חזרתי מודאגת מהשקיפות העורפית

sarity33

New member
חזרתי מודאגת מהשקיפות העורפית

וזקוקה מאוד לשמוע את דעתכן בנושא. אתמול ביצעתי שקיפות עורפית בבי"ח מאיר אצל פרופ' אבירם. העובר כנראה לא היה בתנוחה מתאימה ולכן הוא נאלץ להמתין הרבה (דבר שכמובן הקפיץ לי את הלב). לבסוף ביקש מהמזכירה לרשום 2.7 מ"מ ולאחר זמן מה שהצליח לתפוס את העובר בתנוחה טובה יותר ביקש ממנה לתקן ל - 2.4 מ"מ. אני יודעת שזה מתחת ל - 3 מ"מ וזה עדיין בסדר אבל מבחינת הסטטיסטיקה לפי הגיל היא 1:257 (אני בת 34.5) וסטטיסטיקה לפי גיל + בדיקות 1:328. מיותר לציין שיצאתי משם בוכה וכמובן גם לפני הבדיקה. בהריון הקודם שהופסק היינו בעצם אצל כל המומחים כך שלא נותר לי מקום שלא מזכיר לי את הימים הכואבים ההם וכן בית חולים מאיר היה אחד התחנות. בהבט הרגשי אני פשוט "על הפנים" בהריון הזה. אני בוכה בלי סוף וחרדה בלי סוף. אני גם מרגישה שאין לי עם מי לחלוק את הרגשות האלה. למרות מה שעברנו האנשים הקרובים אלי טוענים שאני הסטרית מרביצים בי את התורה "תחשבי טוב - יהיה טוב" אבל לי מאוד קשה להיות אופטימית. אתמול בסקירה הרגשתי שהזמן הוא כמו נצח, שהדמעות זולגות מאליהן והכאב על ההריון הקודם חוזר ביתר שאת. לא יודעת, אולי ציפתי שאחרי מה שהיה הכל יעבור חלק ותהיה ודאות בכל בדיקה ובדיקה, אבל לצערי זה לא קרה. אני כותבת לכן. לא יודעת בדיוק מה אני מצפה לשמוע. אבל כנראה שרק כאן אוכל לחלוק את הרגשות המדוכאים האלה. בהבט הטכני רציתי לשאול לגבי משהו מוזר - חברה שלי הגדולה ממני בעשרה ימים קיבלה סטטיסטיקה לפי גיל של 1:400. בבדיקות שבוצעו לי בהריון הקודם (לפני 5 חודשים בלבד) הסטטיסטיקה הייתה 1:500 לפי גיל - למשהי יש מושג מדוע המדדים האובייקטיבים שונים. ...ושוב תודה שהקשבתם לי.
 

זיוה33

New member
יקרה שלי,

אני לא מאמינה שרע לך כל כך ואני לא ידעתי.גם אני שונאת את האמירה של "תחשבי טוב".השבוע נהלתי ויכוח מר עם אמא שלי.חברה שלי עם צירים בשבוע 31 ונורא נבהלתי.אז זה מה שאמא שלי חוזרת ואומרת. מה שלא הצלחתי להבין מדברייך הוא מדוע את כל כך חוששת.האם זוהי תוצאה גרועה?מה הרופא אמר לך?אני באמת לא מבינה בתוצאות הללו.השקיפות מחכה לי בעוד כשבועיים וחצי. שריתי היקרה,הגיוני ובהיר שהזכרונות יציפו אותך,הפחדים והכאב.נכון שכל הריון הוא הריון אחר אבל אצלנו השמחה מהולה בעצב וכל התחושות שלך נשמעות לי נורא הגיוניות .אני רק מצטערת שאת סובלת כל כך.אולי שווה לחשוב על בדיקה חוזרת אצל מישהו אחר?אני יודעת שיש גם שיקול כלכלי אבל אולי זה שווה את ההוצאה.האם את גם עושה את התבחין המשולש?.הבנתי שזה נותן תמונה הרבה יותר ברורה. יקרה,יש לך את הטלפון שלי ואת יודעת שאני מאד אוהבת אותך.את מלווה אותי בליבי תקופה ארוכה מאד. אני לא אומר לך שום אמירה מרגיזה ושתחשבי מחשבות טובות.למדנו שזה לא מה שמשנה גורלות.לכן אני חושבת יותר בכיוון של בדיקה נוספת כדי להשקיט את הלב ולקבל חוות דעת נוספת. תשמרי על עצמך ואני כאן לרשותך.ממש.אני מחבקת אותך.הלוואי ולא היית עוברת את האובדן הארור הזה.הלוואי וההריון שלנו היה כל כך משעמם ולא מפחיד.הלוואי ולמרות הפחדים הכל הסתדר.השבוע ,בדרך לבית החולים לחברה שלי,נהלתי שיחה נוקבת עם אלוהים.ממש צעקתי עליו.אמרתי לו ש"די,מספיק.עברתי גהנום פעמיים.עברתי אותו גם בשביל אחרות.אמרתי לו שיעזוב אותנו בשקט,שיניח לחברה שלי ושלא יעיז להתקרב אליה ואל העובר שלה.שיילך,שיתרחק.לפחות שלא יעשה משהו רע".בכיתי ובכיתי.אולי הפעם הוא האזין לי.לא יודעת.לא נעים להיות מגורש.אבל אולי בעזיבה שלו אותנו בשקט נצליח הפעם. יקרה שלי,אני אתך מאד.מחבקת אותך.אוהבת,זיוה.
 

