חופשת רכיבה באוסטריה

[קרניצן]

חופשת רכיבה באוסטריה

חופשת רכיבה באוסטריה – קצת הסברים וקצת חוויות התכנון ישנם דרכים רבות לטייל ומקומות רבים להיות בהם. אנו בחרנו בסוג שלדעתי מפנק יותר ופשוט יותר לתכנון. הרעיון הוא להתנחל בנקודה אחת וממנה לרכב או לנסוע לאתרי רכיבה. הדבר החשוב בבחירת סוג הטיול הוא ביצוע תאום ציפיות בינינו כדי למנוע וויכוחים בטיול ... הנושא העיקרי היה טיול רגוע, מעט רכיבה, הרבה מנוחה. בהמלצת אלונה (המון תודה), בחרנו, והזמנו מהארץ, את מלון קונראד שנימצא בעירה בשם הינטרגלם (Hinterglemm) שנמצאת בסמוך לזלבך (Saalbach) אתר המלון הוא: www.hotel-conrad.at קונראד הוא מלון אופניים המכיל את כל התנאים לאכסון, ניקוי, תיקון וכל מה שתרצו. ממש עד רמה של משאבה, שמנים וכו'. בנוסף, כלול במחיר המלון, נמצאים במלון שני מדריכים שמוציאים קבוצות לרכיבה כל בוקר ב 10:00. המדריכים הם רייני, אלוף אוסטריה בקטגוריה של 30+ (מקום 9 כללי), עם רגליים ברוחב לא הגיוני. ואנה, שהיא זוגתו (לצערנו ולצער הכפר כולו), רוכבת מקסימה שאימצנו אלינו לרכיבות. עוד דבר שהזמנו מהארץ היה רכב גדול, פולסווגן טרנספורטר (או דגם אחר דומה) לנסיעה בין האתרים. הדבר הכי חשוב ברכב הוא מערכת הניווט! לא לוותר על זה! אמנם קצת קשה להתרגל שבחורה אומרת לנו לאין לנסוע אבל איזה תענוג, איזו שלווה ... חובה בכל רכב. זהו, כאן סיימנו לתכנן. מכאן נזרום לפי המצב רוח. משקל יתר בטיסות ישנם הרבה סיפורים בנושא ולכן הכנתי את עצמי מראש ושאלתי את כל שאלות הקידבג לפני הטיסה כדי למנוע בעיות. ראשית התשובה שקיבלנו מחברת התעופה האוסטרית היא שהם לא מעלים אופניים לטיסות! פשוט כך. הסוכן שלנו לא האמין ולכן ניסה לקבל תשובה מגורמים יותר רציניים וגם שם הוא נענה בשלילה. עברנו לברר באל-על ושם קיבלנו ללא שום בעיה אישור להעלות לטיסה אופניים וגם ל- 15 ק"מ משקל נוסף (סה"כ 35 ק"ג). בניגוד למה שהיה בעבר, הסתבר שאל-על לא מספקת יותר וואוצ'רים אלא מוסיפה במחשב הודעה על האישור. חששתי אך הדבר התברר כנכון. אריזת אופניים די חששתי מהעניין ואף התחלתי לברר לגבי ארגז אופניים ייעודי. לבסוף וויתרתי על התענוג ובחרתי לארוז לבד בקרטון אופניים. בדיעבד, מלאכת האריזה היא קלה ביותר. וארגז אופניים ייעודי מפלסטיק התגלה כנוח אך כבד מאוד שזה חיסרון. השלבים לאריזה הם: 1. פרוק הכידון וחיבורו ע"י סטריפ לאחד מהצינורות. 2. הוצאת האוכף. 3. פרוק הגלגלים. 4. אם צריך אז להוציא הציר של השחרור המהיר מהגלגלים. 5. לפרק את הפדלים 6. לפרק את האוזן עם המעביר האחורי. 7. לעטוף את המעביר האחורי (אני השתמשתי במגני המרפקים). 8. לאבטח את המעביר האחורי לחלק הפנימי של השלדה. 9. לעטוף את הכידון ובעיקר ידיות הברקס (אני השתמשתי במגני הברכיים). 10. להכניס הכל לארגז ולסגור. חשוב: 1. להבריג חזרה ברגים שנפתחו (למשל בכידון) או לשים בשקית ולאבטח לשילדה. 2. לרשום שם, כתובת וטלפון על הארגז.

