חוסר חשק

מבוישת

New member
חוסר חשק

קראתי את מה שכתבתם בעבר על הנושא ויש לי כמה שאלות. אני בת 31 וכמעט עשור עם בעלי היקר (כחבר וכבעל). אנחנו חברים בלב ובנפש והיחסים ביננו מצויינים. ילדתי לפני שנתיים בעזרת טיפולי פוריות כך שכשנתיים לפני הלידה עשינו סקס לפי הוראת הרופא ומאחרי הלידה המצב רק הולך ומידרדר. אני תמיד משווה את זה לילד שלא רוצה להיכנס לאמבטיה אבל כשהוא נכנס הוא מאוד נהנה - זה המצב גם איתי. פשוט אין לי חשק וכח למרות שכשאנחנו "עושים את זה" אני תמיד נהנית וכך גם בעלי. רופא הנשים שלי ניסה להחליף לי פעמיים גלולות ללא הצלחה ולהוריד גלולות לחלוטין אני לא יכולה. שאלתי אותו על תוספת הורמון גברי בכדורים אבל הוא הסביר לי שזה כדור שצריך לייבא מחו"ל וזה סיפור מאוד יקר - לו כרופא למעשה אין פתרון לבעיה שלי. הבנתי שדוקא מטפל יכול לעזור לי יותר מסקסולוג - איך אני מגיעה למישהו כזה? האם זה טיפול יחידני או זוגי? אני מרגישה שבעלי הולך ומתייאש למרות שהוא מתחשב ולא לוחץ עליי אבל זה בהחלט משפיע עליו. אני מאוד מתוסכלת ומרגישה שהנישואים שלי הולכים לפח.
 
לפניי שאת הולכת לטיפול מיני....

שלומלום לך, טיפול מיני היא אופציה שתמיד פתוחה בפנייך, אך לפניי שאת הולכת אליה נראה לי ששווה לך לנסות משהו בעצמך. יש בידייך את המפתח שבאמצעותו אולי תוכלי לשפר את המצב. את אומרת שכשאת נכנסת "לאמבטיה" את מתחילה "להשפריץ בכייף". אם כך שווה לך בתקופה הקרובה "להיכנס לאמבטיה" באופן מודע ושיכלי גם כשאין לך חשק, הרי כשתהיי שם את תיהני. יכול להיות שאחרי תקופה יזומה כזו פתאום תאהבי "להתרחץ" או כפי שאומר הפתגם, "עם האוכל בא התאבון" שווה לנסות, מקסימום זה יצליח שלומלום
 

מבוישת

New member
אני כבר נמצאת בשלב הזה כמה חודשים

לפני כמה חודשים בעלי ואני ישבנו לדבר. הוא אמר שהוא מרגיש שאני לא נמשכת אליו יותר ושקשה לו עם זה ואני אמרתי שאני לא יודעת מה קרה רק שפשוט אני מעדיפה לישון מאשר לעשות כל דבר אחר. החלטנו על שני דברים - הראשון הוא שאני אדבר עם רופא הנשים שלי והשני הוא לקבוע זמן קבוע שבו אנחנו... למרות שזה לא ספונטני ולקח לי הרבה זמן לשכנע את בעלי לעשות את זה כי הוא היה מאוד נגד, לבסוף הוא הסכים כי ככה אני יכולה להכין את עצמי נפשית אבל האמת היא שכשהזמן הזה מתקרב ממש נהיה לי רע. אני צריכה לפתור את הבעיה בראש - האם זו רק עייפות או האם זה יותר מזה ואיך מטפלים בזה. אני מאמינה בלטפל בבעיה ולא רק בסימפטום.
 
