"חוסן המשפחה"

efroch99

New member
"חוסן המשפחה"

בהקשר של הפורום, תפסה אותי הפסקה: "הילדים לא בחרו להיוולד (רוחניים למיניהם יתנגדו לקונספט). אנחנו המבוגרים, מתוך אגואיזם צרוף בחרנו ללדת לעצמנו ממשיכים. אנחנו המבוגרים בחרנו לקחת על עצמנו עול מתוך יצרים של אהבה לבן זוג, צורך אימהי להעניק, רצון להרחיב את התא המשפחתי או כל צורך קמאי אחר עד היצר הראשוני המובנה בתוכנו של שמירת המין האנושי."
 

וירצי

New member
ההודעה צריכה להיות תקועה בקביעות בראש הפורום

אסנת אדלר, מנכ"לית מכון אדלר: "הילדים לא בחרו להיוולד (רוחניים למיניהם יתנגדו לקונספט). אנחנו המבוגרים, מתוך אגואיזם צרוף בחרנו ללדת לעצמנו ממשיכים. אנחנו המבוגרים בחרנו לקחת על עצמנו עול מתוך יצרים של אהבה לבן זוג, צורך אימהי להעניק, רצון להרחיב את התא המשפחתי או כל צורך קמאי אחר עד היצר הראשוני המובנה בתוכנו של שמירת המין האנושי." השורות האחרונות מזכירות לי שמישהי סיפרה פה פעם על תגובה מיוחדת מאדם אחד: "אנשים כמוך נמצאים בשלב מתקדם יותר באבולוציה". הרי אצלנו לא מובנה היצר הקמאי לשמירת המין האנושי היקר מפז, כליל המעלות ונזר הבריאה... חוץ מזה, לנוכח סכנות כמו התפוצצות אוכלוסין, התכלות המשאבים וזיהום הסביבה - יוצא שדווקא אנחנו מגנים טוב יותר על האינטרס הכללי של המשך הישרדות הזן.
 

herouth

New member
בלי קשר לנושא הכתבה

שמתם לב לעובדה, שאין לה מושג ירוק בתחום הפיננסים? הבורסה ברמת-גן היא בורסת היהלומים. הבורסה שבה נופלות או עולות מניות נמצאת ברחוב אחד-העם בתל-אביב. אם זו היתה רק היא, ניחא. אבל זה אופייני לנשים. עושה רושם, שזה עוד תחום שנחשב "גברי" ונשים נרתעות ממנו. כמובן, שזה לא כלל גורף ומן הסתם גליה מאור או עפרה שטראוס לא היו מתבלבלות במיקומן ובמהותן של הבורסות הנ"ל. אבל הכספים זה עוד עניין ש"הבעל מתעסק איתו". הבעל דואג למשכנתא, הבעל מתעסק בהשקעות. וזה מעלה את סף הקושי של נשים להתגרש בישראל - כיוון שיכולתן לנהל כספים והמידע שיש בידיהן לגבי התשתית הכלכלית של המשפחה, דלים הם.
 

שמיצית

New member
סמויה פה, אבל לגבי הודעתך,

אני כל-כך מסכימה
חשבתי בזמנו לארגן מעין מעגל נשים כזה, שייפגש פעם בחודש וכל פעם יהיה מרצה אחר בנושא שלא נחשב נשי - מכלכלה ושוק ההון ועד להחלפת פנצ'ר. לצערי, לא יצא לפועל. אי שם לפני חצי שנה, חברה שלי כתבה בלאישה כתבה על אלימות כלכלית, שעליה אף אחד לא מדבר אבל שפעמים רבות מופעלת על נשים (למשל ד"ר מוערכת שבעלה לא נותן לה גישה לחשבון השוטף) וזה רק הגביר אצלי את ההרגשה שאנחנו חייבות לדעת. ידע הוא כוח.
 

lahadam

New member
חרות, המציאות שאת מתארת היא קשה מאד

ולצערי אני מכירה זוג מאד מקרוב שהאישה פשוט ויתרה על הרבה כסף בגירושין כי הבעל שידר לה במשך שנים שאין לה שום אפשרות לחטט בכספים; היא מקבלת מה שהיא צריכה וזהו.
 
אוי ואבוי!

אני כבר רציתי לכתוב לך כמה שהמצב לא כך היום - כי לפחות מהסביבה המוכרת לי מצטיירת תמונה אחרת לגמרי - נשים שבהחלט מעורבות בניהול הכלכלי של הבית, ולפעמים אפילו דומיננטיות בניהול הכלכלי יותר מבני זוגן. ואז ראיתי פה 3 תגובות שמראות כמה התמונה שאני רואה היא חלקית ומטעה
צר עולמי כעולם נמלה, כך מסתבר ... שמיצית (ברוכה הבאה
), אם באמת תקימי את מעגל הנשים שלך, אני בהחלט יכולה להעביר שיעור על ניהול כלכלת בית (וגם, אם חושבים על זה, על איך מחליפים פנצ'ר כולל הדגמות והתנסות בשטח).
 

