חידה "תנועת הרכבת בירושלים" ...**

[wapy]

חידה "תנועת הרכבת בירושלים"

...**

חידה "תנועת הרכבת בירושלים"

...**

באיזה מסעדה הצילום הזה תלוי על הקיר.

המטרה לעודד תיירות בירושלים
ולקבל פרספקטיבה על שעבר עלינו בתחום הרכבות.

נא לא לציין את שם המקום בכותרת - רק בגוף ההודעה

 

[down under]

שמת לב לדבר המוזר וההזוי שהשעות

חידה "תנועת הרכבת בירושלים"

...**

באיזה מסעדה הצילום הזה תלוי על הקיר.

המטרה לעודד תיירות בירושלים
ולקבל פרספקטיבה על שעבר עלינו בתחום הרכבות.

נא לא לציין את שם המקום בכותרת - רק בגוף ההודעה

שמת לב לדבר המוזר וההזוי שהשעות
9 ו-10 בבוקר לא נקראו, לפחות לא בלוח הזמנים הזה, כבוקר אלא לפני הצהריים.
וואלה אנשים הזויים להחריד.

מאימתי 10 וקל וחומר 9 זה לא בוקר אלא לפני הצהריים?!?!?!?!?!?!

 

[חול נטוש]

כשאנשים קמים לשגרת יומם ב4-5 בבוקר

שמת לב לדבר המוזר וההזוי שהשעות
9 ו-10 בבוקר לא נקראו, לפחות לא בלוח הזמנים הזה, כבוקר אלא לפני הצהריים.
וואלה אנשים הזויים להחריד.

מאימתי 10 וקל וחומר 9 זה לא בוקר אלא לפני הצהריים?!?!?!?!?!?!

כשאנשים קמים לשגרת יומם ב4-5 בבוקר
אז שמונה וחצי ועשר זה לפני הצהריים.

למה אתה חושב שהם היו הזויים?

 

[down under]

הם לא היו הזויים אלא הזויים מאוד

כשאנשים קמים לשגרת יומם ב4-5 בבוקר
אז שמונה וחצי ועשר זה לפני הצהריים.

למה אתה חושב שהם היו הזויים?

הם לא היו הזויים אלא הזויים מאוד
מעולם לא נתקלתי, ואני כבר מתקרב לשנתי ה-50, שמישהו יאמר על השעה 9 שהיא לפנות צהריים. לכל היותר 11 בבוקר וגם את זה לא שמעתי במו אזני.
בכלל בעברית העכשווית אין את המושג הזה לפני הצהריים. יש את הצהריים, שהורחב בשפת הדיבור לא רק לשעה 12 אלא לשעתיים הללו שבין 12 ל-2 (14 בשעון 24).
מ-2 ואילך, עד שנניח השעה 4 (16 בשעון 24) אומרים אחה"ץ (אחרי הצהריים).

זה לא משנה מתי אדם קם לשגרת יומו, שעות היממה והתאור שלהם נשאר, או אמור להשאר, כמות שהוא.
לפי דבריך עובד משמרת לילה בכלל צריך לאמר על השעה 23:30 (11 וחצי בלילה) שזה בוקר. כי הוא בדיוק בדרך לעבודתו שמתחילה בדיוק בחצות.

 

[בועז ל]

עוד בשנות ה-70 כונו "מעריב" ו"ידיעות

כשאנשים קמים לשגרת יומם ב4-5 בבוקר
אז שמונה וחצי ועשר זה לפני הצהריים.

למה אתה חושב שהם היו הזויים?

עוד בשנות ה-70 כונו "מעריב" ו"ידיעות
אחרונות" כ'עיתוני ערב' אף שניתן היה להשיגם בחנויות כבר בין השעות 12-11.

 

[down under]

זה לא מוכיח שום דבר בועז

עוד בשנות ה-70 כונו "מעריב" ו"ידיעות
אחרונות" כ'עיתוני ערב' אף שניתן היה להשיגם בחנויות כבר בין השעות 12-11.

זה לא מוכיח שום דבר בועז
שכן גם לפי שפתם ההזויה להחריד של מנסחי הלו"ז שבתמונה השעות 11 ו-12 לא כונו ערב אלא צהריים (או לפני הצהריים).

עתון ערב להבדיל מעתון בוקר היה מונח אנכרוניסטי עוד מהמאה ה-19 שרצה להבדיל בין עיתונים שמוכנים כבר ב-5 או 6 בבוקר ומחולקים לקוראים
לבין עיתונים שמסיימים להדפיסם סביב שעת הצהריים (או הבוקר הממש מאוחרות, נניח 10 בבוקר) ואז מתחילים בהפצה שלו.