לטפל בבעיה ולא בסמפטום

שלומלום לך, אני בהחלט שותף לאמונה שלך שעדיף לטפל בבעיה ולא בסמפטום. והיות שאת אומרת שאת כבר כמה זמן במצב הנוכחי אולי אכן זה זמן טוב לפנות לאיש מקצוע. הנה רשימת המטפלים המיניים החברים באיט"מ האגודה הישראלית לטיפול מיני. בהצלחה לך, שלומלום
 

מבוישת

New member
שאלה בקשר לרשימה

נורא קשה לבחור מתוך רשימה של שמות. האם יש המלצות למטפלת מאיזור המרכז ?? אפשר גם דרך המסרים. האם הטיפול ניתן גם במסגרת קופת החולים ואם לא, מה עלותו? תודה רבה על עזרתך.
 
טיפול במסגרת ציבורית

שלומלום לך, בוודאי שטיפול במסגרת קופ"ח קיים. את יכולה לברר בקופ"ח שלך ובנתיים הנה רשימה של מרפאות במסגרת הציבורית בהם עובדים מומחיי איט"מ. לגביי המלצות זה מאוד אינדיוידואלי כמו בכל תחום טיפולי. שלומלום
 
פערים בחשק המיני

מכוון שבהמשך דברייך - ציינת את עובדת עייפותך הרבה - הייתי ממליצה לך, קודם כל, לשלול כל גורם אורגני למצבך. בקשי לבצע בדיקות מקיפות (בידקי, אולי, רמת המוגלובין בדם, וברזל - שלעיתים יורדות לאחר לידה, ועלולות לגרום לתשישות). לפני שתיפני לסקסולוג - בידקי שמבחינת פיזיולוגית הכל תקין. אח"כ, לטעמי, יש מקום להתייעץ עם סקסולוג. זה לא כואב... אילו מהנה. טוב שאת מודעת למצבך, שושאיכפת לך ממנו, ואת מוכנה ליזום שינוי. זה בהחלט מבורך. בהצלחה. זיו
 

מבוישת

New member
בדקתי

היתה סיבה אבל היא עברה לפני חצי שנה (וירוס cmv) מעבר לזה הייתי אומרת שילד ראשון הוא סיבה די טובה לעייפות אבל אני חייבת ללמוד להתגבר על העייפות מכיוון שזה מצב שצריך ללמוד לחיות איתו.
 

russo1

New member
מבוישת יקרה

בדיקה אחת שתמיד שוכחים הרופאים להציע היא בדיקה במעבדת שינה בערך 20 אחוז מן האוכלוסיה סובלים מתופעת דום נשימה בשינה יכול להיות שזו תופעה חדשה אצלך יכול להיות שזה היה שם תמיד אבל הוירוס שסבלת ממנו פתאום גרם לך לחוש בזה בכל מקרה אני מציע לך בחום לפנות לאבחון במעבדת שינה בהרבה מקרים של עייפות מתמדת זו הסיבה
 
למה בפרטי???

שלומלום לך doe2 למה בפרטי, אם תעני מעל גביי הפורום עצמו נוכל גם אנחנו ללמוד מדברייך כפי שלמדנו ממך רבות עד כה. שלומלום
 

doe2

New member
כפי שענית פה למישהו, יש

דברים שאתה משאיר לעצמך...
 
מיותר ../images/Emo163.gif

קראתי את כל התכתובת ואני מרגיש מה זה מיותר... אמרו לך כבר הכל! והכל נכון - יתכן מקור אורגני, שיש לשלול אותו, אך סביר יותר מקור פסיכוגני. והטיפול צריל להיות טיפול מיני ממוקד ע"י גורם מוסמך וקיבלת רשימת מטפלים פרטיים וגם מרפאות ציבוריות (שם, אגב, תוכלי לעבור בירור רפואי ולקבל את הטיפול המיני-פרטני או זוגי תחת קורת גג אחת). ולא רק זאת - אלא גם את מקבלת מסרים פרטיים מאחורי הקלעים מ- DOE! אז מה נשאר לנו מומחי הפורום...?! אבל אם בכ"ז יהיו לך שאלות נוספות - SHOOT!
 

