אתה צודק - לא נתתי את הדעת
לעמית שלום, לאחר דקותיים של מחשבה, דעתי היא כזאת, והיא תוצאה מתגובתי הקודמת בשרשרת זו: חסרה קיבולת רכבתית בציר איילון, והמצב הקיים רחוק מלענות על צורכי המערכת הצפויים בחמש השנים הבאות - ולבטח בשלושים עד חמישים השנים הבאות - ולכן לא רצוי לסגור אף אופציה לעתיד, אלא לאפשר יצירתיות מרבית. היצירתיות הזאת יכולה, לדוגמא, לבוא לידי ביטוי בהפיכת הכביש ו/או מסילת הברזל לרב-מפלסי. (אם איני טועה, הצעת זאת בעצמך בשרשרת שפתחתי בנושא ניתוב רכבות לוד/ת"א דרך נתב"ג.) לפיכך, אסור שולל פיתוחים שימנעו הרחבה עתידית של נפח תחבורתי בערוץ איילון. בעיקר, זה אומר שבשום אופן אין לבנות בשלב זה בנינים כלשהם מעל הציר הקיים, כפי שכנראה מתכוונים לעשות (לפחות, לפי המאמר שהוזכר). כמו-כן, אני מתנגד בשלב זה להשקעה בקירוי - כולל למטרה היפה של בניית פארק מעל הציר, כהצעתך - כי השקעות אלו יהיו לריק אם יוחלט להוסיף מפלסים. הכל ענין של עדיפויות. אני הראשון לבכות על העדר שטחים פתוחים. עליתי מאנגליה המתברכת בשטחים ירוקים. היה לי המזל לגור בסמיכות לריצ'מונד פארק שהינו שטח ירוק, ענק ופראי, הנמצא במרחק של 16 דקות ברכבת ממרכז לונדון. באותו אזור עובר אחד מהקטעיו היפים ביותר של נחל התמזה. במרחק הליכה יש גם את הגנים הבוטניים המפורסמים של קיו גרדנס (Kew Gardens). בארץ, חש אני כמו אריה בכלוב של שפן, וכמיה למקום וירוק ופראי במרחק הליכה מן הבית (או בכלל) שבו אפשר לבלות יום של הליכה נמרצת. אז טבעי הוא שאני מבין ואוהד את תביעתך נגד בינוי-היתר ובעד הוספת ראיות ירוקות. אף-על-פי-כן, במקרה המסויים של ציר איילון, אני חולק על הצעתך הנוכחית; אישית לא הייתי ממש כעת שום תוכניות אלא משאיר, כאמור, את כל האופציות פתוחות. כל הליך אחר עלול לגרום לבכיה לדורות. באשר למימי הנחל, נדמה לי שכבר הסכמתי בעבר עם רעיונך להכניסם לצינור מתחת לרכבת איילון - אם הדבר יתכן מבחינה טכנית - או להטייתם במסלול אחר לחוף. לו היה מדובר בנחל איתן, הייתי חפץ לנצלו כערך לשיפור הנוף, כמו השימוש המוצלח לדעתי בנחל הירקון - באזור שליד פארק הירקון, ובהמשך מזרחה. מאחר ונחל איילון איננו כזה, איני רואה אותו כערך נופי אלא כמכשול גרידא לפיתוח התחבורה. עם כל הכבוד הראוי לך, אינני רואה כל מקום להופכו בכח לנחל איתן ע"י הטיית המוביל הארצי דרכו, כפי שאתה מציע. הדבר אינו נראה לי מעשי מכל הבחינות. אני תמיד שמח לשמוע את רעיונותיך, ומבקש סליחה שלא הרחבתי בתשובתי הראשונה. אני מכיר את עצמי, ויודע שאם אני נכנס למשהו, אני משקיע בכל מילה, והזמן עובר... יתר-על-כן, עברית אינה שפת אמי, וזו באמת השקעת זמן ומאמץ. אז פשוט התעצלתי! בברכה, דוד דרורי
