חזרנו מהחרמון היה מה זה שווה
שש בבוקר, מוותרים על החצי השני של המשחק בין הלייקרס לדטרויט,קפה ולחמניה מ"לחמים"ואנחנו , 7 רוכבים ב 2 מכוניות יוצאים מתל אביב להגשים עוד חלום שחלמנו ממש לא מזמן (סיפוקים מידיים לא?)-הטיפוס לחרמון ב9 חונים בצומת גומא. התארגנות זריזה,איפור נגד השמש ,זורקים מים ותיקים אצל אליעזר ה"מטאטא" שילווה אותנו ברכבו ובכל לבו לאורך המסלול(רעיון של אנטוני שהוכח כהברקה)ואנחנו על הכביש. רוכבים מצומת גומא (977)שמאלה לכפר בלום(9778)ימינה ל9779 צפונה ל9882 בכפר סולד אוספים את טופז הצעיר שנענה להזמנתנו בפורום וממשיכים דרך שניר עד צומת שיאון, סה"כ כ 20 ק"מ חימום במישור ומשם מתחילים טיפוס מקסים דרך קלעת נמרוד, נווה אטיב ומג'דל שמס עד המחסום השני לפני העליה לרכבל העליון שהיה"סגור לרגל המצב" עוד 26 ק"מ עם רווח אנכי של 1500 מטר. הדרך יפה כמו חלום ,המזג נעים ואנחנו משתגעים. מהנוף,מהאופק, מהעמק שהשארנו מאחור מהצהוב-ירוק שמסביב וממפלי האדרנלין המחלחלים אט אט ובבטחה וממכרים אותנו לקושי הזה שמפתה להמשיך לעוד סיבוב ולעוד עליה והגוף נכנס לריתמוס והגפיים מגיבות לפקודות שלא אתה נותן אלא איזה ישות שהשתלטה עליך ואומרת "עוד קצת ו"עוד קצת"ו"עוד..." משהו בך רוצה מנוחה אבל פוחד לקחת שמא תצא מהמדיטציה הזו ולא תזכור את המנטרה וממשיכים ומגלגלים וכשאין יותר הילוכים מרימים קצת "תחת" אבל לא את הראש כי לא רוצים לראות מה שלא חייבים ואז,כשנראה שאו טו טו אתה שם נשמעת צעקה ממוכר הדובדבנים בכניסה לכביש המוביל לאתר הסקי והוא אומר:"לחרמון?כן ,מכאן, עוד 10 ק"מ ובס.אני מסתכל בשעון גובה אנחנו ב1100 וצריך להגיע ל1600 מחשב מהר את הזוית ומיד מצטער על כך שהראש עוד עובד.אליעזר מחלק לנו מים וממשיך להביט באנו קצת בחוסר אמון והרבה ברחמים ו"יאללה" לדרך.עוד חצי שעה ואנחנו נוחתים באתר הסקי הלאומי שלנו שאגב פתוח לכל אחד יום יום מ11:00 עד 17:00. אנחנו ב46 ק"מ אחרי כ3 שעות רכיבה נטו. מנוחה אוכל הפנמת ריגושים שתיים בצהריים ואנחנו חוזרים בגלישה דרך מג'דל לMASADE ,עוצרים לחומוס ממש לא הכרחי ב"נידאל" ממשיכים דרך כביש 98 ימינה ל978 מישור במגמת ירידה עם כמה עליונות קטנטנות, מתחילים "לדחוף" ולספוג את הנוף עוברים ליד ה"ג'ובה הגדולה" נזכרים איך עודי כהן לקח אותנו לטיול שטח מכפר סולד לאלרום דרך יער אודם מודים לו שוב ממשיכים לפדל עד צומת אמיר(אנחנו ב73 ק"מ) ושמים פנינו מערבה לכיוון גונן. הדרך מישורית משהו, קצת עולה קצת יורדת, השעה כמעט חמש, האור נכון ואנחנו מתחילים בצניחה חופשית של 10 ק"מ.אני דוהר ומהרהר גם במהות החיים אבל בעיקר בחומרים ממנו עשוי הגלגל הקדמי שלי האם הפנימית מנופחת נכון למצב הספציפי הזה ומה יקרה אם..."עזוב את זה" אני ממלמל,לעצמי ולגלגל, לופת ליתר בטחון את המעצורים מוריד מהירות ופתאום רואה שיש מה לראות מסביב: העמק במלוא הדרו לבוש במיטב מחלפותיו והוא רענן ומוכן לקראתנו.כמה SWITCHBACKS ואנחנו,תודה אל,למטה.עוצרים ממששים-הכל במקום, חיוך של הקלה ונכנסים לישורת האחרונה-מערבה במישור לכביש 977 המוביל חזרה לצומת גומא. נפרדים מטופז שחוזר לקיבוץ ללמוד לבגרות ובכוחות שלא ידענו שעוד יש בנו "דוהרים" לסיום בכביש הצר בין המטעים הפרדסים והצללים הרודפים אחרינו עד הרכבים. נרגעים, מתמתחים, אורזים, מתלבשים, לוקחים מיץ גזר קר ומתוק לדרך ובדיוק 12 שעות מאז שיצאנו ואחרי כ-100 ק"מ רכיבה יוצאים לדרך עייפים ורצוצים אבל מרוצים עד השמיים. תודה לחברים הנאמנים שלי שאיתם הכל אפשרי להתראות בשבילים שלמה המלצה חמה אליעזר "דונט ליב הומ וידאאוט הימ" נמצא בטל0525702397
