חידה : מה היה הטריגר הרציני

[הערב יענקלה לאן]

חידה : מה היה הטריגר הרציני

חידה : מה היה הטריגר הרציני
שהחייה מחדש את הרכבת בעשור האחרון ? להזכירכם :מאז אמצע שנות ה-70 ועד לסוף ה-80 היתה ירידה, די דרמטית, בכמות הנוסעים השנתית ברכבת ישראל. מאז שנת 90' או 91' יש עליה בכמות וכן נוספו תחנות חדשות (משנת 75' ועד 92' למיטב ידיעתי לא נוספו תחנות חדשות) וקוים חדשים נפתחו (כגון : ת"א - רחובות - אשדוד, ת"א - ראה"ע - כ"ס, חיפה - ק.מוצקין). ובכן, מהו אותו מאורע שגרם לכך ? רמז : האבא והבן, לאב אין W ולבן יש...

 

[חובב רכבות]

האיחוד עם רשות הנמלים

חידה : מה היה הטריגר הרציני
שהחייה מחדש את הרכבת בעשור האחרון ? להזכירכם :מאז אמצע שנות ה-70 ועד לסוף ה-80 היתה ירידה, די דרמטית, בכמות הנוסעים השנתית ברכבת ישראל. מאז שנת 90' או 91' יש עליה בכמות וכן נוספו תחנות חדשות (משנת 75' ועד 92' למיטב ידיעתי לא נוספו תחנות חדשות) וקוים חדשים נפתחו (כגון : ת"א - רחובות - אשדוד, ת"א - ראה"ע - כ"ס, חיפה - ק.מוצקין). ובכן, מהו אותו מאורע שגרם לכך ? רמז : האבא והבן, לאב אין W ולבן יש...

האיחוד עם רשות הנמלים

 

[דוד שטיפלמן]

ההיסטוריה תתן תשובות מלאות

חידה : מה היה הטריגר הרציני
שהחייה מחדש את הרכבת בעשור האחרון ? להזכירכם :מאז אמצע שנות ה-70 ועד לסוף ה-80 היתה ירידה, די דרמטית, בכמות הנוסעים השנתית ברכבת ישראל. מאז שנת 90' או 91' יש עליה בכמות וכן נוספו תחנות חדשות (משנת 75' ועד 92' למיטב ידיעתי לא נוספו תחנות חדשות) וקוים חדשים נפתחו (כגון : ת"א - רחובות - אשדוד, ת"א - ראה"ע - כ"ס, חיפה - ק.מוצקין). ובכן, מהו אותו מאורע שגרם לכך ? רמז : האבא והבן, לאב אין W ולבן יש...

ההיסטוריה תתן תשובות מלאות
כי בינתיים מוקדם מדי וקרוב מדי לעשות ניתוח אובייקטיבי. צריך גם לזכור כי דרושה עוד כברת דרך ארוכה מאוד רצופה בהשקעות אדירות, עד שתתקרב מערכת הרכבות כאן לרמה המקובלת בארצות אחרות - וטוב שעה אחת קודם! בכל זאת ניתן להצביע על כמה גורמים: (1) על סמך נסיון בחו"ל, תודעה גדלה בקרב הציבור והמנהיגות שתוספת קיבול הכבישים בלבד לא תפתור בעיות תחבורה לטווח ארוך - טרם הופנם מספיק. אני טוען בצניעות שהתארגנויות כגון "פסים" וגופים אחרים למען תחבורה ציבורית וערכים "ירוקים", שקמו והתחזקו בתקופה האחחרונה, בוודאי תרמו לאווירה. (2) במלחמת המפרץ מס' 1 הומחש ביתר שאת הנושא של יוממות, כאשר הרכבות נגדשו בהמוני אנשים שנסעו בסוף יום עבודתם מאזור תל אביב ללון במקומות כגון בנימינה. (3) אין ספק שסיפוח הרכבת לרשות הנמלים אפשר הזרמת משאבים לטובת פיתוחה. אפשר היה למצוא פתרונות אחרים, לא פחות טובים - יש הרבה מודלים מוצלחים ומוצלחים יותר אצל הגויים!