doe2

New member
יש לי בעיה. נראה לי משום מה

שתמיד כשאני עונה אני נותנת דוגמא מעצמי, בעוד אחרים נותנים תשובות נהדרות אבל שלא קשורות אליהם. למה אני לא יודעת לענות באופן כללי וחייבת להעמיד את עצמי בתשובה? זה בטח חומר מחשבה לפסיכולוגים (נטיות נרקיסיטיות והשד יודע מה עוד...). בכל אופן, גם הפעם הזדהיתי עם הכותבת, ואפילו הזדהות טוטאלית. התייעצתי עם אישי היקר, האם "לצאת החוצה" עם התשובה שלי, כי בכל אופן זה מאוד מאוד אישי, והחלטנו שכן,כי אם אני אצליח לעזור במשהו ואפילו קטנטן, זה שווה את זה. וחוץ מזה שאני מאמינה שכשאנו עוזרים לאחרים אנחנו בעצם עוזרים לעצמנו וזה מין מעגל כזה... ולאחר ההקדמה הארוכה הזו: אם ההודעה הזו היתה נכתבת לפני כחודש וחצי חודשיים, הייתי חושבת שכתבתי אותה מתוך חלום ואני פשוט לא זוכרת. כל התיאורים, התחושות, הרגשות זהים לחלוטין למה שאני עברתי. והשינוי כל כך טרי שאני מפחדת שלא יתנפץ לי, אז זה גם טוב שאני מתעדת את זה על הכתב, ולמעשה כמו שכבר אמרתי, החשיפה בעצם תעזור גם לי. שנים שאנחנו חיינו בדיוק לפי התיאור שלך, מאוד אוהבים, מאוד חברים, הרגשתי שבעלי הוא ה´מכסה´ שלי, הייעוד שלי, והכל...עד למיטה. תמיד העדפתי לעשות משהו אחר (ורצוי שינה) מאשר לקיים יחסי מין. המחשבה על להתחיל את העניין ממש עשתה לי רע, ובדיוק כמו שאמרת, אפילו אם אח"כ הייתי מאוד נהנית. ובעלי לא היה מבין, איך זה שאם את כ"כ נהנית שאת לא רוצה עוד פעם? (והאמת שגם אני לא הבנתי). גם אנחנו ניסינו מין יזום, וזה היה עבורי סיוט, המתח של לפני המועד שנקבע, היה הורג אותי, ומשלש את אי החשק.. בדיוק כפי שתארת. והיום? היום אני משוועת למין. אני חושבת מין, אני רוצה מין, ואני מאוד נהנית ממין. מה גרם לשינוי הכל כך דרסטי. הדעות ביני לבין בעלי (שכמובן מאוד מרוצה מהעניין) חלוקות. הוא לא מבין מה קרה פתאום, וההסברים שאני מצאתי לא משכנעים אותו. אני לעומת זאת משערת כמה השערות, שבוודאי לא מקיפות, את זה בטח אני אמצא בניתוח עמוק עם גורם מקצועי. אבל המעט שכן מצאתי אולי יעזור לך ולכן כל האמור לעיל היה בעצם הקדמה, למה שאכתוב כאן, כלומר להשערות שלי בדבר השינוי בהתנהגותי המינית. התשובה שלי מתחלקת לשלוש: א. חינוך ומסורת רובנו גדלות לתבניות מוכנות, וללחצים סביבתיים די זהים. כולנו מחונכות להתחתן, ללמוד, להקים בית לתפארת מדינת ישראל, להיות ´בלבוסטה´, וכל המסרים שאנו מקבלות בילדותנו בכלל לא כוללים מין כאחד מהדברים שאמורים להיות לנו על סדר היום כדבר עיקרי, אלא לצד כל הדברים האחרים שאותם מחנכים אותנו. מין נתפס כדבר נלווה לנישואים, לא כחלק עיקרי ואינטגרלי. מין נתפס כדבר שיש לעשותו לצד עבודות הבית כעוד דבר שיש להשקיע בו לשלמות הנישואים, לא כמשהו העומד בפני עצמו, והוא עולם ומלואו. והנה, נישאנו, הקמנו בית, ילדנו ילדים , אנחנו עומדות בכל ה´משימות´ בגבורה, ורשימת הדברים שעלינו לעשות הולכת ומתארכת. אז מה עדיף לעשות? לקפל כביסה, להכין סיר עם מרק או סקס? אנחנו חונכנו שכל הפעולות האלה הן על אותו מישור. אז מה ההגיון אומר? ההגיון אומר שעדיף לקפל כביסה לילד, שעדיף לישון כדי שמחר לא אהיה עייפה, וככה סולם העדיפויות שלנו דוחק את יחסי המין לאחרון בתור. ב. מודעות וזה גם מתקשר ל א´. הגבר מתחנך עם המנטרה של סקס בתוך הראש שלו. אנחנו גדלות