יש לי בעיה. נראה לי משום מה
שתמיד כשאני עונה אני נותנת דוגמא מעצמי, בעוד אחרים נותנים תשובות נהדרות אבל שלא קשורות אליהם. למה אני לא יודעת לענות באופן כללי וחייבת להעמיד את עצמי בתשובה? זה בטח חומר מחשבה לפסיכולוגים (נטיות נרקיסיטיות והשד יודע מה עוד...). בכל אופן, גם הפעם הזדהיתי עם הכותבת, ואפילו הזדהות טוטאלית. התייעצתי עם אישי היקר, האם "לצאת החוצה" עם התשובה שלי, כי בכל אופן זה מאוד מאוד אישי, והחלטנו שכן,כי אם אני אצליח לעזור במשהו ואפילו קטנטן, זה שווה את זה. וחוץ מזה שאני מאמינה שכשאנו עוזרים לאחרים אנחנו בעצם עוזרים לעצמנו וזה מין מעגל כזה... ולאחר ההקדמה הארוכה הזו: אם ההודעה הזו היתה נכתבת לפני כחודש וחצי חודשיים, הייתי חושבת שכתבתי אותה מתוך חלום ואני פשוט לא זוכרת. כל התיאורים, התחושות, הרגשות זהים לחלוטין למה שאני עברתי. והשינוי כל כך טרי שאני מפחדת שלא יתנפץ לי, אז זה גם טוב שאני מתעדת את זה על הכתב, ולמעשה כמו שכבר אמרתי, החשיפה בעצם תעזור גם לי. שנים שאנחנו חיינו בדיוק לפי התיאור שלך, מאוד אוהבים, מאוד חברים, הרגשתי שבעלי הוא ה´מכסה´ שלי, הייעוד שלי, והכל...עד למיטה. תמיד העדפתי לעשות משהו אחר (ורצוי שינה) מאשר לקיים יחסי מין. המחשבה על להתחיל את העניין ממש עשתה לי רע, ובדיוק כמו שאמרת, אפילו אם אח"כ הייתי מאוד נהנית. ובעלי לא היה מבין, איך זה שאם את כ"כ נהנית שאת לא רוצה עוד פעם? (והאמת שגם אני לא הבנתי). גם אנחנו ניסינו מין יזום, וזה היה עבורי סיוט, המתח של לפני המועד שנקבע, היה הורג אותי, ומשלש את אי החשק.. בדיוק כפי שתארת. והיום? היום אני משוועת למין. אני חושבת מין, אני רוצה מין, ואני מאוד נהנית ממין. מה גרם לשינוי הכל כך דרסטי. הדעות ביני לבין בעלי (שכמובן מאוד מרוצה מהעניין) חלוקות. הוא לא מבין מה קרה פתאום, וההסברים שאני מצאתי לא משכנעים אותו. אני לעומת זאת משערת כמה השערות, שבוודאי לא מקיפות, את זה בטח אני אמצא בניתוח עמוק עם גורם מקצועי. אבל המעט שכן מצאתי אולי יעזור לך ולכן כל האמור לעיל היה בעצם הקדמה, למה שאכתוב כאן, כלומר להשערות שלי בדבר השינוי בהתנהגותי המינית. התשובה שלי מתחלקת לשלוש: א. חינוך ומסורת רובנו גדלות לתבניות מוכנות, וללחצים סביבתיים די זהים. כולנו מחונכות להתחתן, ללמוד, להקים בית לתפארת מדינת ישראל, להיות ´בלבוסטה´, וכל המסרים שאנו מקבלות בילדותנו בכלל לא כוללים מין כאחד מהדברים שאמורים להיות לנו על סדר היום כדבר עיקרי, אלא לצד כל הדברים האחרים שאותם מחנכים אותנו. מין נתפס כדבר נלווה לנישואים, לא כחלק עיקרי ואינטגרלי. מין נתפס כדבר שיש לעשותו לצד עבודות הבית כעוד דבר שיש להשקיע בו לשלמות הנישואים, לא כמשהו העומד בפני עצמו, והוא עולם ומלואו. והנה, נישאנו, הקמנו בית, ילדנו ילדים , אנחנו עומדות בכל ה´משימות´ בגבורה, ורשימת הדברים שעלינו לעשות הולכת ומתארכת. אז מה עדיף לעשות? לקפל כביסה, להכין סיר עם מרק או סקס? אנחנו חונכנו שכל הפעולות האלה הן על אותו מישור. אז מה ההגיון אומר? ההגיון אומר שעדיף לקפל כביסה לילד, שעדיף לישון כדי שמחר לא אהיה עייפה, וככה סולם העדיפויות שלנו דוחק את יחסי המין לאחרון בתור. ב. מודעות וזה גם מתקשר ל א´. הגבר מתחנך עם המנטרה של סקס בתוך הראש שלו. אנחנו גדלות עם המנטרה