חיבור וניתוק מערכי ICM הולנדים

מצב
הנושא נעול.
חיבור וניתוק מערכי ICM הולנדים

חיבור וניתוק מערכי ICM הולנדים
בעקבות תחילתו של דיון פה בשבוע שעבר בנוגע לחיבור וניתוק מערכי IC3 באמצעות קיפול תא הניהוג, התעורר אצלי חשק לצלם חיבור וניתוק של מערכים מדגם ICM הולנדים. במהלך נסיעה ברכבת שעשיתי השבוע הצלחתי לתפוס חיבור וניתוק כזה, שאני מביא להלן בסדרת צילומים והסברים קצרים. מכיוון שלא כולם מתעניינים בכל הפרטים הטכניים (שרבים מהם גם אני איני מכיר), לא ארחיב מדי ואם זה יעניין מישהו הוא מוזמן לבקש עוד פרטים. הסבר על השיטה ומה עומד מאחוריה: בשנת 70 הרכבת ההולנדית ביצעה שינוי משמעותי בלוח הזמנים שלה והכניסה ללוח הזמנים קטגוריה חדשה של רכבות – Intercity – רכבות המחברות רק בין כ-30 ערים מרכזיות במהירות נסיעה גבוהה יחסית. את ההצלחה גם טובי חזאי מזג האוויר לא הצליחו לחזות: במקביל למשבר הנפט עלו כמויות הנוסעים בעשרות אחוזים בתוך זמן קצר והרכבת נקלעה לחוסר חמור בציוד נייד. לכן הוחלט להזמין ציוד חדש למרחקים ארוכים. אחת הדרישות ממנו היתה שיתאפשר מעבר נוח לנוסעים וקייטרינג בין רצף קרונועים המחוברים כרכבת אחת. לאחר שנים של דיונים, כמיטב המסורת ההולנדית, הוחלט בסופו של דבר על פיתוח של מערכים בני שלושה קרונות, בהם תא הניהוג יורם למעין קומה שניה מעל קדמת הרכבת, ומתחתיה יתאפשר, בזמן חיבור שני מערכים האחד לשני, מעבר של נוסעים תוך כדי נסיעה. 7 מערכים ראשונים (prototype) יוצרו על ידי Talbot הגרמנית (שנרכשה גם היא בשנות ה-90' על ידי, כמו שאתם יכולים לנחש, Bombardier) והגיעו להולנד בשנת 77'. כמובן שחיבור המערכים בצורה שאסביר בהמשך עבדה רק לעיתים רחוקות, בעיקר במזג אוויר יציב ובטמפרטורת החדר בדיוק. בגשם, שלא לדבר על שלג, או בטמפרטורות קרות האופייניות להולנד, המערכים סירבו ברוב המקרים להכיר אחד בשני ולא היה עוזר גם דבק מגע כדי לחבר אותם. אבל מעבר לבעיות האלו מדובר ברכבת מעולה ולכן הוחלט להתעקש, ואחרי 4 שנים של ניסיונות, בסופו של דבר מוצלחים, הוזמנו סדרות ההמשך: 87 מערכים בני שלושה קרונות ו-50 מערכים בעלי 4 קרונות. * * * בתמונה: מערך 4 קרונות כרכבת Intercity לנמל התעופה Schiphol שליד אמסטרדם. בראש הרכבת ניתן לראות מעין דלת גדולה, הנפתחת כאשר מחברים את המערכים אחד לשני, ומאפשרת מעבר נוסעים. כל התמונות צולמו על ידי.
 
הרעיון הכללי

חיבור וניתוק מערכי ICM הולנדים
בעקבות תחילתו של דיון פה בשבוע שעבר בנוגע לחיבור וניתוק מערכי IC3 באמצעות קיפול תא הניהוג, התעורר אצלי חשק לצלם חיבור וניתוק של מערכים מדגם ICM הולנדים. במהלך נסיעה ברכבת שעשיתי השבוע הצלחתי לתפוס חיבור וניתוק כזה, שאני מביא להלן בסדרת צילומים והסברים קצרים. מכיוון שלא כולם מתעניינים בכל הפרטים הטכניים (שרבים מהם גם אני איני מכיר), לא ארחיב מדי ואם זה יעניין מישהו הוא מוזמן לבקש עוד פרטים. הסבר על השיטה ומה עומד מאחוריה: בשנת 70 הרכבת ההולנדית ביצעה שינוי משמעותי בלוח הזמנים שלה והכניסה ללוח הזמנים קטגוריה חדשה של רכבות – Intercity – רכבות המחברות רק בין כ-30 ערים מרכזיות במהירות נסיעה גבוהה יחסית. את ההצלחה גם טובי חזאי מזג האוויר לא הצליחו לחזות: במקביל למשבר הנפט עלו כמויות הנוסעים בעשרות אחוזים בתוך זמן קצר והרכבת נקלעה לחוסר חמור בציוד נייד. לכן הוחלט להזמין ציוד חדש למרחקים ארוכים. אחת הדרישות ממנו היתה שיתאפשר מעבר נוח לנוסעים וקייטרינג בין רצף קרונועים המחוברים כרכבת אחת. לאחר שנים של דיונים, כמיטב המסורת ההולנדית, הוחלט בסופו של דבר על פיתוח של מערכים בני שלושה קרונות, בהם תא הניהוג יורם למעין קומה שניה מעל קדמת הרכבת, ומתחתיה יתאפשר, בזמן חיבור שני מערכים האחד לשני, מעבר של נוסעים תוך כדי נסיעה. 7 מערכים ראשונים (prototype) יוצרו על ידי Talbot הגרמנית (שנרכשה גם היא בשנות ה-90' על ידי, כמו שאתם יכולים לנחש, Bombardier) והגיעו להולנד בשנת 77'. כמובן שחיבור המערכים בצורה שאסביר בהמשך עבדה רק לעיתים רחוקות, בעיקר במזג אוויר יציב ובטמפרטורת החדר בדיוק. בגשם, שלא לדבר על שלג, או בטמפרטורות קרות האופייניות להולנד, המערכים סירבו ברוב המקרים להכיר אחד בשני ולא היה עוזר גם דבק מגע כדי לחבר אותם. אבל מעבר לבעיות האלו מדובר ברכבת מעולה ולכן הוחלט להתעקש, ואחרי 4 שנים של ניסיונות, בסופו של דבר מוצלחים, הוזמנו סדרות ההמשך: 87 מערכים בני שלושה קרונות ו-50 מערכים בעלי 4 קרונות. * * * בתמונה: מערך 4 קרונות כרכבת Intercity לנמל התעופה Schiphol שליד אמסטרדם. בראש הרכבת ניתן לראות מעין דלת גדולה, הנפתחת כאשר מחברים את המערכים אחד לשני, ומאפשרת מעבר נוסעים. כל התמונות צולמו על ידי.
הרעיון הכללי
מערכי ה-ICM, המכונים בהולנד רשמית בשם "Koploper" ("ההולך בראש"), פועלים כאמור בעיקר בשירותי ה-Intercity. בשני הקווים המרכזיים משתמשת הרכבת ההולנדית באופן אינטנסיבי באפשרות לחבר ולנתק מערכים בצורה הבאה, לדוגמה: שתי רכבות יוצאות בערך באותה שעה מצפון הולנד. לאחר כשעה של נסיעה נפרדת הרכבות נכנסות לאותו הרציף בתחנה שלישית ומחוברות לרכבת אחת ארוכה. במשך כשעה וחצי הן נוסעות ביחד, כאשר הנוסעים עוברים במהלכם למערך(ים) הנכונים עבור היעד הסופי שלהם. בתום הקטע הזה הרכבות מנותקות שוב (לא דווקא באותה נקודה בה חוברו בתחילה), ושתי רכבות נפרדות ממשיכות כל אחת ליעד אחר, למשל האג ורוטרדם, נסיעה נפרדת של כ-45 דקות. * * * בתמונה: שני מערכי ICM מחוברים אחד לשני, כאשר ה"אקורדיון" שבניהם מאפשר מעבר נוסעים. בתמונה ניתן לראות בבירור שהנהג יושב במעין קומה שניה, מעל החיבור. מסיבה זו יש המשווים בין
 
