חיה בפחד

yarden1326

New member
חיה בפחד

אני חייבת עזרה אני בת 15(עעוד 3 חודשים 16) ויש לי פוביה נוראית מכל הנושא שקשור בשואה ובכלל שנאת יהודים. מאז שאני ילדה קטנה אני זוכרת שמאוד מאוד פחדתי מכל העניין הזה תמיד בימי השואה פחדתי שפתאום זה יחזור ויעשו לנו את זה עוד פעם. לא הבנתי שיש לנו כבר צבא מגן עלינו והכל, אבל מרות תמיד נשאר הפחד הזה. כשעליתי לחטיבה כל הזמן אמרתי שאני לא מתכוונת לנסוע לפולין ידעתי מה יהיה לי שאני יהיה שם אבל עם הזמן חשבתי שאני אתגבר אבל כלום!! בימים האחרונים אנחנו לומדים בבית הספר בהסיטוריה על התקופה שהתחיל הנאציזם והמורים גולשים גם לתקופת השואה עצמה ואני מקשיבה ואני מתמאלת בפחדים אבל אני מבינה שזה לא יקרה עוד פעם לפחות כשאנחנו חיים בישראל. מה שאני כן מבינה זה שיש ערבים ששונאים יהודים רוצים להשמיד את ישראל ואני ממש לא יודעת להתמודד עם השנאה הזאת ולא פעם ולא פעמיים עבר לי בראש המחשבה של לעזוב את הארץ לחו"ל ולהתנצר רק בגלל ששונאים יהודים. כבר כמה ימים אני לא מסוגלת להישאר לבד אני כל הזמן מפחדת גם בגלל שאני רואה שמתארגנים למלחמה(תרגילים אסיפת מסכות וכו') ועדיין לא חוויתי על בשרי מלחמה(אני גרה באזור הדרום לא קרוב לשדרות) אני ממש ממש מפחדת ואני לא מסוגלת להגיד להורים שלי למרות שאני מאוד פתוחה איתם והם איתי כי אני מפחדת שהם יצחקו שאני מפחדת מדבר שנראה להם שטותי אבל לי זה ממש לא שטותי. חשבתי גם ללכת ליועצת של בית הספר אבל הבעיה היא שהיא המורה שלי גם לספרות ואני ממש לא מסתדרת איתה ואני לא רואה את עצמי הולכת ומדברת איתה על זה!!אני כבר לא יודעת מה לעשות עם עצמי אני מרגישה שאני עוד שנייה מתמוטטת מרוב כל הפחד הזה!!
 

גרא.

New member
yarden1326,לפני תשובה,האם הורייך הם דור שני,

או שלישי לשואה?
 

yarden1326

New member
ממש לא

זה מה שהכי מעצבן אותי שאין לי אף אחד במשפחה שהוא ניצול שואה דור שלישי או שני .
 

גרא.

New member
yarden1326,האם את מדברת על הפחדים שלך

עם חברותייך לשכבה? מה הן אומרות? האם יש כאלה השותפות לפחדים שלך" או שאת מרגישה שאת היחידה שמרגישה כך?כך או כך,על הפחדים הללו את חייבת למצוא את הדרך לדבר ולשתף את מי שמוכן ויכול קם להקשיב,גם להבין להיות אמפטי לרגשותייך,וגם לעזור לך,במה שאפשר. אלא שאת לפי שעה דוחה מראש את האפשרויות הקיימות,זולת דבור עם חברותייך.לא היועצת,כי היא המורה שלך לספרות,לא הורייך,כי את חוששת שלא בצדק כאילו הם יצחקו עלייך.מה שנותר זו אפשרות של שיחה עם פסיכולוג/ית,אלא שלכך נחוצה הסכמת הורייך,והרי להם את לא מספרת.כך,ירדן,חשוב שתהיי מסוגלת לאזור אומץ,לפנות להורייך שהם כל כך פתוחים איתך, ולספר להם בשיחה גלוייה על רגשותייך,על פחדייך הכל כך מוכרים ושכיחים אצל בני נעורים רבים.יתכן שהשיחה איתם תרגיע אותך, יתכן שתעלה האפשרות לשיחה עם איש מקצוע..אבל כל זמן שאת אוצרת את הפחדים הללו בקרבך,לא מספרת לאיש,לא נעזרת באיש,אכן תמשיכי להרגיש כפי שאת מרגישה כרגע,סביר להניח גם רע יותר.
 

yarden1326

New member
....

חברות קרובות שלי יודעות שאני מפחדת כי גם למשל אני ממש לא רוצה לנסוע לפולין ואני אומרת להם שאני לא מסוגלת והם אומרות מה תפסידי את החוויה לנסוע לחו"ל עם כל החברים וכל מיני ואני אומרת להם שאם אני נוסעת אני חוזרת מחורפנת ואף לא ממש מבין את זה וההורים שלי יודעים שאני מפחדת אבל לא עד כדי כך הם גם אומרים לי כל הזמן שאין לי מה לפחד וזה ולא ממש נותנים לזה תשומת לב כי נראה לי מאיפה שאני רואה את זה כאילו הם רואים את זה כדבר שטותי שחולף וזה ממש לא ככה גם אני חשבתי שזה יחלוף וכאילו הרגשתי בזמן האחרון שזה דיי עבר לי אבל חוזרים לדבר על זה ואני רואה דברים ושומעת והכל חוזר. נראה לי שאני פשוט יבקש באמת מההורים שלי ללכת לפסיכולוג או שאני יחזור למטפלת שהייתה לי שטיפלה בי בדיקור סיני שמאוד עזר לי בכל מיני נושאים.
 
למעלה