 

[בני הספל]

הסיבה היא פוליטית

ההיסטוריה תתן תשובות מלאות
כי בינתיים מוקדם מדי וקרוב מדי לעשות ניתוח אובייקטיבי. צריך גם לזכור כי דרושה עוד כברת דרך ארוכה מאוד רצופה בהשקעות אדירות, עד שתתקרב מערכת הרכבות כאן לרמה המקובלת בארצות אחרות - וטוב שעה אחת קודם! בכל זאת ניתן להצביע על כמה גורמים: (1) על סמך נסיון בחו"ל, תודעה גדלה בקרב הציבור והמנהיגות שתוספת קיבול הכבישים בלבד לא תפתור בעיות תחבורה לטווח ארוך - טרם הופנם מספיק. אני טוען בצניעות שהתארגנויות כגון "פסים" וגופים אחרים למען תחבורה ציבורית וערכים "ירוקים", שקמו והתחזקו בתקופה האחחרונה, בוודאי תרמו לאווירה. (2) במלחמת המפרץ מס' 1 הומחש ביתר שאת הנושא של יוממות, כאשר הרכבות נגדשו בהמוני אנשים שנסעו בסוף יום עבודתם מאזור תל אביב ללון במקומות כגון בנימינה. (3) אין ספק שסיפוח הרכבת לרשות הנמלים אפשר הזרמת משאבים לטובת פיתוחה. אפשר היה למצוא פתרונות אחרים, לא פחות טובים - יש הרבה מודלים מוצלחים ומוצלחים יותר אצל הגויים!

הסיבה היא פוליטית
כמו כל דבר בפוליטיקה, את הפוליטיקאים מענינים שני דברים: מה יכתבו עליהם במוספים של יום ששי איך הם יעברו את הבחירות בשנת 1990 שר התחבורה היה נשיאנו היום והוא חש יותר ויותר שמצוקת הפקקים יוצרת בעייה אלקטורלית. ובפוליטיקה כמו בפוליטיקה הממשלה היתה צריכה להראות הישגים מקסימליים במחיר הכי זול. אז לפתח רשת רכבות ממש? הצחקתם להשקיע המון בחשמול רכבות? הצחקתם עוד יותר אבל לקנות בהזדמנות כמה קרונועים מיצרן דני אלמוני שלא כל כך הצליח? זה כבר משהו. נזרוק לקהל קרונועים נוצצים ונפרסם שהנה אנחנו עושים משהו. אבל, מה שהם לא לקחו בחשבון הוא גורם בלתי צפוי בשם עמוס עוזני. כן, אותו מינוי פוליטי, "ליכודניק שלא יעשה לנו בעיות" עשה להם בעיות, ועוד איך. הוא עשה דבר שלא יעשה לפוליטיקאי: לקח את תפקידו ברצינות.. וכך, בלי תכנון אבל בזכות העקשנות שלו העסק התחיל להתגלגל ובלי שום תכנית מסודרת. בשנת 1990 אף אחד לא חשב על פיתוח תחנות רחובות או כפר סבא. אף אחד לא חשב על קומותיים. לא היתה תכנית, רק רצון להשיג קצת נקודות פוליטיות. המסקנה? הפוך מה שחשוב לך לגורם אלקטורלי. לשילטון לא חשוב אם תגיע בטוח או מהר ברכבת, אלא חשוב לו הכסא שלו. אם תחברו את הרכבת לכס הרם והנישא של הפוליטיקאי, דרכה מובטחת ובתנאי שנודניקים כמו עוזני לא יהיה בשטח כי הם מאלצים את הפוליטיקאים לעשות משהו שהם לא אוהבים. להתיחס לגופו של עניין וברצינות. ותאמינו לי, אותו דבר בדיוק בהתיחסות לתאונות דרכים או לבעיית המים.