ניתוק מערכים: שלב א'

חיבור וניתוק מערכי ICM הולנדים
בעקבות תחילתו של דיון פה בשבוע שעבר בנוגע לחיבור וניתוק מערכי IC3 באמצעות קיפול תא הניהוג, התעורר אצלי חשק לצלם חיבור וניתוק של מערכים מדגם ICM הולנדים. במהלך נסיעה ברכבת שעשיתי השבוע הצלחתי לתפוס חיבור וניתוק כזה, שאני מביא להלן בסדרת צילומים והסברים קצרים. מכיוון שלא כולם מתעניינים בכל הפרטים הטכניים (שרבים מהם גם אני איני מכיר), לא ארחיב מדי ואם זה יעניין מישהו הוא מוזמן לבקש עוד פרטים. הסבר על השיטה ומה עומד מאחוריה: בשנת 70 הרכבת ההולנדית ביצעה שינוי משמעותי בלוח הזמנים שלה והכניסה ללוח הזמנים קטגוריה חדשה של רכבות – Intercity – רכבות המחברות רק בין כ-30 ערים מרכזיות במהירות נסיעה גבוהה יחסית. את ההצלחה גם טובי חזאי מזג האוויר לא הצליחו לחזות: במקביל למשבר הנפט עלו כמויות הנוסעים בעשרות אחוזים בתוך זמן קצר והרכבת נקלעה לחוסר חמור בציוד נייד. לכן הוחלט להזמין ציוד חדש למרחקים ארוכים. אחת הדרישות ממנו היתה שיתאפשר מעבר נוח לנוסעים וקייטרינג בין רצף קרונועים המחוברים כרכבת אחת. לאחר שנים של דיונים, כמיטב המסורת ההולנדית, הוחלט בסופו של דבר על פיתוח של מערכים בני שלושה קרונות, בהם תא הניהוג יורם למעין קומה שניה מעל קדמת הרכבת, ומתחתיה יתאפשר, בזמן חיבור שני מערכים האחד לשני, מעבר של נוסעים תוך כדי נסיעה. 7 מערכים ראשונים (prototype) יוצרו על ידי Talbot הגרמנית (שנרכשה גם היא בשנות ה-90' על ידי, כמו שאתם יכולים לנחש, Bombardier) והגיעו להולנד בשנת 77'. כמובן שחיבור המערכים בצורה שאסביר בהמשך עבדה רק לעיתים רחוקות, בעיקר במזג אוויר יציב ובטמפרטורת החדר בדיוק. בגשם, שלא לדבר על שלג, או בטמפרטורות קרות האופייניות להולנד, המערכים סירבו ברוב המקרים להכיר אחד בשני ולא היה עוזר גם דבק מגע כדי לחבר אותם. אבל מעבר לבעיות האלו מדובר ברכבת מעולה ולכן הוחלט להתעקש, ואחרי 4 שנים של ניסיונות, בסופו של דבר מוצלחים, הוזמנו סדרות ההמשך: 87 מערכים בני שלושה קרונות ו-50 מערכים בעלי 4 קרונות. * * * בתמונה: מערך 4 קרונות כרכבת Intercity לנמל התעופה Schiphol שליד אמסטרדם. בראש הרכבת ניתן לראות מעין דלת גדולה, הנפתחת כאשר מחברים את המערכים אחד לשני, ומאפשרת מעבר נוסעים. כל התמונות צולמו על ידי.
ניתוק מערכים: שלב א'
להלן יתואר תהליך ניתוק בין שני מערכי ICM, הנמצאים באמצע רכבת ארוכה של 4 מערכים. החלק הימני ימשיך לכיוון האג והחלק השמאלי יצא לרוטרדם שתי דקות מאוחר יותר. תהליך הניתוק שנראה מיד לוקח, במידה ואין תקלות מיוחדות, כדקה. המערכת בנויה כך שהניתוק או החיבור יוכלו להתבצע על ידי אדם אחד (בד"כ נהג הרכבת), כשאר נהוג להשתמש בכרטיסן כדי לוודא מלמטה שהניתוק או החיבור מתבצע כראוי. בשעות העומס או בנקודות קריטיות בלוח הזמנים, נמצא במקום גם טכנאי כדי לחסוך זמן במקרה של תקלה. בלוח הזמנים שמורות בדרך כלל 3-4 דקות של עצירה במקרה של חיבור או ניתוק, ליתר ביטחון... אגב, רוב התקלות קורות כמובן בזמן חיבור. בתמונה נראים המערכים בתחילת תהליך הניתוק, כשאר הם עוד מחוברים האחד לשני. לצערי הניתוק התבצע בדיוק מתחת לאולם התחנה, מה שאומר שתנאי התאורה לא היו מאוד טובים למצלמה ישנה כמו שלי, אבל התהליך עצמו ברור.
 