v cd

New member
זה אכן מצב לא טוב

אבל, כך לפחות נראה לי, משתפר עם הזמן. לא בנו את רומא ביום אחד וכו'. הרי ממש לא מזמן, במונחים הסטוריים (טוב, הסטוריה של טווח ארוך), הרשו לנשים ללמוד באוניברסיטאות. אצלי אישית המצב הוא הפוך - בכל התחומים שנחשבים גבריים סטריאוטיפיים, (חוץ מכדורגל
) אני זאת שמבינה ואחראית עליהם, ולא בן הזוג שלי. ואם כבר, זה יכול להיות כיוון מעניין לבדוק, אולי בשביל הדוקטורט הנזכר פה לעיל - לבדוק אם יש סבירות סטטיסטית גבוהה יותר, בקרב נשים שלא רוצות ילדים, למאפיינים אחרים שבאופן מסורתי נחשבים "לא נשיים".
 
ועכשיו לגבי הכתבה עצמה

אישית, אני לא מבינה את אותם הורים שמביאים ילדים לעולם, ומרגע שהם נולדים הם מחפשים לילדים "מסגרות" שמטרתן העיקרית היא להרחיק את הילדים מההורים ולקנות להורים "זמן איכות" ללא ילדיהם. מי שמביא ילדים מתוך הרצון לחוות גידול וטיפוח של אדם חדש מילדות ועד בגרות לא יוותר על בילוי שעות רבות עם ילדיו - כי זו בעצם מהות החוויה! הבעיה היא שיותר מדי הורים מביאים ילדים "כי צריך" או "כי זה מה שעושים כולם", ואז הילדים הופכים בעיני ההורים לעוד חובה לא רצויה, שההורים מנסים להתחמק ממנה ככל האפשר.
 

הרמינה 1

New member
זה כ"כ מורכב ולא שחור-לבן...

הרי זה שלא שמצד אחד נמצאים הורים שחשבו רבות ובחרו להוליד והם נמצאים עם הילדים "24/7", ומהצד השני אלה שלא חשבו ועשו "כי צריך", והם אלה ש'זורקים' את הילדים ל"מסגרות", העיקר שלא יצטרכו להתעסק איתם. יש לא מעט הורים שלמרות שרוצים ואוהבים את הילדים שלהם, עדיין מחפשים להם מסגרות אחרות - פשוט כי קשה להיות איתם כל הזמן. זה חונק לפעמים, זה מתיש לעיתים, נדרש זמן לעצמך כדי לשמור על שפיות. אני חושבת שהמודל של הורות כיום, נורא מתסכל - המון אחריות מוטלת על כתפי ההורים בחינוך הילדים (וזה לא מובן מאליו. במאות אחרות לא ככה נראתה הורות - לטוב ולרע), וזה הוביל למיקום שלהם במרכז העולם (אולי קצת יותר מדי במרכז העולם). ונראה לי שבדיוק המודל הזה הוא שמרתיע רבות/ים כאן מלהוליד אותם, כי די ברור שמלא משאבים יישאבו לכיוונם ברגע שנהפוך להורים. אז הורים מנסים לפעמים ללכת בין הטיפות - גם להוליד באהבה, אבל גם לשחרר קצת מהאחריות: אם בהושבה מול ה-DVD וערוץ הופ ואם בהעלמת עין כשהילד יושב שעות מול המחשב. אחרת זה חונק מדי, ועם אחריות שקשה לפעמים לשאת.
 

XUXA141

New member
יכול מאד להיות שפשוט לא תארו לעצמם..

כמו שאי אפשר לתאר למישהי כאבים של לידה עד שהיא לא עוברת את זה בעצמה, כי פשוט אי אפשר לתאר כזה קנה מידה, (ונשים שילדו עצמן לא זוכרות כמה קשה זה היה, כי אחרת לא היו עושות זאת שוב), ככה אי אפשר לתאר כמה קשה לגדל ילדים. במיוחד כשלאורך החיים מכניסים לאדם לראש שזה טוב ומקסים ושיא האושר ונפלא, וכמה שזה ממש לא נורא לטפל בילדים ו"כולם עושים את זה" וכל זה. אז מצד אחד הדחקה של הקטעים הקשים, מצד שני גלוריפיקציה של הדברים הטובים, והתוצאה - אנשים מופתעים מגודל החבילה. כלומר, הם יודעים שיהיה קשה אבל לא מתארים לעצמם כמה. אחר כך, כשהם עושים עוד ילדים, הם חושבים שהם כבר מתורגלים בגלל הילד הראשון אבל שוכחים שאחד ועוד אחד הם יותר משניים כשזה מגיע לענין ילדים, וכן שיכול להיות מצב שהילד השני בעייתי וקשה הרבה יותר מהילד הראשון.
 

efroch99

New member
את כל כך צודקת!

