חדשה כאן

רעמה

New member
חדשה כאן

שלום לכלום זו הפעם הראשונה שלי בפורום זה. אני לא יודעת אם אני ממש שייכת כי אני לא אנורקסית, זה בטוח (ולפי מה ששמתי לב, זה הרוב השולט כאן). אני יודעת שלכן האנורקסית זה נשמע טיפשי לחלוטין אבל הייתי נותנת הכל כדי להיות אנורקסית במקום בולמית. אפילו המצלול של המילה הזו דוחה, שלא לדבר על האסוציאציות של אישה חסרת שליטה הזוללת אל מול דלת המקרר באמצע הלילה ואח``כ כורעת ליד השירותים, דוחפת אצבע אל גרונה ומנסה לחפות בצורה כה עלובה ומסכנה שעל שעשתה. הייתי מתה להיות פייה אנורקטית קטנה וקלילה ששולטת בעצמה. אין אנורקטיות שמנות או מלאות. בולמיות - יש למכביר, כך שאת גם חולה וגם לא רזה (בדר``כ). אני נופלת תחת הקטגוריה של בולמית, למרות שאני לא מקיאה. אני לא מסוגלת. אם הייתי מסוגלת בטוח כבר לא היה לי ושט. ניסיתי פעמים אין ספור עד שעיני דמעו מרוב מאמץ. מה שאני דר``כ כן עושה אחרי זלילה זה ספורט באופן אובססיבי. אני בת 22. כבר 10 שנים בקטע של דיאטות. אין שעה שאינני מלקה את עצמי על מזון שאכלתי. תמיד משווה עצמי לאחרות ומקנאה. מרגישה במעגל שאף פעם אינו מסתיים. כשאני מצליחה - אני מרגישה שכל אספקט ותחום בחיי זורם והכל נמצא תחת שליטה. כשהדיאטה לא הולכת הכל מתמוטט ומתפורר. גמרתי עכשיו מגש שלם של פיצה. בחודשיים האחרונים לא מפסיק להתמוטט ולהתפורר לי.
 

יעל.פ.

New member
רעמה יקרה...

כ``כ מבינה אותך חומד, כולנו כאן באותו החרא, אם זאת אנורקסיה, בולימיה או אכילה כפייתית. זה לא משנה מה את, יש לך הפרעת אכילה ואת סובלת.נקודה. את הקטע של ``האנורקטית הטהורה`` אני מכירה מנסיון אישי, בהתחלה האנוקרסיה נראתה כ``כ יפה, כ``כ לבנה ונקייה ללא הקאות או כל שאר הדברים הקשורים בבולימיה. אחרי התנסות בשתי הקללות (ועדיין מתנסה) מגיעים למסקנה כי שתיהן אותו הדבר, א-ס-ו-ן!!! אם קראת את ההודעה האחרונה שכתבתי תביני שאין לי הרבה משפטי חכמה ואופטימיות ברגעים אלה, ארשום לך דבר אחד, מקווה שיעזור לך להרגיש קצת יותר שייכת- אני מבינה אותך, את לא לבד. יעל
 

תרנגולת

New member
רעמה יקרה.. ברוכה הבאה..

בולמיה, אנורקסיה.. זה אותו הדבר.. אני גם מקיאה, וגם מרעיבה.. לפעמים אוכלת רגיל.. לעיתים אף מעבר לרגיל.. לפעמים צמה.. בקיצור, תקופות כאלה וכאלה.. כרגע אני אוכלת מעט ומקיאה את הרוב.. נכון, אנורקסיה נשמעת נוצצת. את יודעת שכמו שאת מקנאה באנורקטיות, אני מקנאה כ``כ בבנות שמתעמלות באופן כפייתי? אני בשביל עצמי : כבדה ועצלנית, לא מסוגלת לעמוד בזה, לא מסוגלת להתמיד, לא מסוגלת לרוץ, לא לזוז, שמנה. אני מניחה שברגע שמגיעים לזה, רואים שזה לא כ``כ כיף.. ואנורקטיות לא באמת שולטת בעצמן. התמכרות לרעב זה שליטה? תבדקי איך הן מסתדרות עם לאכול נורמאלי (הן לא), הן חייבות את זה.. בדיוק כמו שאת חייבת לאכול- ואח``כ להתעמל. אם הן היו שולטות בעצמן, הן יכלו סביר להניח להפסיק בין רגע ולהיות בריאות. בדיוק כמוך. זאת התמכרות.. לא שליטה, אין כאן שום שליטה. וזה דומה כ``כ אחד לשני, אותו הדבר בדרכים טיפה שונות.
 
