חולם להקים קרן נאמנות

[asafasa]

חולם להקים קרן נאמנות

חולם להקים קרן נאמנות
לא באמת, אבל עלתה בדעתי כרגע השאלה - מה צריך כדי לפתוח קרן נאמנות פרטית? נאמר שאני משקיע מיומן, משכיל ועתיר ניסיון חיובי במסחר, יש לי תקציב מסוים לפרסום ויחסי ציבור טובים, מה אני עוד צריך כדי לפתוח קרן כזאת בבית השקעות קטן של 2 - 3 אנשים? הרי לכאורה - בהקמת קרן נאמנות כמעט אין סיכון, אפשר לסחור מסכומים כמעט אפסיים ואפשר להעסיק בין אדם אחד לצי של 500 אנליסטים.. אז למה זה כל כך מורכב? למה לא כל אחד פותח בית השקעות וגורף דמי ניהול באחוזים נאים? שואל ברצינות

 

[איש השקים]

לפני שאני עונה לך-

חולם להקים קרן נאמנות
לא באמת, אבל עלתה בדעתי כרגע השאלה - מה צריך כדי לפתוח קרן נאמנות פרטית? נאמר שאני משקיע מיומן, משכיל ועתיר ניסיון חיובי במסחר, יש לי תקציב מסוים לפרסום ויחסי ציבור טובים, מה אני עוד צריך כדי לפתוח קרן כזאת בבית השקעות קטן של 2 - 3 אנשים? הרי לכאורה - בהקמת קרן נאמנות כמעט אין סיכון, אפשר לסחור מסכומים כמעט אפסיים ואפשר להעסיק בין אדם אחד לצי של 500 אנליסטים.. אז למה זה כל כך מורכב? למה לא כל אחד פותח בית השקעות וגורף דמי ניהול באחוזים נאים? שואל ברצינות

לפני שאני עונה לך-
הרשה לי לעשות סדר בין שני מושגים חשובים- קרן נאמנות וקרן גידור. קרן (Fund) היא גוף שמגייס כסף ממשקיעים וסוחר בו בדרכים שונות, במטרה לגרוף רווחים מההשקעה. קיימים סוגים רבים של קרנות, השניים המפורסמים שבהם הם "קרן נאמנות" וקרן גידור (Hedge Fund) . הנה מספר הבדלים בולטים בינהם (זה נרשם באופן כללי, לא תמיד זה משהו מתמטי ומדויק): א. סיכון מול תשואה – קרן נאמנות מחוייבת בדרך כלל לסולידיות וסיכון נמוך, ואילו בקרן גידור ההשקעה היא אגרסיבית ואין לה בעיה להשקיע בשווקים ואפיקים מסוכנים או תנודתיים יותר אם יש בהם צפי לתשואות גבוהות יותר. ב. סוג המכשירים – בהמשך לסעיף הקודם, קרן הגידור נעזרת במכשירים ממונפים וריסקיים (כדוגמת חוזים עתידיים או אופציות) או בפעילות ארביטראז' מתוחכמת, כל זאת במטרה למקסם את הרווח והתשואות. וזאת בניגוד לקרן נאמנות שמשקיעה בדרך כלל במכשירים סולידיים יותר כדוגמת אג"חים, מק"מים, מניות יציבות וכו'. ג. הלוואות ואשראי – קרן גידור נוטלת במקרה הצורך הלוואות או אשראי לפעילות נוספת או הגברת התשואות, בקרן נאמנות משתמשים רק בכסף שקיים בה. ד. פעילות בשוק יורד – קרן גידור מנסה הרבה פעמים להרוויח גם בשוק יורד, ומשתמשת לשם כך במכשירים פיננסיים שמרוויחים מירידות, כמו מכירה בשורט או אופציות מתאימות, בניגוד לקרן נאמנות שבדרך כלל מנסה להרוויח רק בשוק עולה. ה. סף כניסה – בקרן גידור קיים בדרך כלל סף כניסה מאד גבוה, יש קרנות שדורשות לפחות מיליון דולר כדי להשקיע בהן. ו. השתתפות ברווחים – בקרן נאמנות משלמים דמי ניהול שנתיים מסויימים וזהו. ואילו בחלק גדול מקרנות הגידור מנהלי הקרן ממש "שותפים" בהשקעה ונוטלים חלק מהרווחים (לדוגמה 20% מהרווחים), או לחילופין גובים "עמלת הצלחה" גבוהה בנוסף לדמי הניהול. ז. פיקוח - קרן נאמנות נתונה לפיקוח ולכללים מחמירים, כדי להבטיח את הסולידיות שלה ולהגן על ציבור המשקיעים; ואילו בקרן גידור אין כמעט כללים כאלה, למרות שבשנים האחרונות נעשו מספר נסיוונות להחמיר מעט עם הכללים המחייבים את קרנות הגידור. ח. אופי המשקיעים - מכל שנכתב כאן נובע כמובן שבזמן שקרן נאמנות פונה לציבור הרחב, למשקי הבית ולמשקיע "הפשוט", הרי שקרן גידור פונה למשקיעים מתוחכמים יותר ובעלי הון גדול או לגופים גדולים. שתי הערות לסיכום : 1. השם קרנות "גידור" מאד מטעה ויכול להישמע כאילו הקרן מנסה להיות סולידית ולגדר את ההפסדים, בו בזמן שההיפך הוא הנכון. זהו שם הסטורי במקורו והיום קצת פחות מתאים לאופי הפעילות שלהן. 2. מכל מה שנכתב כאן עולה הרושם שמאד מפתה להשקיע בקרן גידור, למה להסתפק ברווחים קטנים בקרן רגילה? אבל צריך לזכור שיש גם צד שני למטבע, רמות הסיכון שבקרן גידור הרבה יותר גבוהות, יש מקרים של קרנות גידור שפשוט הפסידו את כל כספן ונסגרו בבושת פנים, תופעה שאיננה מתרחשת כמעט אף פעם בקרן נאמנות. אגב, בשנים האחרונות החלה תעשיה חדשה של "קרנות של קרנות גידור", כלומר קרנות סולידיות שמשקיעות (בין השאר) בקרנות גידור מסויימות, וזאת כדי לאפשר גם לציבור הרחב להיות שותף בקרנות גידור אלה.

 

[KobeRider]

כשאתה אומר

לפני שאני עונה לך-
הרשה לי לעשות סדר בין שני מושגים חשובים- קרן נאמנות וקרן גידור. קרן (Fund) היא גוף שמגייס כסף ממשקיעים וסוחר בו בדרכים שונות, במטרה לגרוף רווחים מההשקעה. קיימים סוגים רבים של קרנות, השניים המפורסמים שבהם הם "קרן נאמנות" וקרן גידור (Hedge Fund) . הנה מספר הבדלים בולטים בינהם (זה נרשם באופן כללי, לא תמיד זה משהו מתמטי ומדויק): א. סיכון מול תשואה – קרן נאמנות מחוייבת בדרך כלל לסולידיות וסיכון נמוך, ואילו בקרן גידור ההשקעה היא אגרסיבית ואין לה בעיה להשקיע בשווקים ואפיקים מסוכנים או תנודתיים יותר אם יש בהם צפי לתשואות גבוהות יותר. ב. סוג המכשירים – בהמשך לסעיף הקודם, קרן הגידור נעזרת במכשירים ממונפים וריסקיים (כדוגמת חוזים עתידיים או אופציות) או בפעילות ארביטראז' מתוחכמת, כל זאת במטרה למקסם את הרווח והתשואות. וזאת בניגוד לקרן נאמנות שמשקיעה בדרך כלל במכשירים סולידיים יותר כדוגמת אג"חים, מק"מים, מניות יציבות וכו'. ג. הלוואות ואשראי – קרן גידור נוטלת במקרה הצורך הלוואות או אשראי לפעילות נוספת או הגברת התשואות, בקרן נאמנות משתמשים רק בכסף שקיים בה. ד. פעילות בשוק יורד – קרן גידור מנסה הרבה פעמים להרוויח גם בשוק יורד, ומשתמשת לשם כך במכשירים פיננסיים שמרוויחים מירידות, כמו מכירה בשורט או אופציות מתאימות, בניגוד לקרן נאמנות שבדרך כלל מנסה להרוויח רק בשוק עולה. ה. סף כניסה – בקרן גידור קיים בדרך כלל סף כניסה מאד גבוה, יש קרנות שדורשות לפחות מיליון דולר כדי להשקיע בהן. ו. השתתפות ברווחים – בקרן נאמנות משלמים דמי ניהול שנתיים מסויימים וזהו. ואילו בחלק גדול מקרנות הגידור מנהלי הקרן ממש "שותפים" בהשקעה ונוטלים חלק מהרווחים (לדוגמה 20% מהרווחים), או לחילופין גובים "עמלת הצלחה" גבוהה בנוסף לדמי הניהול. ז. פיקוח - קרן נאמנות נתונה לפיקוח ולכללים מחמירים, כדי להבטיח את הסולידיות שלה ולהגן על ציבור המשקיעים; ואילו בקרן גידור אין כמעט כללים כאלה, למרות שבשנים האחרונות נעשו מספר נסיוונות להחמיר מעט עם הכללים המחייבים את קרנות הגידור. ח. אופי המשקיעים - מכל שנכתב כאן נובע כמובן שבזמן שקרן נאמנות פונה לציבור הרחב, למשקי הבית ולמשקיע "הפשוט", הרי שקרן גידור פונה למשקיעים מתוחכמים יותר ובעלי הון גדול או לגופים גדולים. שתי הערות לסיכום : 1. השם קרנות "גידור" מאד מטעה ויכול להישמע כאילו הקרן מנסה להיות סולידית ולגדר את ההפסדים, בו בזמן שההיפך הוא הנכון. זהו שם הסטורי במקורו והיום קצת פחות מתאים לאופי הפעילות שלהן. 2. מכל מה שנכתב כאן עולה הרושם שמאד מפתה להשקיע בקרן גידור, למה להסתפק ברווחים קטנים בקרן רגילה? אבל צריך לזכור שיש גם צד שני למטבע, רמות הסיכון שבקרן גידור הרבה יותר גבוהות, יש מקרים של קרנות גידור שפשוט הפסידו את כל כספן ונסגרו בבושת פנים, תופעה שאיננה מתרחשת כמעט אף פעם בקרן נאמנות. אגב, בשנים האחרונות החלה תעשיה חדשה של "קרנות של קרנות גידור", כלומר קרנות סולידיות שמשקיעות (בין השאר) בקרנות גידור מסויימות, וזאת כדי לאפשר גם לציבור הרחב להיות שותף בקרנות גידור אלה.

