחושה האובססיבית לבחורה זו. נראה לי שצעד זה כבר עשית ביוזמתך, וכל הכבוד לך. את בדרך הנכונה, בע"ה. סבלנות. ב. כעת עלייך ללמוד לשחרר מגע. אם מדובר בדמות האינטרנטית - להוריד בהדרגתיות את הקשר איתה, ולהתרחק. אם מדובר בדמות בחייך שאינך יכולה להתרחק ממנה - להפסיק להתנהג בהתנהגות המחברת, ולהתחיל להתעלם ממנה ולהתנהג בהתנהגות חיצונית שאינה משקפת את הרגש העז הפנימי. עד כמה שאפשר - להתרחק מסביבתה של הדמות. ג. כאשר באות המחשבות שמעצימות את הרגשות כלפי הדמות הזו, יוזמים בדמיון מחשבות שמעצימות את התכונות השליליות בדמות הזו. מציירים אותה לעצמך באור אחר, מזווית אחרת - את המקום של החולשה שלה שצריך את התלות שלך וניזון ממנה ומקבל ממנה כוח וכו'. את התכונות החיוביות שלה מציירים לעצמך באור שמקטין את הכוח, וגורם לתחושה של "אז מה". ד. לתת לזמן זמן. לא לפחד מהתחושה האובססיבית בתוך עצמך, לחבק אותה ולהבין אותה. לא להתרגש מהרגשות הסוערים בפנים, להאמין שהם יירגעו עם הזמן. התמדה ואמונה בדרך הזו יקטינו אותם באופן פלאי ממש - עם הזמן, ויבראו בך ממש אדם חדש. ה. לזהות את הרגשות הללו בפעם הבאה מיד בתחילתם, ולהימנע מהתנהגות שתפתח את האובססיות. ליצור את הריחוק הרגשי בתוך עצמך מתוך מודעות, ולא לפעול על הצורך להתקרב ולקבל סיפוק מהאדם שכלפיו מתפתחת האובססיה. אפשר להרוג את זה מהר יותר כשזה צעיר. בהצלחה רבה!

 

[Voodo Doll]

תודה רבה על העצות.../images/Emo140.gif

באמת עזרת לי, אני בפחד כל הזמן שאני תלוייה באדם שאני אפילו לא מכירה במציאות ומתאהבת בבחורה כשאני בעצם הייתי זקוקה בתחושה שהיא הצליחה להעביר לי בשביל למלות את הריק. ובעצם אני אפילו לא זקוקה בזה, הבעיה היא בי. אני בהחלט אעשה כך, אני חייבת להתרחק ממנה. לנתק איתה קשר.. וזה נשמע לי מפחיד כי היא הייתה חלק גדול מהמחשבות שלי והשמחה שלי, אבל זה הכל בא במחיר כבד של רגשות אחרים, ואסור לי להיות תלויה בה. אני מפחדת שהיא תבחין בריחוק הזה ואהיה חייבת להכנס לעימות איתה ולהסביר את עצמי, וכמובן שלא אוכל להגיד לה את האמת.. ואני לא רוצה לתרץ או לשקר, זה יהיה אותו דבר כמו לברוח. בכל אופן ריחוק נראה לי הפתרון הכי טוב.. זה משהו שאני חייבת לעשות.

 

[מ146]

אני פה איתך

ספרי לי בבקשה מה קורה לך ולמה.