sarity33

New member
יקרה!

תודה על התגובה. זה שחרר לי עוד שק דמעות שלא נפרק וכל כך נעים להרגיש שיש משהו שמבין כל כך את הפחדים וחוסר האונים. לפעמים יש רגעים שאתה מרגיש מאוד חלש ואתה רוצה שהסביבה תחבק אותך ובמקום זה דווקא האנשים הקרובים עושים שרירים "כדי להוציא אותך מזה". אבל מה לעשות שזה ממש לא בעיתוי הנכון מבחינתי. את יודעת שאני מאמינה ב"לנער" אבל לא הפעם הפעם זה לא המקום שבו אני צריכה את הניעור. אני לא יודעת אם עוד בדיקה תעזור. התוצאות בעצם אומרות שרצוי מאוד לעשות מי שפיר (מה שאני ממילא מתכוונת לעשות). אבל כמו שכתבתי כאילו רציתי שהפעם הדברים יהיו יותר ודאים. לחזור עם תשובות יותר נוחות לעכול. החרדות שלי מתבטאות גם בכעסים כלפי בן הזוג וזה כמובן עוד מקום של קושי. לבעלי נמאס לראות אותי כל ערב עם עיניים אדומות כשהוא חוזר הבייתה, אני מניחה שבצדק אבל זה לא משהו שבשליטתי. עד כה, את יודעת כמה הייתי אופטימית וזהו האופטימיות ההיא נגוזה, אני בסטרס מתמשך. בכל אופן תודה על המילים שלך ועל ההבנה. אני אהיה איתך בקשר.
 

זיוה33

New member
עוד משהו ששכחתי לומר...

בהמשך לדבריה של תמריק.כאשר הייתי בהריון עם אמיתי שלי,ילד הקסם.הייתי עם סכרת הריון,לחץ דם משתנה ושלוש פעמים בשמירה בגלל דימומים.בכל פעם כשנכנסתי לשמירה הרופאים אמרו לי שיש 50% סיכוי להפלה.והנה היפיוף שלי עוד שבועיים בן שלוש.ילד מלא חוש הומור,עיניים בצבע טורקיז.ילד שרק משמח ואוהב. זה הדבר שאני נאחזת בו.גם כשהתחזית פחות טובה יש הפתעות/ניסים. לי קרה הנס הזה.שלחתי אותו עכשיו אליך.אוהבת אותך.זיוה.
 

תמריק

New member
שרית...

קודם לגבי ההיבט הטכני - מוזר, אני לא יודעת. ההפרש הזה "העביר אתכן שנה"? למרות ש-1:400 ו-1:500 זה באמת פער גדול. אי הודאות, בטח אחרי ההריון הקודם, היא קשה ביותר. מה אמר הרופא אחרי התוצאה ולאור העבר? עניינית אין לי כל כך מה לומר. זה נכון שזה מתחת לשלוש, אבל מאד מבינה שזה מלחיץ. יכולה רק לחבק ולומר שההסטריה מאד מובנת, והאנשים שסביבך מוזמנים להיות רגועים בקשר לעצמם כמה שהם רוצים. פה זה מקום טוב להוציא את הרגשות הקשים ואת החרדה. "תחשבי טוב - יהיה טוב" זה יפה בתור סלוגן, חבל שזה עובד רק לעתים רחוקות. אל תרגישי על זה לא בסדר. יש לך מספיק במה להתעסק גם ככה. מאידך - תתנחמי בזה שלפעמים, הרבה פעמים, גם אם חושבים רע מאד, בסוף טוב טוב (טפוטפו). נסי לעשות משהו נעים בשביל עצמך. נסי לחשוב מחשבות טובות, כדי להשקיט טיפונת את החרדה, לפחות לזמן מה. היא תחזור, זה ברור, אבל לפחות תקבלי כמה שעות שלך שקט. שולחת לך מחשבות טובות.
 

