חזרתי עכשיו מבית החולים.

חזרתי עכשיו מבית החולים.

אחרי התיעצות קצרה עם יגל ביום ראשון בבוקר ובעקבות המחשבות השונות החלטתי ללכת על הגרידה. לקחתי את יגל בשר"פ. הוא היה מאד מתחשב ונוח. מצא לי מקום בחדר ניתוח לאותו יום. אחה"צ הכניסו אותי לגרידה. הרופאה המרדימה הלחיצה אותי שאמרה שמומלץ לעשות את התהליך בהרדמה ספינלית, אני הרי רציתי שכל זה יקרה בלי שאהיה מודעת. בסוף החלטתי ללכת עם ההמלצה, קיבלתי חומר מרגיע שטשטש אותי מעט ועזר לי לעבור את זה בלי יותר מידי מחשבות ומודעות. החלק הפיזי עבר ב"ה בשלום ואני שמחה שבחרתי בגרידה ובפרופ' יגל. החלק הרגשי היה קשה. נפרדתי מהתינוק שלי לפני שנכנסתי לגרידה. בלילה היה לי משבר, הרגשתי פתאום שעשיתי לו עול בהליך הגרידה. כתבתי משהו ואולי בערב אעתיק את זה ואשתף. בנתיים חזרתי הביתה ואני משתדלת להתגבר בשביל הילדים שבבית. לבת הגדולה יש היום מפגש בכיתה א', ואני רוצה ללכת איתה. תודה על העצות והתמיכה.
 
../images/Emo201.gif

לפחות את כבר אחרי...תני לעצמך גם את הזמן עם האבל על האובדן לפני שאת חוזרת לתפקוד מלא.
 

מקוםבלב

New member
../images/Emo201.gifשלום פומפיה,

חשבתי עלייך הרבה מאתמול ותהיתי מה איתך. אני שמחה שבחרת ביגל ושהחלק הפיזי עבר בסדר. לגבי המחשבות על העובר והדרך בה התבצעו הדברים, אני חושבת שכל אחת מאיתנו תהתה בדיוק את אותו הדבר וזה חלק מהאובדן. תנסי לנוח ולהתאושש ולא להיות גיבורה מידי. בכל זאת עברת חוויה קשה גם פיזית ובהחלט נפשית. מקווה שקיבלת אנטיביוטיקה . והכי חשוב, תאפשרי לעצמך את המקום הכואב והעצוב. מחבקת חזק .
 
למעלה