תודה על התמונות וההסברים

ניתוק מערכים: שלב א'
להלן יתואר תהליך ניתוק בין שני מערכי ICM, הנמצאים באמצע רכבת ארוכה של 4 מערכים. החלק הימני ימשיך לכיוון האג והחלק השמאלי יצא לרוטרדם שתי דקות מאוחר יותר. תהליך הניתוק שנראה מיד לוקח, במידה ואין תקלות מיוחדות, כדקה. המערכת בנויה כך שהניתוק או החיבור יוכלו להתבצע על ידי אדם אחד (בד"כ נהג הרכבת), כשאר נהוג להשתמש בכרטיסן כדי לוודא מלמטה שהניתוק או החיבור מתבצע כראוי. בשעות העומס או בנקודות קריטיות בלוח הזמנים, נמצא במקום גם טכנאי כדי לחסוך זמן במקרה של תקלה. בלוח הזמנים שמורות בדרך כלל 3-4 דקות של עצירה במקרה של חיבור או ניתוק, ליתר ביטחון... אגב, רוב התקלות קורות כמובן בזמן חיבור. בתמונה נראים המערכים בתחילת תהליך הניתוק, כשאר הם עוד מחוברים האחד לשני. לצערי הניתוק התבצע בדיוק מתחת לאולם התחנה, מה שאומר שתנאי התאורה לא היו מאוד טובים למצלמה ישנה כמו שלי, אבל התהליך עצמו ברור.
תודה על התמונות וההסברים
לא הבנתי האם החיבור/הניתוק מתבצעים באופן חשמלי כמו ב-IC3 תוך כדי נסיעה, או שהחיבור הסופי מתבצע בצורה ידנית כמו בדאבל דק????
 
בצורה מכנית

תודה על התמונות וההסברים
לא הבנתי האם החיבור/הניתוק מתבצעים באופן חשמלי כמו ב-IC3 תוך כדי נסיעה, או שהחיבור הסופי מתבצע בצורה ידנית כמו בדאבל דק????
בצורה מכנית
לא ניתן לבצע חיבור וניתוק במהלך נסיעה. בזמן עמידה החיבור או הניתוק מתבצע אוטומטית/מכנית ללא מגע יד אדם מלבד לחיצה על כפתור, כל עוד אין תקלות ובעיות אחרות. יש צורך באופן עקרוני באיש צוות אחד, שיכול לשבת באחד משני תאי הניהוג המחוברים.
 
ניתוק מערכים: שלב ב'

חיבור וניתוק מערכי ICM הולנדים
בעקבות תחילתו של דיון פה בשבוע שעבר בנוגע לחיבור וניתוק מערכי IC3 באמצעות קיפול תא הניהוג, התעורר אצלי חשק לצלם חיבור וניתוק של מערכים מדגם ICM הולנדים. במהלך נסיעה ברכבת שעשיתי השבוע הצלחתי לתפוס חיבור וניתוק כזה, שאני מביא להלן בסדרת צילומים והסברים קצרים. מכיוון שלא כולם מתעניינים בכל הפרטים הטכניים (שרבים מהם גם אני איני מכיר), לא ארחיב מדי ואם זה יעניין מישהו הוא מוזמן לבקש עוד פרטים. הסבר על השיטה ומה עומד מאחוריה: בשנת 70 הרכבת ההולנדית ביצעה שינוי משמעותי בלוח הזמנים שלה והכניסה ללוח הזמנים קטגוריה חדשה של רכבות – Intercity – רכבות המחברות רק בין כ-30 ערים מרכזיות במהירות נסיעה גבוהה יחסית. את ההצלחה גם טובי חזאי מזג האוויר לא הצליחו לחזות: במקביל למשבר הנפט עלו כמויות הנוסעים בעשרות אחוזים בתוך זמן קצר והרכבת נקלעה לחוסר חמור בציוד נייד. לכן הוחלט להזמין ציוד חדש למרחקים ארוכים. אחת הדרישות ממנו היתה שיתאפשר מעבר נוח לנוסעים וקייטרינג בין רצף קרונועים המחוברים כרכבת אחת. לאחר שנים של דיונים, כמיטב המסורת ההולנדית, הוחלט בסופו של דבר על פיתוח של מערכים בני שלושה קרונות, בהם תא הניהוג יורם למעין קומה שניה מעל קדמת הרכבת, ומתחתיה יתאפשר, בזמן חיבור שני מערכים האחד לשני, מעבר של נוסעים תוך כדי נסיעה. 7 מערכים ראשונים (prototype) יוצרו על ידי Talbot הגרמנית (שנרכשה גם היא בשנות ה-90' על ידי, כמו שאתם יכולים לנחש, Bombardier) והגיעו להולנד בשנת 77'. כמובן שחיבור המערכים בצורה שאסביר בהמשך עבדה רק לעיתים רחוקות, בעיקר במזג אוויר יציב ובטמפרטורת החדר בדיוק. בגשם, שלא לדבר על שלג, או בטמפרטורות קרות האופייניות להולנד, המערכים סירבו ברוב המקרים להכיר אחד בשני ולא היה עוזר גם דבק מגע כדי לחבר אותם. אבל מעבר לבעיות האלו מדובר ברכבת מעולה ולכן הוחלט להתעקש, ואחרי 4 שנים של ניסיונות, בסופו של דבר מוצלחים, הוזמנו סדרות ההמשך: 87 מערכים בני שלושה קרונות ו-50 מערכים בעלי 4 קרונות. * * * בתמונה: מערך 4 קרונות כרכבת Intercity לנמל התעופה Schiphol שליד אמסטרדם. בראש הרכבת ניתן לראות מעין דלת גדולה, הנפתחת כאשר מחברים את המערכים אחד לשני, ומאפשרת מעבר נוסעים. כל התמונות צולמו על ידי.
ניתוק מערכים: שלב ב'
בשלב זה נחצה המעבר עצמו בין הקרונות לשניים, כאשר כל מערך מושך לכיוונו את החצי שלו של ה"אקורדיון".
 