Tנקר בל

New member
שרית יקרה

אני רוצה לפתוח בתזכורת של העובדה שאת לבטח יודעת אותה - ש-1:328 משמעו 327:328 - עובר ללא תסמונות. אני נמצאת עכשיו בשלב שבו יש לי המון חרדות ודאגות (על רקע אחר). אני מנסה להזכיר לעצמי, שדאגות לא עוזרות. אולי להיפך. לא תמיד זה מצליח. אנחנו לא מכונות. למרבה המזל - הרגשות שלנו מורכבים מעבר לדרך שהשכל מתווה עבורנו. אבל אולי שינון תמידי כזה יעזור. אני אישית גם מאמינה שכל מה שקורה לי הוא לתכלית טובה. גם כאשר הוא נחזה ונחווה כאירוע רע. אני יודעת שלא כל אחת מתחברת לכך. כך אני מאמינה, וזה גם עוזר לפעמים. אמירות של "תחשבי טוב - יהיה טוב" מרגיזות אותי כשהן נאמרות חיצונית. מאוד קל לאנשים לומר משפטים כאלו, במקום להרגיש את הכאב ואת הפחד שלך. אם המשפט הזה נאמר לי ממישהו שחווה את מה שאני חשה בכל ליבו, אדם אמפתי רגיש וקשוב - אני משתדלת ליישם. למרות שזה מאוד קשה. אני מקווה שאני לא סתם מקשקשת ומרגיזה. לעצם העניין - אמנם הסיכון אצלך הוא לא נמוך, אבל בעיני עצם העובדה שהבדיקה הורידה את הסיכון ע"פ גיל, היא כבר חיובית ביותר. ברור שמה שאת חווה כרגע מהדהד לך את ההריון הקודם. הלוואי וניתן היה לחסוך לך את זה. אני יכולה לומר לך שאני עברתי בהריון שלי שבעה מדורי חרדות ויסורים, והוא נגמר בתינוקת מתוקה להפליא שכעת יונקת ממני. אחד הדברים שהכי קשים בעיני בהריון לאחר אובדן הוא שההריון הופך מתקופה אופטימית וזוהרת לתקופת דאגות ופחד. אני יודעת שכל הריון אצלי משמעו תקופה מיוסרת, שאני רק ממתינה שתסתיים. מה שבאמת חשוב הוא שבסופה ימתין תינוק בריא. לא תמיד זה מסתיים כך, לצערי הרב. אבל לרוב - כן. ההודעות השמחות של תינוקות יפים ובריאים - מהוות עידוד רב. אני מאחלת לך שיום אחד תזכרי בהודעה הזו, ובפחד ובדמעות שנלוו אליה כשאת תניקי את בנך/בתך.
 

צפייה

New member
אנא תעשי את הבדיקה שוב../images/Emo184.gif

שריתי אני כל כך מבינה את הפחד והחרדה גם לי בהיריון הזה היו בעיות בשקיפות העורפית הראשונה אך לא ויתרתי הייתי בטירוף להיות בטוחה אם אני דואגת סתם?? או שזה יעבור קבעתי פגישה עם המומחה מספר אחד בארץ ובעולם (לפחות כך אמרו לי וכל אחד ששומע את שמו מחזק זאת) כל הזמןהזה בכיתי בטירוף בלילות כדי שהחצי לא ישמע לא יכולתי לתאר את עצמי עוברת זאת שוב!!!! שהגעתי לבדיקה אצל אותו מומחה הבשרות השתנו והופתעתי איך זה יכול להיות?? הוא אמר שזה תלוי במיכשור הוא סובב את העובר והראה לי אותו מכל כיווניו תמונות מדהימות ובשורות טובות הכל בסדר עדין עלי להמתין לבדיקות הדם ולשכלול הנתונים אך נרגעתי ויצאתי מאושרת זמנית כמובן וכל זה קרה ביום רביעי האחרון אז תאמיני לי זה יכול לקרות גם לך הלוואי אם תרצי את פרטי הפרופסור הזה אשמח לתת לך רק תפני אלי אישית ובאמת תאמיני שיש תקוה רופאים הם לא אלוהים יש גם להם טעויות וחוויתי הרבה מהם אולי עוד בדיקה תשנה את התוצאה במיוחד שהיה לו קשה בהתחלה סימן של קושי רפואי כי אצלי הוא בדקה הזיז את העובר לאן שרצה ואיך שרצה גם שהתחבא בפעם השניה אצל המומחה אנא אל תמרי נואש ומבחינתך תדעי שעשית הכל ובדקת הכל ואז תוכלי להיות יותר מציאותית ואני יודעת שאת חסרת סבלנות בטירוף עברתי זאת לפני שבוע בהצלחה ורק אשמח לדבר איתך כי אני יודעת מזה חוסר אונים מול מערכת באהבה רבה צפייה
 