כשאתה אומר
" מקרים של קרנות גידור שפשוט הפסידו את כל כספן ונסגרו בבושת פנים, תופעה שאיננה מתרחשת כמעט אף פעם בקרן נאמנות." אני מניח שאתה מתכוון שתופעה של קרן שהפסידה את כל כספה כמעט ואינה מתרחשת בקרן נאמנות. מצד שני, "נסגרו בבושת פנים" קורה לא מעט. יכול להיות שיש וויכוח על "בושת פנים" ואפילו על "נסגרו" (כי הרוב מעדיפים להחליף מנהל, לשנות שם, ולפתח אסטרטגיה "מנצחת" חדשה, אבל לסגור? מה פתאום?) אבל בשורה התחתונה קרנות לא מעטות (אפילו הסולידיות שבהן) מפסיקות לפעול. התופעה הזאת מקשה מאוד על ניתוח מהימן של ביצועי הקרנות. למשל, כאשר אומרים ש-X% מהקרנות לא הצליחו להכות את המדד ב-Y שנים האחרונות, כמעט ואף פעם לא לוקחים בחשבון את כל הקרנות שנפתחו ונסגרו בתקופה הזאת. מבין כל העיוותים שקיימים בתקשורת שוק ההון, זה אחד הבולטים, והוא נקרא: survival bias, מושג שכמובן לא שייך בלעדיות לשוק ההון. (למשל, כשהולכים ברחוב עמוס ורואים את כל בתי הקפה מלאים, נוח לחשוב: בית קפה זה עסק ממש ריווחי ויש 100% הצלחה כי כולם מלאים. מצד שני, נוטים לשכוח שבית קפה שלא מלא בסוף שבוע, כנראה ויפשוט את הרגל עד לסוף השבוע הבא, או במלים אחרות, הקיימים מצליחים, אבל השאר פשוט לא שרדו). ועוד משהו, הפעם בקשר לקרנות גידור. עוד הבדל המשמעותי בין קרן נאמנות לקרן גידור, זה חוקי הרגולציה והשקיפות. בעוד קרן נאמנות מחוייבת לשקיפות מלאה, לאסטרטגיה חשופה (לא משנה כמה היא אגרסיבית) הרי שקרן גידור יכולה לפעול כראות עיניה, יום אחד להשקיע במניות, יום שני בנדל"ן ויום שלישי בבקר וקקאו. כיום יש מגמה מאוד בולטת בשוק ההון האמריקאי לכפות חוקי רגולציה יותר כבדים על קרנות גידור, וע"י כך להוציא חלק מהעוקץ שלהן (תרתי משמע).

 

[איש השקים]

זאת ועוד

כשאתה אומר
" מקרים של קרנות גידור שפשוט הפסידו את כל כספן ונסגרו בבושת פנים, תופעה שאיננה מתרחשת כמעט אף פעם בקרן נאמנות." אני מניח שאתה מתכוון שתופעה של קרן שהפסידה את כל כספה כמעט ואינה מתרחשת בקרן נאמנות. מצד שני, "נסגרו בבושת פנים" קורה לא מעט. יכול להיות שיש וויכוח על "בושת פנים" ואפילו על "נסגרו" (כי הרוב מעדיפים להחליף מנהל, לשנות שם, ולפתח אסטרטגיה "מנצחת" חדשה, אבל לסגור? מה פתאום?) אבל בשורה התחתונה קרנות לא מעטות (אפילו הסולידיות שבהן) מפסיקות לפעול. התופעה הזאת מקשה מאוד על ניתוח מהימן של ביצועי הקרנות. למשל, כאשר אומרים ש-X% מהקרנות לא הצליחו להכות את המדד ב-Y שנים האחרונות, כמעט ואף פעם לא לוקחים בחשבון את כל הקרנות שנפתחו ונסגרו בתקופה הזאת. מבין כל העיוותים שקיימים בתקשורת שוק ההון, זה אחד הבולטים, והוא נקרא: survival bias, מושג שכמובן לא שייך בלעדיות לשוק ההון. (למשל, כשהולכים ברחוב עמוס ורואים את כל בתי הקפה מלאים, נוח לחשוב: בית קפה זה עסק ממש ריווחי ויש 100% הצלחה כי כולם מלאים. מצד שני, נוטים לשכוח שבית קפה שלא מלא בסוף שבוע, כנראה ויפשוט את הרגל עד לסוף השבוע הבא, או במלים אחרות, הקיימים מצליחים, אבל השאר פשוט לא שרדו). ועוד משהו, הפעם בקשר לקרנות גידור. עוד הבדל המשמעותי בין קרן נאמנות לקרן גידור, זה חוקי הרגולציה והשקיפות. בעוד קרן נאמנות מחוייבת לשקיפות מלאה, לאסטרטגיה חשופה (לא משנה כמה היא אגרסיבית) הרי שקרן גידור יכולה לפעול כראות עיניה, יום אחד להשקיע במניות, יום שני בנדל"ן ויום שלישי בבקר וקקאו. כיום יש מגמה מאוד בולטת בשוק ההון האמריקאי לכפות חוקי רגולציה יותר כבדים על קרנות גידור, וע"י כך להוציא חלק מהעוקץ שלהן (תרתי משמע).

זאת ועוד
בלי לפגוע באף גוף כאן בארץ (ובאמת שיש כאן גופים שעושים עבודה נהדרת), יש גם גופים שלא מתביישים לשלוח עלונים וברושורים שמצטטים ביצועים ותשואות משובבות נפש של הקרנות שלהם, ופשוט לא מזכירים אפילו ברמז קרנות אחרות שלהם (לאו-דווקא כאלה שנסגרו) שספגו הפסדים כואבים. או שמספרים לך על קרן שהרוויחה 40% שנתי, בשנה שבה המדד עצמו עשה מעל 50% , אז מה פה היתרון ומה יקרה כשהמדד ירד? או שבוחרים במשורה את התקופה שבה הם ביצעו בדיקה סטטיסטית של הקרן הזו והזו. ועוד טריקים סטטיסטיים מעצבנים. יש לי הרבה ביקורת על כל הפרסומים האלה וחבל שגם בתחום הזה של הפרסום אין כמעט שום פיקוח והנייר סובל הכל...

 

[KobeRider]

יש להם ממי ללמוד

זאת ועוד
בלי לפגוע באף גוף כאן בארץ (ובאמת שיש כאן גופים שעושים עבודה נהדרת), יש גם גופים שלא מתביישים לשלוח עלונים וברושורים שמצטטים ביצועים ותשואות משובבות נפש של הקרנות שלהם, ופשוט לא מזכירים אפילו ברמז קרנות אחרות שלהם (לאו-דווקא כאלה שנסגרו) שספגו הפסדים כואבים. או שמספרים לך על קרן שהרוויחה 40% שנתי, בשנה שבה המדד עצמו עשה מעל 50% , אז מה פה היתרון ומה יקרה כשהמדד ירד? או שבוחרים במשורה את התקופה שבה הם ביצעו בדיקה סטטיסטית של הקרן הזו והזו. ועוד טריקים סטטיסטיים מעצבנים. יש לי הרבה ביקורת על כל הפרסומים האלה וחבל שגם בתחום הזה של הפרסום אין כמעט שום פיקוח והנייר סובל הכל...

יש להם ממי ללמוד
לפני כמה שנים, 85% מהקרנות של פידליטי היו בהפסד בשנה מסויימת. אין לי את המספרים מולי, אבל אני יודע שלקרן אחת היו ביצועים פנטסטיים באותה שנה. מה פידלטי עשו? שילשו (!) את תקציב הפרסום של הקרן הזאת, ובמשך השנתיים הבאות הפציצו את כל המגזינים בפרסומים של אותה קרן. תחת המותג פידלטי, קרנות הנאמנות הגדולות בעולם.

 

[rimonari]