ניתוק מערכים: שלב ג'

חיבור וניתוק מערכי ICM הולנדים
בעקבות תחילתו של דיון פה בשבוע שעבר בנוגע לחיבור וניתוק מערכי IC3 באמצעות קיפול תא הניהוג, התעורר אצלי חשק לצלם חיבור וניתוק של מערכים מדגם ICM הולנדים. במהלך נסיעה ברכבת שעשיתי השבוע הצלחתי לתפוס חיבור וניתוק כזה, שאני מביא להלן בסדרת צילומים והסברים קצרים. מכיוון שלא כולם מתעניינים בכל הפרטים הטכניים (שרבים מהם גם אני איני מכיר), לא ארחיב מדי ואם זה יעניין מישהו הוא מוזמן לבקש עוד פרטים. הסבר על השיטה ומה עומד מאחוריה: בשנת 70 הרכבת ההולנדית ביצעה שינוי משמעותי בלוח הזמנים שלה והכניסה ללוח הזמנים קטגוריה חדשה של רכבות – Intercity – רכבות המחברות רק בין כ-30 ערים מרכזיות במהירות נסיעה גבוהה יחסית. את ההצלחה גם טובי חזאי מזג האוויר לא הצליחו לחזות: במקביל למשבר הנפט עלו כמויות הנוסעים בעשרות אחוזים בתוך זמן קצר והרכבת נקלעה לחוסר חמור בציוד נייד. לכן הוחלט להזמין ציוד חדש למרחקים ארוכים. אחת הדרישות ממנו היתה שיתאפשר מעבר נוח לנוסעים וקייטרינג בין רצף קרונועים המחוברים כרכבת אחת. לאחר שנים של דיונים, כמיטב המסורת ההולנדית, הוחלט בסופו של דבר על פיתוח של מערכים בני שלושה קרונות, בהם תא הניהוג יורם למעין קומה שניה מעל קדמת הרכבת, ומתחתיה יתאפשר, בזמן חיבור שני מערכים האחד לשני, מעבר של נוסעים תוך כדי נסיעה. 7 מערכים ראשונים (prototype) יוצרו על ידי Talbot הגרמנית (שנרכשה גם היא בשנות ה-90' על ידי, כמו שאתם יכולים לנחש, Bombardier) והגיעו להולנד בשנת 77'. כמובן שחיבור המערכים בצורה שאסביר בהמשך עבדה רק לעיתים רחוקות, בעיקר במזג אוויר יציב ובטמפרטורת החדר בדיוק. בגשם, שלא לדבר על שלג, או בטמפרטורות קרות האופייניות להולנד, המערכים סירבו ברוב המקרים להכיר אחד בשני ולא היה עוזר גם דבק מגע כדי לחבר אותם. אבל מעבר לבעיות האלו מדובר ברכבת מעולה ולכן הוחלט להתעקש, ואחרי 4 שנים של ניסיונות, בסופו של דבר מוצלחים, הוזמנו סדרות ההמשך: 87 מערכים בני שלושה קרונות ו-50 מערכים בעלי 4 קרונות. * * * בתמונה: מערך 4 קרונות כרכבת Intercity לנמל התעופה Schiphol שליד אמסטרדם. בראש הרכבת ניתן לראות מעין דלת גדולה, הנפתחת כאשר מחברים את המערכים אחד לשני, ומאפשרת מעבר נוסעים. כל התמונות צולמו על ידי.
ניתוק מערכים: שלב ג'
בשלב זה נסגרות הדלתות הגדולות בקדמת כל מערך. בתמונה כבר נסגרה הדלת הימנית של שני המערכים, בשלב הבא תיסגר גם השמאלית (ראו שלב ד'). באופן טכני המערכים עדיין מחוברים אחד לשני, כפי שניתן לראות בתחתית התמונה. ניתן כמובן לנסוע גם בצורה זו, כאשר אין מעבר בין שני המערכים, אך הם עדיין מחוברים פיזית כתקן. הכרטיסן החליט להידחף לתמונה, כמו שאתם רואים, רוצה להיות מפורסם בפורום תחבורה ציבורית.
 
ניתוק מערכים: שלב ד'

חיבור וניתוק מערכי ICM הולנדים
בעקבות תחילתו של דיון פה בשבוע שעבר בנוגע לחיבור וניתוק מערכי IC3 באמצעות קיפול תא הניהוג, התעורר אצלי חשק לצלם חיבור וניתוק של מערכים מדגם ICM הולנדים. במהלך נסיעה ברכבת שעשיתי השבוע הצלחתי לתפוס חיבור וניתוק כזה, שאני מביא להלן בסדרת צילומים והסברים קצרים. מכיוון שלא כולם מתעניינים בכל הפרטים הטכניים (שרבים מהם גם אני איני מכיר), לא ארחיב מדי ואם זה יעניין מישהו הוא מוזמן לבקש עוד פרטים. הסבר על השיטה ומה עומד מאחוריה: בשנת 70 הרכבת ההולנדית ביצעה שינוי משמעותי בלוח הזמנים שלה והכניסה ללוח הזמנים קטגוריה חדשה של רכבות – Intercity – רכבות המחברות רק בין כ-30 ערים מרכזיות במהירות נסיעה גבוהה יחסית. את ההצלחה גם טובי חזאי מזג האוויר לא הצליחו לחזות: במקביל למשבר הנפט עלו כמויות הנוסעים בעשרות אחוזים בתוך זמן קצר והרכבת נקלעה לחוסר חמור בציוד נייד. לכן הוחלט להזמין ציוד חדש למרחקים ארוכים. אחת הדרישות ממנו היתה שיתאפשר מעבר נוח לנוסעים וקייטרינג בין רצף קרונועים המחוברים כרכבת אחת. לאחר שנים של דיונים, כמיטב המסורת ההולנדית, הוחלט בסופו של דבר על פיתוח של מערכים בני שלושה קרונות, בהם תא הניהוג יורם למעין קומה שניה מעל קדמת הרכבת, ומתחתיה יתאפשר, בזמן חיבור שני מערכים האחד לשני, מעבר של נוסעים תוך כדי נסיעה. 7 מערכים ראשונים (prototype) יוצרו על ידי Talbot הגרמנית (שנרכשה גם היא בשנות ה-90' על ידי, כמו שאתם יכולים לנחש, Bombardier) והגיעו להולנד בשנת 77'. כמובן שחיבור המערכים בצורה שאסביר בהמשך עבדה רק לעיתים רחוקות, בעיקר במזג אוויר יציב ובטמפרטורת החדר בדיוק. בגשם, שלא לדבר על שלג, או בטמפרטורות קרות האופייניות להולנד, המערכים סירבו ברוב המקרים להכיר אחד בשני ולא היה עוזר גם דבק מגע כדי לחבר אותם. אבל מעבר לבעיות האלו מדובר ברכבת מעולה ולכן הוחלט להתעקש, ואחרי 4 שנים של ניסיונות, בסופו של דבר מוצלחים, הוזמנו סדרות ההמשך: 87 מערכים בני שלושה קרונות ו-50 מערכים בעלי 4 קרונות. * * * בתמונה: מערך 4 קרונות כרכבת Intercity לנמל התעופה Schiphol שליד אמסטרדם. בראש הרכבת ניתן לראות מעין דלת גדולה, הנפתחת כאשר מחברים את המערכים אחד לשני, ומאפשרת מעבר נוסעים. כל התמונות צולמו על ידי.
ניתוק מערכים: שלב ד'
 
