חדשה פה.
"אין לי אחר לגרש עננים ממצחי... רק אתה" אני בקשר 3 חודשים עם גבר בצבא קבע עם ילדים. הענינים התקדמו מדהים.(מעבר לבעיות שצצו מסביב). אנחנו מאד אוהבים אחד את השני. הכל התפתח רציני ויפה מהר מאד. בחודש וחצי האחרונים (מעבר להמון מפגשים שהיה לנו יחד) הוא נתן לי את הלו"ז שלו שגורם לי מפח נפש עכשיו. שאפילו אינני יודעת עם מפח הנפש שלי במקומו מונח. ואם יש בכלל הצדקה לרגשות המאד מאוכזבים שלי. ילדיו גרים רחוק מאד ממנו,דבר שלא חוסך את המאמץ מצידו לנסוע ולהיות איתם פעמיים בשבוע מאחהצ עד הערב (כשזה לא השבוע שלו)ופעם בשבוע כשהוא לוקח אותם מביהס לסופשבוע. תכלס: החלטנו שבגלל שיש בעיות בהסתגלות של הילדים.וזמן איכות לכל אחד מצידו. בשבוע שהילדים נימצאים אצלו,אני אבוא לישון איתו בשישי ובשבת בבוקר כל אחד יבלה זמן איכות עם ילדיו לבד איתם. בשבת שילדיו לא איתו. נהיה רק שנינו לבד.(לא מצא חן בעיני גרושתו שדווקא בשבת שהם אצלו, אני ישנה שם.אבל ראינו שבתכלס זה לא מפריע לילדים. להיפך. הם נורא רוצים שאבוא) הבנתי לפני חודש וחצי שיש לו תורנות (סופ"ש) עוד שבועיים. לכן יהיה עם הילדים 2 שבתות. ואחרי התורנות (שבה, נסעתי לישון איתו) שוב שבת של הילדים. והשבת הזאת,אחרי שהיה עם הילדים בשלישי ובחמישי אחה"צ עד הערב.האכיל קילח והשכיב לישון אותם. גרושתו ביקשה אם יוכל היום להיות איתם מ-6 בערב עד הבוקר של שבת.יש אצלהם יחידה ניפרדת.כי יש לה איזה אירוע שהיא לא יכולה לקחת את הילדים איתה. שמעתי את זה אתמול וחמתי בערה בי.איזה חוצפה יש ל"מסתובבת" הזאת. הילדים זקוקים לו. פתאום קשה להם לקבל את הגירושים.שבוע הבא הילדים יודעים שזה יום הנישואים שלהם(שכבר אינם) ורוצים לחגוג לו.למרות שאמר להם שאינם יותר נשואים והם מתגרשים ואינו מעוניין שיחגגו. הוא אמר שחשוב לו להיות איתם כמו אויר לנשימה. כי רק עוד 3 שבועות יהיה איתם בשבת. כי יהיה לו התחיבויות בצבא. ראבק, ואיפה אני? עם כל ההבנה שבעולם לילדים ולצורך שלהם בו. איפה אנחנו? היחד לבד, הזוגיות,הריגוש, השיכות והאינטימיות. ועם כל האהבה שבעולם? במהלך השבוע הרבה פעמים הוא יוצא ב 22\23:00 מהבסיס.יוצא לנו להפגש באמצע השבוע פעם או פעמיים בשעה מאד מאוחרת.כשלפעמים כבר אין לי כוח. יש לי תחושה שהיא, גרושתו מבשלת את זה לצרכיה ע"ח הילדים. חודש וחצי לא היינו יחד! לבד! שישבת שלם! הוא היה נבוך מזה. לא ידע איפה שמתי אותו.מצד אחד מבינה לליבו לצורך שלו להיות איתם. ולצורך שלהם להיות איתו. וגם החודש הולך להיות חודש של המון התחיבויות כלפי הצבא. כבר המקום של העלאת הדברים עושה לי רע בקשר. הוא לא נותן יד בתוך החיים שלי.כי הילדה שלי מתנגדת לקשר. אני הולכת לטיפול איתה. כי כ"כ רצינו שהקשר יצליח. כ"כ היה לנו טוב יחד. אני מרגישה שהכל הולך לטימיון עם כל ים האהבה ביננו. יש איזה נכונות לתחושותי? סליחה על האורך אך הוא הכרחי להבנת הרקע