 

[דוד שטיפלמן]

בענין הפוליטיקאים העלובים והפתטיים

הסיבה היא פוליטית
כמו כל דבר בפוליטיקה, את הפוליטיקאים מענינים שני דברים: מה יכתבו עליהם במוספים של יום ששי איך הם יעברו את הבחירות בשנת 1990 שר התחבורה היה נשיאנו היום והוא חש יותר ויותר שמצוקת הפקקים יוצרת בעייה אלקטורלית. ובפוליטיקה כמו בפוליטיקה הממשלה היתה צריכה להראות הישגים מקסימליים במחיר הכי זול. אז לפתח רשת רכבות ממש? הצחקתם להשקיע המון בחשמול רכבות? הצחקתם עוד יותר אבל לקנות בהזדמנות כמה קרונועים מיצרן דני אלמוני שלא כל כך הצליח? זה כבר משהו. נזרוק לקהל קרונועים נוצצים ונפרסם שהנה אנחנו עושים משהו. אבל, מה שהם לא לקחו בחשבון הוא גורם בלתי צפוי בשם עמוס עוזני. כן, אותו מינוי פוליטי, "ליכודניק שלא יעשה לנו בעיות" עשה להם בעיות, ועוד איך. הוא עשה דבר שלא יעשה לפוליטיקאי: לקח את תפקידו ברצינות.. וכך, בלי תכנון אבל בזכות העקשנות שלו העסק התחיל להתגלגל ובלי שום תכנית מסודרת. בשנת 1990 אף אחד לא חשב על פיתוח תחנות רחובות או כפר סבא. אף אחד לא חשב על קומותיים. לא היתה תכנית, רק רצון להשיג קצת נקודות פוליטיות. המסקנה? הפוך מה שחשוב לך לגורם אלקטורלי. לשילטון לא חשוב אם תגיע בטוח או מהר ברכבת, אלא חשוב לו הכסא שלו. אם תחברו את הרכבת לכס הרם והנישא של הפוליטיקאי, דרכה מובטחת ובתנאי שנודניקים כמו עוזני לא יהיה בשטח כי הם מאלצים את הפוליטיקאים לעשות משהו שהם לא אוהבים. להתיחס לגופו של עניין וברצינות. ותאמינו לי, אותו דבר בדיוק בהתיחסות לתאונות דרכים או לבעיית המים.

בענין הפוליטיקאים העלובים והפתטיים
אני מסכים ב-100% עם בני. יש לי בעיה (לא רק לי): אני נמנה על ה"אנשים שאכפת להם" וכואב לי על כל הטעויות שעשו ועושים, וכל המחדלים ואי-העשייה בתחומים רבים, כולל אלה שהוזכרו כאן (תחבורה, תאונות, מים וכו' וכו' וכו'). האם יש לאזרח הפשוט במדינת ישראל דרך סבירה לממש את זכותו (ואף חובתו) ולנסות להשפיע כדי לשפר את הדברים בנושאים כאלה? אלו דרכים ניתן להציע?

 

[הערב יענקלה לאן]

אף אחד לא התייחס לרמז

חידה : מה היה הטריגר הרציני
שהחייה מחדש את הרכבת בעשור האחרון ? להזכירכם :מאז אמצע שנות ה-70 ועד לסוף ה-80 היתה ירידה, די דרמטית, בכמות הנוסעים השנתית ברכבת ישראל. מאז שנת 90' או 91' יש עליה בכמות וכן נוספו תחנות חדשות (משנת 75' ועד 92' למיטב ידיעתי לא נוספו תחנות חדשות) וקוים חדשים נפתחו (כגון : ת"א - רחובות - אשדוד, ת"א - ראה"ע - כ"ס, חיפה - ק.מוצקין). ובכן, מהו אותו מאורע שגרם לכך ? רמז : האבא והבן, לאב אין W ולבן יש...

