חדשה פה - קצת עזרה בבקשה

Yagelsmom

New member
חדשה פה - קצת עזרה בבקשה

לבעלי 2 ילדים מנישואים קודמים. ילדה בת 13 וילד בן 11. הם גרים בצפון עם האמא. הילדה קצת הסתבכה עם חברה פושטקים ומסתבר שהיא מעשנת/עישנה חצי שנה האחרונה ומתרועעת עם ילדים אלימים ומפוקפקים. אנחנו שברנו את הראש איך להוציא את הילדה מהסביבה הזאת (לאמא אין זמן). כי תאכלס היא ילדה טובה. אבא שלי עלה על הרעיון שהיא תתנדב בבית ספר לחינוך מיוחד בקיץ ותגור אצלינו. כל הצדדים הסכימו שזה יהיה לחודש יולי. הילדה הולכת כל יום ועובדת עם קבוצת ילדים מיוחדים. חוזרת אלינו אחרי חצי יום מאושרת. היא כל כך אוהבת את המקום ואת הילדים וכל הזמן דברת עליהם. אני כל כך גאה בה. אז איפה הבעיה, אתן שואלות. אמא שלה חזרה בה ולא מסכימה שהיא תהיה פה יותר משבועיים. מה עושים? הילד עכשיו סיים כיתה ה. אין לו הרבה חברים. הוא לא ילד חברותי ביוחד. זה קושי אמיתי אצלו. אני היצעתי לו קייטנה. שיהיה אצלנו שבועיים בקייטנה ללימוד אנגלית. הילד נורא התלהב. שאל את אמא אם הוא יכול. היא אמרה לא. למה? ככה.... הילד יישב בבית כל הקיץ ולא יעשה כלום. יותר מזה, משום שהילדה כאן, הוא יהיה לבד לבדו... מה אפשר לעשות? האמא לא מוכנה לשמוע כלום. אין שום היגיון למה שהיא עושה. הילדה אומרת שהאמא פוחדת שיהיה להם טוב פה ולא ירצו לגור איתה יותר. אבל להגיד להם לא כל הזמן יגרום להם לא לרצות להיות איתה. הם עלולים להבין שיש יותר הזדמנויות פה....
 

תמר 110

New member
אני חושבת

שיהיה נכון, אם בעלך יקיים עם גרושתו שיחה ובה יבהיר לה כי אין לכם שום כוונות לענג את הילדים כדי שהם בעתיד יעברו אליכם. יותר מזה.. אתם תדאגו להבהיר לילדים שהבית הראשון שלהם הוא הבית של אמא, ובחופשה הם מתארחים בבית שלכם. אני יכולה להבין את החשש של האמא הביולוגית, היא בטח מפחדת שאצלכם הילדים יהנו יותר ובעתיד ירצו לעבור, זו מחשבה שעוברת על רוב האמהות הגרושות ולדעתי זה מלווה בהרבה פחד, ולכן היא מעדיפה לא לקחת סיכון, ופשוט לאסור כל פעילות והנאה אצלכם. ממליצה לכם להיות רגישים כלפיה, לנהל שיחה ולהבהיר את הדברים, ואפילו להדגיש שהכל זמני ולטובת הילדים.
 

Yagelsmom

New member
האם את אוביקטיבית?