 

[קרניצן]

22/6 – יום חמישי – הטיסה, ההגעה

שתי הערות לגבי שכירת הרכב: 1. ביטוח הרכב הוא ע"פ מספר הנהגים. 2. מערכת הניווט זה תוספת למחיר (8 יורו ליום) אבל שווה כל אגורה. פשוט חובה. אחרי נסיעה ארוכה עם אין סוף עצירות, הגענו למלון, פרקנו את הדברים והרכבנו את האופניים. בערך בעשר בלילה התחלנו לחפש מקום לאכול. גילינו שהכל שם סגור, או שלא מגישים יותר אוכל. היה נורא מצחיק לראות את ארבעתנו נכנסים למסעדה ושואלים "אתם מגישים אוכל?" ... לבסוף מצאנו מקום אחד פתוח שמגיש אוכל. המקום נקרא "הרינג..." (תחילת השם פשוטה ההמשך גדול עלי).

 

[קרניצן]

23/6 – יום שישי – יום רכיבה ראשון

בארוחת הבוקר פגשנו את שני המדריכים של המלון, רייני ואנה. הם הציעו לנו להצטרף לטיול שכלל טיפוס של 800 מטר, עם נופים יפים, מנוחה בבקתה למעלה ואז ירידה בסינגלים יפים. למרות שחשבנו שיהיה מבאס לחכות כל הזמן שכל הקבוצה תגיע אלינו החלטנו להצטרף אליהם. כבר במלון לפני תחילת הרכיבה הבנו שהתמונה תהיה אחרת, כל הרוכבים היו עם אופניים קלים (רובם ז"ק) ונראו רגילים לטיפוס הארוך הזה. אנחנו היינו היחידים עם קסדות FF (ג'ירו+מצנח+וייפר*2) ומגינים. לאחר עליה מפרכת, הגענו, כמובן אחרונים, לחצי הגובה. אנה הבטיחה שמכאן השיפועים יותר מתונים והעלייה יותר קלה. אחרי מנוחה קצרה, המשכנו לפסגה ... מיד ראינו שהשיפועים נהיו יותר חדים וממש ממש קשים לטיפוס. וכל הדרך חשבתי שלא שמעתי טוב את מה שאנה אמרה ... אגב, שיפועים חדים אומרים באנגלית Steep ולא stiff נשמע דומה אבל הפרוש שונה לגמרי ... ובארוחת הבוקר שלמחרת, נקרענו מצחוק כשאחד מאתנו אמר לאנה שהיה לו מאוד Stiff ... ממשיכים. בפסגה לבשנו את המגינים והתחלנו לרדת בסינגל נחמד ... בעצם לא ממש לרדת אלא די באותו גובה. הסינגל נגמר מהר מאוד והתחלנו לרדת במסלול בוץ המיועד לגולשי שלג (ירידה רחבה מאוד בלי שום עניין). פנינו ימינה והתחלנו לרכב בקו גובה על צלע הר מאוד משופע ... זו באמת רכיבה מיוחדת. בשלב הזה הבנו שיש לנו בעיה של שפה, כשאנה אומרת ירידה זה מישור, כשהיא אומרת מישור זו עליה, סינגל זה צלע הר רחב וכך הלאה. לאחר מכן הגענו לשביל רחב והתחלנו לדהור למטה ... התלוננו בלי סוף על הירידה המשעממת, על זה שאין סינגלים ובכלל נורא כייף להתלונן. אנה קלטה אותנו, והבינה שאנחנו לא רוצים לרדת את כל הגובה הזה כך. אחרי ששוחחה עם רייני ניגשה אלי ואמרה לי שמתפצלים לשתי קבוצות ושנבוא איתה ועם עוד שלושה אחרים שהיו גמורים. אחרי כמה מאות מטרים היא הראתה לשלושה איך השביל ממשיך עד למלון ואותנו הפנתה לסינגל טכני בירידה. היה נחמד והתחלנו להיות מרוצים. בסוף הסינגל, התחברנו לשביל רחב למכוניות ואחרי רכיבה קצרה ראינו כניסה לשביל להולכי-רגל עם שלט שאסור לאופניים להיכנס. היא ביקשה שאם נישאל אז לא נגיד מאיזה מלון אנו. הסינגל היה מדהים! נוף יפיפה, מספר אלמנטים טכניים וחוץ מעליה אחת או שניים, כולו זורם ... תענוג. בזכות הסינגל הזה שכחנו את העלייה והירידות המעפנים שעברנו. קבענו עם אנה ארוחת ערב בשעה 19:00. הסתבר שהמסעדה שהינו בה ערב קודם היא מסעדת הבית ואליה הולכים אורחי המלון כל ערב. כמו ישראלים טובים, החלטנו ב 18:00 שאנחנו רעבים ואנחנו הולכים למסעדה לאכול. בשבע, כשהגיעו האחרים אנחנו היינו כבר אחרי האוכל. כדי לא להגזים בחוצפה, החלטנו להצטרף אליהם לקינוחים.