ניתוק מערכים: שלב ה' ואחרון

חיבור וניתוק מערכי ICM הולנדים
בעקבות תחילתו של דיון פה בשבוע שעבר בנוגע לחיבור וניתוק מערכי IC3 באמצעות קיפול תא הניהוג, התעורר אצלי חשק לצלם חיבור וניתוק של מערכים מדגם ICM הולנדים. במהלך נסיעה ברכבת שעשיתי השבוע הצלחתי לתפוס חיבור וניתוק כזה, שאני מביא להלן בסדרת צילומים והסברים קצרים. מכיוון שלא כולם מתעניינים בכל הפרטים הטכניים (שרבים מהם גם אני איני מכיר), לא ארחיב מדי ואם זה יעניין מישהו הוא מוזמן לבקש עוד פרטים. הסבר על השיטה ומה עומד מאחוריה: בשנת 70 הרכבת ההולנדית ביצעה שינוי משמעותי בלוח הזמנים שלה והכניסה ללוח הזמנים קטגוריה חדשה של רכבות – Intercity – רכבות המחברות רק בין כ-30 ערים מרכזיות במהירות נסיעה גבוהה יחסית. את ההצלחה גם טובי חזאי מזג האוויר לא הצליחו לחזות: במקביל למשבר הנפט עלו כמויות הנוסעים בעשרות אחוזים בתוך זמן קצר והרכבת נקלעה לחוסר חמור בציוד נייד. לכן הוחלט להזמין ציוד חדש למרחקים ארוכים. אחת הדרישות ממנו היתה שיתאפשר מעבר נוח לנוסעים וקייטרינג בין רצף קרונועים המחוברים כרכבת אחת. לאחר שנים של דיונים, כמיטב המסורת ההולנדית, הוחלט בסופו של דבר על פיתוח של מערכים בני שלושה קרונות, בהם תא הניהוג יורם למעין קומה שניה מעל קדמת הרכבת, ומתחתיה יתאפשר, בזמן חיבור שני מערכים האחד לשני, מעבר של נוסעים תוך כדי נסיעה. 7 מערכים ראשונים (prototype) יוצרו על ידי Talbot הגרמנית (שנרכשה גם היא בשנות ה-90' על ידי, כמו שאתם יכולים לנחש, Bombardier) והגיעו להולנד בשנת 77'. כמובן שחיבור המערכים בצורה שאסביר בהמשך עבדה רק לעיתים רחוקות, בעיקר במזג אוויר יציב ובטמפרטורת החדר בדיוק. בגשם, שלא לדבר על שלג, או בטמפרטורות קרות האופייניות להולנד, המערכים סירבו ברוב המקרים להכיר אחד בשני ולא היה עוזר גם דבק מגע כדי לחבר אותם. אבל מעבר לבעיות האלו מדובר ברכבת מעולה ולכן הוחלט להתעקש, ואחרי 4 שנים של ניסיונות, בסופו של דבר מוצלחים, הוזמנו סדרות ההמשך: 87 מערכים בני שלושה קרונות ו-50 מערכים בעלי 4 קרונות. * * * בתמונה: מערך 4 קרונות כרכבת Intercity לנמל התעופה Schiphol שליד אמסטרדם. בראש הרכבת ניתן לראות מעין דלת גדולה, הנפתחת כאשר מחברים את המערכים אחד לשני, ומאפשרת מעבר נוסעים. כל התמונות צולמו על ידי.
ניתוק מערכים: שלב ה' ואחרון
בשלב האחרון אחד המערכים נוסע כמטר אחורנית על מנת לנתק את החיבור הפיזי. כעת מדובר בשתי רכבות נפרדות, הממשיכות כל אחת ליעד שונה. מכיוון שהנוסעים הודרכו במערכת הכריזה לעבור במהלך הנסיעה, אין תנועת נוסעים המונית בין המערכים, וניתן לצאת מיד לדרך. ברקע התמונה נכנס בינתיים מערך דו קומתי IRM אל התחנה. דגם זה נהיה נפוץ מאוד מאז סוף שנות ה-90', וביחד עם מערכי ה-ICM חולק את העומס הרב בתנועת הרכבות המהירות בהולנד.
 