natali22z

New member
מתוקה

צר לי אבל אני לא מבינה בזה כמעט בכלל... אחרת הייתי שמחה לעזור. מצטרפת לדעת שאר הבנות שרצוי להיבדק בשנית אולי אצל רופא אחר... מיכשור אחר... מקווה רק לטוב עבורך...ומתפללת למענך. אוהבת.נטלי.
 

נייטי

New member
מצטערת שאת כ"כ מודאגת

אני ממש סתומה בכל מה שקשור להבנה מעמיקה של החומר אבל מאחלת מכל הלב שהכל יסתדר ויהיה תקין, תקין, תקין.
 

טיפוטף

New member
הדברים האלה נורא נורא מלחיצים

זה ברור לי לגמרי - גם על בשרי - הנה, לי היתה תוצאה של חלבון עוברי של 1:37. קטסטרופה אמיתית, אבל בכ"ז יש המון סיכוי שהכל בסדר, לא? אז את התשובות הפורמליות של מי השפיר עדיין לא קיבלתי ומוקדם מידי לחגיגות. בינתיים אני משתדלת להזכיר לעצמי שיש המון סיכוי שהכל בסדר, שזו רק סטטיסטיקה, שעם הילד האמצעי היו גם בעיות עם החלבון העוברי (אבל בסוף הכל היה בסדר), והכי חשוב, שכבר עברו שבועיים ויום (אבל מי סופר) ועדיין לא התקשרו אלי. ולצד הפרקטי - האם יש לך עדיין אפשרות לעשות סיסי שיליה?
 
הוא בדק עצם אף../images/Emo35.gif היא קיימת../images/Emo35.gif

ראשית, המדדים האובייקטיבים גרועים יותר, כי בגיל הזה יש בדיוק מקפצה של הסיכון (ויש גם הבדל קטן בין תוכנות, שנובע מהתבססות על מדגם תקנון שונה). לגבי החברה: האם מדובר בשקיפות או בחלבון עוברי? יש הבדל בשיטת החישוב שלהם. אני חושבת שאת צריכה לראות את זה כך: כדאי לבצע מי שפיר, למרות שכמעט בטוח שהכל בסדר. באמת שמעל 99.5% שהעובר תקין כרומוזומלית. מכיוון שמבחינת הגיל את ממילא בסף הבדיקה ראי זאת כתרומה של ממשלת ישראל למימון הבדיקות בהריון שלך. המדינה תממן לך מי שפיר ואת תקבלי תוצאות טובות
אם תהיה (ותהיה!) סקירה תקינה, הרי הסיכון מאוד יורד. אם את ממש רוצה לבדוק מכל כיוון, בקשי מן הרופא הפניה לבדיקת דם TORCH לשלילת הדבקות בוירוסים. בקשי שיוסיף לבדיקה גם פרוו- וירוס. בדיקת השקיפות העורפית מחייבת מיומנות רבה (בניגוד למה שחושבים). זו בדיקה שמאוד תלויה בזוית המדידה. יחד עם זה, גם אם ניקח את המדידה הגרועה ביותר, 2.7 זה עדין בנורמה. מחייב תשומת לב, אבל בהחלט סביר מאוד (מאוד מאוד) שהכל יהיה בסדר.
 

טובית2

New member
חיבוק גדול גם ממני

ורוצה לספר שיש לי חברה שהיתה לה שקיפות גבולית והכל בסוף תקין(יש הרבה כאלה אבל שזו משהי יותר ספציפית שמכירים זה אפילו יותר מרגיע)שיהיה בהצלחה.
 
למעלה