שלום תמר, הפעם מדבר האבא, מהתגובה שלך עולות שאלות תמוהות. למה ובאיזה מקום כתוב שהחיים עם אמא טובים יותר מהחיים עם אבא ? האין הילדים שיכים לשנינו ? למה אף אחד אינו מבין או רגיש לעובדה שאני בתור אבא , רואה את הילדים שלי לזמן מוגבל , פעם בשבועיים וחלילה אם נוצר איחור ? התגובה שלך מחדדת נושא שאני לא מנסה וגם לא רוצה להבין. כאן נוצר מצב שבו הילדים רוצים להיות איתי אחרי שנים של נשיכת לשון , דמעות , כאבי בטן. כאן יש מקרה שבו הילדים דוחפים להיות עם אבא - והרגישות שצריכה להיות היא מצד האמא ולא מהצד שלי. כעקרון , הילדים הגיעו לגיל בגרות כזו שזכותם לבחור וחובתנו בתור הורים להקשיב וגלות הבנה כלפיהם. הרגישות שאת מציעה צריכה אם ככה להיות כלפי הילדים ולהבין אותם. הפחד שטמון אצל האמהות הגרושות - אינו העניין כאן . ילד שרוצה להיות עם אבא צריך להיות עם אבא - והאסון הוא אם האמא משכנעת או שוטפת מוח כדי שזה לא יקרה. הנזק שיגרם כתוצאה מכך ענק לעומת חוסר הרגישות שלי כלפי האמא. אין ספק שאיסור פעילות עם האבא , והנאה איתי , היא לא בדיוק טובת הילדים וההצעה שלך אינה אלא בגדר WISHFULL THINKING . את כנראה רגישה לבת מינך - אך מגלה חוסר רגישות כלפי 2 ילדים . ואני שואל את עצמי - האם את אובייקטיבית ?
 
שלום אבא- העלית נקודה חשובה וכואבת

אני נשואה לאבא כמוך, וחושבת שאתה מאד צודק. אני גם מעריכה אבא שרואה את האבהות לא רק כתזרים מזומנים לילדים או קניון פעם בשבועיים אלא שמשקיע ורוצה להשקיע. אין לי תשובות בשבילך אבל הדברים שאמרת הם נכונים וכואבים
 

תמר 110

New member
אני קוראת את דבריך ולא מאמינה,

טעית ובגדול. אינך מכיר אותי, מאיפה לקחת את המסקנות שלקחת? אני לא אובייקטיבית??? אתחיל מהסוף של דבריך: "...אך מגלה חוסר רגישות כלפי 2 ילדים"... אוי אוי אוי, פה הפלת אותי לקרשים. איך אפשר להגיד כך על מישהי שכל עולמה ניתן בעבר ניתן בהווה ויינתן בעתיד למען ולטובת ולרווחת 2 ילדיו של בעלה????! טוב, אולי בגלל שניכנסתי לקומונה בלי לספר את סיפורי האישי ולכן אין לך שום רקע עליי, אז כתבת את מה שכביכול הרגשת בין השורות שלי. אני לא חושבת שהחיים עם אמא יותר טובים, (יתרה מזו, במקרה הפרטי שלי, אני אפילו חושבת שלילדים של בעלי יהיה יותר טוב לחיות איתו ואיתי ולא אצל האמא (למרות שהיא לא כזו גרועה...)). זוגתך תארה את המצב כאילו כל מה שאתם רוצים הוא לסייע לילדה במהלך החופש ולהעסיק את הילד. לא הבנתי מדבריה שאתה ו/או הילדים רוצים לגור ולחיות ביחד, ולכן חשבתי שקודם כל צריך לראות את טובת הילד, ואף כתבתי שרצוי שאתה תסביר לאמא כי הכל זמני וכך הדברים (אולי) יסתדרו לטובת כולם. וכן, גם לטובת האמא, כי במקרה שסופר חשתי שאצלה זה מתוך פחד שהילדים יעזבו אותה בגלל שאצל אבא יותר טוב להם. ומה לעשות?? אני אשה ואני גם אמא, ולמרות שאני נמצאת בצד השני (בצד של האבא), אני משתדלת תמיד להסתכל גם על האמא והכאב שלה גם אם היא אמא שעושה שטיפת מח לילדים ובכך מקשה על האב ופוגעת מאוד בילדים. לדעתי נשים שמתנהגות כך, באות לחסות על כאב אדיר של פרידה וחשש גדול לאיבוד הילדים, וכמובן קנאה ביכולות האב ובמצבו. כשתכיר אותי, תלמד עד כמה אני רגישה גם למצב של האבות שרואים את ילדיהם אחת ל... (ולא חשוב כמה - תמיד זה מעט מדיי לשני הצדדים). אם הכעסתי אותך או פגעתי - אני מתנצלת.
 

