חדשה ומתייסרת

היי לכולם,
חיפשתי וחיפשתי מקום לפרוק ולספר ושכחתי לגמרי שיש דבר כזה פורום אז אני שמחה שמצאתי😉
אני בת 38, נשואה ולאחרונה עוברת משבר מיניות ענק. בהתחלה זה היה נעים, זה התפרץ בזוגיות שלי וגרם לי להיות חופשיה ואמיתית מזה שנים.
ואז קרה לי מקרה. עם נשוי. אירוטי ומטריף חושים. שיחקתי אותה קולית ומאז? מתייסרת.
א. כי לא הרגשתי שעשיתי משהו רע.
ב. כי אני רוצה כ'כ עוד וכ'כ יותר.
ג. כי זה מגביר את הפערים המיניים ביני ובן בעלי.
ד. כי אני מבולבלת ואבודה.
מקווה שתוכלו לעזור, לשפוך קצת אור ותובנות.
תודה מראש על כל תשובה🙏
 

ראש מיוחד1

Well-known member
מנהל
היי לכולם,
חיפשתי וחיפשתי מקום לפרוק ולספר ושכחתי לגמרי שיש דבר כזה פורום אז אני שמחה שמצאתי😉
אני בת 38, נשואה ולאחרונה עוברת משבר מיניות ענק. בהתחלה זה היה נעים, זה התפרץ בזוגיות שלי וגרם לי להיות חופשיה ואמיתית מזה שנים.
ואז קרה לי מקרה. עם נשוי. אירוטי ומטריף חושים. שיחקתי אותה קולית ומאז? מתייסרת.
א. כי לא הרגשתי שעשיתי משהו רע.
ב. כי אני רוצה כ'כ עוד וכ'כ יותר.
ג. כי זה מגביר את הפערים המיניים ביני ובן בעלי.
ד. כי אני מבולבלת ואבודה.
מקווה שתוכלו לעזור, לשפוך קצת אור ותובנות.
תודה מראש על כל תשובה🙏
ברוכה הבאה יקירתי,אכן,ברגע שעוברים את המחסום והחשש הראשוני אין חזרה,לפחות לטעמי.
את מבולבלת ואבודה כי את רוצה/זקוקה לסקס אחר/שונה ויש פערים בינך לבין בעלך אך יחד עם זאת ממליצה לבנות את התשוקה דווקא איתו ,ולשמור על הקיים.
זה מפתה אחרי שעברת את המחסום ואת רוצה לטרוף הכל.לא כתבת אם יש ילדים ברקע,תהיי זהירה ותחשבי טוב על צעדייך ושיהיה בהצלחה.|4U|
 
יש לנו 3 ילדים.
הכל קשור להכל.
אבל מאז הנפגש האחרון ביננו, משהו בי השתנה.
אני זהירה מאוד אבל צריכה לפרוק.
התשוקה והחיבור הגופני שיש לי איתו, חוויתי רק פעם אחת בחיי וזה מהסוג שרואים בסרטים, עם חשמל מכאיב אבל נעים וממכר!
עכשיו, ביקשתי מהבחור שנחזור בנו אבל אני כ'כ משחקת כי אין לי ספק מה יקרה כשאראה אותו שוב.
ברוכה הבאה יקירתי,אכן,ברגע שעוברים את המחסום והחשש הראשוני אין חזרה,לפחות לטעמי.
את מבולבלת ואבודה כי את רוצה/זקוקה לסקס אחר/שונה ויש פערים בינך לבין בעלך אך יחד עם זאת ממליצה לבנות את התשוקה דווקא איתו ,ולשמור על הקיים.
זה מפתה אחרי שעברת את המחסום ואת רוצה לטרוף הכל.לא כתבת אם יש ילדים ברקע,תהיי זהירה ותחשבי טוב על צעדייך ושיהיה בהצלחה.|4U|
 