קראתי כבר לא מעט

לפני שאני עונה לך-
הרשה לי לעשות סדר בין שני מושגים חשובים- קרן נאמנות וקרן גידור. קרן (Fund) היא גוף שמגייס כסף ממשקיעים וסוחר בו בדרכים שונות, במטרה לגרוף רווחים מההשקעה. קיימים סוגים רבים של קרנות, השניים המפורסמים שבהם הם "קרן נאמנות" וקרן גידור (Hedge Fund) . הנה מספר הבדלים בולטים בינהם (זה נרשם באופן כללי, לא תמיד זה משהו מתמטי ומדויק): א. סיכון מול תשואה – קרן נאמנות מחוייבת בדרך כלל לסולידיות וסיכון נמוך, ואילו בקרן גידור ההשקעה היא אגרסיבית ואין לה בעיה להשקיע בשווקים ואפיקים מסוכנים או תנודתיים יותר אם יש בהם צפי לתשואות גבוהות יותר. ב. סוג המכשירים – בהמשך לסעיף הקודם, קרן הגידור נעזרת במכשירים ממונפים וריסקיים (כדוגמת חוזים עתידיים או אופציות) או בפעילות ארביטראז' מתוחכמת, כל זאת במטרה למקסם את הרווח והתשואות. וזאת בניגוד לקרן נאמנות שמשקיעה בדרך כלל במכשירים סולידיים יותר כדוגמת אג"חים, מק"מים, מניות יציבות וכו'. ג. הלוואות ואשראי – קרן גידור נוטלת במקרה הצורך הלוואות או אשראי לפעילות נוספת או הגברת התשואות, בקרן נאמנות משתמשים רק בכסף שקיים בה. ד. פעילות בשוק יורד – קרן גידור מנסה הרבה פעמים להרוויח גם בשוק יורד, ומשתמשת לשם כך במכשירים פיננסיים שמרוויחים מירידות, כמו מכירה בשורט או אופציות מתאימות, בניגוד לקרן נאמנות שבדרך כלל מנסה להרוויח רק בשוק עולה. ה. סף כניסה – בקרן גידור קיים בדרך כלל סף כניסה מאד גבוה, יש קרנות שדורשות לפחות מיליון דולר כדי להשקיע בהן. ו. השתתפות ברווחים – בקרן נאמנות משלמים דמי ניהול שנתיים מסויימים וזהו. ואילו בחלק גדול מקרנות הגידור מנהלי הקרן ממש "שותפים" בהשקעה ונוטלים חלק מהרווחים (לדוגמה 20% מהרווחים), או לחילופין גובים "עמלת הצלחה" גבוהה בנוסף לדמי הניהול. ז. פיקוח - קרן נאמנות נתונה לפיקוח ולכללים מחמירים, כדי להבטיח את הסולידיות שלה ולהגן על ציבור המשקיעים; ואילו בקרן גידור אין כמעט כללים כאלה, למרות שבשנים האחרונות נעשו מספר נסיוונות להחמיר מעט עם הכללים המחייבים את קרנות הגידור. ח. אופי המשקיעים - מכל שנכתב כאן נובע כמובן שבזמן שקרן נאמנות פונה לציבור הרחב, למשקי הבית ולמשקיע "הפשוט", הרי שקרן גידור פונה למשקיעים מתוחכמים יותר ובעלי הון גדול או לגופים גדולים. שתי הערות לסיכום : 1. השם קרנות "גידור" מאד מטעה ויכול להישמע כאילו הקרן מנסה להיות סולידית ולגדר את ההפסדים, בו בזמן שההיפך הוא הנכון. זהו שם הסטורי במקורו והיום קצת פחות מתאים לאופי הפעילות שלהן. 2. מכל מה שנכתב כאן עולה הרושם שמאד מפתה להשקיע בקרן גידור, למה להסתפק ברווחים קטנים בקרן רגילה? אבל צריך לזכור שיש גם צד שני למטבע, רמות הסיכון שבקרן גידור הרבה יותר גבוהות, יש מקרים של קרנות גידור שפשוט הפסידו את כל כספן ונסגרו בבושת פנים, תופעה שאיננה מתרחשת כמעט אף פעם בקרן נאמנות. אגב, בשנים האחרונות החלה תעשיה חדשה של "קרנות של קרנות גידור", כלומר קרנות סולידיות שמשקיעות (בין השאר) בקרנות גידור מסויימות, וזאת כדי לאפשר גם לציבור הרחב להיות שותף בקרנות גידור אלה.

קראתי כבר לא מעט
על קרנות גידור, אבל תשובה מפורטת ומתומצתת כזו עדיין לא ראיתי...ממש מעולה

 

[איש השקים]

../images/Emo51.gif

קראתי כבר לא מעט
על קרנות גידור, אבל תשובה מפורטת ומתומצתת כזו עדיין לא ראיתי...ממש מעולה

 

[moco10]

פונה למשקיעים מתוחכמים??

לפני שאני עונה לך-
הרשה לי לעשות סדר בין שני מושגים חשובים- קרן נאמנות וקרן גידור. קרן (Fund) היא גוף שמגייס כסף ממשקיעים וסוחר בו בדרכים שונות, במטרה לגרוף רווחים מההשקעה. קיימים סוגים רבים של קרנות, השניים המפורסמים שבהם הם "קרן נאמנות" וקרן גידור (Hedge Fund) . הנה מספר הבדלים בולטים בינהם (זה נרשם באופן כללי, לא תמיד זה משהו מתמטי ומדויק): א. סיכון מול תשואה – קרן נאמנות מחוייבת בדרך כלל לסולידיות וסיכון נמוך, ואילו בקרן גידור ההשקעה היא אגרסיבית ואין לה בעיה להשקיע בשווקים ואפיקים מסוכנים או תנודתיים יותר אם יש בהם צפי לתשואות גבוהות יותר. ב. סוג המכשירים – בהמשך לסעיף הקודם, קרן הגידור נעזרת במכשירים ממונפים וריסקיים (כדוגמת חוזים עתידיים או אופציות) או בפעילות ארביטראז' מתוחכמת, כל זאת במטרה למקסם את הרווח והתשואות. וזאת בניגוד לקרן נאמנות שמשקיעה בדרך כלל במכשירים סולידיים יותר כדוגמת אג"חים, מק"מים, מניות יציבות וכו'. ג. הלוואות ואשראי – קרן גידור נוטלת במקרה הצורך הלוואות או אשראי לפעילות נוספת או הגברת התשואות, בקרן נאמנות משתמשים רק בכסף שקיים בה. ד. פעילות בשוק יורד – קרן גידור מנסה הרבה פעמים להרוויח גם בשוק יורד, ומשתמשת לשם כך במכשירים פיננסיים שמרוויחים מירידות, כמו מכירה בשורט או אופציות מתאימות, בניגוד לקרן נאמנות שבדרך כלל מנסה להרוויח רק בשוק עולה. ה. סף כניסה – בקרן גידור קיים בדרך כלל סף כניסה מאד גבוה, יש קרנות שדורשות לפחות מיליון דולר כדי להשקיע בהן. ו. השתתפות ברווחים – בקרן נאמנות משלמים דמי ניהול שנתיים מסויימים וזהו. ואילו בחלק גדול מקרנות הגידור מנהלי הקרן ממש "שותפים" בהשקעה ונוטלים חלק מהרווחים (לדוגמה 20% מהרווחים), או לחילופין גובים "עמלת הצלחה" גבוהה בנוסף לדמי הניהול. ז. פיקוח - קרן נאמנות נתונה לפיקוח ולכללים מחמירים, כדי להבטיח את הסולידיות שלה ולהגן על ציבור המשקיעים; ואילו בקרן גידור אין כמעט כללים כאלה, למרות שבשנים האחרונות נעשו מספר נסיוונות להחמיר מעט עם הכללים המחייבים את קרנות הגידור. ח. אופי המשקיעים - מכל שנכתב כאן נובע כמובן שבזמן שקרן נאמנות פונה לציבור הרחב, למשקי הבית ולמשקיע "הפשוט", הרי שקרן גידור פונה למשקיעים מתוחכמים יותר ובעלי הון גדול או לגופים גדולים. שתי הערות לסיכום : 1. השם קרנות "גידור" מאד מטעה ויכול להישמע כאילו הקרן מנסה להיות סולידית ולגדר את ההפסדים, בו בזמן שההיפך הוא הנכון. זהו שם הסטורי במקורו והיום קצת פחות מתאים לאופי הפעילות שלהן. 2. מכל מה שנכתב כאן עולה הרושם שמאד מפתה להשקיע בקרן גידור, למה להסתפק ברווחים קטנים בקרן רגילה? אבל צריך לזכור שיש גם צד שני למטבע, רמות הסיכון שבקרן גידור הרבה יותר גבוהות, יש מקרים של קרנות גידור שפשוט הפסידו את כל כספן ונסגרו בבושת פנים, תופעה שאיננה מתרחשת כמעט אף פעם בקרן נאמנות. אגב, בשנים האחרונות החלה תעשיה חדשה של "קרנות של קרנות גידור", כלומר קרנות סולידיות שמשקיעות (בין השאר) בקרנות גידור מסויימות, וזאת כדי לאפשר גם לציבור הרחב להיות שותף בקרנות גידור אלה.

פונה למשקיעים מתוחכמים??
אני לא מסכים. ל "משקיעים מתוחכמים" יש יכולת להשקיע בעצמם בכל מיני אסטרטגיות השקעה שלא ידועות לפחות מתוחכמים. לעומת זאת לתת את כספך לקרן גידור לא דורש שום תחכום. זה דורש רק כסף רב יחסית, ומוכנות להסתכן בהפסד אותו כסף.

 

[איש השקים]

משקיעים מתוחכמים

פונה למשקיעים מתוחכמים??
אני לא מסכים. ל "משקיעים מתוחכמים" יש יכולת להשקיע בעצמם בכל מיני אסטרטגיות השקעה שלא ידועות לפחות מתוחכמים. לעומת זאת לתת את כספך לקרן גידור לא דורש שום תחכום. זה דורש רק כסף רב יחסית, ומוכנות להסתכן בהפסד אותו כסף.

משקיעים מתוחכמים
בענין הזה אני לא מסכים איתך, אני גם מכיר המון משקיעים מתוחכמים שמשקיעים (בין השאר) בקרנות גידור בארץ ומחוץ לה, את השמות של חלק מהם אתה מכיר מהכותרות בעיתונים. צריך כמובן להגדיר מראש למה הכוונה במשקיע "מתוחכם". אם הכוונה היא לגאון פיננסי שהשכיל למצוא שיטה מדהימה שמעניקה לו עשרות אחוזי רווח כל שנה, לאורך זמן ובבטחון גבוה- אין ספק שלמשקיע כזה אין מה לחפש בקרן גידור. כמה כאלה אתה מכיר? אבל אני מגדיר משקיע מתוחכם כמי שמשקיע במכשירים וכלים מתוחכמים ולא רק סטנדרטיים, או שפועל בשיטות עבודה מתקדמות ועתירות נסיון. משקיעים כאלה בהמון מקרים ינתבו חלק מההשקעה שלהם לקרן גידור אחת או יותר, עליה הם סומכים, וזאת חרף העובדה שיש להם שיטות עבודה מתוחכמות משלהם. זה נובע ראשית מהרצון לפזר סיכון ולפזר "תחכום"; משקיעים כאלה מחפשים בנרות חלוקת סיכונים, אבל לא בהכרח מוותרים על כלים "מתוחכמים" בעלי סיכון גבוה וסיכוי גבוה לתשואות גבוהות. קרן גידור בחלק מהתיק שלהם היא פתרון אידיאלי לתפיסת עולמם, ובטח שלא הופכת אותם לפחות מתוחכמים. שנית, יש מודלים מאד מתוחכמים אבל מוגבלים עד לסכומים והיקפים מסויימים ולא מעבר לכך, בגלל המון סיבות (לדוגמה חיפוש הזדמנויות של INEFFICIENCY בשוק, שחקני ארביטראז' ועוד). מה יעשה המשקיע המתוחכם עם שאר הכסף שעומד לרשותו? נכון, קרן גידור כזו. שלישית, חלק גדול מהשיטות והכלים שלהם יכולים להיות טובים או מתאימים לתקופה אחת אבל לא לרעותה, הם יכולים להיות בעלי פוטנציאל או הסתברות גבוהה במצב X אבל לא במצב Y , והם גם יכולים לא להתאים בכלל בזמנים או סיטואציות מסויימות ולחייב את המשקיע "לשבת על הגדר" באותה תקופה. קרנות גידור כאלה אידיאליות לתקופות מתות או לסיטואציות מסויימות. אגב אני אישית עובד כבר שנים עם מודל מסוים (בשוק האופציות) שמניב לי רווחים נאים ביותר, אבל אני מושקע בהמון כסף בקרן גידור פרטית בארה"ב (וגם במספר אפיקים נוספים). בהסתכלות אחורה אני לא מצטער לרגע על החלוקה הזו, ואני לא חושב שהיא הופכת אותי למשקיע פחות מתוחכם. למרות שברור שאפשר להיות "חכם לאחר מעשה" ולהגיד שבשנה X היה עדיף ללכת רק על כיוון אחד. בנוסף חשוב להדגיש שמשקיע "מתוחכם" הוא לאו-דווקא משקיע מצליח ומרוויח! יש גם כאלה שבתקופות מסויימות חוו הפסדים ובוודאי שישמחו לנסות את מזלם בקרנות גידור שכאלה בחלק מהתיק שלהם. זה לא אומר שתמיד זה יצליח, אבל זה ללא ספק אפיק השקעה "מתוחכם" שמתאים לתפיסתם ולאופיים, לטוב ולרע.