החתולית

New member
אני לא חושבת שזו היתה כוונתה

של תמר, ואני לא הבנתי את דבריה כך ואין צורך להעלב ולהעליב. ראשית, ברוכים הבאים לשני בני הזוג, וגם לתמר
שנית, אני מסכימה עם הרעיון של תמר - שיחה רגועה, שתבהיר שמה שעומד לנגד עיניך כאב, הוא טובת הילדים. נסה להבהיר שברור לגמריי שהבת נהנית מההתנדבות ושהבן מאד רוצה לצאת לקייטנת האנגלית, ולהכריח את האם (בעדינות ובאסרטיביות), להגיד למה היא רוצה לשלול זאת מהם. בהחלט יכול להיות שלאם, מהמקום שלה, יש חששות כאלה ואחרים, ואין לכם ברירה אלא להתמודד איתם.
 

azaria

New member
אי ההבנה מול תמר משקפת בעיה.

כל דבריה של תמר נכתבו מתוך כוונה למצוא דרך להשיג מצב שאתם רוצים, למצב העדיף עבור הילדים, המצב שקשה לאמא שלהם לקבל. תמר לא חלקה על החשיבות שבהרחקת הילדה מן החברה המדרדרת אליה הסתפחה. היא קיבלה את היופי והחשיבות שברעיון ההתנדבות והקיטנה. א ב ל... וזה אבל גדול מאוד. תמר גם הבינה מדבריכם שיש התנגדות מצד האמא. וברגישותה העריכה סיבות סבירות להתנגדות זו. הסבר עוזר להבין. והבנת סיבות ההתנגדות עוזרת במציעת דרכים לפתרון. ולא רק זאת, היא גם הציעה דרך משלה להשגת מטרתכם הצודקת. והדרך הזו היא לגלות רגישות (מחשבתית, מחשבתית. לא נדרש ממך לוותר על כלום או לתת משהו. אל תדאג) ולדבר עם האמא על הסיבות לסירוב שלה ולנסות להרגיע את החששות שלה ולהסיר את ההתנגדות שלה על ידי ניטרול וביטול הסיבות להתנגדות. מה שנקרא לטפל בעניין מן השורש. והבעיה שדיברתי עליה בכותרת? אז ככה. גם טעית בהבנת רוח הדברים שנאמרו לך. וגם תקפת באופן חריף (יחסית. אכן כבר היו דברים בסדרי גודל אחרים. באינטרנט בכלל, ובפורום בפרט.) תגובה כמו תגובתך לתמר משדרת מלחמתיות ומעוררת וויכוחים, התנגדות וסיכסוכים. לעומת זאת תגובה כפי שהציעה תמר לנקוט כלפי האקסית שלך, משדרת רצון לעזור ולהתחשב בצד השני אך מתוך כוונה וחתירה להשגת המתרות שלך. לדעתי התוצאות שיושגו מדרכה של תמר יהיו הרבה יותר טובות גם בעיניך מאשר התוצאה שתשיג נקיטת הדרך שאתה משדר. נראה שגם בעניין הילדים אתה דוגל בדרך של "המטרה שלי היא הנכונה והצודקת ולכן הצד השני צריך להבין את זה ולעשות כמו שאני אומר". ואתה תילחם ותשכנע ותעשה כל מה שיידרש. בעצם מדובר כאן על ההבדל בין צודק לבין חכם. בכביש זה בדרך כלל כרוך בוויתור, אבל כאן לא נדרש ממך שום וויתור. רק הליכה בדרך קצת שונה מן האינסטינקט שלך. והתיגמול שלך הוא הצלחה גדולה יותר בהשגת מה שרצית, וחיסכון של מאמצים מצידך וצער מצד האמא. ברוכה הבאה אמא של יגל, ברוך הבא לבן זוגה (אבא של יגל?) וברוכה הבאה תמר. כבר ברגעים הראשונים שלכם בפורום נכנסנו לדיון ענייני ועקרוני. זה יפה וטוב. דעתו של כל אחד מתקבלת ורצויה. קולו של כל אחד ראוי שיישמע. וכמובן שכל אחד רשאי להגיב למה שהוא רוצה ולקבל עמדה זו או אחרת. אין כאן אמת אחת או גישה נכונה בודדת. יש כאן בעיקר קבוצת אנשים שזורקת על השולחן ערימת רעיונות, גישות, דיעות, אמונות, ומה לא? וכל אחד קורא את הערימה הזו כפי שנוח לו ולוקח לעצמו מתוכה את מה שמתאים לו. תודה לאמא של יגל שהעלתה שאלה כל כך מעניינת. וסליחה לאבא שכבר בתגובתי הראשונה אליך "נכנסתי" בך. מקווה שתיקח את זה ברוח טובה ומתוך כוונה להצביע על בעיות כדי לאפשר את פתרונן ולא חלילה כדי לפגוע או ללגלג.
 