מ ש ה 53

Well-known member
מנהל
היי לכולם,
חיפשתי וחיפשתי מקום לפרוק ולספר ושכחתי לגמרי שיש דבר כזה פורום אז אני שמחה שמצאתי😉
אני בת 38, נשואה ולאחרונה עוברת משבר מיניות ענק. בהתחלה זה היה נעים, זה התפרץ בזוגיות שלי וגרם לי להיות חופשיה ואמיתית מזה שנים.
ואז קרה לי מקרה. עם נשוי. אירוטי ומטריף חושים. שיחקתי אותה קולית ומאז? מתייסרת.
א. כי לא הרגשתי שעשיתי משהו רע.
ב. כי אני רוצה כ'כ עוד וכ'כ יותר.
ג. כי זה מגביר את הפערים המיניים ביני ובן בעלי.
ד. כי אני מבולבלת ואבודה.
מקווה שתוכלו לעזור, לשפוך קצת אור ותובנות.
תודה מראש על כל תשובה🙏
הסיפור שלך נשמע מלהיט, אבל חשוב גם לקחת דברים בפרופורציה...
כשהכל חדש ו"חם", הכל נראה פראי, ראשוני ומלא בפרפרים בבטן.
וכשהכל גם משתרע (בינתיים) רק במישור הוירטואלי, זה מוחש כ"וואו" שאין שני לו.
אבל חשוב גם לקחת בחשבון שדברים, כשם שמתעוררים ב"בום", הם גם הולכים ונרגעים ואפילו די מהר.
כי הריגוש מהנאה חדשה הוא מטבע הדברים די "קצר מועד".
ככה זה כשאת משיגה יעד שחשקת בו וככה זה כשאת כובשת שיא חדש.
הטבע גורם לנו תמיד לחוש בריגוש לטווח קצר מועד וזה לא ניתן לשינוי...
אז כן. אפשר להמשיך ולמצות הלאה את התחושה המרגשת, שעיקרה הוא השיח ולא המעשה, כי המעשה פשוט ייקח אותך לנקודה שאת מכירה מימים ימימה.
כי... גברים, בואי ונודה, רוצים להגשים משהו ומעבר לזה, את רובם לא מעניין הקטע של הרגש והמחויבות. כן. גברים בד"כ מאכזבים בקטעים האלה.
אין כאן "פטנט" חדש שלא היכרת, וכשאת עם המופלא ההוא, כשאת גם חשה אותו? נו.. עד כמה הוא כבר יכול להפתיע? אז שתביני. הריגוש הוא דווקא ובעיקר במילים.
וכן. את בהחלט יכולה לעורר שוב את בעלך, ולגרום לו להפיק מעצמו את מה שהוא כולא.
כשם שאת נחשפת וחושפת מול ההוא, ה"חדש", תגידי מה שאת רוצה גם לבעלך, אפילו אם לא העזת לעשות זאת עד כה. כי מה? תתפרעי. נו.
אז גם אם זה יפתיע אותו בהתחלה, תגידי שהסגר, החששות מהמקרנה והשיח עם הכביסות עוררו אותך לזה. זה אפילו יישמע הגיוני.
 