 

[moco10]

הבהרה

משקיעים מתוחכמים
בענין הזה אני לא מסכים איתך, אני גם מכיר המון משקיעים מתוחכמים שמשקיעים (בין השאר) בקרנות גידור בארץ ומחוץ לה, את השמות של חלק מהם אתה מכיר מהכותרות בעיתונים. צריך כמובן להגדיר מראש למה הכוונה במשקיע "מתוחכם". אם הכוונה היא לגאון פיננסי שהשכיל למצוא שיטה מדהימה שמעניקה לו עשרות אחוזי רווח כל שנה, לאורך זמן ובבטחון גבוה- אין ספק שלמשקיע כזה אין מה לחפש בקרן גידור. כמה כאלה אתה מכיר? אבל אני מגדיר משקיע מתוחכם כמי שמשקיע במכשירים וכלים מתוחכמים ולא רק סטנדרטיים, או שפועל בשיטות עבודה מתקדמות ועתירות נסיון. משקיעים כאלה בהמון מקרים ינתבו חלק מההשקעה שלהם לקרן גידור אחת או יותר, עליה הם סומכים, וזאת חרף העובדה שיש להם שיטות עבודה מתוחכמות משלהם. זה נובע ראשית מהרצון לפזר סיכון ולפזר "תחכום"; משקיעים כאלה מחפשים בנרות חלוקת סיכונים, אבל לא בהכרח מוותרים על כלים "מתוחכמים" בעלי סיכון גבוה וסיכוי גבוה לתשואות גבוהות. קרן גידור בחלק מהתיק שלהם היא פתרון אידיאלי לתפיסת עולמם, ובטח שלא הופכת אותם לפחות מתוחכמים. שנית, יש מודלים מאד מתוחכמים אבל מוגבלים עד לסכומים והיקפים מסויימים ולא מעבר לכך, בגלל המון סיבות (לדוגמה חיפוש הזדמנויות של INEFFICIENCY בשוק, שחקני ארביטראז' ועוד). מה יעשה המשקיע המתוחכם עם שאר הכסף שעומד לרשותו? נכון, קרן גידור כזו. שלישית, חלק גדול מהשיטות והכלים שלהם יכולים להיות טובים או מתאימים לתקופה אחת אבל לא לרעותה, הם יכולים להיות בעלי פוטנציאל או הסתברות גבוהה במצב X אבל לא במצב Y , והם גם יכולים לא להתאים בכלל בזמנים או סיטואציות מסויימות ולחייב את המשקיע "לשבת על הגדר" באותה תקופה. קרנות גידור כאלה אידיאליות לתקופות מתות או לסיטואציות מסויימות. אגב אני אישית עובד כבר שנים עם מודל מסוים (בשוק האופציות) שמניב לי רווחים נאים ביותר, אבל אני מושקע בהמון כסף בקרן גידור פרטית בארה"ב (וגם במספר אפיקים נוספים). בהסתכלות אחורה אני לא מצטער לרגע על החלוקה הזו, ואני לא חושב שהיא הופכת אותי למשקיע פחות מתוחכם. למרות שברור שאפשר להיות "חכם לאחר מעשה" ולהגיד שבשנה X היה עדיף ללכת רק על כיוון אחד. בנוסף חשוב להדגיש שמשקיע "מתוחכם" הוא לאו-דווקא משקיע מצליח ומרוויח! יש גם כאלה שבתקופות מסויימות חוו הפסדים ובוודאי שישמחו לנסות את מזלם בקרנות גידור שכאלה בחלק מהתיק שלהם. זה לא אומר שתמיד זה יצליח, אבל זה ללא ספק אפיק השקעה "מתוחכם" שמתאים לתפיסתם ולאופיים, לטוב ולרע.

הבהרה
לא התכוונתי שמשקיע מתוחכם לא ישקיע בקרן גידור, בוודאי שהוא יכול להשקיע גם בזה. משקיע מתוחכם גם ישקיע באפיקים מאוד "פשוטים" וידועים כמו מק"מ וכו. התכוונתי שזו לא דרישה או איפיון של המשקיעים, או במילים אחרות, שמשקיע לא מתוחכם גם ישקיע בקרן גידור. אי הסכמה היא סמנטית (כמו תמיד

) .אני מגדיר "משקיע מתוחכם" כמשקיע בעל ידע במכשירי השקעה ושיטות השקעה מסובכות מהרגיל ופחות ידועות (להבדיל מרוב המשקיעים שפשוט לא מתמצאים בשוק ההון ונותנים למנהלי תיקים או קרנות (נאמנות או גידור) את כספם. חלקית אנו מסכימים בהגדרה אבל אתה טוען שהמונח כולל גם את מי שמשקיע במכשירים כגון קרנות גידור - לפי הגדרה זו, אתה בהכרח צודק, אבל פשוט על פי ההגדרה שלך. למה הדבר דומה? יש עוד אפיק השקעה ידוע, מסוכן ו"מתוחכם" - קרנות הון סיכון המשקיעות את כספם בהנפקות פרטיות של חברות פרטיות קטנות, חלקן בשלב ההקמה. האם כל המשקיעים בקרנות אלה הם בעצמם מתמצאים בעולם הטכנולוגי שבו נערכות ההשקעות כמו ששותפי הקרן אמורים להיות? חלק אומנם כן אך חלק אחר זה סתם אנשים עם כסף שנותנים לאחרים להשקיע אותו. יש לי שאלה עקרונית בקשר לנושא אחר שהתיחסת אליו. כתבת שמשקיעים מתוחכמים מחפשים בנרות פיזור סיכונים. ממבט סטטיסטי, נראה לי שמי שיפזר מאוד את השקעתו באפיקים עם סיכון/סיכוי גבוה, בעצם גורם להשקעתו להיות בעלת סיכון/סיכוי נמוך. האם יש לו בסוף עדיפות על מי שמשקיע בפחות אפיקים, אבל כאלה שמראש בעלי סיכון/סיכוי נמוך? מה שבטוח זה שהראשון משקיע הרבה יותר זמן ועבודה בהשקעה.

 

[KobeRider]

דעתי

הבהרה
לא התכוונתי שמשקיע מתוחכם לא ישקיע בקרן גידור, בוודאי שהוא יכול להשקיע גם בזה. משקיע מתוחכם גם ישקיע באפיקים מאוד "פשוטים" וידועים כמו מק"מ וכו. התכוונתי שזו לא דרישה או איפיון של המשקיעים, או במילים אחרות, שמשקיע לא מתוחכם גם ישקיע בקרן גידור. אי הסכמה היא סמנטית (כמו תמיד

) .אני מגדיר "משקיע מתוחכם" כמשקיע בעל ידע במכשירי השקעה ושיטות השקעה מסובכות מהרגיל ופחות ידועות (להבדיל מרוב המשקיעים שפשוט לא מתמצאים בשוק ההון ונותנים למנהלי תיקים או קרנות (נאמנות או גידור) את כספם. חלקית אנו מסכימים בהגדרה אבל אתה טוען שהמונח כולל גם את מי שמשקיע במכשירים כגון קרנות גידור - לפי הגדרה זו, אתה בהכרח צודק, אבל פשוט על פי ההגדרה שלך. למה הדבר דומה? יש עוד אפיק השקעה ידוע, מסוכן ו"מתוחכם" - קרנות הון סיכון המשקיעות את כספם בהנפקות פרטיות של חברות פרטיות קטנות, חלקן בשלב ההקמה. האם כל המשקיעים בקרנות אלה הם בעצמם מתמצאים בעולם הטכנולוגי שבו נערכות ההשקעות כמו ששותפי הקרן אמורים להיות? חלק אומנם כן אך חלק אחר זה סתם אנשים עם כסף שנותנים לאחרים להשקיע אותו. יש לי שאלה עקרונית בקשר לנושא אחר שהתיחסת אליו. כתבת שמשקיעים מתוחכמים מחפשים בנרות פיזור סיכונים. ממבט סטטיסטי, נראה לי שמי שיפזר מאוד את השקעתו באפיקים עם סיכון/סיכוי גבוה, בעצם גורם להשקעתו להיות בעלת סיכון/סיכוי נמוך. האם יש לו בסוף עדיפות על מי שמשקיע בפחות אפיקים, אבל כאלה שמראש בעלי סיכון/סיכוי נמוך? מה שבטוח זה שהראשון משקיע הרבה יותר זמן ועבודה בהשקעה.

