חדש - Manal - Cronologia ../images/Emo172.gif
מה יותר טוב מבלוז? נכון, אסיד בלוז. כל מה שרצה הארגנטינאי חביאר מרטינז (Javier Martínez ) היה לשיר את הבלוז בספרדית. ולפעמים חלומות מתגשמים כמאמר המשורר, ומרטינז, מתופף וזמר בעל קול גרוני וחרוך להפליא זכה להיות הארגנטינאי הראשון ששר בלוז בספרדית. בשנות הששים הוא צרף אליו את הבסיסט אלחנדרו מדינה ואת הגיטריסט המעולה קלאודיו גביס, והקים פאוור טריו א-לה CREAM, ולמען הסר ספק הם גם קראו לעצמם ריקוטה. הומור של ארגנטינאים. אבל ההצלחה האירה להם פנים כששינו את שמם ל MANAL. מנאל נמנתה בין חלוצי הרוק הארגנטינאי לצד להקות כאלמנדרה, לוס גאטוס ופאפו'ס בלוז. הגיטרה הפאזית של גביס והשירה החושנית, החומה-כהה של מארטינז הגדירו למעשה את הבלוז הלאטיני והציבו לו רף התחלתי גבוה ביותר. אלבומם הראשון שיצא לאחר שורה של סינגלים כובשי שווקים נחשב בעיני ורנון לאחד מאלבומי הרוק הארגנטינאים החשובים ביותר. בין שיריהם הגדולים אפשר למצוא את Jugo de tomate שהיה להיט הרדיו הגדול של מנאל, ו Avenida Rivadavia שנכתב על השדרה הארוכה ביותר בבואנוס איירס. הבלוז האהוב עליי הוא El leon שבו על רקע אורגן מעפן לחלוטין יורד קולו של מרטינז לחדרי החדרים של הבטן מעשה נזיר טיבטי, כשהוא מושך את הסרעפת שלו מטה מטה עד כדי אוווום ארוך מאוד ואפלולי. האלבום השני של מנאל - EL LEON היה הרבה יותר רוקי ופחות מוצלח. בעקבותיו התפרקה הלהקה וחבריה נפוצו לזרועותיו של La Pesada (גביס ומדינה) ולחו"ל (חביאר מרטינז). בשנות השמונים מרטינז שב לארגנטינה בעקבות האיחוד המוצלח של אלמנדרה, ורכוב על גל ההצלחה הוציא את מנאל מהנפטלין לאיחוד שהניב שני אלבומים כושלים, אחד מהם בהופעה. מסוחררים ונלהבים מהפאדיחה חזרו השלושה על אותו דפוס בשנות התשעים וסיימו עם תוצאות דומות. הדיסק שלי כולל חלקים גדולים (והיותר טובים) מהאלבום השני, יחד עם מספר סינגלים שחלקם מופיע באלבום MANAL. הכותרת Cronologia לכן, נמצאת יומרנית משהו. אבל בינתיים זה מה יש עד שקברניטי ק"א ישיגו עבורי את הדיסק המשלים, הקדום יותר כרונולוגית, של ההרכב הנפלא הזה. מומלץ בחום לבלוזיסטים בינינו.
מה יותר טוב מבלוז? נכון, אסיד בלוז. כל מה שרצה הארגנטינאי חביאר מרטינז (Javier Martínez ) היה לשיר את הבלוז בספרדית. ולפעמים חלומות מתגשמים כמאמר המשורר, ומרטינז, מתופף וזמר בעל קול גרוני וחרוך להפליא זכה להיות הארגנטינאי הראשון ששר בלוז בספרדית. בשנות הששים הוא צרף אליו את הבסיסט אלחנדרו מדינה ואת הגיטריסט המעולה קלאודיו גביס, והקים פאוור טריו א-לה CREAM, ולמען הסר ספק הם גם קראו לעצמם ריקוטה. הומור של ארגנטינאים. אבל ההצלחה האירה להם פנים כששינו את שמם ל MANAL. מנאל נמנתה בין חלוצי הרוק הארגנטינאי לצד להקות כאלמנדרה, לוס גאטוס ופאפו'ס בלוז. הגיטרה הפאזית של גביס והשירה החושנית, החומה-כהה של מארטינז הגדירו למעשה את הבלוז הלאטיני והציבו לו רף התחלתי גבוה ביותר. אלבומם הראשון שיצא לאחר שורה של סינגלים כובשי שווקים נחשב בעיני ורנון לאחד מאלבומי הרוק הארגנטינאים החשובים ביותר. בין שיריהם הגדולים אפשר למצוא את Jugo de tomate שהיה להיט הרדיו הגדול של מנאל, ו Avenida Rivadavia שנכתב על השדרה הארוכה ביותר בבואנוס איירס. הבלוז האהוב עליי הוא El leon שבו על רקע אורגן מעפן לחלוטין יורד קולו של מרטינז לחדרי החדרים של הבטן מעשה נזיר טיבטי, כשהוא מושך את הסרעפת שלו מטה מטה עד כדי אוווום ארוך מאוד ואפלולי. האלבום השני של מנאל - EL LEON היה הרבה יותר רוקי ופחות מוצלח. בעקבותיו התפרקה הלהקה וחבריה נפוצו לזרועותיו של La Pesada (גביס ומדינה) ולחו"ל (חביאר מרטינז). בשנות השמונים מרטינז שב לארגנטינה בעקבות האיחוד המוצלח של אלמנדרה, ורכוב על גל ההצלחה הוציא את מנאל מהנפטלין לאיחוד שהניב שני אלבומים כושלים, אחד מהם בהופעה. מסוחררים ונלהבים מהפאדיחה חזרו השלושה על אותו דפוס בשנות התשעים וסיימו עם תוצאות דומות. הדיסק שלי כולל חלקים גדולים (והיותר טובים) מהאלבום השני, יחד עם מספר סינגלים שחלקם מופיע באלבום MANAL. הכותרת Cronologia לכן, נמצאת יומרנית משהו. אבל בינתיים זה מה יש עד שקברניטי ק"א ישיגו עבורי את הדיסק המשלים, הקדום יותר כרונולוגית, של ההרכב הנפלא הזה. מומלץ בחום לבלוזיסטים בינינו.