אף אחד לא התייחס לרמז
והרמז היה : "האבא והבן, לאב אין W ולבן יש...". הסבר לרמז : ג'ורג' בוש הוא האב וג'ורג' ווקר (W זה ווקר) בוש הבן הם האבא והבן ושניהם פתחו במלחמה נגד עיראק. מלחמת המפרץ הראשונה היתה כשנה עד שנתיים לאחר איחוד רשות הנמלים עם רכבת ישראל. כך שכבר כשנתיים לרכבת היה יותר תקציבים, אך חוץ מהכנסת מיזוג לרכבות לא עשו דבר. היה רק את קו נהריה - חיפה - ת"א ועוד 2 רכבות ביום מת"א לי-ם ובחזרה. מה שקרה זה שמלחמת המפרץ ה-I יצרה פקקי ענק, אבל ענק כמו שלא היו ידועים קודם לכן, מהסיבה הפשוטה שכ-75% מתושבי גוש דן פשוט ברחו החוצה. הרוב ברחו לי-ם אבל גם הרבה לשרון ולחיפה ולאזור הדרום. אלו שברחו לנתניה, חדרה, חיפה ונהריה גילו שיש דרך נוחה לחזור בבוקר לת"א. קראו לה רכבת. באוטו, מנסיון אישי (הייתי בין ה"עריקים" של צ'יץ'...) לקח כשעה וחצי עד שעתיים לסוע מחדרה לתל-השומר ! ברכבת זה לקח 35 דקות לת"א + 30 דקות באוטובוס מהרכבת למחנה תל-השומר. כמוני היו עשרות אלפים. הרכבות היו מפוצצות בנוסעים בבוקר בקו נהריה - חיפה - ת"א. שנים אחדות קודם לכן, הייתי נוסע הרבה ברכבת כי שירתתי בשלישות, הרכבות היו חצי ריקות. יכולת להשתרע על הספסלים הארוכים ולשון עוד 30 דקות. מלחמת המפרץ, בפקקים הענקיים שהיא יצרה, הורידה את האסימון אצל הממסד התחבורתי ובשילוב הכסף של רשות הנמלים החלו בפיתוח מסיבי של הרכבות. אני אישית עוד זוכר את הטקס, בהשתתפות משה קצב ואריק שרון, בחנוכת תחנת הרכבת המשופצת של חדרה מערב בשנת 92'. בשנים 91' ו-92' שיפצו את כל התחנות בציר החוף בין חיפה לתל-אביב. הוסיפו רציף נוסף בכל תחנה (בחדרה, למשל, היה רק רציף 1 ומי שהיה צריך לחיפה היה צריך לרדת למסילה השניה תוך כדי חציית המסילה המזרחית, דבר שהוא גם לא נוח אך בעיקר מסוכן מאוד), הוסיפו מעבר תת-קרקעי, הוסיפו תקרות (רב התחנות היו לא מקורות) ושיפצו מסילות בקצב מוגבר יותר. כמו כן, בשנית 91' 92' תכננו ולבסוף פתחו את הקו בין רחובות לתל-אביב.

 

[דוד שטיפלמן]