דעתי
משקיע פאסיבי ומשקיע אקטיבי חשופים לאותה רמת סיכון. משקיע אגרסיבי צריך להשקיע הרבה יותר מזמנו כדי למזער את רמת הסיכון שלו, כלומר נקודת ההתחלה שלו יותר קשה. כיום (למעשה כבר ב-10 שנים האחרונות), כל משקיע הוא מנתח טכני בשקל, ופונדמנטליסט בגרוש, והתוצאות בהתאם. העיתונים מלאים ברשימות של מניות מומלצות, קרנות מבטיחות, וטורים של "היכן להשקיע את הכסף עכשיו". עצות כמו "להתחיל ביבש", "תפתח תיק וירטואלי", "תעד את פעולותיך ונתח אותן בדיעבד", נשחקו עד דק. אז לשאלתך, דעתי היא שמשקיע מתוחכם יכול לפזר את השקעתו באפיקים עם סיכון/סיכוי גבוה. וע"י כך להוריד משמעותית את הסיכון אבל ללא פגיעה בסיכוי (או לפחות לא פגיעה פרופרציונלית).

 

[זאפוד פרפקט]

לא ספרתי, אבל פחות מ10 ויותר מ1

משקיעים מתוחכמים
בענין הזה אני לא מסכים איתך, אני גם מכיר המון משקיעים מתוחכמים שמשקיעים (בין השאר) בקרנות גידור בארץ ומחוץ לה, את השמות של חלק מהם אתה מכיר מהכותרות בעיתונים. צריך כמובן להגדיר מראש למה הכוונה במשקיע "מתוחכם". אם הכוונה היא לגאון פיננסי שהשכיל למצוא שיטה מדהימה שמעניקה לו עשרות אחוזי רווח כל שנה, לאורך זמן ובבטחון גבוה- אין ספק שלמשקיע כזה אין מה לחפש בקרן גידור. כמה כאלה אתה מכיר? אבל אני מגדיר משקיע מתוחכם כמי שמשקיע במכשירים וכלים מתוחכמים ולא רק סטנדרטיים, או שפועל בשיטות עבודה מתקדמות ועתירות נסיון. משקיעים כאלה בהמון מקרים ינתבו חלק מההשקעה שלהם לקרן גידור אחת או יותר, עליה הם סומכים, וזאת חרף העובדה שיש להם שיטות עבודה מתוחכמות משלהם. זה נובע ראשית מהרצון לפזר סיכון ולפזר "תחכום"; משקיעים כאלה מחפשים בנרות חלוקת סיכונים, אבל לא בהכרח מוותרים על כלים "מתוחכמים" בעלי סיכון גבוה וסיכוי גבוה לתשואות גבוהות. קרן גידור בחלק מהתיק שלהם היא פתרון אידיאלי לתפיסת עולמם, ובטח שלא הופכת אותם לפחות מתוחכמים. שנית, יש מודלים מאד מתוחכמים אבל מוגבלים עד לסכומים והיקפים מסויימים ולא מעבר לכך, בגלל המון סיבות (לדוגמה חיפוש הזדמנויות של INEFFICIENCY בשוק, שחקני ארביטראז' ועוד). מה יעשה המשקיע המתוחכם עם שאר הכסף שעומד לרשותו? נכון, קרן גידור כזו. שלישית, חלק גדול מהשיטות והכלים שלהם יכולים להיות טובים או מתאימים לתקופה אחת אבל לא לרעותה, הם יכולים להיות בעלי פוטנציאל או הסתברות גבוהה במצב X אבל לא במצב Y , והם גם יכולים לא להתאים בכלל בזמנים או סיטואציות מסויימות ולחייב את המשקיע "לשבת על הגדר" באותה תקופה. קרנות גידור כאלה אידיאליות לתקופות מתות או לסיטואציות מסויימות. אגב אני אישית עובד כבר שנים עם מודל מסוים (בשוק האופציות) שמניב לי רווחים נאים ביותר, אבל אני מושקע בהמון כסף בקרן גידור פרטית בארה"ב (וגם במספר אפיקים נוספים). בהסתכלות אחורה אני לא מצטער לרגע על החלוקה הזו, ואני לא חושב שהיא הופכת אותי למשקיע פחות מתוחכם. למרות שברור שאפשר להיות "חכם לאחר מעשה" ולהגיד שבשנה X היה עדיף ללכת רק על כיוון אחד. בנוסף חשוב להדגיש שמשקיע "מתוחכם" הוא לאו-דווקא משקיע מצליח ומרוויח! יש גם כאלה שבתקופות מסויימות חוו הפסדים ובוודאי שישמחו לנסות את מזלם בקרנות גידור שכאלה בחלק מהתיק שלהם. זה לא אומר שתמיד זה יצליח, אבל זה ללא ספק אפיק השקעה "מתוחכם" שמתאים לתפיסתם ולאופיים, לטוב ולרע.

לא ספרתי, אבל פחות מ10 ויותר מ1
בהנחה הפרועה שאני לא סובל מפיצול אישיות. שבוע טוב.

 

[איש השקים]

ולעצם השאלה-

חולם להקים קרן נאמנות
לא באמת, אבל עלתה בדעתי כרגע השאלה - מה צריך כדי לפתוח קרן נאמנות פרטית? נאמר שאני משקיע מיומן, משכיל ועתיר ניסיון חיובי במסחר, יש לי תקציב מסוים לפרסום ויחסי ציבור טובים, מה אני עוד צריך כדי לפתוח קרן כזאת בבית השקעות קטן של 2 - 3 אנשים? הרי לכאורה - בהקמת קרן נאמנות כמעט אין סיכון, אפשר לסחור מסכומים כמעט אפסיים ואפשר להעסיק בין אדם אחד לצי של 500 אנליסטים.. אז למה זה כל כך מורכב? למה לא כל אחד פותח בית השקעות וגורף דמי ניהול באחוזים נאים? שואל ברצינות

ולעצם השאלה-
פתיחת קרן היא לא ענין של מה בכך, ודורשת לעמוד במספר רב של תנאים שהמשמעות העיקרית של רובם היא כסף (ולכן גם סיכון), ולפעמים הרבה כסף. צריך לבצע הנפקה, להשתמש בחברת חיתום, להעסיק משרד רואי-חשבון שיזדקק כאן להמון עבודה, יש צורך בייעוץ משפטי, בחבר בורסה מלווה, יש חובה לנושאי תפקידים מסויימים כמו מנהל קרן, דירקטריון, יועץ ועוד. צריך לעמוד ברשימת תנאים והגבלות מחמירות של המדינה, לעבור תהליך ביוקרטי מסוים ולממן מנגנון שוטף לא זול ולא פשוט, עם השקעה ראשונית לא קטנה. יש צורך בכוח אדם מתאים, דילרים, מחשבים, משרדים, תוכנות מסחר, שיווק ועוד ועוד, הכל לפי גודל והיקף הפעילות. לסבר את האוזן, לאחרונה חבר שלי מהתחום שבדק את הענין חישב ומצא שמינימום הכספים שהקרן צריכה לגייס מהמשקיעים הוא כ 5-6 מיליון ש"ח, אחרת זה לא משתלם להתחיל לחשוב עליה אפילו. הסכום הזה כמובן תלוי במספר גורמים, אבל הוא מסביר מדוע בדרך כלל קרנות מוקמות על-ידי גופים פיננסיים קיימים ופועלים, שהרי שם לא צריך להקים מנגנון מכלום אלא להרחיב מנגנון קיים לאפיק נוסף, זה הרבה יותר זול ומפחית גם את הסיכון. בכל הדיון הזה צריך להבדיל גם בין פתיחת קרן נאמנות לבין קרן גידור, פירטתי למעלה את ההשוואה. רוב הדברים שכתבתי כאן נכונים לשניהם, אבל עדין קיימים מספר הבדלים, אחד מהם הוא שמתח הרווחים בקרן נאמנות איננו גבוה כל כך בהתחשב בהוצאות, בקרן גידור הרווחים הפוטנציאליים הרבה יותר גבוהים אבל כך גם הסיכון. וכמובן שהבסיס לכל הענין הוא בכלל להצליח לגייס אנשים שיגלו ענין ויזרימו כספים לקרן, מן המפורסמות הוא שכאן בארץ אנשים מושכים את הכספים שלהם החוצה כל פעם שקורה משהו קטן בחדשות. העלויות וההתעסקות גבוהות מידי מכדי שזה יתאים לקבוצה קטנה של משקיעים או סכומים. מכל מקום זה לא שזה לא נעשה... הרבה קרנות נפתחות כל שנה, במיוחד על-ידי אנשים מהתחום. מנהלי תיקים רבים פוחתים קרנות כאלה ללקוחות שלהם, רובן לא מפורסמות כמו אלה שמוזכרות כאן בפורום מידי פעם.

 

[asafasa]

תודה רבה !

ולעצם השאלה-
פתיחת קרן היא לא ענין של מה בכך, ודורשת לעמוד במספר רב של תנאים שהמשמעות העיקרית של רובם היא כסף (ולכן גם סיכון), ולפעמים הרבה כסף. צריך לבצע הנפקה, להשתמש בחברת חיתום, להעסיק משרד רואי-חשבון שיזדקק כאן להמון עבודה, יש צורך בייעוץ משפטי, בחבר בורסה מלווה, יש חובה לנושאי תפקידים מסויימים כמו מנהל קרן, דירקטריון, יועץ ועוד. צריך לעמוד ברשימת תנאים והגבלות מחמירות של המדינה, לעבור תהליך ביוקרטי מסוים ולממן מנגנון שוטף לא זול ולא פשוט, עם השקעה ראשונית לא קטנה. יש צורך בכוח אדם מתאים, דילרים, מחשבים, משרדים, תוכנות מסחר, שיווק ועוד ועוד, הכל לפי גודל והיקף הפעילות. לסבר את האוזן, לאחרונה חבר שלי מהתחום שבדק את הענין חישב ומצא שמינימום הכספים שהקרן צריכה לגייס מהמשקיעים הוא כ 5-6 מיליון ש"ח, אחרת זה לא משתלם להתחיל לחשוב עליה אפילו. הסכום הזה כמובן תלוי במספר גורמים, אבל הוא מסביר מדוע בדרך כלל קרנות מוקמות על-ידי גופים פיננסיים קיימים ופועלים, שהרי שם לא צריך להקים מנגנון מכלום אלא להרחיב מנגנון קיים לאפיק נוסף, זה הרבה יותר זול ומפחית גם את הסיכון. בכל הדיון הזה צריך להבדיל גם בין פתיחת קרן נאמנות לבין קרן גידור, פירטתי למעלה את ההשוואה. רוב הדברים שכתבתי כאן נכונים לשניהם, אבל עדין קיימים מספר הבדלים, אחד מהם הוא שמתח הרווחים בקרן נאמנות איננו גבוה כל כך בהתחשב בהוצאות, בקרן גידור הרווחים הפוטנציאליים הרבה יותר גבוהים אבל כך גם הסיכון. וכמובן שהבסיס לכל הענין הוא בכלל להצליח לגייס אנשים שיגלו ענין ויזרימו כספים לקרן, מן המפורסמות הוא שכאן בארץ אנשים מושכים את הכספים שלהם החוצה כל פעם שקורה משהו קטן בחדשות. העלויות וההתעסקות גבוהות מידי מכדי שזה יתאים לקבוצה קטנה של משקיעים או סכומים. מכל מקום זה לא שזה לא נעשה... הרבה קרנות נפתחות כל שנה, במיוחד על-ידי אנשים מהתחום. מנהלי תיקים רבים פוחתים קרנות כאלה ללקוחות שלהם, רובן לא מפורסמות כמו אלה שמוזכרות כאן בפורום מידי פעם.