עם המנטרה של להתחתן, להביא ילדים וכו´ זה מה שמסתובב במוח שלנו, בעוד שהגבר לפי מחקרים חושב מס´ פעמים לא מועט בשעה על מין, אז פלא שהוא בא הביתה ורוצה מין? את חושבת על העבודה שלך, על הכביסות, על הלכלוך, על אוכל, על חשבונות שיש לשלם, בקיצור חושבת על כל העולם ואשתו חוץ מעל מין, ובדיוק כשאת טרודה בעניין זה או אחר, הבן זוג ש´כל היום´ חשב על מין, באמת רוצה מין. אז לזה אני חותרת, שהבעיה שאני עליתי לגבי עצמי היא מודעות. אני פשוט לא חשבתי על סקס בכלל. הייתי כל כך טרודה בהמון דברים אחרים, שהסקס נדחק לשוליים (כי כמו שעניתי ב א´ יש סדרי עדיפויות). ומה שעשה לי הפורום הזה זה דבר נפלא (וזה גם מתקשר למה שאמרתי שמהנתינה אנו בעצם מקבלים חזרה). יש לי מודעות למין. אני מגיעה לעבודה בבוקר, אני בודקת מה חדש בפורום, וכך גם במשך היום, אני מגיעה הביתה גם בודקת, בערב בדרך כלל אני גם עונה, ונכנסת למיטה עם מחשבות בעניין. מה שאני אומרת זה שדרך הפורום הזה , עניין המין נכנס כתושב קבע למחשבות השוטפות שלי. אני חושבת במשך היום על התשובה של מישהו מסויים, ואז על השאלה של מישהו אחר, ומטבע הדברים, אם סוף סוף אני חושבת על דברים שקשורים למין, עולה בי גם המודעות למין, כאילו זה מזכיר לי, ובקיצור, מרוב מחשבות והתעסקות כשמגיע הערב אני ´מתנפלת ´ על בעלי (שדי המום יש לציין). וזה השוני בין גברים לנשים. בעלי אומר לי שהוא חושב מס´ פעמים בשעה על סקס, כך שזה כל הזמן במודע שלו, ועכשיו גם אני הגעתי למצב שזה כל הזמן במודע שלי... (אני מקווה שאני ברורה). ג. חיסול חשבונות מיטה היא מקום ´מצויין´ לחיסול חשבונות. תבדקי טוב, טוב אם אין לך אי אילו כעסים בתת המודע שלך שאת בוחרת להוציא אותם במיטה. ואני שוב נותנת דוגמא מעצמי: עד לא מזמן בעלי למד, ולא עבד, כך שלמעשה הוא היה רוב הזמן בבית. אני לעומת זאת, למדתי, ואח"כ עבדתי ובמקביל שוב למדתי, ובתווך טיפולי הפריה, ואח"כ גידול הילדים ללא עזרה פיזית של בעלי. ונורא נורא עצבן אותי שהוא בבית כל היום ואני מתרוצצת בין כל הדברים. ואני אדם אינטליגנטי, ואני יודעת שמבחינה אובייקטיבית לא היה לו איך לעזור לי, ונהפוך הוא. הוא עשה את המקסימום האפשרי בהתחשב ביכולתיו. אבל אינטליגנציה ורגש לא תמיד הולכים ביחד, ונראה לי כיום ש´הענשתי´ אותו שם, בחדר המיטות, וזה דבר נורא לעשות. היום הוא עובד מאוד קשה, ואנחנו כביכול שווים (למרות שהחשבונות הקטנונים האלו נוראיים, אבל אנחנו או לפחות אני ממש לא מושלמת..), והאמת, הסיטואציה הזו יותר קלה לי. אני יודעת שהגיונית אני לא צודקת, אבל זה פשוט עושה לי טוב בצורה ממש נבזית שגם הוא קורע את התחת. אז זהו מסתבר לפעמים שגם מבלי שנרצה, ומבלי שנהיה מודעים אנחנו מחסלים חשבונות בכל מיני דרכים מגעילות...אבל אנושיות, כי אנחנו בסך בכל בני אדם. אז תחשבי איזה חשבון את מחסלת? ולסיום אני יכולה להציע לך מה שכתבתי ב- ב´, תכניסי לך את עניין הסקס למודעות, שתחשבי על זה במשך היום, אולי דרך ספרים/סרטים אירוטים, פורום זה או אחר, בכל אופן כשמשהו נמצא במודע אז רוצים אותו, לא? אגב, בעלי כאמור לא מסכים עם הניתוח הזה שלי, הוא לא יודע מה הגורם לשינוי המהותי הזה, אבל לא נראה לו שזה מהסיבות הנ"ל. אולי הוא צודק ואולי לא. בכל אופן אני מקווה שמישהו יפיק תועלת ממה שכתבתי. אני הפקתי!!!
 