בהודעתי משעה 9:54, סעיף 2

אף אחד לא התייחס לרמז
והרמז היה : "האבא והבן, לאב אין W ולבן יש...". הסבר לרמז : ג'ורג' בוש הוא האב וג'ורג' ווקר (W זה ווקר) בוש הבן הם האבא והבן ושניהם פתחו במלחמה נגד עיראק. מלחמת המפרץ הראשונה היתה כשנה עד שנתיים לאחר איחוד רשות הנמלים עם רכבת ישראל. כך שכבר כשנתיים לרכבת היה יותר תקציבים, אך חוץ מהכנסת מיזוג לרכבות לא עשו דבר. היה רק את קו נהריה - חיפה - ת"א ועוד 2 רכבות ביום מת"א לי-ם ובחזרה. מה שקרה זה שמלחמת המפרץ ה-I יצרה פקקי ענק, אבל ענק כמו שלא היו ידועים קודם לכן, מהסיבה הפשוטה שכ-75% מתושבי גוש דן פשוט ברחו החוצה. הרוב ברחו לי-ם אבל גם הרבה לשרון ולחיפה ולאזור הדרום. אלו שברחו לנתניה, חדרה, חיפה ונהריה גילו שיש דרך נוחה לחזור בבוקר לת"א. קראו לה רכבת. באוטו, מנסיון אישי (הייתי בין ה"עריקים" של צ'יץ'...) לקח כשעה וחצי עד שעתיים לסוע מחדרה לתל-השומר ! ברכבת זה לקח 35 דקות לת"א + 30 דקות באוטובוס מהרכבת למחנה תל-השומר. כמוני היו עשרות אלפים. הרכבות היו מפוצצות בנוסעים בבוקר בקו נהריה - חיפה - ת"א. שנים אחדות קודם לכן, הייתי נוסע הרבה ברכבת כי שירתתי בשלישות, הרכבות היו חצי ריקות. יכולת להשתרע על הספסלים הארוכים ולשון עוד 30 דקות. מלחמת המפרץ, בפקקים הענקיים שהיא יצרה, הורידה את האסימון אצל הממסד התחבורתי ובשילוב הכסף של רשות הנמלים החלו בפיתוח מסיבי של הרכבות. אני אישית עוד זוכר את הטקס, בהשתתפות משה קצב ואריק שרון, בחנוכת תחנת הרכבת המשופצת של חדרה מערב בשנת 92'. בשנים 91' ו-92' שיפצו את כל התחנות בציר החוף בין חיפה לתל-אביב. הוסיפו רציף נוסף בכל תחנה (בחדרה, למשל, היה רק רציף 1 ומי שהיה צריך לחיפה היה צריך לרדת למסילה השניה תוך כדי חציית המסילה המזרחית, דבר שהוא גם לא נוח אך בעיקר מסוכן מאוד), הוסיפו מעבר תת-קרקעי, הוסיפו תקרות (רב התחנות היו לא מקורות) ושיפצו מסילות בקצב מוגבר יותר. כמו כן, בשנית 91' 92' תכננו ולבסוף פתחו את הקו בין רחובות לתל-אביב.

בהודעתי משעה 9:54, סעיף 2
אכן הזכרתי את מלחמת המפרץ 1 שבמהלכה אנשים גדשו את הרכבות היוצאות מת"א בסוף כל יום עבודה. לצערי, כמו שבני הסביר, וכמו שכתבתי בסעיף 1 של אותה הודעה, עוד לא מיישמים את הלקח בצורה סבירה. תכניות הפיתוח הקיימות הן פחות ממינימליות (ויש עוד המטילים ספק ב"כדאיותן" של חלק מהן!). יש להגדיל בכמה מונים הן את היקף ההשקעות והן את קצבן, אם אי-פעם תהיה פה מערכת רכבתית ההולמת מדינה מודרנית.

 

[עומר M]