שלום לך רעמה..

וברוכה הבאה אלינו. כפי שכבר אמרו לך אחרים...אין לקנא באף אחד הסובל מהפרעת אכילה. האנורקסיה גם אינה נוצצת ולבנה כשלג כפי שאולי נדמה לפעמים...מאחוריה מסתתר המון כאב וחוסר יכולת להביע אותו בדרך אחרת. כפי שאת מתארת את הכאב שלך. ובטח שאין שם שליטה...גם אם לפעמים נדמה שכן. הפורום שלנו מיועד לכל הסובלים מבעיית אכילה כלשהי. מאנורקסיה לבולימיה לאכילה כפייתית ולהשמנת יתר..וכל מה שבאמצע. מה שמאחד אותנו כאן יחדיו הוא השימוש שאנו עושים באוכל בכדי להביע את רגשותינו ותחושותינו. ומטרתנו כאן היא למצוא יחד את הדרך להביע את הכאב והתסכול שלנו במילים ולא במעשים. לא סתם את עומדת לך ליד המקרר. משהו דוחף אותך לעשות זאת...משהו לא נותן לך מנוח ומציק לך עד שאת בורחת לכלי אותו את מכירה ויודעת...האוכל. אבל יחד עם התחושות שהביאו אותך למעשה זה - את מוצאת עצמך אחרי זה עוד יותר כאובה ונסערת וללא שליטה. ולבטח עוד יותר מתוסכלת. ואז באמת הכל מתפורר ומתמוטט. וחוזר חלילה. אני מזמינה אותך להשתמש בכלי הזה...בפורום הזה..כדי לנסות ולהחזיר את אותה השליטה לחייך. כדי למצוא דרך לחזור ולבטא את הרגשות והכאבים במילים ולא בדרכים עקיפות. כדי להוציא את כל מה שיושב בבטן ולוחץ ולא נותן לנשום. לשחרר קצת מהלחץ ולהרפות...בתקווה שזה באמת יביא הקלה. כולנו כאן סובלים מהפרעת אכילה כזו או אחרת. כולנו כאן מבינים את הכאב והקושי המלווה. יחד אנו מנסים לעודד..לשתף...לתת תחושה שאין אנו לבד עם הכל. לתת יד בעת הצורך ולעזור בזמנים הקשים...לשמוח יחד ברגעים הטובים. תומכים ונתמכים - כל אחד על פי יכולתו ורצונו. ואת מוזמנת להצטרף אלינו...למשפחה שלנו. אני בטוחה שתוכלי להעזר וגם לתרום לאחרים מנסיונך שלך. שוב - ברוכה הבאה אלינו. בהצלחה לך בדרך הזו אותה את מתחילה... שולחת חיבוק שאולי יחזק טיפונת ברגעים הקשים שלך תמיד מאיה.
 

אביטל23

New member
רעמה יקרה, ברוכה הבאה!!

קודם כול ברוכה הבאה לפורום. אז שתדעי לך שאני פה מהצד השני, לצידך. גם אני פעם חלמתי להיות אנורקסית, כי אמרתי אם כבר לסבול , אז לפחות להיות רזה..... וגם אני , כמוך לא מקיאה, כי אם הייתי יודעת להקיא, כבר לא הייתי פה. אני מצאתי לעצמי דרכים אחרות להתנקות שאחרי הזלילה הגדולה..... שמחה שמצאת את דרכך לכאן, יש פה אנשים מדהימים!!!! הכרתי לי חברות מקסימות ואנשים מאוד תומכים, ומי כמונו מבין אחד את השני, כי הרי כולנו באותה הקלחת. אז שוב, ברוכה הבאה, שתדעי שאני תמיד תמיד כאן כדי לעזור לך. ודרך אגב, לא סיפרתי לך, אבל אני בת 23 וכבר משהו כמו 5 שנים בקלחת הזו, לא ותיקה כמוך.... שלך אביטל
 
למעלה