תודה רבה !
ושוב תודה רבה על התשובה המפורטת

 

[moco10]

ומה התשובה המקבילה לפתיחת עסק של

ולעצם השאלה-
פתיחת קרן היא לא ענין של מה בכך, ודורשת לעמוד במספר רב של תנאים שהמשמעות העיקרית של רובם היא כסף (ולכן גם סיכון), ולפעמים הרבה כסף. צריך לבצע הנפקה, להשתמש בחברת חיתום, להעסיק משרד רואי-חשבון שיזדקק כאן להמון עבודה, יש צורך בייעוץ משפטי, בחבר בורסה מלווה, יש חובה לנושאי תפקידים מסויימים כמו מנהל קרן, דירקטריון, יועץ ועוד. צריך לעמוד ברשימת תנאים והגבלות מחמירות של המדינה, לעבור תהליך ביוקרטי מסוים ולממן מנגנון שוטף לא זול ולא פשוט, עם השקעה ראשונית לא קטנה. יש צורך בכוח אדם מתאים, דילרים, מחשבים, משרדים, תוכנות מסחר, שיווק ועוד ועוד, הכל לפי גודל והיקף הפעילות. לסבר את האוזן, לאחרונה חבר שלי מהתחום שבדק את הענין חישב ומצא שמינימום הכספים שהקרן צריכה לגייס מהמשקיעים הוא כ 5-6 מיליון ש"ח, אחרת זה לא משתלם להתחיל לחשוב עליה אפילו. הסכום הזה כמובן תלוי במספר גורמים, אבל הוא מסביר מדוע בדרך כלל קרנות מוקמות על-ידי גופים פיננסיים קיימים ופועלים, שהרי שם לא צריך להקים מנגנון מכלום אלא להרחיב מנגנון קיים לאפיק נוסף, זה הרבה יותר זול ומפחית גם את הסיכון. בכל הדיון הזה צריך להבדיל גם בין פתיחת קרן נאמנות לבין קרן גידור, פירטתי למעלה את ההשוואה. רוב הדברים שכתבתי כאן נכונים לשניהם, אבל עדין קיימים מספר הבדלים, אחד מהם הוא שמתח הרווחים בקרן נאמנות איננו גבוה כל כך בהתחשב בהוצאות, בקרן גידור הרווחים הפוטנציאליים הרבה יותר גבוהים אבל כך גם הסיכון. וכמובן שהבסיס לכל הענין הוא בכלל להצליח לגייס אנשים שיגלו ענין ויזרימו כספים לקרן, מן המפורסמות הוא שכאן בארץ אנשים מושכים את הכספים שלהם החוצה כל פעם שקורה משהו קטן בחדשות. העלויות וההתעסקות גבוהות מידי מכדי שזה יתאים לקבוצה קטנה של משקיעים או סכומים. מכל מקום זה לא שזה לא נעשה... הרבה קרנות נפתחות כל שנה, במיוחד על-ידי אנשים מהתחום. מנהלי תיקים רבים פוחתים קרנות כאלה ללקוחות שלהם, רובן לא מפורסמות כמו אלה שמוזכרות כאן בפורום מידי פעם.

ומה התשובה המקבילה לפתיחת עסק של
ניהול תיקים? ןמה ההבדל המהותי בין עסק כזה לפתיחת קרן נאמנות? האם רק יכולות השיווק העדיפות של הקרנות? הערה: אני לא מתיחס להבדלים הטכניים בין שני העיסוקים, אלא להבדלים המהותיים, אם יש.

 

[איש השקים]

../images/Emo100.gif ניהול תיקים

ומה התשובה המקבילה לפתיחת עסק של
ניהול תיקים? ןמה ההבדל המהותי בין עסק כזה לפתיחת קרן נאמנות? האם רק יכולות השיווק העדיפות של הקרנות? הערה: אני לא מתיחס להבדלים הטכניים בין שני העיסוקים, אלא להבדלים המהותיים, אם יש.

ניהול תיקים
דבר ראשון אני מתנצל שלוקח לי קצת זמן לענות על כל שאלה בשרשור, אני עסוק מעל לראש בימים האחרונים והתשובות די ארוכות... אם הבנתי אותך נכון, השאלה היא (באופן מקביל לשאלה הראשונה בשרשור) למה שלא יבוא כל אחד ויפתח עסק ניהול תיקים ויגרוף רווחים. התשובה היא שאין שום סיבה שלא יעשו את זה, ואכן כל שנה עשרות מנהלי תיקים חדשים מצטרפים לשוק ופותחים עסקים. בניגוד לתשובה על הקרן, כאן היקף ההוצאות, הביוקרטיה והמנגנון הרבה יותר קטנים, למרות שעדין נדרשת כאן השקעה, תוכנות מיוחדות, משרד רו"ח ועוד. חשוב גם להזכיר שאין סתירה בין השניים, מנהלי תיקים רבים קונים ללקוחותיהם קרנות כחלק מניהול התיק שלהם, ולפעמים אף קרנות של החברה שמנהל את התיק! קיימים מספר הבדלים בין ניהול אישי של תיק עבור לקוח, לבין ניהול כספים בקרן מסודרת. אני אציין פה כמה מהם, לא בטוח מה בדיוק נופל תחת ההגדרה "מהותי" כפי שביקשת ומה שייך ל"טכני", אז פשוט ארשום אותם ברצף. 1. היקף ההשקעה, ההוצאות, התנאים בהם יש לעמוד והמנגנון במקרה של קרן גדול לאין שיעור מזה של ניהול אישי של תיק לקוח, ובדרך כלל משתלם רק לגופים פיננסיים איתנים או למנהלי תיקים גדולים. הסברתי בפרוטורוט בהודעה למעלה. 2. מצד שני, דמי הניהול שניתן לגבות בקרן ( 3 אחוז ומעלה בחלק גדול מהמקרים) גבוהים יותר משמעותית ממה שנהוג לגבות עבור ניהול תיק (בסביבות האחוז ומעלה, תלוי בגודל התיק). כדאי לציין שההערה הזו היא לגבי ישראל, בחו"ל המצב די שונה. 3. ריכוזיות- הרבה יותר קל ונוח (ולאורך זמן- יותר זול) לנהל קרן אחת של 50 לקוחות מאשר לנהל 50 תיקים פרטיים בנפרד. ניהול תיקי לקוחות נפרדים גם דורש יותר כוח אדם ומחשוב לצורך מעקב וניהול שוטף, וסטטיסטית ידרוש המון פעולות ואפיקים שונים בכל תיק. 4. חוק קרנות הנאמנות בישראל אוסר לתת "הנחה" ללקוח גדול שמשקיע בקרן סכומים גדולים יותר מחברו, בקרן כולם שווים ברווחים שלהם (על פי חלקם היחסי). ברם, כשמנהלים תיק אישי ללקוח, אפשר לפתות אותו בהנחות, תנאים והטבות אם יאות להפקיד סכומים גבוהים יותר. 5. נזילות- לקוחות רבים מבקשים שאחוז מסוים מכספם יהיה נזיל בתאריך X , שחלק אחר יהיה נזיל בתאריך Y וכן הלאה. כשמדובר בקרן, די קל לשלוט בנזילות הזו, פשוט מוכרים יחידות של הקרן לפי הצורך. בתיק אישי (שמטבע הדברים קטן יותר) זה משימה קשה ומגבילה יותר שצריך לתזמן בהתאם, למרות שכמובן אפשרית. 6. שיווק- הרבה יותר קל לשווק קרן (במיוחד כשהיא מצליחה) מאשר חברה שמנהלת תיקים. ההסבר כאן ארוך ולא איכנס אליו, רק אתן דוגמה אחת (מיני רבות): קרן שהשיגה תשואות נאות אפשר לפרסם ולהציג, לעומת זאת אין כמעט דרך לספר על תשואות יפות של תיקי לקוחות פרטיים, שכן אסור להציג לעין כל את התיק או התשואות שלהם. 7. לקוחות גדולים, במונחי כספים, מעדיפים (בהכללה) שישקיעו את כספם בניהול אישי מאשר בקרן. זה נובע מסיבה מספר 4 ,אבל לא רק. לקוח גדול רוצה לדעת שמטפלים בו בצורה אישית ושונה, רוצה להרגיש בנוח לשנות את תמהיל התיק בתקופות שונות ככל העולה על רוחו או לפלח את התיק באופנים שונים בהתראה קצרה, ולא להרגיש כחלק מה"עדר" של הקרן. אגב המציאות מוכיחה שלא תמיד זו החלטה נבונה, יש חברות שמצליחות טוב יותר בקרנות שלהן מאשר בניהול הפרטי, אבל יש כאן גם מרכיב פסיכולוגי לא מבוטל. 8. תיק אישי אפשר תיאורטית לנהל בכל סכום, גם קטן מאד. עבור קרן נדרשים כמה מיליוני ש"ח (לא שזו חובה, אבל התחשיב מראה שבפחות מכך זה פשוט לא משתלם). 9. קרן דורשת לפי חוק מספר בעלי תפקידים ואנשי מקצוע (פירטתי בהודעה למעלה), בניהול תיקים כמעט כל הדרישות הן רק לגבי מנהל התיקים עצמו. אגב עד חמישה תיקים מותר לכל אדם מן הישוב לנהל, גם אם איננו מנהל תיקים מוסמך. נסתפק בהבדלים העיקריים האלה...