בשנים הממש ראשונות לקיומם של ידיעות ואח"כ מעריב (מעריב נוצר ע"י פורשים ממערכת ידיעות אחרונות ובתחילה כונה ידיעות מעריב)
העתונים הללו חולקו לחנויות רק אחרי השעה 12 בצהריים, לקראת 3 או 4 אחה"צ, אשכרה עיתונים שהציבור קונה בדרכו הביתה בסוף היום וקורא אותם בערב,
להבדיל מהארץ ודבר שכמו בסרטים הבריטיים הגבר היה קורא אותם בזמן ארוחת הבוקר מבלי להתייחס לרעייתו המתוסכלת.

 

[בועז ל]

אין כאן שום עניין של הוכחה או חוסר הוכחה, אלא

זה לא מוכיח שום דבר בועז
שכן גם לפי שפתם ההזויה להחריד של מנסחי הלו"ז שבתמונה השעות 11 ו-12 לא כונו ערב אלא צהריים (או לפני הצהריים).

עתון ערב להבדיל מעתון בוקר היה מונח אנכרוניסטי עוד מהמאה ה-19 שרצה להבדיל בין עיתונים שמוכנים כבר ב-5 או 6 בבוקר ומחולקים לקוראים
לבין עיתונים שמסיימים להדפיסם סביב שעת הצהריים (או הבוקר הממש מאוחרות, נניח 10 בבוקר) ואז מתחילים בהפצה שלו.

בשנים הממש ראשונות לקיומם של ידיעות ואח"כ מעריב (מעריב נוצר ע"י פורשים ממערכת ידיעות אחרונות ובתחילה כונה ידיעות מעריב)
העתונים הללו חולקו לחנויות רק אחרי השעה 12 בצהריים, לקראת 3 או 4 אחה"צ, אשכרה עיתונים שהציבור קונה בדרכו הביתה בסוף היום וקורא אותם בערב,
להבדיל מהארץ ודבר שכמו בסרטים הבריטיים הגבר היה קורא אותם בזמן ארוחת הבוקר מבלי להתייחס לרעייתו המתוסכלת.

אין כאן שום עניין של הוכחה או חוסר הוכחה, אלא
ביטוי שנגזר ממציאות חיים מסוימת. כשם שיש עברית תקנית ויש עברית מדוברת, כך רווחים בחברה ביטויים שאינם בהכרח מייצגים איזושהי אמת אבסולוטית.

 

[נתנאל531]

פעם לא היה שעון קיץ

שמת לב לדבר המוזר וההזוי שהשעות
9 ו-10 בבוקר לא נקראו, לפחות לא בלוח הזמנים הזה, כבוקר אלא לפני הצהריים.
וואלה אנשים הזויים להחריד.

מאימתי 10 וקל וחומר 9 זה לא בוקר אלא לפני הצהריים?!?!?!?!?!?!

פעם לא היה שעון קיץ
ולכן השעות 9-10 של פעם, הם 10-11 של היום. בנוסף תאורה מלאכותית הייתה חלשה יותר והרבה פחות נפוצה בעבר, ובהתאמה אנשים קמו הרבה יותר מוקדם מהיום, מאחר ובלילה אי אפשר היה לעשות כמעט כלום.

 

[down under]

שתיים או שלוש הערות

פעם לא היה שעון קיץ
ולכן השעות 9-10 של פעם, הם 10-11 של היום. בנוסף תאורה מלאכותית הייתה חלשה יותר והרבה פחות נפוצה בעבר, ובהתאמה אנשים קמו הרבה יותר מוקדם מהיום, מאחר ובלילה אי אפשר היה לעשות כמעט כלום.

שתיים או שלוש הערות
1. שעון קיץ יש כבר מסוף המאה ה-18
2. אין קשר לתאור השמי (הכוונה לשם שנותנים לחלקי היממה) לבין שעות הפעילות של האדם
3. אכן בשנות ה-20 היה מעט מאוד עד כמעט בלי בכלל תאורה מלאכותית אבל 4 או 5 בבוקר, גם בקיץ זה חשוך. בחורף בכלל החשכה היא עד 6:30 בבוקר
ולכן לא היה טעם להיות פעילים החל מהשעה 4 בבוקר אם הסיבה לפעילות היא תאורה טבעית.

 

[amit1270]

אני לא בטוח שהמילה "הזוי" מתאימה לתיאור

שמת לב לדבר המוזר וההזוי שהשעות
9 ו-10 בבוקר לא נקראו, לפחות לא בלוח הזמנים הזה, כבוקר אלא לפני הצהריים.
וואלה אנשים הזויים להחריד.