 

[קרניצן]

24/6 – יום שבת – יום רכיבה שני

פארק האופניים בלאוגנג (LEOGANG), נמצא כחצי שעת נהיגה מהמלון. אתר הפארק הוא: www.bikepark-leogang.com כבר בחניה של הפארק הבנו שבניגוד ליום הראשון בו האופניים שלנו היו כבדים מדי, לכאן האופניים שלנו קלים, וקצרי מהלך לעומת האחרים. מה גם, שהרוכבים האחרים נראים כמו שוורצנגר במיטבו ... חשבנו לחזור לאוטו ... עלינו תחילה לנקודה הגבוהה ביותר ברכבל ומשם ירדנו בדאבל במהירות גבוהה עד לאמצע הגובה. נחמד, אבל לא מצדיק לעלות לשם שוב. מהתחנה של חצי הגובה מתחילים המסלולים השונים (DH/FD/Single). החלטנו לרדת את מסלול ה FR. הפרש הגבהים במסלול הוא 500 מטר ואורכו 2250 מטר. חלק גדול מהמסלול אינו בסינגל טבעי אלא סינגל מושקע מסודר ומרובה אלמנטים כמו מקפצות עץ, מקפצות עפר, ברמים וכו'. כמעט בכל מקום הייתה אפשרות בחירה בין כמה קפיצות בגבהים שונים ובין זרימה ללא קפיצה. בסוף המסלול החלטנו שזהו מסלול נורא קשה ופרט לכמה קטעים כיפיים, אין לנו מה לחפש בו (בהמשך התחרטנו). עלינו שוב לאמצע הגובה והפעם בחרנו לרדת במה שהם קוראים סינגל-טרק. רוב המסלול הוא שביל רחב וחלקו דאבל, שמסתובב בתוך היער. זהו מסלול מאוד מהיר עם שיפועים מתונים יותר וקל מאוד לרכיבה. אחרי ארוחת הצהרים, עלינו שוב והחלטנו לעשות את מסלול ה FR שוב ... פתאום, בלי שום הסבר, בלי שום הכנה, המסלול נהפך לדבר כייפי בטרוף, מגניב וזורם ללא שום מכשול או מעצור, ללא שום פחד או חשש, פשוט תענוג אמיתי. בלי שום עצירה, הגענו למטה (לפני מסלול ה 4X) מאושרים כולנו ומתפלאים איך פתאום השתנה לנו המסלול. בדיעבד, דבר דומה קרה גם בשלדמינג ולדעתי הסיבה היא שברכיבה הראשונה הייתי דרוך נורא מחשש מה יהיה אחרי הפניה וזה השפיע על הכל. אחרי ראן נוסף, למרות שהיה כייף ומדהים, היינו גמורים ולא הצלחנו לחשוב על עליה נוספת. כל אחד סבל משריר אחר שבדרך כלל לא פעיל כל כך ברכיבות בארץ. לי שרפו נורא השרירים בחלק החיצוני של הירך (ארבע ראשי) מהרכיבה הממושכת במצב של "תחת מעל הגלגל האחורי". מאוכזבים מגופנו החלש, התיישבנו למנוחה לפני הנסיעה חזרה למלון.