Yagelsmom

New member
התנצלות !? מהאבא של יגל

עזריה , תמר , ראשית , התנצלותי מעומק לב ,. נכון - יש כאן בעיה קשה. ואני ניצב בפתחה של החלטה שמאד קשה לקחת. הייתי רוצה להכניס עוד פרטים שכנראה לא הובאו לידיעתכם וכנראה שפרטים אלה ימחישו את "גודל" הבעיה : שוחחתי כבר עם האמא, ופרשתי בפניה את האפשרויות - שכן חייבים להרחיק את הילדה מהסביבה שבה היא נמצאת- אחרת ההדרדרות קרובה. ואני לא שם כדי לעזור. אליי באים רק ברגע הקריטי. תשובתה של האמא לשאלה למה את לא מסכימה ? הייתה (באלה המילים) - ככה ! אני לא מסכימה שהילדים יהיהו אצלך יותר משבועיים בחופש הגדול . לשאלתי - מה האלטרנטיבה - תשובתה - הילדה תהיה בבית . נו - איזו רגישות אני צריך לגלות כלפי תשובות אלה? אני יכול להיות חכם (כפי שהציעו לי כאן) ולנסות בדרכי נעם - אבל כרגע הסיכון הוא גדול - ואני יושב ומפחד שהילדה תגיע למקומות שאי אפשר לחזור מהם. ובגלל זה ההתרעמות. הרי דרכי נעם כבר נוסו (6 שנים ) ובואו נשים את הקלפים על השולחן - הילדה הגיע למקום לא טוב - ובלי התערבות שלי הבעיה בכלל לא הייתה צפה. מכאן ישנם 2 בעיות : 1. זה שהילדה הגיע למקום לא טוב 2. זה שהאמא לא מוכנה שהילדה תהייה אצלי מהסיבה - ככה. תחושת הבטן שלי אומרת ששתי הבעיות קשורות אחת לשנייה באופן הדוק. 1 . הילדה הגיע למקום זה ואני לא קיבלתי מידע כדי שאולי לא אחשוב - שהאמא נכשלה בחינוך 2. הילדה לא יכולה להיות אצלי כי האמא חוששת שהילדה תרצה לעבור אליי. אם אתם חושבים שהילדה לא רואה את זה אתם טועים - היא חכמה ומכניסה את כולנו לכיס. וזה לא עושה לה בכלל טוב. מכאן - האם עליי להיות רגיש , מתחשב , ואוהד - כדי להשיג משהו או - להיות לוחמני ולהשיג את מה שאני רוצה עכשיו - לאחר שהאור האדום נדלק תמר - אני שוב מתנצל ואני מבין מאיזה נקודת מוצא את יוצאת. תודה גם לכל התומכים.
 

