חזרתי היום מהשבעה

Beetle Juice

New member
חזרתי היום מהשבעה

אבא שלי נפטר לפני שבוע, מהתקף לב. קברנו אותץו בבית-עלמין של המושב, מקום מקסים. מול הים. אני לא יודעת, זה נראה כאילו עלי זה משפיע פחות קשה, אבל שאני רואה את דוד שלי, ודודותי בוכות אני נשברת. הכי קשה היה לי שסבא שלי נשבר. הוא בנאדם כל כך חזק והוא היה תמיד הגוליבר שלי. אבל גם הוא נשבר.ואז גם אני. בשיחות שעשו לי המשפחה לא בכיתי, ואפילו אני זו שניחמתי. אבל היום, שהיינו צריכים לעזוב את הבית של הסבים דיברתי עם דודה שלי.....ואז אני חושבת שבאמת התחלתי להתאבל, וזה היום האחרון של השבעה איך אני אמורה ללכת לבית הספר מחר? אני שונאת את זה. דוד שלי, הוא אחיו התאום של אבא. ומצד אחד אני אוהבת כל כך לראות אותו, כי הוא גר בצרפת ואני מתגעגעת, אבל מצד אחר.... הוא כל כך דומה לאבא. ראיתי אותו משפחק עם אחי הקטן בגינה, ולרגע חשבתי שזה אבא..... איך אתם הסתדרתם עם לחזור לשגרת היום יום?
 
משתתף בצערך

תראי , השבוע יש לאמא שלי אזכרה 3 שנים מאז שהיא נפטרה , כשהיא נפטרה הייתי בסוף כיתה יב' ועכשיו האזכרה שלה ואני כבר משתחרר מהצבא. אין נוסחה ואין משהו קבוע שאפשר להגיד שיעזור לך לחזור למסלול במיוחד שכל אחד לוקח את הכאב בצורה שונה ומבטא אותו. קודם כל עכשיו את בשלב שאת רק מבינה ומעכלת את מה שקרה והתהליך הזה של ההשלמה שונה מאחד לאחד . אני למשל בהתחלה בכיתי והייתי במצב הכי קשה שהיה לי בחיים ולאט לאט התחלתי להמשיך בחיים והשלים עם הגורל ועם המצב . היום אני שלוש שנים אחרי ... זה קשה ולפעמים רק עכשיו אני מרגיש את החסר אבל הכאב הזה גורם ללהבה של הבן אדם שנפטר להמשיך ולבעור בפנים כי זה מה שגורם לא לשכוח . תלכי לפי הלב שלך ולפי ההרגשה , תשתדלי כמה שיותר מהר לחזור למסגרת ותלכי לבית ספר , מתי שיהיה לך נוח תחזרי לבלות . והכי חשוב.... תהיי חזקה !
 

yazi22

New member
כשהיית היום בבית הקברות

להפרד מאבא, עמדת ממש לרגלי הקבר של עמר, שהיה מכוסה כולו בפרחים שפיזרנו ליום הולדתו שחל היום...
 

yazi22

New member
תודה

השקענו מאמץ ומחשבה כדי להקים מצבה שתהיה יפה ומתאימה גם לעמר וגם למקום בו היא נמצאת.
 

בנדנה1

New member
משתתפת בצערך, אבל

את חייבת, ממש חייבת לאסוף את עצמך ולחזור כמה שיותר מהר לבית הספר ולשיגרה. נכון שתצאי לרחוב או לביה"ס תסתכלי ותאמרי "איך כולם ממשיכים" בשבילי העולם נעצר. אבל יום ירדוף יום ותקומי אמנם למציאות אחרת, אבל תמשיכי כי את חייבת לאחיך הקטן, לקרובים לך, ואפילו לעצמך. אני איתך.
 

Beetle Juice

New member
תודה../images/Emo13.gif

הייתי בבית הספר, אבל רק לכמה שעות. זה היה כל כך מפחיד להיכנס לשם, ולמזלי חברה החזיקה לי את היד. את כל הדברים מהדירה של אבא הוצאנו, וחלק שמנו אצלנו בבית. אני אוהבת להיות מוקפת בדברים של אבא, שמריחים כמו אבא ....ושיש לו חלק כלשהו יומיומי בחדר, בסלון והכל. אבל לאחותי היה קצת קשה, היא לא יודעת למה...אבל אולי היא רוצה להוציא את הכל החוצה. אני יודעת שאם היא לא אוהבת את זה צריך להוציא את זה...אבל אני אוהבת את זה..ואוהבת להיות עם הדברים שכל-כך מזכירים לי אותו.
 
למעלה