"אין לי אחר לגרש עננים ממצחי... רק אתה" אני בקשר 3 חודשים עם גבר בצבא קבע עם ילדים. הענינים התקדמו מדהים.(מעבר לבעיות שצצו מסביב). אנחנו מאד אוהבים אחד את השני. הכל התפתח רציני ויפה מהר מאד. בחודש וחצי האחרונים (מעבר להמון מפגשים שהיה לנו יחד) הוא נתן לי את הלו"ז שלו שגורם לי מפח נפש עכשיו. שאפילו אינני יודעת עם מפח הנפש שלי במקומו מונח. ואם יש בכלל הצדקה לרגשות המאד מאוכזבים שלי. ילדיו גרים רחוק מאד ממנו,דבר שלא חוסך את המאמץ מצידו לנסוע ולהיות איתם פעמיים בשבוע מאחהצ עד הערב (כשזה לא השבוע שלו)ופעם בשבוע כשהוא לוקח אותם מביהס לסופשבוע. תכלס: החלטנו שבגלל שיש בעיות בהסתגלות של הילדים.וזמן איכות לכל אחד מצידו. בשבוע שהילדים נימצאים אצלו,אני אבוא לישון איתו בשישי ובשבת בבוקר כל אחד יבלה זמן איכות עם ילדיו לבד איתם. בשבת שילדיו לא איתו. נהיה רק שנינו לבד.(לא מצא חן בעיני גרושתו שדווקא בשבת שהם אצלו, אני ישנה שם.אבל ראינו שבתכלס זה לא מפריע לילדים. להיפך. הם נורא רוצים שאבוא) הבנתי לפני חודש וחצי שיש לו תורנות (סופ"ש) עוד שבועיים. לכן יהיה עם הילדים 2 שבתות. ואחרי התורנות (שבה, נסעתי לישון איתו) שוב שבת של הילדים. והשבת הזאת,אחרי שהיה עם הילדים בשלישי ובחמישי אחה"צ עד הערב.האכיל קילח והשכיב לישון אותם. גרושתו ביקשה אם יוכל היום להיות איתם מ-6 בערב עד הבוקר של שבת.יש אצלהם יחידה ניפרדת.כי יש לה איזה אירוע שהיא לא יכולה לקחת את הילדים איתה. שמעתי את זה אתמול וחמתי בערה בי.איזה חוצפה יש ל"מסתובבת" הזאת. הילדים זקוקים לו. פתאום קשה להם לקבל את הגירושים.שבוע הבא הילדים יודעים שזה יום הנישואים שלהם(שכבר אינם) ורוצים לחגוג לו.למרות שאמר להם שאינם יותר נשואים והם מתגרשים ואינו מעוניין שיחגגו. הוא אמר שחשוב לו להיות איתם כמו אויר לנשימה. כי רק עוד 3 שבועות יהיה איתם בשבת. כי יהיה לו התחיבויות בצבא. ראבק, ואיפה אני? עם כל ההבנה שבעולם לילדים ולצורך שלהם בו. איפה אנחנו? היחד לבד, הזוגיות,הריגוש, השיכות והאינטימיות. ועם כל האהבה שבעולם? במהלך השבוע הרבה פעמים הוא יוצא ב 22\23:00 מהבסיס.יוצא לנו להפגש באמצע השבוע פעם או פעמיים בשעה מאד מאוחרת.כשלפעמים כבר אין לי כוח. יש לי תחושה שהיא, גרושתו מבשלת את זה לצרכיה ע"ח הילדים. חודש וחצי לא היינו יחד! לבד! שישבת שלם! הוא היה נבוך מזה. לא ידע איפה שמתי אותו.מצד אחד מבינה לליבו לצורך שלו להיות איתם. ולצורך שלהם להיות איתו. וגם החודש הולך להיות חודש של המון התחיבויות כלפי הצבא. כבר המקום של העלאת הדברים עושה לי רע בקשר. הוא לא נותן יד בתוך החיים שלי.כי הילדה שלי מתנגדת לקשר. אני הולכת לטיפול איתה. כי כ"כ רצינו שהקשר יצליח. כ"כ היה לנו טוב יחד. אני מרגישה שהכל הולך לטימיון עם כל ים האהבה ביננו. יש איזה נכונות לתחושותי? סליחה על האורך אך הוא הכרחי להבנת הרקע
