חוסר שפיות מבורך...

[shanikoo]

חוסר שפיות מבורך...

וכל מה שאני מסוגלת לחשוב עליו זה העיניים... העיניים שלי,העיניים שלו... אני מסתכלת,עמוק,ומשפילה מבט. קשה מדי להסתכל... וישר מרימה את המבט...צריך משהו שישבור את המבטים האלה שלנו... לא יכולה להסתכל,ולא מרשה לעצמי להפנות את המבט ליותר מדי זמן... מתקרבת...מתרחקת... כל כך רוצה להיות קרובה. וכל כך רוצה לא להרגיש את הקרבה... והכל כל כך זר,ומוזר... מטורף,חסר שפיות. לא ברור.בטח שלא מובן. ואולי זה רוח החג שהשפיעה עלינו לרעה(לטובה). ואי אפשר לברוח מזה,ולא להתעלם. ולא להמשיך. ולא לחשוב,ולא לישון... הדבר היחיד שאני יכולה לעשות זה לעשן כמו מטורפת... ולכתוב... בינתיים זה נראה לי כמו פיתרון. אז שוב באתי לכתוב...הייתי חייבת.אני מקווה שזה לא יעבור לי גם אחרי שהוא יעלם...

 

[עופרי-]

תמיד אמרתי

שחוסר שפיות הוא מבורך, במידת מה. תלוי איזה סוג ולמה הוא גורם. אני חושבת ששלך הוא באמת מבורך.

 

[גילית.]

כן,כן,כן-זה הפתרון

כן, תמשיכי לכתוב, גם כשאותו, תפסיקי לאהוב, כי הכתיבה מרגיעה, הכל מתוכנו מוציאה, אבל תבטיחי שלעשן תפסיקי, כי זה פשוט לא בריא. ממני גילית

 

[רותי ב.]

לכתוב תמיד טוב, כי זה ממקד

דברים, נותן לך תשובות, מעלה על הנייר או המקלדת את התהיות. לא חייבים עם תוספות של עישון. עישון אמנם מסדר את הנשימה לזמן מה, השאיפות הקצובות, הנשיפות, אך הרבה יותר, הורס את הריאות, מזהם את הבפנים, מיותר. ואולי באמת רוח החג השפיעה, אולי בין כל המסיכות והתחפושות רק העיניים מספרות את האמת. לא יודעת.