 

[קרניצן]

25/6 – יום ראשון – יום רכיבה שלישי

בארוחת הבוקר הציעה אנה שנצטרף אליה לרכיבת FR בפארק הינטרגלם שנמצא ממש מול המלון. מדובר על שני מסלולים עם הפרש גבהים של 500 מטר, אחד, מסומן כחול, זורם עם שיפועים מתונים (3.4 ק"מ) והשני, מסומן אדום, (1.9 ק"מ) הרבה יותר טכני, עם מדרגות שורשים, קירות עץ, קפיצות ... תענוג. בתחתית המסלולים, קנינו פס יומי למונית עם נגרר לאופניים. העמסנו את האופניים ועלינו למעלה. תחילה ירדנו בכחול, כצפוי, מהיר ללא אלמנטים מיוחדים. בפעם השניה, ירדנו באדום, זה כבר סיפור אחר, יופי של סינגל, כולו בתוואי טבעי עם אלמנטים בנויים מעץ בצדדים שלא הפריעו לזרום ללא קפיצות. פרט לקטעים קצרים בהם השיפועים היו תלולים מאוד, רוב השיפועים אפשרו שליטה בבלימה וזרימה טובה. באמת יופי של סינגל. עלינו שוב ולמעלה החלטנו לעלות ברכיבה עוד 150 מטר לבקתה נחמדה לצהרים. הנוף מלמעלה עוצר נשימה ... אבל האוויר הנקי מסדר את הנשימה חזרה. אחרי מנה או יותר של קייזרשמאן, כמה בקבוקים של אלמדודלר ומנוחה רכבנו לתחילת סינגל לא מסומן ושאין לי שמץ איך חוזרים אליו. זה היה סינגל זורם מאוד, בתוך יער ירוק, עמוס שורשים שלמזלנו היו יבשים עם אחיזה טובה ... למרות הזרימה בסינגל, הייתי חייב לעצור ליד איזה מפל שנמצא באמצע שום-מקום, מוקף ירוק והרבה ירוק ... ממש משכר. טיפסנו חזרה ברכיבה לתחילת המסלול האדום וירדנו אותו שוב. אחרי עלייה אחרונה במונית, עשינו מסלול ארוך מאוד עד למטה ... המסלול ממש יפיפה בלי שום אלמנט טכני. החיסרון היה שכל כמה דקות היה שער בקר אותו צריך לעבור עם אופניים עלינו. למטה החלטנו שלא טיפסנו מספיק ולכן החלטנו לעלות לתחילת הסינגל להולכי רגל שעשינו ביום הראשון. אחרי טיפוס תחרותי של 210 מטר הגענו לתחילת הסינגל ושם נשכבנו מתחת לעצים ו... נרדמנו ... זה כיף עצום לדעת שאין שום משימה ואין שום דבר שצריך להספיק לעשות ... אחרי כשעת שינה התעוררנו וירדנו בסינגל.

 

[קרניצן]

הסינגל נגמר בזלבך, שם ישנו ...

הסינגל נגמר בזלבך, שם ישנו מין הנגר של אדידס מלא מקפצות וכו' וגם בריכת ספוגים ... ראינו שם כמה פעלולים מדהימים.