 

[קרלטון]

תוכל להרחיב לגבי הנקודה האחרונה?

ניהול תיקים
דבר ראשון אני מתנצל שלוקח לי קצת זמן לענות על כל שאלה בשרשור, אני עסוק מעל לראש בימים האחרונים והתשובות די ארוכות... אם הבנתי אותך נכון, השאלה היא (באופן מקביל לשאלה הראשונה בשרשור) למה שלא יבוא כל אחד ויפתח עסק ניהול תיקים ויגרוף רווחים. התשובה היא שאין שום סיבה שלא יעשו את זה, ואכן כל שנה עשרות מנהלי תיקים חדשים מצטרפים לשוק ופותחים עסקים. בניגוד לתשובה על הקרן, כאן היקף ההוצאות, הביוקרטיה והמנגנון הרבה יותר קטנים, למרות שעדין נדרשת כאן השקעה, תוכנות מיוחדות, משרד רו"ח ועוד. חשוב גם להזכיר שאין סתירה בין השניים, מנהלי תיקים רבים קונים ללקוחותיהם קרנות כחלק מניהול התיק שלהם, ולפעמים אף קרנות של החברה שמנהל את התיק! קיימים מספר הבדלים בין ניהול אישי של תיק עבור לקוח, לבין ניהול כספים בקרן מסודרת. אני אציין פה כמה מהם, לא בטוח מה בדיוק נופל תחת ההגדרה "מהותי" כפי שביקשת ומה שייך ל"טכני", אז פשוט ארשום אותם ברצף. 1. היקף ההשקעה, ההוצאות, התנאים בהם יש לעמוד והמנגנון במקרה של קרן גדול לאין שיעור מזה של ניהול אישי של תיק לקוח, ובדרך כלל משתלם רק לגופים פיננסיים איתנים או למנהלי תיקים גדולים. הסברתי בפרוטורוט בהודעה למעלה. 2. מצד שני, דמי הניהול שניתן לגבות בקרן ( 3 אחוז ומעלה בחלק גדול מהמקרים) גבוהים יותר משמעותית ממה שנהוג לגבות עבור ניהול תיק (בסביבות האחוז ומעלה, תלוי בגודל התיק). כדאי לציין שההערה הזו היא לגבי ישראל, בחו"ל המצב די שונה. 3. ריכוזיות- הרבה יותר קל ונוח (ולאורך זמן- יותר זול) לנהל קרן אחת של 50 לקוחות מאשר לנהל 50 תיקים פרטיים בנפרד. ניהול תיקי לקוחות נפרדים גם דורש יותר כוח אדם ומחשוב לצורך מעקב וניהול שוטף, וסטטיסטית ידרוש המון פעולות ואפיקים שונים בכל תיק. 4. חוק קרנות הנאמנות בישראל אוסר לתת "הנחה" ללקוח גדול שמשקיע בקרן סכומים גדולים יותר מחברו, בקרן כולם שווים ברווחים שלהם (על פי חלקם היחסי). ברם, כשמנהלים תיק אישי ללקוח, אפשר לפתות אותו בהנחות, תנאים והטבות אם יאות להפקיד סכומים גבוהים יותר. 5. נזילות- לקוחות רבים מבקשים שאחוז מסוים מכספם יהיה נזיל בתאריך X , שחלק אחר יהיה נזיל בתאריך Y וכן הלאה. כשמדובר בקרן, די קל לשלוט בנזילות הזו, פשוט מוכרים יחידות של הקרן לפי הצורך. בתיק אישי (שמטבע הדברים קטן יותר) זה משימה קשה ומגבילה יותר שצריך לתזמן בהתאם, למרות שכמובן אפשרית. 6. שיווק- הרבה יותר קל לשווק קרן (במיוחד כשהיא מצליחה) מאשר חברה שמנהלת תיקים. ההסבר כאן ארוך ולא איכנס אליו, רק אתן דוגמה אחת (מיני רבות): קרן שהשיגה תשואות נאות אפשר לפרסם ולהציג, לעומת זאת אין כמעט דרך לספר על תשואות יפות של תיקי לקוחות פרטיים, שכן אסור להציג לעין כל את התיק או התשואות שלהם. 7. לקוחות גדולים, במונחי כספים, מעדיפים (בהכללה) שישקיעו את כספם בניהול אישי מאשר בקרן. זה נובע מסיבה מספר 4 ,אבל לא רק. לקוח גדול רוצה לדעת שמטפלים בו בצורה אישית ושונה, רוצה להרגיש בנוח לשנות את תמהיל התיק בתקופות שונות ככל העולה על רוחו או לפלח את התיק באופנים שונים בהתראה קצרה, ולא להרגיש כחלק מה"עדר" של הקרן. אגב המציאות מוכיחה שלא תמיד זו החלטה נבונה, יש חברות שמצליחות טוב יותר בקרנות שלהן מאשר בניהול הפרטי, אבל יש כאן גם מרכיב פסיכולוגי לא מבוטל. 8. תיק אישי אפשר תיאורטית לנהל בכל סכום, גם קטן מאד. עבור קרן נדרשים כמה מיליוני ש"ח (לא שזו חובה, אבל התחשיב מראה שבפחות מכך זה פשוט לא משתלם). 9. קרן דורשת לפי חוק מספר בעלי תפקידים ואנשי מקצוע (פירטתי בהודעה למעלה), בניהול תיקים כמעט כל הדרישות הן רק לגבי מנהל התיקים עצמו. אגב עד חמישה תיקים מותר לכל אדם מן הישוב לנהל, גם אם איננו מנהל תיקים מוסמך. נסתפק בהבדלים העיקריים האלה...

תוכל להרחיב לגבי הנקודה האחרונה?
במיוחד לגבי "עד חמישה תיקים מותר לכל אדם מן הישוב לנהל, גם אם איננו מנהל תיקים מוסמך"? מהן הדרישות או חובות הדיווח המוטלות על אדם שמנהל עד חמישה תיקים, אם בכלל?

 

[איש השקים]

תשובה לקרלטון

תוכל להרחיב לגבי הנקודה האחרונה?
במיוחד לגבי "עד חמישה תיקים מותר לכל אדם מן הישוב לנהל, גם אם איננו מנהל תיקים מוסמך"? מהן הדרישות או חובות הדיווח המוטלות על אדם שמנהל עד חמישה תיקים, אם בכלל?

תשובה לקרלטון
קרא את הקישור הבא, כנס לפרק ב' (במיוחד סעיף 3 סעיף קטן 3 , אבל גם הפרק כולו). אם לאחר מכן תהיינה עוד שאלות אשמח לפרט... http://www.isa.gov.il/download/hokim/aC11_Yiutz01.pdf

 

[moco10]

תודה רבה על התשובה המושקעת

ניהול תיקים
דבר ראשון אני מתנצל שלוקח לי קצת זמן לענות על כל שאלה בשרשור, אני עסוק מעל לראש בימים האחרונים והתשובות די ארוכות... אם הבנתי אותך נכון, השאלה היא (באופן מקביל לשאלה הראשונה בשרשור) למה שלא יבוא כל אחד ויפתח עסק ניהול תיקים ויגרוף רווחים. התשובה היא שאין שום סיבה שלא יעשו את זה, ואכן כל שנה עשרות מנהלי תיקים חדשים מצטרפים לשוק ופותחים עסקים. בניגוד לתשובה על הקרן, כאן היקף ההוצאות, הביוקרטיה והמנגנון הרבה יותר קטנים, למרות שעדין נדרשת כאן השקעה, תוכנות מיוחדות, משרד רו"ח ועוד. חשוב גם להזכיר שאין סתירה בין השניים, מנהלי תיקים רבים קונים ללקוחותיהם קרנות כחלק מניהול התיק שלהם, ולפעמים אף קרנות של החברה שמנהל את התיק! קיימים מספר הבדלים בין ניהול אישי של תיק עבור לקוח, לבין ניהול כספים בקרן מסודרת. אני אציין פה כמה מהם, לא בטוח מה בדיוק נופל תחת ההגדרה "מהותי" כפי שביקשת ומה שייך ל"טכני", אז פשוט ארשום אותם ברצף. 1. היקף ההשקעה, ההוצאות, התנאים בהם יש לעמוד והמנגנון במקרה של קרן גדול לאין שיעור מזה של ניהול אישי של תיק לקוח, ובדרך כלל משתלם רק לגופים פיננסיים איתנים או למנהלי תיקים גדולים. הסברתי בפרוטורוט בהודעה למעלה. 2. מצד שני, דמי הניהול שניתן לגבות בקרן ( 3 אחוז ומעלה בחלק גדול מהמקרים) גבוהים יותר משמעותית ממה שנהוג לגבות עבור ניהול תיק (בסביבות האחוז ומעלה, תלוי בגודל התיק). כדאי לציין שההערה הזו היא לגבי ישראל, בחו"ל המצב די שונה. 3. ריכוזיות- הרבה יותר קל ונוח (ולאורך זמן- יותר זול) לנהל קרן אחת של 50 לקוחות מאשר לנהל 50 תיקים פרטיים בנפרד. ניהול תיקי לקוחות נפרדים גם דורש יותר כוח אדם ומחשוב לצורך מעקב וניהול שוטף, וסטטיסטית ידרוש המון פעולות ואפיקים שונים בכל תיק. 4. חוק קרנות הנאמנות בישראל אוסר לתת "הנחה" ללקוח גדול שמשקיע בקרן סכומים גדולים יותר מחברו, בקרן כולם שווים ברווחים שלהם (על פי חלקם היחסי). ברם, כשמנהלים תיק אישי ללקוח, אפשר לפתות אותו בהנחות, תנאים והטבות אם יאות להפקיד סכומים גבוהים יותר. 5. נזילות- לקוחות רבים מבקשים שאחוז מסוים מכספם יהיה נזיל בתאריך X , שחלק אחר יהיה נזיל בתאריך Y וכן הלאה. כשמדובר בקרן, די קל לשלוט בנזילות הזו, פשוט מוכרים יחידות של הקרן לפי הצורך. בתיק אישי (שמטבע הדברים קטן יותר) זה משימה קשה ומגבילה יותר שצריך לתזמן בהתאם, למרות שכמובן אפשרית. 6. שיווק- הרבה יותר קל לשווק קרן (במיוחד כשהיא מצליחה) מאשר חברה שמנהלת תיקים. ההסבר כאן ארוך ולא איכנס אליו, רק אתן דוגמה אחת (מיני רבות): קרן שהשיגה תשואות נאות אפשר לפרסם ולהציג, לעומת זאת אין כמעט דרך לספר על תשואות יפות של תיקי לקוחות פרטיים, שכן אסור להציג לעין כל את התיק או התשואות שלהם. 7. לקוחות גדולים, במונחי כספים, מעדיפים (בהכללה) שישקיעו את כספם בניהול אישי מאשר בקרן. זה נובע מסיבה מספר 4 ,אבל לא רק. לקוח גדול רוצה לדעת שמטפלים בו בצורה אישית ושונה, רוצה להרגיש בנוח לשנות את תמהיל התיק בתקופות שונות ככל העולה על רוחו או לפלח את התיק באופנים שונים בהתראה קצרה, ולא להרגיש כחלק מה"עדר" של הקרן. אגב המציאות מוכיחה שלא תמיד זו החלטה נבונה, יש חברות שמצליחות טוב יותר בקרנות שלהן מאשר בניהול הפרטי, אבל יש כאן גם מרכיב פסיכולוגי לא מבוטל. 8. תיק אישי אפשר תיאורטית לנהל בכל סכום, גם קטן מאד. עבור קרן נדרשים כמה מיליוני ש"ח (לא שזו חובה, אבל התחשיב מראה שבפחות מכך זה פשוט לא משתלם). 9. קרן דורשת לפי חוק מספר בעלי תפקידים ואנשי מקצוע (פירטתי בהודעה למעלה), בניהול תיקים כמעט כל הדרישות הן רק לגבי מנהל התיקים עצמו. אגב עד חמישה תיקים מותר לכל אדם מן הישוב לנהל, גם אם איננו מנהל תיקים מוסמך. נסתפק בהבדלים העיקריים האלה...