מאימתי 10 וקל וחומר 9 זה לא בוקר אלא לפני הצהריים?!?!?!?!?!?!

אני לא בטוח שהמילה "הזוי" מתאימה לתיאור
של מסמך מלפני 90 שנה.

 

[ניצן cocos]

זה הדור ה1 שדיבר עברית, סביר שלפני הצהורים

אני לא בטוח שהמילה "הזוי" מתאימה לתיאור
של מסמך מלפני 90 שנה.

זה הדור ה1 שדיבר עברית, סביר שלפני הצהורים
לפני הצהורים זה תרגום מילולי מגרמני, רוסית או פולנית.
כדאי לשאול בפורום בלשנות.

 

[amit1270]

אי אפשר לשפוט את העברית של אז

זה הדור ה1 שדיבר עברית, סביר שלפני הצהורים
לפני הצהורים זה תרגום מילולי מגרמני, רוסית או פולנית.
כדאי לשאול בפורום בלשנות.

אי אפשר לשפוט את העברית של אז
לפי השפה המקובלת כיום.

 

[davidfainshtein]

אני לא בטוח שהמילה "הזוי" מתאימה לתיאור
של מסמך מלפני 90 שנה.

 

[down under]

היכן זה עין גנים?

חידה "תנועת הרכבת בירושלים"

...**

באיזה מסעדה הצילום הזה תלוי על הקיר.

המטרה לעודד תיירות בירושלים
ולקבל פרספקטיבה על שעבר עלינו בתחום הרכבות.

נא לא לציין את שם המקום בכותרת - רק בגוף ההודעה

היכן זה עין גנים?
המחיר כמעט הכי יקר במחירון חוץ מקנטרה (שכמדומני היא בדרום סיני).

 

[עדירמר]

עין גנים

היכן זה עין גנים?
המחיר כמעט הכי יקר במחירון חוץ מקנטרה (שכמדומני היא בדרום סיני).

עין גנים
עין גנים הוא מושב פועלים שמהווה היום שכונה ורחוב במרכז פתח תקווה. מצוי כ-50 מטרים מעל פני הים. מקובל להגדיר את עין גנים כמושב הפועלים הראשון.

 

[עמוד השדרה]

לא נראה לי שהכוונה לעין גנים שבפ"ת

עין גנים
עין גנים הוא מושב פועלים שמהווה היום שכונה ורחוב במרכז פתח תקווה. מצוי כ-50 מטרים מעל פני הים. מקובל להגדיר את עין גנים כמושב הפועלים הראשון.

לא נראה לי שהכוונה לעין גנים שבפ"ת
שים לב שיש הבדל גדול במחיר בין פתח תקוה לעין גנים וחוץ מזה שבעין גנים לא הייתה תחנת רכבת ולא היו פסי רכבת.

 

[down under]

לפני שקראתי את כל השרשור חשבתי כבר

לא נראה לי שהכוונה לעין גנים שבפ"ת
שים לב שיש הבדל גדול במחיר בין פתח תקוה לעין גנים וחוץ מזה שבעין גנים לא הייתה תחנת רכבת ולא היו פסי רכבת.

לפני שקראתי את כל השרשור חשבתי כבר
שסוף סוף אתקל בתגובה ראויה שלו, אבל, כהרגלי בקודש, התבדיתי.

 

[עמוד השדרה]

גם לצמח המחיר יקר יותר

היכן זה עין גנים?
המחיר כמעט הכי יקר במחירון חוץ מקנטרה (שכמדומני היא בדרום סיני).

גם לצמח המחיר יקר יותר
קנטרה נמצאת דווקא בצפון מערב סיני ממזרח לפורט סעיד (ממול לפורט סעיד ממזרח לתעלה).
לגבי שאלתך, נראה לי שהכוונה לג'נין.

 

[down under]

תודה, נשמע הגיוני

גם לצמח המחיר יקר יותר
קנטרה נמצאת דווקא בצפון מערב סיני ממזרח לפורט סעיד (ממול לפורט סעיד ממזרח לתעלה).
לגבי שאלתך, נראה לי שהכוונה לג'נין.

תודה, נשמע הגיוני
רק שהקישור לא עובד.

 

[עמוד השדרה]

מוזר, אצלי הקישור עובד. תסתכל בערך:

תודה, נשמע הגיוני
רק שהקישור לא עובד.

מוזר, אצלי הקישור עובד. תסתכל בערך:
"עין גנים (אתר מקראי)" בויקיפדיה.