חובותיו של מעביד בנושא פדיון ימי מח
חובותיו של מעביד בנושא פדיון ימי מח
שלום, במקום עבודתי נחתם בזמנו הסכם קיבוצי לפיו זכאי כל עובד לפדיון ימי המחלה שצבר ולא מימש תוך תקופת עבודתו. הפדיון מתבצע עם היציאה לגמלאות. תחילתו של ההסדר בתקופה בה נושא רישום נתוני ימי המחלה היה ידני והמשכו בתקופה בה נושא זה מוחשב. עבודתי אינה כרוכה בשעון נוכחות. בתקופה הלא ממוחשבת, נהגה ההנהלה להפיץ טופס לדיווח עצמי, אשר מולא ע"י כל עובד ונשלח בדואר הפנימי למחלקת כוח אדם. הטפסים הממולאים שמשו לצורך רשימת צבירת ימי המחלה. לשום עובד לא הייתה גישה לרישומים אלה. בתקופה הממוחשבת מקבל כל עובד תזכורת תקופתית שעליו למלא את הדיווח דרך אתר המעסיק. בתקופה זו יכול כל עובד לבדוק בזמנו החופשי את מצב צבירת הזכויות שלו לצורך פדיון ימי המחלה. במשך כל התקופה הבהירה ההנהלה שלא תאפשר דיווח רטרואקטיבי דחוי בנושא צבירת זכויות פדיון המחלה. עד כאן לגבי הנתונים. עם התקרב מועד צאתי לגמלאות בדקתי את מצב הצבירה שלי וגליתי לתדהמתי שחסרים דיווחים ביחס לתקופות משמעותיות, כולן מהתקופה הלא ממוחשבת. לשמחתי, זכיתי לבריאות טובה ולכן מעולם לא החסרתי יום עבודה ולכן, צפיתי לקבל, עם צאתי לגמלאות, פדיון מלא של ימי המחלה שצברתי. למיטב זכרוני נהגתי למלא כל טופס ולשלחו למחלקת כ"א מיידית עם קבלתו, אבל בגלל העדר כל משוב או אפשרות בדיקה, לא יכולתי לאמת אם מאזן הצבירה שלי במחלקת כוח אדם מלא, או שבגלל תקלות כלשהן, חלק מזכויותיי לא נרשם. ברמה הקיבוצית, טוענת ההנהלה, שבתחילתו של ההסדר, הועברה המנהלה של נושא המעקב על הדיווח לוועד העובדים ושזה, בגלל מגבלות כוח אדם ביקש לשחררו מחובה זו. אם אמנם זה המצב, הרי שסיכויי למימוש מלא של הצבירה המגיעה לי, די קלושים. שאלותיי הן: 1. האם במקביל לחתימת ההסכם הקיבוצי על פדיון ימי המחלה נוצרה גם זכות ברמה האישית בנושא זה? 2. האם, למרות שההנהלה והוועד בגלל מחדליהם, לא מעוניינים (ההנהלה) או לא יכולים (הועד) לפתור את שאלת הרישום החלקי, יש לי סיכוי סביר להצליח אם אגיש תביעה אישית לבית הדין לעבודה? 3. האם הטענה שבמשך תקופה ארוכה לא אפשרה ההנהלה שום דרך לבדיקת מצב צבירת הזכויות שלי היא טענה חזקה להכרה רטרואקטיבית בזכויותיי. (אני מוכן לחתום על כל הצהרה לשם תיקוף תביעתי, כולל חתימה על הסרת הסודיות של רישומי הרפואיים). 4. האם ידוע לך על פסקי דין רלבנטיים בנושא זה?
חובותיו של מעביד בנושא פדיון ימי מח
שלום, במקום עבודתי נחתם בזמנו הסכם קיבוצי לפיו זכאי כל עובד לפדיון ימי המחלה שצבר ולא מימש תוך תקופת עבודתו. הפדיון מתבצע עם היציאה לגמלאות. תחילתו של ההסדר בתקופה בה נושא רישום נתוני ימי המחלה היה ידני והמשכו בתקופה בה נושא זה מוחשב. עבודתי אינה כרוכה בשעון נוכחות. בתקופה הלא ממוחשבת, נהגה ההנהלה להפיץ טופס לדיווח עצמי, אשר מולא ע"י כל עובד ונשלח בדואר הפנימי למחלקת כוח אדם. הטפסים הממולאים שמשו לצורך רשימת צבירת ימי המחלה. לשום עובד לא הייתה גישה לרישומים אלה. בתקופה הממוחשבת מקבל כל עובד תזכורת תקופתית שעליו למלא את הדיווח דרך אתר המעסיק. בתקופה זו יכול כל עובד לבדוק בזמנו החופשי את מצב צבירת הזכויות שלו לצורך פדיון ימי המחלה. במשך כל התקופה הבהירה ההנהלה שלא תאפשר דיווח רטרואקטיבי דחוי בנושא צבירת זכויות פדיון המחלה. עד כאן לגבי הנתונים. עם התקרב מועד צאתי לגמלאות בדקתי את מצב הצבירה שלי וגליתי לתדהמתי שחסרים דיווחים ביחס לתקופות משמעותיות, כולן מהתקופה הלא ממוחשבת. לשמחתי, זכיתי לבריאות טובה ולכן מעולם לא החסרתי יום עבודה ולכן, צפיתי לקבל, עם צאתי לגמלאות, פדיון מלא של ימי המחלה שצברתי. למיטב זכרוני נהגתי למלא כל טופס ולשלחו למחלקת כ"א מיידית עם קבלתו, אבל בגלל העדר כל משוב או אפשרות בדיקה, לא יכולתי לאמת אם מאזן הצבירה שלי במחלקת כוח אדם מלא, או שבגלל תקלות כלשהן, חלק מזכויותיי לא נרשם. ברמה הקיבוצית, טוענת ההנהלה, שבתחילתו של ההסדר, הועברה המנהלה של נושא המעקב על הדיווח לוועד העובדים ושזה, בגלל מגבלות כוח אדם ביקש לשחררו מחובה זו. אם אמנם זה המצב, הרי שסיכויי למימוש מלא של הצבירה המגיעה לי, די קלושים. שאלותיי הן: 1. האם במקביל לחתימת ההסכם הקיבוצי על פדיון ימי המחלה נוצרה גם זכות ברמה האישית בנושא זה? 2. האם, למרות שההנהלה והוועד בגלל מחדליהם, לא מעוניינים (ההנהלה) או לא יכולים (הועד) לפתור את שאלת הרישום החלקי, יש לי סיכוי סביר להצליח אם אגיש תביעה אישית לבית הדין לעבודה? 3. האם הטענה שבמשך תקופה ארוכה לא אפשרה ההנהלה שום דרך לבדיקת מצב צבירת הזכויות שלי היא טענה חזקה להכרה רטרואקטיבית בזכויותיי. (אני מוכן לחתום על כל הצהרה לשם תיקוף תביעתי, כולל חתימה על הסרת הסודיות של רישומי הרפואיים). 4. האם ידוע לך על פסקי דין רלבנטיים בנושא זה?