 

[קרניצן]

26/6 – יום שני – יום רכיבה רביעי

חלטנו לא להצטרף לרכיבה שיוצאת מהמלון ובמקום יצאנו לשמש וישבנו על כסאות נוח מול האופניים ... גם זה חשוב.

 

[קרניצן]

לבסוף החלטנו ...

לבסוף החלטנו לטפס ברכיבה את כל העלייה עד לבקתה בה אכלנו צהרים יום קודם ואז לרדת את הסינגל האדום שממול המלון. העמסנו את כל הציוד על הגב וטיפסנו לאט ובהתמדה 650 מטר ... כשהמונית בה נסענו אתמול עוקפת אותנו שוב ושוב. אחרי ארוחת צהרים בבקתה יצאנו שוב לסינגל האדום. הפעם עצרנו יותר על קפיצות ואלמנטים טכניים בנויים.

 

[קרניצן]

27/6 – יום שלישי – יום רכיבה חמישי

החלטנו לנסוע לשלאדמינג (schladming) לפארק בשם פלאני (planai) ובו מסלול ה DH הארוך ביותר באוסטריה! אתר הפארק הוא: www.planai.com העירה שלדמינג נמצאת כשעה ו 45 דקות נהיגה מהינטרגלם. הרבה מה להגיד אין, זהו מסלול DH טבעי, ללא מקפצות או אלמנטים אחרים. אורכו 4500 מטר והפרש הגבהים הוא 1100 מטר ... וזה אומר שהשיפועים ממש מטורפים. התמונה מצולמת מהרכבל ואפשר לראות דוגמה לשיפוע הסינגל. הראן הראשון היה קשה בטרוף ומלא עצירות. הראן השני היה ... אין לי את המילה הנכונה ... זה היה שילוב מנצח של הנאה עילאית ובאותו זמן סבל רב שנגרם משרירים כואבים ושורפים ... זהו. חזרנו על מה שקרה בלאוגנג, רצינו לעשות את זה שוב, אבל לא היה לנו כוח.

 

[קרניצן]

הערת ברקסים:

גילינו שהברקסים ההידראוליים לא מתאימים לפחדנים שמנסים לרדת את הסינגל הזה לאט. לפני שמישהו קופץ, נא לקרוא שוב בדגש על שתי מילים "פחדנים" ו "לאט". לחיצה ממושכת על הברקס גורמת (מכל מיני סיבות שלא חשובות לי בכלל) לאיבוד ברקסים טוטלי! מי שאינו פחדן ומסוגל לעזוב את הברקסים (לפמפם) יזכה לתפקוד הברקסים בצורה הטובה ביותר וגם יזכה למהירות רכיבה שאינה מותרת באוטוסטרדות. אני רכבתי עם V ברייק (אוויד+רפידות של קול-סטופ) שהוכיחו את עצמם כדבר נפלא, אמין ובעיקר מתאים לפחדנים שלא מורידים את היד מהברקס.

 

[קרניצן]

28/6 – יום רביעי – יום קרטינג

הבוקר היה גשום ולכן לא ניתן היה לרכוב בסינגלים. הרעיון לטפס ולרדת שבילים לבנים לא ממש קסם לנו. העברנו את הבוקר בישיבה בחוץ ליד האופניים, מחשבות ודיונים ... מזג האוויר התבהר והחלטנו לא לרכוב אלא לנסוע לקרטינג שבלאוגנג בדרך עצרנו בסופר, קנינו שוקולדים ושטויות וכשחזרנו לרכב, התברר שכל אחד קנה משהו לכולם. אז אכלנו שוקולדים עם נקניקים שמנים עם גבינות ... בסוף, כדי לא להרגיש את הטעם הנוראי של הנקניקים אכלנו שוקולדים ... הגיוני לא? אחרי נסיעה של 10 דקות, עצרנו שוב. הפעם בחנות אופניים מקסימה עם בית-קפה בו ישבנו למנוחה מתבקשת. הגענו לקרטינג. אחרי 10 דקות ראשונות בהם הייתי האחרון בחבורה, קיבלתי את הטיפ הבא: "סע מהר! פשוט סע יותר מהר!". ראבק, זה נשמע כלום. אבל זה מה שעשיתי וזה עובד. אחרי עוד 20 דקות של אנדרנלין, יצאנו חזרה לכיוון המלון שם התחלנו לארוז ולהתארגן לנסיעה חזרה.