פנים הרכבת

חיבור וניתוק מערכי ICM הולנדים
בעקבות תחילתו של דיון פה בשבוע שעבר בנוגע לחיבור וניתוק מערכי IC3 באמצעות קיפול תא הניהוג, התעורר אצלי חשק לצלם חיבור וניתוק של מערכים מדגם ICM הולנדים. במהלך נסיעה ברכבת שעשיתי השבוע הצלחתי לתפוס חיבור וניתוק כזה, שאני מביא להלן בסדרת צילומים והסברים קצרים. מכיוון שלא כולם מתעניינים בכל הפרטים הטכניים (שרבים מהם גם אני איני מכיר), לא ארחיב מדי ואם זה יעניין מישהו הוא מוזמן לבקש עוד פרטים. הסבר על השיטה ומה עומד מאחוריה: בשנת 70 הרכבת ההולנדית ביצעה שינוי משמעותי בלוח הזמנים שלה והכניסה ללוח הזמנים קטגוריה חדשה של רכבות – Intercity – רכבות המחברות רק בין כ-30 ערים מרכזיות במהירות נסיעה גבוהה יחסית. את ההצלחה גם טובי חזאי מזג האוויר לא הצליחו לחזות: במקביל למשבר הנפט עלו כמויות הנוסעים בעשרות אחוזים בתוך זמן קצר והרכבת נקלעה לחוסר חמור בציוד נייד. לכן הוחלט להזמין ציוד חדש למרחקים ארוכים. אחת הדרישות ממנו היתה שיתאפשר מעבר נוח לנוסעים וקייטרינג בין רצף קרונועים המחוברים כרכבת אחת. לאחר שנים של דיונים, כמיטב המסורת ההולנדית, הוחלט בסופו של דבר על פיתוח של מערכים בני שלושה קרונות, בהם תא הניהוג יורם למעין קומה שניה מעל קדמת הרכבת, ומתחתיה יתאפשר, בזמן חיבור שני מערכים האחד לשני, מעבר של נוסעים תוך כדי נסיעה. 7 מערכים ראשונים (prototype) יוצרו על ידי Talbot הגרמנית (שנרכשה גם היא בשנות ה-90' על ידי, כמו שאתם יכולים לנחש, Bombardier) והגיעו להולנד בשנת 77'. כמובן שחיבור המערכים בצורה שאסביר בהמשך עבדה רק לעיתים רחוקות, בעיקר במזג אוויר יציב ובטמפרטורת החדר בדיוק. בגשם, שלא לדבר על שלג, או בטמפרטורות קרות האופייניות להולנד, המערכים סירבו ברוב המקרים להכיר אחד בשני ולא היה עוזר גם דבק מגע כדי לחבר אותם. אבל מעבר לבעיות האלו מדובר ברכבת מעולה ולכן הוחלט להתעקש, ואחרי 4 שנים של ניסיונות, בסופו של דבר מוצלחים, הוזמנו סדרות ההמשך: 87 מערכים בני שלושה קרונות ו-50 מערכים בעלי 4 קרונות. * * * בתמונה: מערך 4 קרונות כרכבת Intercity לנמל התעופה Schiphol שליד אמסטרדם. בראש הרכבת ניתן לראות מעין דלת גדולה, הנפתחת כאשר מחברים את המערכים אחד לשני, ומאפשרת מעבר נוסעים. כל התמונות צולמו על ידי.
פנים הרכבת
כבר שנים שאני מנסה לצלם איך נראה המעבר בין הקרונועים מבפנים, כאשר הם מחוברים אחד לשני, אבל מכיוון שהמעבר קטן מאוד וחשוך, זה בד"כ לא מצליח. גם הפעם לא מדובר בתמונה ברורה, אבל עם קצת דמיון... המסדרון מתחיל בצד ימין של המערך, ומעבר לקיר שבצד שמאל נמצא הכיסא בתא הניהוג המוגבה, במרכז קדמת הרכבת. במרכז התמונה רואים שהמסדרון פונה לכיוון שמאל, שם נמצא החיבור עצמו בין שני הקרונועים, מתחת ללוחות הבקרה של הנהג, הדורשים פחות עומק, ולכן המעבר יכול להיות בגובה 2 מטרים. בישראל אמורה להיות לי תמונה שצילמתי פעם בתא ניהוג כזה, אני אנסה למצוא בעתיד.
 
לסיכום: רכבת 20544 לרוטרדם

חיבור וניתוק מערכי ICM הולנדים
בעקבות תחילתו של דיון פה בשבוע שעבר בנוגע לחיבור וניתוק מערכי IC3 באמצעות קיפול תא הניהוג, התעורר אצלי חשק לצלם חיבור וניתוק של מערכים מדגם ICM הולנדים. במהלך נסיעה ברכבת שעשיתי השבוע הצלחתי לתפוס חיבור וניתוק כזה, שאני מביא להלן בסדרת צילומים והסברים קצרים. מכיוון שלא כולם מתעניינים בכל הפרטים הטכניים (שרבים מהם גם אני איני מכיר), לא ארחיב מדי ואם זה יעניין מישהו הוא מוזמן לבקש עוד פרטים. הסבר על השיטה ומה עומד מאחוריה: בשנת 70 הרכבת ההולנדית ביצעה שינוי משמעותי בלוח הזמנים שלה והכניסה ללוח הזמנים קטגוריה חדשה של רכבות – Intercity – רכבות המחברות רק בין כ-30 ערים מרכזיות במהירות נסיעה גבוהה יחסית. את ההצלחה גם טובי חזאי מזג האוויר לא הצליחו לחזות: במקביל למשבר הנפט עלו כמויות הנוסעים בעשרות אחוזים בתוך זמן קצר והרכבת נקלעה לחוסר חמור בציוד נייד. לכן הוחלט להזמין ציוד חדש למרחקים ארוכים. אחת הדרישות ממנו היתה שיתאפשר מעבר נוח לנוסעים וקייטרינג בין רצף קרונועים המחוברים כרכבת אחת. לאחר שנים של דיונים, כמיטב המסורת ההולנדית, הוחלט בסופו של דבר על פיתוח של מערכים בני שלושה קרונות, בהם תא הניהוג יורם למעין קומה שניה מעל קדמת הרכבת, ומתחתיה יתאפשר, בזמן חיבור שני מערכים האחד לשני, מעבר של נוסעים תוך כדי נסיעה. 7 מערכים ראשונים (prototype) יוצרו על ידי Talbot הגרמנית (שנרכשה גם היא בשנות ה-90' על ידי, כמו שאתם יכולים לנחש, Bombardier) והגיעו להולנד בשנת 77'. כמובן שחיבור המערכים בצורה שאסביר בהמשך עבדה רק לעיתים רחוקות, בעיקר במזג אוויר יציב ובטמפרטורת החדר בדיוק. בגשם, שלא לדבר על שלג, או בטמפרטורות קרות האופייניות להולנד, המערכים סירבו ברוב המקרים להכיר אחד בשני ולא היה עוזר גם דבק מגע כדי לחבר אותם. אבל מעבר לבעיות האלו מדובר ברכבת מעולה ולכן הוחלט להתעקש, ואחרי 4 שנים של ניסיונות, בסופו של דבר מוצלחים, הוזמנו סדרות ההמשך: 87 מערכים בני שלושה קרונות ו-50 מערכים בעלי 4 קרונות. * * * בתמונה: מערך 4 קרונות כרכבת Intercity לנמל התעופה Schiphol שליד אמסטרדם. בראש הרכבת ניתן לראות מעין דלת גדולה, הנפתחת כאשר מחברים את המערכים אחד לשני, ומאפשרת מעבר נוסעים. כל התמונות צולמו על ידי.
לסיכום: רכבת 20544 לרוטרדם
לאחר ההפרדה מוכן מערך 4049 (השמאלי בתמונות הקודמות) ליציאה לכיוון רוטרדם. לשם השוואה, אני בדמיוני רואה את המהלך הבא: מערך IC3 יוצא מכיוון נהרייה ובערך בו בזמן יוצא מערך נוסף מכרמיאל. לאחר נסיעה קצרה הם נפגשים בלב המפרץ ומחוברים לרכבת אחת עד לתל-אביב ההגנה. הנוסעים לנתב"ג וירושלים מתבקשים במהלך הנסיעה לעבור לקדמת הרכבת, שתופרד ותצא ראשונה לכיוון ירושלים. הנוסעים ללוד ובאר-שבע מתמקמים בחלקה האחורי של הרכבת, היוצא שתי דקות מאוחר יותר כרכבת מהירה לבאר-שבע מרכז. בשלב זה נותר לי להודות לחברי הטוב Martien, שנאלץ לסבול איתי ריצה קלה ברציפי תחנת Utrecht כדי להספיק לצלם את הכל ביום רביעי האחרון, בהבנה מלאה. אשמח לענות על שאלות נוספות אם יהיו ובינתיים שבת שלום, איתי
 