אנשים מצופים - גם להביא ילדים, אבל גם להשקיע "הכל" לקידומם ופיתוחם; גם להיות קרייריסטים, שתהיה להם עבודה שיש לה משמעות, אבל גם שיהיה להם פנאי להיות בבית; גם להשקיע בפיתוחם העצמי, הן בתחביבים, העשרה נוספת, תארים מתקדמים; גם להשקיע במראה שלהם, לא "להתדרדר", לא להשמין, לטפח את עצמם (שזה גם זמן וגם הוצאות); גם לדאוג לבריאותם עם בדיקות תקופתיות וטיפולים שונים; גם להשקיע ו"לעבוד על" הזוגיות (שמעתם את השיר החדש "מונוגמיה?") וגם להיות חיות מין במיטה; בקיצור, אוסף ציפיות בלתי אפשריות שבאות אחת על חשבון השניה מבחינת כסף ומשאבי זמן ואנרגיה. עכשיו הם גם צריכים להיות מחנכים דגולים, וגם להיות פעילים פוליטית למען הילדים שלהם. אין ספק שבמערכת הציפיות הזאת, מעטים האנשים שלא ירגישו שהם כשלון.
 

XUXA141

New member
אם כי זה תלוי מין.

למשל בענין קריירה - הציפיות מגברים הן הרבה יותר גבוהות מהציפיות מנשים. בענין ילדים ומשפחה - הציפיות מנשים גבוהות בהרבה מהציפיות מגברים. כנ"ל בענין מראה חיצוני. יש גם ציפיות הפוכות - אם אדם בוחר להשקיע יותר בילדיו ומשקיע פחות בעבודתו, אם הוא ממין נקבה - היא תקבל שבחים, אם הוא ממין זכר - יצחקו עליו ולא יבינו אותו (למשל מעסיק שלא יבין למה הוא צריך לצאת מוקדם לילדים כשיש אישה בבית).
 
זה מאוד נכון. ולכן, סיבה אחת להחלטתי היא שאני

לא יכולה שיהיה לי הכל. אי אפשר גם זמן פנוי וגם ילדים וגם עבודה עד 8 בערב. אי אפשר. אז אני בוחרת לעבוד עד שעה מוקדמת יותר ולשמר עד כמה שאפשר את זמני הפנוי לאחר העבודה ובסופי שבוע. אני פשוט לא מוכנה לוותר על כך. לפעמים אני לא מבינה איך אנשים חושבים שאכן יוכלו לעמוד בכל. והערת אגב, אני לא סובלת כבר את המילה זוגיות ואת הביטוי לעבוד על הזוגיות. כאילו שלעבוד על הזוגיות זה איזה משהו שאם כל כך נרצה, פשוט נצליח לעשות. הרי זה תלוי כל כך קודם כל במודעות עצמית של כל צד בקשר ועל המחויייבות שלו לגדילה עצמית ומשם להשקעה ומאמץ בקשר הזוגי. וכמה אנשים באמת חיים של מודעות עצמית עמוקה ורצינית? וגם, זוגיות הפכה, לדעתי, למשהו שיש או אין, סמל סטטוס שגם על-פיו נקבע מעמדך בסולם החברתי. כמו שיש לך בית או מכונית, יש לך גם זוגיות. זה לא אומר שאני לא רוצה לפגוש מישהו ולהיכנס לקשר זוגי, אני דווקא מאוד רוצה. זו רק התחושה שלי לגבי המילה הזאת.
 
אני חושבת שמרבית המסגרות נועדו

לזמן שההורים עובדים... ולגבי הכתבה עצמה: על פניו הדברים נשמעים נכונים, השאלה היא מה קורה כשמנסים ליישם. אני חוששת מהמצב שבו האמירה ש"ההורים צריכים להיות עם הילד" תתורגם במציאות ל"האמא צריכה להיות עם הילד".
 

efroch99

New member
תבהירי..?

המשמעות שאני רואה במשפט הזה היא שאנשים צריכים לקחת אחריות על האנשים שהם מביאים לעולם, ואם המשפחות - קרי ההורים - לא ידאגו לכך שהם מייצרים אנשים איכותיים, אז איזה סיכוי יש למדינה הזאת בכלל?
 

חציחצי

New member
אני

קראתי בזה "דמוגרפיה" ו"רחם לאומי". ולו בגלל ה"לאומי" שמופיע שם במשפט.
 

Indie62

New member
זה נשמע לי שלשת רבעי הדרך ל"ערכי המשפחה"

של ארה"ב. "ערכי המשפחה" = שלא יהיו גייז ולא יהיו אמהות חד הוריות כי אמהות חד הוריות כמובן לוקחות כסך מהקופה הציבורית, ואם גם השחורים וההיספנית יחיו במשפחות מסודרות כמו שלנו אז לא תהיה בעיית עוני ונוכל להתעלם מן האפלייה הגזעית בשקט.
 

חציחצי

New member
גם לי.

הזכיר לי את הפרסומות האלו של ארוחות שבת משפחתיות, שניסו לפמפם לי לווריד לפני כמה חדשים.
 
למעלה