 

[alonaski]

../images/Emo6.gif ../images/Emo6.gif ../images/Emo6.gif חחחח... גדול!!!!!

סיפור גדול!!!

במיוחד ה"חאפלה" של השוקולדים עם הנקניק והגבינות!!...

נשמע שבאמת נהנתם מכל רגע!! שכחת אבל לספר דבר חשוב שהוא ציון דרך חשוב למי שמתכנן טיול כזה: שלפני צאתכם את הארץ בררתם על מזג האוויר שם והיה רשום שהולך לרדת גשם כל הימים! בדיעבד הסתבר שהיו לכם ימי שמש נפלאים!

אמר לי גם גדי שטס לסלובניה ועדו מישהו שטס לחו"ל - שגם הוא ניתקל בתחזית לא נכונה שכזו... כנראה באירופה יותר קשה לחזאים לדייק ולא צריך לקחת ללב אם לפני שאתם יוצאים לחופשת אופנים רשום שהולך להיות קודר וגשום!

אגב, מעניין אותי לדעת דרך איזו חברה השכרתם את הרכב? (תוספת 8 יורו ליום ל GPS - נתקלתי בזה בארץ...

כשאני הייתי שם - לא בקשתי רכב עם GPS והוא הגיע כבר בפנים! ) והנה תמונה למזכרת מרייני המדריך - שגם אותנו הוא הוביל בשבילי הולכי רגל רחמנא ליצלן וזכה לנזיפות ממטיילים גרמנים יקים חמורי סבר שהעירו לו והעירו גם לי, אבל מי הבין אותו...

 

[alonaski]

ופה אנחנו יחד בארוחת ערב

כנראה גם באותה מסעדה של המלון...

 

[josh100]

אלונה זו את ???????? יוווו...????

איזה מאמי פולניה ..... ס---ת---ם ....זה רק מאהבה ...

 

[alonaski]

כן... זו אני! מלפני שנתיים! ../images/Emo13.gif

כשעוד הייתי צעירה ויפה ועם עור מתוח...

(ותספורת נורמלית...

) אגב - הדואר ששלחת לי הגיע! קבלתי פתק לסור לסניף דואר לקבל אותו!

 

[josh100]

../images/Emo45.gif../images/Emo45.gif../images/Emo45.gif

 

[josh100]

../images/Emo45.gif../images/Emo45.gif../images/Emo45.gif

 

[קרניצן]

לגבי מזג האוויר,

לא. החזאים שם לא טועים. אנחנו פשוט לא יודעים לפרש את התחזית. בדיעבד הסתבר שמזג האוויר היה בדיוק כפי שחזו אותו ... נשמע מוזר אז ככה: כשנחתנו בוינה בסביבות 11 והיתה שמש נפלאה ובערב החל לרדת גשם נוראי. דיברנו עם בעלת המלון והיא אומרת שנפלנו על מזג אוויר שימשי וניפלא ושכך ימשיך גם כל השבוע ... אנחנו מסתכלים אחד על השני ולא מבינים על מה היא מדברת.אז קיבלנו הסבר ארוך ובסופו מדובר על כך שכל ערב יורד גשם וכל בוקר, עד 9 בבוקר כל השבילים יבשים ואין שום זכר לבוץ. כשמתרגלים לזה זה ממש כייף לרכוב בערב, בגשם, חזרה מארוחת ערב

 

[קרניצן]

הינה אותה תמונה רק בלי רייני

לקחתי את זה מתוך הוידאו.

 

[קרניצן]

בהמשך אשים קישורים לסרטים שצילמתי

עם מצלמת קסדה ומצלמה רגילה.