חיבוק לא יזיק לי...
החלטתי לספר לכן, כי כאן בפורום הזה יש כמה מחברויותי הטובות ביותר... אז.... אתמול הייתי אצל רופאת הנשים שלי. רבות מכן וודאי יודעות שכבר המון זמן אני מנסה להיכנס להריון ללא הצלחה, והיו לי גם בעיות עוד לפני ההריון עם אופק. אבל קיוויתי שבכל זאת יגיע הריון טבעי. הרופאה הביטה במסמכים הארוכים- בכל הבדיקות הארוכות שכבר עברנו, הורמונים, מעקב זקיקים, ספירות זרע.... ונתנה לי חודש כדי לחזור לעניינים ולעשות עוד 2 בדיקות דם, ושלחה את עמית לאורולוג- ובעוד חודש נתחיל עם איקקלומין ויתכן שנשלב את זה עם השבחת זרע. רק היום פתאום נקלטה המשמעות אצלי, ואחרי לילה נטול שינה (בגלל אופק) והרבה חודשים בהם לא נתתי לזה לחדור לי ללב, היום משהו נשבר בי. פתאום התפרצתי על אופק (וסתם ככה גרמתי לה לבכות. היא רק רצתה סיפור) ופרצתי בבכי....
ומאז, כבר כל היום, מטפטפות לי דמעות מהעיניים.... אני לא שולטת בזה. הבכי מחכה לי מאחורי הפינה בכל רגע. פתאום תחזור לי תקופה רעה כל כך- של דכאונות ונסיונות, ואני לא יודעת אם אני יכולה לשלב את זה וגם ולהמשיך להיות אמא טובה ואשה שפויה... מליון מחשבות והמון רגשות סותרים וקשה לי לכתוב מה אני מרגישה... אבל משהו לא טוב לי. כבד לי על הלב. אז החלטתי לצאת מהבית לחברים עוד מעט, ולשים מסכה של חיוך... אבל בפנים...
החלטתי לספר לכן, כי כאן בפורום הזה יש כמה מחברויותי הטובות ביותר... אז.... אתמול הייתי אצל רופאת הנשים שלי. רבות מכן וודאי יודעות שכבר המון זמן אני מנסה להיכנס להריון ללא הצלחה, והיו לי גם בעיות עוד לפני ההריון עם אופק. אבל קיוויתי שבכל זאת יגיע הריון טבעי. הרופאה הביטה במסמכים הארוכים- בכל הבדיקות הארוכות שכבר עברנו, הורמונים, מעקב זקיקים, ספירות זרע.... ונתנה לי חודש כדי לחזור לעניינים ולעשות עוד 2 בדיקות דם, ושלחה את עמית לאורולוג- ובעוד חודש נתחיל עם איקקלומין ויתכן שנשלב את זה עם השבחת זרע. רק היום פתאום נקלטה המשמעות אצלי, ואחרי לילה נטול שינה (בגלל אופק) והרבה חודשים בהם לא נתתי לזה לחדור לי ללב, היום משהו נשבר בי. פתאום התפרצתי על אופק (וסתם ככה גרמתי לה לבכות. היא רק רצתה סיפור) ופרצתי בבכי....