תמר 110

New member
טוב, אז עכשיו הכנסת פרטים

נוספים שמאירים יותר את הבעיה ובצורה אחרת. ציינת שכבר ניסית לשוחח עם האמא בדרכי נועם וזה לא עוזר והתשובה שלה נשארת "ככה". אז עכשיו אני חושבת שהגיע הזמן לשנות טקטיקה ובאמת לעשות את מה שאתה כבר ממילא עושה, וזה לראות רק את טובתה של בתך. כן, אז עכשיו בהחלט אין מה להתחשב ברגשותיה ופחדיה של האם ויש לצאת לעובדות כמו : אני מבין את חששותיך אבל כרגע ניצבים מולי ביתי ובעיותיה ועתידה, הילדה עוברת אלינו (היגלים), מתוך בחירה כמובן, עד שאני (האבא) יהיה בטוח שהבת שלי שינתה כיוון וחוזרת למסלול חיים הרצוי לבני גילה. אני מקבלת את התנצלותך ושמחה שהבעת אותה כדי שארגיש טוב יותר (אני מאלה שכשפוגעים בהם לא ישנים בלילה...) אני בדר"כ משתדלת להיות מאוד אובייקטיבית רק בגלל שאני מלאת רגשות וחייבת תמיד לגעת ולבדוק גם את נפשם של אלה שלא בצד שלי (האמא הביולוגית). שיהיה לך לזוגתך ולילדים (וגם לביולוגית), הכי טוב שבעולם ובהצלחה
 

החתולית

New member
ומה כתוב בהסכם הגירושים ?

בדרך כלל הסכמי גירושים מפרטים את חלוקת זמני החופשות בין ההורים, ובדרך כלל בחופש הגדול מדובר בחודש אצל כל הורה. מה ההסכם במקרה שלכם ? במקרים קיצוניים, אפשר לפנות לגורמים מקצועיים, כדי שישפיעו על ההורה שאינו משתף פעולה - מתחילים במערכת הבית ספרית, וממשיכים הלאה לשירותי הרווחה, או בתי המשפט אם צריך.
 

ayaba

New member
ובאותו עניין

אולי יש מקום לבקש לשנות הסדרי ראיה, ואם המקרה מחמיר (עם הילדה) לבקש משמורת - ואני מקווה שאני לא מקפיצה כאן את כל האמהות, גם אני אמא, אבל המחשבה היא על טובת הילדה.
 

azaria

New member
שמח שטוב לך.

זה "קפץ" לפה לפי כללי השירשור. כל תגובה משתרשרת מתחת להודעה אליה מגיבים. מתחת ובהתקדמות (אינדנטציה) של רמה אחת) אם יש מספר תגובות לאותה הודעה, הן מסודרות לפי זמן התגובה. הוותיקה ביותר למעלה והחדשה ביותר תחתונה. תגובות לתגובה משורשרות באותו אופן, כך נוצר "עץ" הודעות. לפעמים ענף אחד מתפחת ונהיה גדול ומלא תגובות ותת תגובות. במקרים כאלה ענף "אח" שלו, שנוצר רק כמה דקות אחרי ההודעה שבתחילת הענף הכבד - יופיע רחוק רחוק למטה. אחרי כל התגובות והתגובות לתגובות שבענף הכבד.
 
לפי הכתוב...

לילדה אין הרבה עתיד אצל האמא ומאיזו שהיא סיבה הילדה מרשה לעצמה להסתובב בחברה לא רצויה והאם לא עושה או לא מצליחה לעשות עם זה הרבה.... ואם אצל האב, הילדה פורחת, לןמדת, מתנדבת/עובדת... בקיצור מאושרת... בעצם, למה לא? אולי אפשר להציע לאם לעבור לאיזור שהאב גר בו.
 

Yagelsmom

New member
היי- אמא של יגל פה עם עדכון

OUT OF THE MOUTHS OF BABES הילדה אמרה לאמא שהיא אמרה לביה"ס שהיא תהיה שם עד סוף יולי ואי אפשר לשבור את המילה שלה... האמא הסקימה כל הכבוד לילדה.... אני גאה בה. בקשר לילד וקייטנה - האמא אמרה שאם אנחנו רוצים, אפשר לשלוח את הילד לקייטנה בעירו... בעלי לא מסכים... נורא חבל תודה על התמיכה
 
למעלה