של להתחתן, להביא ילדים וכו´ זה מה שמסתובב במוח שלנו, בעוד שהגבר לפי מחקרים חושב מס´ פעמים לא מועט בשעה על מין, אז פלא שהוא בא הביתה ורוצה מין? את חושבת על העבודה שלך, על הכביסות, על הלכלוך, על אוכל, על חשבונות שיש לשלם, בקיצור חושבת על כל העולם ואשתו חוץ מעל מין, ובדיוק כשאת טרודה בעניין זה או אחר, הבן זוג ש´כל היום´ חשב על מין, באמת רוצה מין. אז לזה אני חותרת, שהבעיה שאני עליתי לגבי עצמי היא מודעות. אני פשוט לא חשבתי על סקס בכלל. הייתי כל כך טרודה בהמון דברים אחרים, שהסקס נדחק לשוליים (כי כמו שעניתי ב א´ יש סדרי עדיפויות). ומה שעשה לי הפורום הזה זה דבר נפלא (וזה גם מתקשר למה שאמרתי שמהנתינה אנו בעצם מקבלים חזרה). יש לי מודעות למין. אני מגיעה לעבודה בבוקר, אני בודקת מה חדש בפורום, וכך גם במשך היום, אני מגיעה הביתה גם בודקת, בערב בדרך כלל אני גם עונה, ונכנסת למיטה עם מחשבות בעניין. מה שאני אומרת זה שדרך הפורום הזה , עניין המין נכנס כתושב קבע למחשבות השוטפות שלי. אני חושבת במשך היום על התשובה של מישהו מסויים, ואז על השאלה של מישהו אחר, ומטבע הדברים, אם סוף סוף אני חושבת על דברים שקשורים למין, עולה בי גם המודעות למין, כאילו זה מזכיר לי, ובקיצור, מרוב מחשבות והתעסקות כשמגיע הערב אני ´מתנפלת ´ על בעלי (שדי המום יש לציין). וזה השוני בין גברים לנשים. בעלי אומר לי שהוא חושב מס´ פעמים בשעה על סקס, כך שזה כל הזמן במודע שלו, ועכשיו גם אני הגעתי למצב שזה כל הזמן במודע שלי... (אני מקווה שאני ברורה). ג. חיסול חשבונות מיטה היא מקום ´מצויין´ לחיסול חשבונות. תבדקי טוב, טוב אם אין לך אי אילו כעסים בתת המודע שלך שאת בוחרת להוציא אותם במיטה. ואני שוב נותנת דוגמא מעצמי: עד לא מזמן בעלי למד, ולא עבד, כך שלמעשה הוא היה רוב הזמן בבית. אני לעומת זאת, למדתי, ואח"כ עבדתי ובמקביל שוב למדתי, ובתווך טיפולי הפריה, ואח"כ גידול הילדים ללא עזרה פיזית של בעלי. ונורא נורא עצבן אותי שהוא בבית כל היום ואני מתרוצצת בין כל הדברים. ואני אדם אינטליגנטי, ואני יודעת שמבחינה אובייקטיבית לא היה לו איך לעזור לי, ונהפוך הוא. הוא עשה את המקסימום האפשרי בהתחשב ביכולתיו. אבל אינטליגנציה ורגש לא תמיד הולכים ביחד, ונראה לי כיום ש´הענשתי´ אותו שם, בחדר המיטות, וזה דבר נורא לעשות. היום הוא עובד מאוד קשה, ואנחנו כביכול שווים (למרות שהחשבונות הקטנונים האלו נוראיים, אבל אנחנו או לפחות אני ממש לא מושלמת..), והאמת, הסיטואציה הזו יותר קלה לי. אני יודעת שהגיונית אני לא צודקת, אבל זה פשוט עושה לי טוב בצורה ממש נבזית שגם הוא קורע את התחת. אז זהו מסתבר לפעמים שגם מבלי שנרצה, ומבלי שנהיה מודעים אנחנו מחסלים חשבונות בכל מיני דרכים מגעילות...אבל אנושיות, כי אנחנו בסך בכל בני אדם. אז תחשבי איזה חשבון את מחסלת? ולסיום אני יכולה להציע לך מה שכתבתי ב- ב´, תכניסי לך את עניין הסקס למודעות, שתחשבי על זה במשך היום, אולי דרך ספרים/סרטים אירוטים, פורום זה או אחר, בכל אופן כשמשהו נמצא במודע אז רוצים אותו, לא? אגב, בעלי כאמור לא מסכים עם הניתוח הזה שלי, הוא לא יודע מה הגורם לשינוי המהותי הזה, אבל לא נראה לו שזה מהסיבות הנ"ל. אולי הוא צודק ואולי לא. בכל אופן אני מקווה שמישהו יפיק תועלת ממה שכתבתי. אני הפקתי!!!