omersi

New member
תודה רבה על ההסבר

לסיכום: רכבת 20544 לרוטרדם
לאחר ההפרדה מוכן מערך 4049 (השמאלי בתמונות הקודמות) ליציאה לכיוון רוטרדם. לשם השוואה, אני בדמיוני רואה את המהלך הבא: מערך IC3 יוצא מכיוון נהרייה ובערך בו בזמן יוצא מערך נוסף מכרמיאל. לאחר נסיעה קצרה הם נפגשים בלב המפרץ ומחוברים לרכבת אחת עד לתל-אביב ההגנה. הנוסעים לנתב"ג וירושלים מתבקשים במהלך הנסיעה לעבור לקדמת הרכבת, שתופרד ותצא ראשונה לכיוון ירושלים. הנוסעים ללוד ובאר-שבע מתמקמים בחלקה האחורי של הרכבת, היוצא שתי דקות מאוחר יותר כרכבת מהירה לבאר-שבע מרכז. בשלב זה נותר לי להודות לחברי הטוב Martien, שנאלץ לסבול איתי ריצה קלה ברציפי תחנת Utrecht כדי להספיק לצלם את הכל ביום רביעי האחרון, בהבנה מלאה. אשמח לענות על שאלות נוספות אם יהיו ובינתיים שבת שלום, איתי
תודה רבה על ההסבר
בקרוב אצלנו....
 

seffic

New member
אני לא יודע אם זה מתאים למדינה כמו

תודה רבה על ההסבר
בקרוב אצלנו....
אני לא יודע אם זה מתאים למדינה כמו
ישראל. מבחינת תפזורת התחנות והמרחקים ביניהם, זהו זמן אבוד. אצלנו השירות מבוסס על רכבות פרבריות בגוש דן רבתי, ועל מסילה אורכית בציר צפון דרום. מעברים כמו היום הם אידיאליים. הולנד היא בסה"כ מדינה מישורית, אצלנו המסילות הרוחביות צפויות להיות בתוואי הררי, כך שזה מחייב שימוש בציוד שונה.
 

seffic

New member
../images/Emo51.gif רבה וגם שאלה קטנה

לסיכום: רכבת 20544 לרוטרדם
לאחר ההפרדה מוכן מערך 4049 (השמאלי בתמונות הקודמות) ליציאה לכיוון רוטרדם. לשם השוואה, אני בדמיוני רואה את המהלך הבא: מערך IC3 יוצא מכיוון נהרייה ובערך בו בזמן יוצא מערך נוסף מכרמיאל. לאחר נסיעה קצרה הם נפגשים בלב המפרץ ומחוברים לרכבת אחת עד לתל-אביב ההגנה. הנוסעים לנתב"ג וירושלים מתבקשים במהלך הנסיעה לעבור לקדמת הרכבת, שתופרד ותצא ראשונה לכיוון ירושלים. הנוסעים ללוד ובאר-שבע מתמקמים בחלקה האחורי של הרכבת, היוצא שתי דקות מאוחר יותר כרכבת מהירה לבאר-שבע מרכז. בשלב זה נותר לי להודות לחברי הטוב Martien, שנאלץ לסבול איתי ריצה קלה ברציפי תחנת Utrecht כדי להספיק לצלם את הכל ביום רביעי האחרון, בהבנה מלאה. אשמח לענות על שאלות נוספות אם יהיו ובינתיים שבת שלום, איתי
רבה וגם שאלה קטנה
כמה זמן לוקח לחבר ולפרק להערכתך את המערכים? האם בזמן שכזה לא עדיף לבצע מעברים פשוטים של נוסעים בין שתי רכבות מתוזמנות?
 
לוקח כדקה אם הכל עובד כמו שצריך

רבה וגם שאלה קטנה
כמה זמן לוקח לחבר ולפרק להערכתך את המערכים? האם בזמן שכזה לא עדיף לבצע מעברים פשוטים של נוסעים בין שתי רכבות מתוזמנות?
לוקח כדקה אם הכל עובד כמו שצריך
זה באמת שיקול מעניין האם להפריד בצורה זו או האם לבצע מעברים פשוטים. לכן הדגמים הדו קומתיים החדשים בנויים באמת כמערכים בודדים ללא אפשרות מעבר. כמובן שהיתרון בהיות המערכים מחוברים הוא גם מעבר של צוות הרכבת בין הקרונות, פיזור עומס הנוסעים ואפשרות לעגלת קייטרינג לאורך כל הרכבת. איתי
 

fireman

New member
../images/Emo45.gifפשששש חבל"ז!