תודה רבה על התשובה המושקעת
האם אפשר לנסח את זה כך? (לגבי חלק מהנקודות שציינת): קרן נאמנות, מכיוון שיש עליה יותר פיקוח חוקי ויותר דרישות, דורשת השקעה גדולה יותר (לא מתכוון להשקעה של כספי הלקוחות, אלא של מקימי הקרן). מצד שני היא מקבלת יתרונות שיווק גדולים. אגב, לדעתי יתרון השיווק העיקרי, ששכחת לציין, היא עצם העובדה שניתן לקנות אותה דרך כל חבר בורסה, שהיא מפורסמת ברשימת הקרנות בכל מקום וכו. זה כמו ההבדל בין מניה של חברה ציבורית למניה של חברה פרטית. לגבי (3) זה לא כל כך נכון בהרבה מקרים וזו הנקודה שהביאה אותי בכלל לשאול את השאלה. יש מנהלי תיקים שמציעים ללקוחותיהם לבחור אחד מתוך מספר מצומצם של מסלולים השונים אחד מהשני ברמת הסולידיות. זה אומר שהם מנהלים בעצם מספר קרנות (לא קרנות רשמיות). כלומר, לכל מסלול הם מחליטים מה לקנות ומה למכור, ואח"כ באופן טכני טהור מתרגמים את זה לפעולות עבור כל לקוח. אני מנחש (ניחוש בלבד) שגם הרבה מנהלי תיקים שמציגים מצג של "טיפול אישי" בלקוח, בעצם עושים אותו דבר ומרכזים את כל התיקים של הלקוחות עם אותם רצונות מבחינת סולידיות (או איפיון אחר). הרי לא סביר שללקוחות יש דרישות כל כך ספציפיות שזה באמת דורש טיפול אישי לכל תיק. לקוחות עם דרישות כל כך ספציפיות בכלל לא יתנו את הכסף לניהול חיצוני - כל הרעיון הוא לתת למומחים ממך את ההחלטות.

 

[איש השקים]

לגבי סעיף (3)

תודה רבה על התשובה המושקעת
האם אפשר לנסח את זה כך? (לגבי חלק מהנקודות שציינת): קרן נאמנות, מכיוון שיש עליה יותר פיקוח חוקי ויותר דרישות, דורשת השקעה גדולה יותר (לא מתכוון להשקעה של כספי הלקוחות, אלא של מקימי הקרן). מצד שני היא מקבלת יתרונות שיווק גדולים. אגב, לדעתי יתרון השיווק העיקרי, ששכחת לציין, היא עצם העובדה שניתן לקנות אותה דרך כל חבר בורסה, שהיא מפורסמת ברשימת הקרנות בכל מקום וכו. זה כמו ההבדל בין מניה של חברה ציבורית למניה של חברה פרטית. לגבי (3) זה לא כל כך נכון בהרבה מקרים וזו הנקודה שהביאה אותי בכלל לשאול את השאלה. יש מנהלי תיקים שמציעים ללקוחותיהם לבחור אחד מתוך מספר מצומצם של מסלולים השונים אחד מהשני ברמת הסולידיות. זה אומר שהם מנהלים בעצם מספר קרנות (לא קרנות רשמיות). כלומר, לכל מסלול הם מחליטים מה לקנות ומה למכור, ואח"כ באופן טכני טהור מתרגמים את זה לפעולות עבור כל לקוח. אני מנחש (ניחוש בלבד) שגם הרבה מנהלי תיקים שמציגים מצג של "טיפול אישי" בלקוח, בעצם עושים אותו דבר ומרכזים את כל התיקים של הלקוחות עם אותם רצונות מבחינת סולידיות (או איפיון אחר). הרי לא סביר שללקוחות יש דרישות כל כך ספציפיות שזה באמת דורש טיפול אישי לכל תיק. לקוחות עם דרישות כל כך ספציפיות בכלל לא יתנו את הכסף לניהול חיצוני - כל הרעיון הוא לתת למומחים ממך את ההחלטות.

לגבי סעיף (3)
לגבי הניסוח שרשמת בהתחלה אני בהחלט מקבל אותו!

לגבי סעיף (3), כל מה שרשמת נכון ואני מסכים איתו, אבל זה לא סותר את העובדה שבשל המון סיבות אחרות עדין הריכוזיות פועלת תמיד לטובת הקמת קרן מאשר לניהול אישי; בהקשר הזה כמעט כל מנהל תיקים יעדיף לבצע זאת דרך קרן (אך ברור שיש לניהול תיק יתרונות אחרים). אני אציין מספר סיבות, הסיבה העיקרית היא לדעתי דווקא הסיבה האחרונה שרשמתי כך שאם אין לך כח לקרוא הכל- דלג ישר לסוף. דבר ראשון, חלק גדול מאד מהתיקים שמנוהלים בארץ מנוהלים באמצעות מנהל התיקים דרך החשבון האישי של הלקוח. המון לקוחות מעדיפים את הדרך הזו על פני העברת הכסף אל מנהל התיקים, זה נותן להם הרגשה של בטחון שהכסף לא ילך לאיבוד ושל שליטה בכסף שלהם (שזה לא כל כך מדויק, אבל לא משנה כרגע). במקרים כאלה ברור שהעברת פקודות נפרדות ל 50 תיקים, כולל מעקב ווידוי (לא כל פקודה תופסת בפעם הראשונה) מסורבלת ומקשה יותר מאשר העברתן בקרן אחת מרוכזת. דבר שני, גם כשהכסף נמצא כולו אצל מנהל התיקים, הריכוזיות באה לידי ביטוי לא רק בהעברת הפקודות, אלא גם בביוקרטיה שלמה סביב הפעולות, כמו הנהלת החשבונות, תיעוד, דיווח ללקוח ולרשות (אלה דברים שמחוייבים על פי חוק) ועוד ועוד. הרבה יותר קל ופשוט לעשות את זה כשהכל תחת מטריה אחת. אגב בהקשר לשני העניינים האלה, חשוב לציין למען ההגינות שבשנים האחרונות נכנסו מספר תוכנות שמאד מקלות על כל התהליכים האלה. עדין- התוכנות האלה חסכו בכח אדם, אבל לא תמיד בכסף ובזמן, ועדין אין מה להשוות בין השניים במישור הריכוזיות. דבר שלישי, זה נכון כפי שכתבת שאין שונות גדולה בין הלקוחות במישור רמות הסיכון וסוגי האפיקים, ו 2-3 סוגים של קרנות היו מספקות 90% מהלקוחות. אבל הנסיון מהשטח מראה שיש עוד שני גורמים נוספים שמבדילים בין הלקוחות השונים ומחייבים סוג של "טיפול אישי" בכל תיק בנפרד: ראשית המון לקוחות מבקשים נזילות בחלק מהתיק שלהם, כך שבתאריך אחד ישתחרר X אחוז מהכסף, בתאריך אחר Y וכו'. לכל לקוח יש תאריכים אחרים, מה שיוצר כאב ראש לא קטן למנהל התיקים שצריך לבחור את המכשירים ואת התזמון שלהם בהתאמה. סיבה שניה קשורה לענין האחרון שמיד אסביר. דבר אחרון, אמנם קצת איזוטרי אבל כל מנהל תיקים שני כאן מתלונן עליו, הוא "הלקוח הישראלי". מדובר בלקוח "נודניק" שמרגיש שהכל מגיע לו, ואם הוא פתח תיק בניהול אישי- זכותו להיות חלק מכל התהליך. הוא מתקשר כל שני וחמישי ורוצה שיקנו יותר מזה ופחות ההוא, הוא רוצה להוסיף מרכיבים חדשים לתיק ששמע עליהם משהו מעניין מהשכן או באיזה פורום, בקיצור- כאב ראש מעין כמוהו למנהל התיקים. כשמדובר בקרן מרוכזת אחת, ממילא אין ללקוח זכות להתערב, ופקידה אדיבה אחת במשרד יכולה לטפל בכל השאלות והפניות. כשמדובר ב 50 תיקים נפרדים שמנוהלים אישית, צריך פקיד נפרד לכל לקוח שיטפל בטרוניות שלו...