אורחים בפורום
New member
חזרתי לספר ולעודד!!!
חזרתי לספר ולעודד!!!
אני בחורה בת 26 שבעבר עברה טיפולי כימורפיה בגיל 11 כתוצאה מכך נוצר כשלון שחלתי משמע מנופאוזה מוקדמת ללא יכולת להרות מביציות שלי.
לפני כשנתיים נישאתי לבעלי המדהים שתמך בי לאורך כל הדרך. "בלית ברירה" (ככה אמרתי אז) הלכנו על תרומת ביצית. התחלנו את התהליך אצל רופא מסויים עברנו אצלו 2 החזרות שכשלו. עברתי לרופא אחר - פרופ' דרור מאירוב, מעבר להיותו רופא תותח ומקצועי מדובר באדם עם לב זהב ויחסי אנוש מדהימים!!!! אז נשארו 2 עוברים במקפיא ובמשך 5 חודשים ניסינו לעבות את הרירית ללא הצלחה, בוצע פיפל, הרירית התעבתה וצנחה שוב, בכי דמעות, מחשבה על הגרוע מכל איך אני בת 26 הלכתי על הדבר האחרון שרציתי וגם זה לא מצליח לי?!?! בסופו של דבר עם סבלנות מרובה הרירית התעבתה והגיעה ל9! קבענו החזרה, הוחזרו 2 עוברים. יומיים לאחר מכן- כאבי גרון, מנוזלת, חום גבוה שלא יורד במשך שבוע וחצי וחפיסןת על גבי חפיסות של אקמול. חושבת לעצמי הנה שוב זה לא יקלט. עוברים שבועיים בודקת בטא - בטא 146!!!!!!!! שמחה ומאושרתתתת צורחת את נישמתי!!! אז אחרע השמחה מגיעות החששות, איך יהיה מה יהיה איך אתחבר אליו זה הרי לא ביצית שלי. אז יש לי רק דבר אחד לומר לכולם פה - ברגע שמגיעות הבעיטות הלב מתחיל להתרגש, וברגע שמניחים אותו עלייך הבכי לא מפסיק מהתרגשות שאת מסתכלת על הילד שלך! כן שלך! ילדתי לפני חודש, כרגע הןא ישן לו במיטה והלב? הלב מתפוצץ מאהבה!!!!!! ולרגע, לרגע לא עוברת לי המחשבה שמדובר בביצית של מישהי אחרת! הוא הנסיך של אמא שלו ואני מאוהבת בו בכל רמ"ח איברי!!!
חזרתי לספר ולעודד!!!
אני בחורה בת 26 שבעבר עברה טיפולי כימורפיה בגיל 11 כתוצאה מכך נוצר כשלון שחלתי משמע מנופאוזה מוקדמת ללא יכולת להרות מביציות שלי.
לפני כשנתיים נישאתי לבעלי המדהים שתמך בי לאורך כל הדרך. "בלית ברירה" (ככה אמרתי אז) הלכנו על תרומת ביצית. התחלנו את התהליך אצל רופא מסויים עברנו אצלו 2 החזרות שכשלו. עברתי לרופא אחר - פרופ' דרור מאירוב, מעבר להיותו רופא תותח ומקצועי מדובר באדם עם לב זהב ויחסי אנוש מדהימים!!!! אז נשארו 2 עוברים במקפיא ובמשך 5 חודשים ניסינו לעבות את הרירית ללא הצלחה, בוצע פיפל, הרירית התעבתה וצנחה שוב, בכי דמעות, מחשבה על הגרוע מכל איך אני בת 26 הלכתי על הדבר האחרון שרציתי וגם זה לא מצליח לי?!?! בסופו של דבר עם סבלנות מרובה הרירית התעבתה והגיעה ל9! קבענו החזרה, הוחזרו 2 עוברים. יומיים לאחר מכן- כאבי גרון, מנוזלת, חום גבוה שלא יורד במשך שבוע וחצי וחפיסןת על גבי חפיסות של אקמול. חושבת לעצמי הנה שוב זה לא יקלט. עוברים שבועיים בודקת בטא - בטא 146!!!!!!!! שמחה ומאושרתתתת צורחת את נישמתי!!! אז אחרע השמחה מגיעות החששות, איך יהיה מה יהיה איך אתחבר אליו זה הרי לא ביצית שלי. אז יש לי רק דבר אחד לומר לכולם פה - ברגע שמגיעות הבעיטות הלב מתחיל להתרגש, וברגע שמניחים אותו עלייך הבכי לא מפסיק מהתרגשות שאת מסתכלת על הילד שלך! כן שלך! ילדתי לפני חודש, כרגע הןא ישן לו במיטה והלב? הלב מתפוצץ מאהבה!!!!!! ולרגע, לרגע לא עוברת לי המחשבה שמדובר בביצית של מישהי אחרת! הוא הנסיך של אמא שלו ואני מאוהבת בו בכל רמ"ח איברי!!!