לסיכום: רכבת 20544 לרוטרדם
לאחר ההפרדה מוכן מערך 4049 (השמאלי בתמונות הקודמות) ליציאה לכיוון רוטרדם. לשם השוואה, אני בדמיוני רואה את המהלך הבא: מערך IC3 יוצא מכיוון נהרייה ובערך בו בזמן יוצא מערך נוסף מכרמיאל. לאחר נסיעה קצרה הם נפגשים בלב המפרץ ומחוברים לרכבת אחת עד לתל-אביב ההגנה. הנוסעים לנתב"ג וירושלים מתבקשים במהלך הנסיעה לעבור לקדמת הרכבת, שתופרד ותצא ראשונה לכיוון ירושלים. הנוסעים ללוד ובאר-שבע מתמקמים בחלקה האחורי של הרכבת, היוצא שתי דקות מאוחר יותר כרכבת מהירה לבאר-שבע מרכז. בשלב זה נותר לי להודות לחברי הטוב Martien, שנאלץ לסבול איתי ריצה קלה ברציפי תחנת Utrecht כדי להספיק לצלם את הכל ביום רביעי האחרון, בהבנה מלאה. אשמח לענות על שאלות נוספות אם יהיו ובינתיים שבת שלום, איתי
פשששש חבל"ז!
רשותך להכניס את זה לפתוז\מאמרי הפורום.
 

kbb

New member
../images/Emo51.gifרבה איתי על הפרוייקט שלקחת

לסיכום: רכבת 20544 לרוטרדם
לאחר ההפרדה מוכן מערך 4049 (השמאלי בתמונות הקודמות) ליציאה לכיוון רוטרדם. לשם השוואה, אני בדמיוני רואה את המהלך הבא: מערך IC3 יוצא מכיוון נהרייה ובערך בו בזמן יוצא מערך נוסף מכרמיאל. לאחר נסיעה קצרה הם נפגשים בלב המפרץ ומחוברים לרכבת אחת עד לתל-אביב ההגנה. הנוסעים לנתב"ג וירושלים מתבקשים במהלך הנסיעה לעבור לקדמת הרכבת, שתופרד ותצא ראשונה לכיוון ירושלים. הנוסעים ללוד ובאר-שבע מתמקמים בחלקה האחורי של הרכבת, היוצא שתי דקות מאוחר יותר כרכבת מהירה לבאר-שבע מרכז. בשלב זה נותר לי להודות לחברי הטוב Martien, שנאלץ לסבול איתי ריצה קלה ברציפי תחנת Utrecht כדי להספיק לצלם את הכל ביום רביעי האחרון, בהבנה מלאה. אשמח לענות על שאלות נוספות אם יהיו ובינתיים שבת שלום, איתי
רבה איתי על הפרוייקט שלקחת
על עצמך להביא לנו. הסברים מאוד ממצים.
 

ה דרומי

New member
../images/Emo51.gifלך איתי על ההסבר הממצא.../images/Emo45.gif

חיבור וניתוק מערכי ICM הולנדים
בעקבות תחילתו של דיון פה בשבוע שעבר בנוגע לחיבור וניתוק מערכי IC3 באמצעות קיפול תא הניהוג, התעורר אצלי חשק לצלם חיבור וניתוק של מערכים מדגם ICM הולנדים. במהלך נסיעה ברכבת שעשיתי השבוע הצלחתי לתפוס חיבור וניתוק כזה, שאני מביא להלן בסדרת צילומים והסברים קצרים. מכיוון שלא כולם מתעניינים בכל הפרטים הטכניים (שרבים מהם גם אני איני מכיר), לא ארחיב מדי ואם זה יעניין מישהו הוא מוזמן לבקש עוד פרטים. הסבר על השיטה ומה עומד מאחוריה: בשנת 70 הרכבת ההולנדית ביצעה שינוי משמעותי בלוח הזמנים שלה והכניסה ללוח הזמנים קטגוריה חדשה של רכבות – Intercity – רכבות המחברות רק בין כ-30 ערים מרכזיות במהירות נסיעה גבוהה יחסית. את ההצלחה גם טובי חזאי מזג האוויר לא הצליחו לחזות: במקביל למשבר הנפט עלו כמויות הנוסעים בעשרות אחוזים בתוך זמן קצר והרכבת נקלעה לחוסר חמור בציוד נייד. לכן הוחלט להזמין ציוד חדש למרחקים ארוכים. אחת הדרישות ממנו היתה שיתאפשר מעבר נוח לנוסעים וקייטרינג בין רצף קרונועים המחוברים כרכבת אחת. לאחר שנים של דיונים, כמיטב המסורת ההולנדית, הוחלט בסופו של דבר על פיתוח של מערכים בני שלושה קרונות, בהם תא הניהוג יורם למעין קומה שניה מעל קדמת הרכבת, ומתחתיה יתאפשר, בזמן חיבור שני מערכים האחד לשני, מעבר של נוסעים תוך כדי נסיעה. 7 מערכים ראשונים (prototype) יוצרו על ידי Talbot הגרמנית (שנרכשה גם היא בשנות ה-90' על ידי, כמו שאתם יכולים לנחש, Bombardier) והגיעו להולנד בשנת 77'. כמובן שחיבור המערכים בצורה שאסביר בהמשך עבדה רק לעיתים רחוקות, בעיקר במזג אוויר יציב ובטמפרטורת החדר בדיוק. בגשם, שלא לדבר על שלג, או בטמפרטורות קרות האופייניות להולנד, המערכים סירבו ברוב המקרים להכיר אחד בשני ולא היה עוזר גם דבק מגע כדי לחבר אותם. אבל מעבר לבעיות האלו מדובר ברכבת מעולה ולכן הוחלט להתעקש, ואחרי 4 שנים של ניסיונות, בסופו של דבר מוצלחים, הוזמנו סדרות ההמשך: 87 מערכים בני שלושה קרונות ו-50 מערכים בעלי 4 קרונות. * * * בתמונה: מערך 4 קרונות כרכבת Intercity לנמל התעופה Schiphol שליד אמסטרדם. בראש הרכבת ניתן לראות מעין דלת גדולה, הנפתחת כאשר מחברים את המערכים אחד לשני, ומאפשרת מעבר נוסעים. כל התמונות צולמו על ידי.
לך איתי על ההסבר הממצא.
 
מצב
הנושא נעול.
למעלה