זה לא נכון

אף אחד לא התייחס לרמז
והרמז היה : "האבא והבן, לאב אין W ולבן יש...". הסבר לרמז : ג'ורג' בוש הוא האב וג'ורג' ווקר (W זה ווקר) בוש הבן הם האבא והבן ושניהם פתחו במלחמה נגד עיראק. מלחמת המפרץ הראשונה היתה כשנה עד שנתיים לאחר איחוד רשות הנמלים עם רכבת ישראל. כך שכבר כשנתיים לרכבת היה יותר תקציבים, אך חוץ מהכנסת מיזוג לרכבות לא עשו דבר. היה רק את קו נהריה - חיפה - ת"א ועוד 2 רכבות ביום מת"א לי-ם ובחזרה. מה שקרה זה שמלחמת המפרץ ה-I יצרה פקקי ענק, אבל ענק כמו שלא היו ידועים קודם לכן, מהסיבה הפשוטה שכ-75% מתושבי גוש דן פשוט ברחו החוצה. הרוב ברחו לי-ם אבל גם הרבה לשרון ולחיפה ולאזור הדרום. אלו שברחו לנתניה, חדרה, חיפה ונהריה גילו שיש דרך נוחה לחזור בבוקר לת"א. קראו לה רכבת. באוטו, מנסיון אישי (הייתי בין ה"עריקים" של צ'יץ'...) לקח כשעה וחצי עד שעתיים לסוע מחדרה לתל-השומר ! ברכבת זה לקח 35 דקות לת"א + 30 דקות באוטובוס מהרכבת למחנה תל-השומר. כמוני היו עשרות אלפים. הרכבות היו מפוצצות בנוסעים בבוקר בקו נהריה - חיפה - ת"א. שנים אחדות קודם לכן, הייתי נוסע הרבה ברכבת כי שירתתי בשלישות, הרכבות היו חצי ריקות. יכולת להשתרע על הספסלים הארוכים ולשון עוד 30 דקות. מלחמת המפרץ, בפקקים הענקיים שהיא יצרה, הורידה את האסימון אצל הממסד התחבורתי ובשילוב הכסף של רשות הנמלים החלו בפיתוח מסיבי של הרכבות. אני אישית עוד זוכר את הטקס, בהשתתפות משה קצב ואריק שרון, בחנוכת תחנת הרכבת המשופצת של חדרה מערב בשנת 92'. בשנים 91' ו-92' שיפצו את כל התחנות בציר החוף בין חיפה לתל-אביב. הוסיפו רציף נוסף בכל תחנה (בחדרה, למשל, היה רק רציף 1 ומי שהיה צריך לחיפה היה צריך לרדת למסילה השניה תוך כדי חציית המסילה המזרחית, דבר שהוא גם לא נוח אך בעיקר מסוכן מאוד), הוסיפו מעבר תת-קרקעי, הוסיפו תקרות (רב התחנות היו לא מקורות) ושיפצו מסילות בקצב מוגבר יותר. כמו כן, בשנית 91' 92' תכננו ולבסוף פתחו את הקו בין רחובות לתל-אביב.

זה לא נכון
ראשית, להתפתחות הרכבת אין שום קשר למלחמת המפרץ אלא בגלל שינוי סדר עדיפויות של הממשלה בשנים והאחרונות והגדלה תקציבית משמעותית ביותר של רכבת ישראל, עקב הגדילה המשמעותית במספר הרכבים על הכבישים והצורך במציאת פתרונות תחבורתיים ציבורים. לגבי תחנת חדרה מערב, בררתי את העניין עם "זקני העיר" והם אמרו לי שלפני חפירת המעבר התת קרקעי שתי הרכבת (לת"א ולחיפה) היו עוצרות ברציף המזרחי כך שלא היה מצב שנוסעים נאלצים לחצות את המסילה.

 

[עומר M]

