"מעונן חלקית", אלק
תשמעו. זה לא עסק. החזאים, אני מתכוון. מתכונן לו הבנאדם להדרים (חיפה בואכה י-ם). מכיוון שבעונת החורף עסקינן, והחזאי הבטיח מזג אויר "מעניין" בהמשך השבוע, חשבתי שמן הראוי יהיה לבדוק אם מזג האויר. שמא, יטבו זוג הגלגלים האהובים מארבעת הגלגלים עליהם השלום (כמעט). (מה גם שדני רמז ברוב טובו שיכול להיות שיגיע עם דו"ג...) Yahoo טענו "מעונן חלקית". גם אחרים. מה אגיד? התשכנעתי. בוקר - ואני יוצא לדרך. השמיים אמנם אינם "מעוננים חלקית" אלא "מעוננים ממש", וטיפות מועטות יורדות באיזור חדרה, אבל (כך אני אומר לעצמי), הכל במסגרת סטיית בתקן ל"מעונן חלקית". מגיעים לירושלים. בגבעה, המוני משטרה, ועוד יותר - אחינו יוצאי אתיופיה. (אל תשאלו אותי למה, אבל המון אוטובוסים פלטו שם המון... יוצאי אתיופיה). לא חולפת לה שעה קלה, והנה, מעט-מעט, הולכות להם ארובות השמים ונתפחות, ואנכי, שעושה עכשיו פעמי צפונה, בואכה חיפה, מביט למרומים בחשש ובתפילה. דני (שמטעמי נוחות הגיע על 4), רומז "הבאת חליפה?" ואני, שאנן, אומר, "החזאי הבטיח מעונן חלקית". אז הבטיח. טרם היה סיפק בידי להגיע לגינות סחרוב, פרצו להם ארובות השמיים בשירה ובמזמור. הכביש, שגם בימים כתיקונם אינו מי-יודע-מה, הפך באחת שלולית חלקלקה, ואני, שממעט בסוג כזה של רכיבה, מכפיל את תפילותי (הלו, מישהו בבית?) כלום. יורד אט-אט בכיוון השפלה, שמא שם ישחק לי מזלי יותר (סליחה מכל אותם נהגים שנאלצו להשתרך אחרי אופנוע שעשה את שער הגיא בערך ב-50 שמ"ש...). נאדא. הגשם - בשלו. אני בכיוון כביש 6 - וכך גם הגשם. יוצא מכביש 6, לכיוון קיסריה - והגשם כנ"ל. רק אז, לאחר שהרבתי תפילה ותחנונים, היטיב עימי היושב במרומים, והורה לעננים לחדול קמעה. מוסר הסכל: "מעונן חלקית" == "גשם!!!!". ו-תודה-תודה-תודה ליושב (שם) שהביאני הלום בבטחה...