שש בבוקר, מוותרים על החצי השני של המשחק בין הלייקרס לדטרויט,קפה ולחמניה מ"לחמים"ואנחנו , 7 רוכבים ב 2 מכוניות יוצאים מתל אביב להגשים עוד חלום שחלמנו ממש לא מזמן (סיפוקים מידיים לא?)-הטיפוס לחרמון ב9 חונים בצומת גומא. התארגנות זריזה,איפור נגד השמש ,זורקים מים ותיקים אצל אליעזר ה"מטאטא" שילווה אותנו ברכבו ובכל לבו לאורך המסלול(רעיון של אנטוני שהוכח כהברקה)ואנחנו על הכביש. רוכבים מצומת גומא (977)שמאלה לכפר בלום(9778)ימינה ל9779 צפונה ל9882 בכפר סולד אוספים את טופז הצעיר שנענה להזמנתנו בפורום וממשיכים דרך שניר עד צומת שיאון, סה"כ כ 20 ק"מ חימום במישור ומשם מתחילים טיפוס מקסים דרך קלעת נמרוד, נווה אטיב ומג'דל שמס עד המחסום השני לפני העליה לרכבל העליון שהיה"סגור לרגל המצב" עוד 26 ק"מ עם רווח אנכי של 1500 מטר. הדרך יפה כמו חלום ,המזג נעים ואנחנו משתגעים. מהנוף,מהאופק, מהעמק שהשארנו מאחור מהצהוב-ירוק שמסביב וממפלי האדרנלין המחלחלים אט אט ובבטחה וממכרים אותנו לקושי הזה שמפתה להמשיך לעוד סיבוב ולעוד עליה והגוף נכנס לריתמוס והגפיים מגיבות לפקודות שלא אתה נותן אלא איזה ישות שהשתלטה עליך ואומרת "עוד קצת ו"עוד קצת"ו"עוד..." משהו בך רוצה מנוחה אבל פוחד לקחת שמא תצא מהמדיטציה הזו ולא תזכור את המנטרה וממשיכים ומגלגלים וכשאין יותר הילוכים מרימים קצת "תחת" אבל לא את הראש כי לא רוצים לראות מה שלא חייבים ואז,כשנראה שאו טו טו אתה שם נשמעת צעקה ממוכר הדובדבנים בכניסה לכביש המוביל לאתר הסקי והוא אומר:"לחרמון?כן ,מכאן, עוד 10 ק"מ ובס.אני מסתכל בשעון גובה אנחנו ב1100 וצריך להגיע ל1600 מחשב מהר את הזוית ומיד מצטער על כך שהראש עוד עובד.אליעזר מחלק לנו מים וממשיך להביט באנו קצת בחוסר אמון והרבה ברחמים ו"יאללה" לדרך.עוד חצי שעה ואנחנו נוחתים באתר הסקי הלאומי שלנו שאגב פתוח לכל אחד יום יום מ11:00 עד 17:00. אנחנו ב46 ק"מ אחרי כ3 שעות רכיבה נטו. מנוחה אוכל הפנמת ריגושים שתיים בצהריים ואנחנו חוזרים בגלישה דרך מג'דל לMASADE ,עוצרים לחומוס ממש לא הכרחי ב"נידאל" ממשיכים דרך כביש 98 ימינה ל978 מישור במגמת ירידה עם כמה עליונות קטנטנות, מתחילים "לדחוף" ולספוג את הנוף עוברים ליד ה"ג'ובה הגדולה" נזכרים איך עודי כהן לקח אותנו לטיול שטח מכפר סולד לאלרום דרך יער אודם מודים לו שוב ממשיכים לפדל עד צומת אמיר(אנחנו ב73 ק"מ) ושמים פנינו מערבה לכיוון גונן. הדרך מישורית משהו, קצת עולה קצת יורדת, השעה כמעט חמש, האור נכון ואנחנו מתחילים בצניחה חופשית של 10 ק"מ.אני דוהר ומהרהר גם במהות החיים אבל בעיקר בחומרים ממנו עשוי הגלגל הקדמי שלי האם הפנימית מנופחת נכון למצב הספציפי הזה ומה יקרה אם..."עזוב את זה" אני ממלמל,לעצמי ולגלגל, לופת ליתר בטחון את המעצורים מוריד מהירות ופתאום רואה שיש מה לראות מסביב: העמק במלוא הדרו לבוש במיטב מחלפותיו והוא רענן ומוכן לקראתנו.כמה SWITCHBACKS ואנחנו,תודה אל,למטה.עוצרים ממששים-הכל במקום, חיוך של הקלה ונכנסים לישורת האחרונה-מערבה במישור לכביש 977 המוביל חזרה לצומת גומא. נפרדים מטופז שחוזר לקיבוץ ללמוד לבגרות ובכוחות שלא ידענו שעוד יש בנו "דוהרים" לסיום בכביש הצר בין המטעים הפרדסים והצללים הרודפים אחרינו עד הרכבים. נרגעים, מתמתחים, אורזים, מתלבשים, לוקחים מיץ גזר קר ומתוק לדרך ובדיוק 12 שעות מאז שיצאנו ואחרי כ-100 ק"מ רכיבה יוצאים לדרך עייפים ורצוצים אבל מרוצים עד השמיים. תודה לחברים הנאמנים שלי שאיתם הכל אפשרי להתראות בשבילים שלמה המלצה חמה אליעזר "דונט ליב הומ וידאאוט הימ" נמצא בטל0525702397