וחוץ מזה

אף אחד לא התייחס לרמז
והרמז היה : "האבא והבן, לאב אין W ולבן יש...". הסבר לרמז : ג'ורג' בוש הוא האב וג'ורג' ווקר (W זה ווקר) בוש הבן הם האבא והבן ושניהם פתחו במלחמה נגד עיראק. מלחמת המפרץ הראשונה היתה כשנה עד שנתיים לאחר איחוד רשות הנמלים עם רכבת ישראל. כך שכבר כשנתיים לרכבת היה יותר תקציבים, אך חוץ מהכנסת מיזוג לרכבות לא עשו דבר. היה רק את קו נהריה - חיפה - ת"א ועוד 2 רכבות ביום מת"א לי-ם ובחזרה. מה שקרה זה שמלחמת המפרץ ה-I יצרה פקקי ענק, אבל ענק כמו שלא היו ידועים קודם לכן, מהסיבה הפשוטה שכ-75% מתושבי גוש דן פשוט ברחו החוצה. הרוב ברחו לי-ם אבל גם הרבה לשרון ולחיפה ולאזור הדרום. אלו שברחו לנתניה, חדרה, חיפה ונהריה גילו שיש דרך נוחה לחזור בבוקר לת"א. קראו לה רכבת. באוטו, מנסיון אישי (הייתי בין ה"עריקים" של צ'יץ'...) לקח כשעה וחצי עד שעתיים לסוע מחדרה לתל-השומר ! ברכבת זה לקח 35 דקות לת"א + 30 דקות באוטובוס מהרכבת למחנה תל-השומר. כמוני היו עשרות אלפים. הרכבות היו מפוצצות בנוסעים בבוקר בקו נהריה - חיפה - ת"א. שנים אחדות קודם לכן, הייתי נוסע הרבה ברכבת כי שירתתי בשלישות, הרכבות היו חצי ריקות. יכולת להשתרע על הספסלים הארוכים ולשון עוד 30 דקות. מלחמת המפרץ, בפקקים הענקיים שהיא יצרה, הורידה את האסימון אצל הממסד התחבורתי ובשילוב הכסף של רשות הנמלים החלו בפיתוח מסיבי של הרכבות. אני אישית עוד זוכר את הטקס, בהשתתפות משה קצב ואריק שרון, בחנוכת תחנת הרכבת המשופצת של חדרה מערב בשנת 92'. בשנים 91' ו-92' שיפצו את כל התחנות בציר החוף בין חיפה לתל-אביב. הוסיפו רציף נוסף בכל תחנה (בחדרה, למשל, היה רק רציף 1 ומי שהיה צריך לחיפה היה צריך לרדת למסילה השניה תוך כדי חציית המסילה המזרחית, דבר שהוא גם לא נוח אך בעיקר מסוכן מאוד), הוסיפו מעבר תת-קרקעי, הוסיפו תקרות (רב התחנות היו לא מקורות) ושיפצו מסילות בקצב מוגבר יותר. כמו כן, בשנית 91' 92' תכננו ולבסוף פתחו את הקו בין רחובות לתל-אביב.

וחוץ מזה
נסיעה לתל השומר ברכב פרטי מחדרה לוקחת כ- 40 - 50 דקות דרך כביש גהה (כביש מספר 4). ברכבת + אוטובוס זה לוקח כ- 40 דקות ברכבת + כשעה (!!) באוטובוס מרכבת תל אביב מרכז. שלא לדבר על הזמן שצריך לחכות לאוטובוס של דן (לך תדע מתי הוא יבוא) אני מדבר כמובן מנסיון שכן עשיתי את המסע הזה פעמים רבות בשתי הדרכים. כך שאין שום ספק שעדיף לעשות את הנסיעה ברכב פרטי (הבעיה היא רק שחייל בסדיר לרוב לא יכול להרשות לעצמו רכב פרטי). אגב אני לא מאשים את הרכבת דוקא אלא את חברות האוטובוס שכן התחבורה הציבורית בתוך גוש דן היא פשוט על הפנים וזה לא יפתר עד שלא תקום הרכבת הקלה. הרכבת עדיין לא הגיעה למצב שהיא עדיפה מנסיעה ברכב פרטי. הדרך המהירה באמת להגיע מהפרברים לערים הגדולות היא עדיין ברכב פרטי. מי שנוסע ברכבת זה לרוב אנשים שאין להם את הברירה של רכב פרטי (חיילים, סטודנטים, קשישים - אנשים שלא יכולים להרשות לעצמם רכב פרטי) ולא אנשים ש"מעדיפים" את הרכבת מטעמי "נוחות". אגב הרכבות עדיין מפוצצות בנוסעים (נסו לנסוע ברכבת ביום ראשון בבוקר או בחמישי אחרה"צ או ביום שישי) למרות כל זאת אני עדיין אוהב את הנסיעה ברכבת - אני רק מקווה שרכבת ישראל תצליח לפתור את בעיות הצפיפות ברכבת ולייעל את לוח הזמנים שלה.