וואהוווו....אני צריך לעלות לנשום...

DOE2 - כל הכבוד
על היוזמה ליצור שינוי, על השינוי, ועל זה שפתחת את הסיפור האישי שלך מולנו - ואיזה כיף לשמוע שאנחנו שותפים לשינוי - אפילו אם רק בגדר השערה שלך... ולגבי המבוישת, טוב אמרת שאת רוצה לטפל בבעיה ולא רק בסימפטום - החיים זה עכשיו, לא אתמול ולא מחר. ולדעתי אין לך מה לחכות לניסים, גשי עם בן הזוג שלך לטיפול אצל מטפל/ת מיני/ת מוסמכ/ת. קחי בחשבון שלא תמיד השידוך הראשון עובד (שבין מטפל למטופל) , לא להתייאש להמשיך "להשתדך" התשובות שם. בכל שאלה, את מוזמנת לחזור אלינו. בהצלחה.
 
doe2 העלת את הרף כאן בכמה דרגות

שלומלום לך אישה מופלאה, ואוו זה היה שיתוף. כל הכבוד על האומץ לשתף אותנו. העלית כאן את הרף לגובה שטרם נראה בפורומנו. מעריך אותך מאוד ושמח כמו הדולפין שיש לנו חלק בשיפור חיי המין שלך. אוהב אותך
שלומלום
 
doe2 - התרשמתי עד עמקי נשמתי !!!../images/Emo24.gif

והכותרת כבר אומרת הכל - תודה לך על השיתוף. בסגנונך הנקי, הכנה, ומעורר הערצה - נתת לי כמה נקודות למחשבה, ועוד יותר מזה - נקודות הזדהות. אני חושבת שאת הרבה יותר מצודקת לגבי נושא המודעות. תיארת את הדברים באופן מושלם, גם עבורי. תודה לך !!!
זיו
 
למעלה