 

[הערב יענקלה לאן]

אני מדבר על זמן מלחמת המפרץ

וחוץ מזה
נסיעה לתל השומר ברכב פרטי מחדרה לוקחת כ- 40 - 50 דקות דרך כביש גהה (כביש מספר 4). ברכבת + אוטובוס זה לוקח כ- 40 דקות ברכבת + כשעה (!!) באוטובוס מרכבת תל אביב מרכז. שלא לדבר על הזמן שצריך לחכות לאוטובוס של דן (לך תדע מתי הוא יבוא) אני מדבר כמובן מנסיון שכן עשיתי את המסע הזה פעמים רבות בשתי הדרכים. כך שאין שום ספק שעדיף לעשות את הנסיעה ברכב פרטי (הבעיה היא רק שחייל בסדיר לרוב לא יכול להרשות לעצמו רכב פרטי). אגב אני לא מאשים את הרכבת דוקא אלא את חברות האוטובוס שכן התחבורה הציבורית בתוך גוש דן היא פשוט על הפנים וזה לא יפתר עד שלא תקום הרכבת הקלה. הרכבת עדיין לא הגיעה למצב שהיא עדיפה מנסיעה ברכב פרטי. הדרך המהירה באמת להגיע מהפרברים לערים הגדולות היא עדיין ברכב פרטי. מי שנוסע ברכבת זה לרוב אנשים שאין להם את הברירה של רכב פרטי (חיילים, סטודנטים, קשישים - אנשים שלא יכולים להרשות לעצמם רכב פרטי) ולא אנשים ש"מעדיפים" את הרכבת מטעמי "נוחות". אגב הרכבות עדיין מפוצצות בנוסעים (נסו לנסוע ברכבת ביום ראשון בבוקר או בחמישי אחרה"צ או ביום שישי) למרות כל זאת אני עדיין אוהב את הנסיעה ברכבת - אני רק מקווה שרכבת ישראל תצליח לפתור את בעיות הצפיפות ברכבת ולייעל את לוח הזמנים שלה.

אני מדבר על זמן מלחמת המפרץ
שאז בגלל הפקקים הנוראיים (הייתי בקבע והיתה לי מכונית) לקחה נסיעה מחדרה לתה"ש כמעט שעתיים ! לעומת 40 דקות עד שעה בבוקר של יום "רגיל". אוטובוס קו 70 שנוסע ברח' ז'בוטינסקי לקח לו אז סדר גודל של 30 דקות להגיע למחנה תה"ש. חבל על הויכוח. זה לא שמישהו סיפר לי את כל הדברים, הכל מניסיון אישי. היתה לי אז דירה בלב ת"א וכמו 80% מהעם אני הייתי עריק, לבית הורי בחדרה. הפקקים שברו אותי ועברתי לנסוע הרבה יותר ברכבת, למרות שתה"ש רחוק יחסית מרכבת צפון. ואגב, גם לגבי המעבר של נוסעים למסילה המערבית חבל על הויכוח. בשנים 84'- 90', אז שירתתי בצבא וחלק מזה בחובה ולא היה לי עדיין אוטו, הייתי נוסע המון ברכבת לת"א. אם היה מפגש רכבות בחדרה, ובשעה 6:40 בבוקר אכן היה מפגש שכזה, אתה מוזמן לשאול את חן או אביתר או לברר במוזיאון על לוחות זמנים של אמצע שנות ה-80, אלו שרצו לסוע לחיפה היו אמורים ללכת לדרום הרציף (היום זה רציף 1 המערבי, אז הרציף היחיד) ובזהירות לחצות את המסילה המזרחית והמערבית ולהמתין בסבלנות לרכבת מהצד המערבי של הרציף המערבי !! חבל על הויכוח. תברר שוב את העניין הזה !!!!!!!