א
הסיפור שלך נשמע מלהיט, אבל חשוב גם לקחת דברים בפרופורציה...
כשהכל חדש ו"חם", הכל נראה פראי, ראשוני ומלא בפרפרים בבטן.
וכשהכל גם משתרע (בינתיים) רק במישור הוירטואלי, זה מוחש כ"וואו" שאין שני לו.
אבל חשוב גם לקחת בחשבון שדברים, כשם שמתעוררים ב"בום", הם גם הולכים ונרגעים ואפילו די מהר.
כי הריגוש מהנאה חדשה הוא מטבע הדברים די "קצר מועד".
ככה זה כשאת משיגה יעד שחשקת בו וככה זה כשאת כובשת שיא חדש.
הטבע גורם לנו תמיד לחוש בריגוש לטווח קצר מועד וזה לא ניתן לשינוי...
אז כן. אפשר להמשיך ולמצות הלאה את התחושה המרגשת, שעיקרה הוא השיח ולא המעשה, כי המעשה פשוט ייקח אותך לנקודה שאת מכירה מימים ימימה.
אין כאן "פטנט" חדש שלא היכרת, וכשאת עם המופלא ההוא, כשאת גם חשה אותו? נו.. עד כמה הוא כבר יכול להפתיע? אז שתביני. הריגוש הוא דווקא ובעיקר במילים.
וכן. את בהחלט יכולה לעורר שוב את בעלך, ולגרום לו להפיק מעצמו את מה שהוא כולא.
כשם שאת נחשפת וחושפת מול ההוא, ה"חדש", תגידי מה שאת רוצה גם לבעלך, אפילו אם לא העשת לעשות זאת עד כה. כי מה? תתפרעי. נו.
אז גם אם זה יפתיע אותו בהתחלה, תגידי שהסגר, החששות מהמקרנה והשיח עם הכביסות עוררו אותך לזה. זה אפילו יישמע הגיוני.
כ'כ צודק במילותיך, זה מה שקרה בשבועות האחרונים: בעלי מסתכל עלי אבל לא דואל כשאני מצווה עליו להביא חגורה או כשביקשתי שילפף את ידיו סביב צווארי. היה כיף ומטריף.
נכון, הריגוש הוא במילים, בלא נודע, יודע מה? גם בזה שהוא לא סופר אותי כי הוא במקצוע שלו, מזיין שם בוודאות. ואני? אני אישה של בית. אני מתנדבת לכל הוועדים. מבשלת לקשישים בסופ'ש. יפה ואופה.
ההוא, החדש, זה לא וירטואלי. אנחנו נפגשים פעם בשבוע, הוא רקם את זה לאט ונכון כי הוא חרא עם ניסיון. בעלי לעולם לא יגיד לי 'תתכופפי כי בא לי לזיין אותך' בכזאת פשטות מגרה כמו ההוא, החדש, שמבט אחד אני יודעת מה הוא חושב ורוצה. אתה בטח מבין...?
זה כנראה קשור לעוד דברים (כמו הגיל שלי?) ולקורונה ולחיפוש משמעות?
תודה על התשובה.
 

מ ש ה 53

Well-known member
מנהל
א

כ'כ צודק במילותיך, זה מה שקרה בשבועות האחרונים: בעלי מסתכל עלי אבל לא דואל כשאני מצווה עליו להביא חגורה או כשביקשתי שילפף את ידיו סביב צווארי. היה כיף ומטריף.
נכון, הריגוש הוא במילים, בלא נודע, יודע מה? גם בזה שהוא לא סופר אותי כי הוא במקצוע שלו, מזיין שם בוודאות. ואני? אני אישה של בית. אני מתנדבת לכל הוועדים. מבשלת לקשישים בסופ'ש. יפה ואופה.
ההוא, החדש, זה לא וירטואלי. אנחנו נפגשים פעם בשבוע, הוא רקם את זה לאט ונכון כי הוא חרא עם ניסיון. בעלי לעולם לא יגיד לי 'תתכופפי כי בא לי לזיין אותך' בכזאת פשטות מגרה כמו ההוא, החדש, שמבט אחד אני יודעת מה הוא חושב ורוצה. אתה בטח מבין...?
זה כנראה קשור לעוד דברים (כמו הגיל שלי?) ולקורונה ולחיפוש משמעות?
תודה על התשובה.
וואלה. אז את חושדת שהוא מזיין בוודאות.
אבל כשאת כותבת את זה, את מדברת על ה'פעולה' כמו כל פעולה אחרת שאנו עושים: ישנים, אוכלים, מזיינים, נוסעים או שיושבים בשירותים. כלומר: מקיימים את צורכי החיים.
וכשאת עם ההוא? וואו.. התוודית: אז את "מה שיש שם מתחת למכנסיים (שכבר ראיתי ד'א)", ראית. נו? ובינינו? זה כל כך שונה ממה שיש לבעלך שם? או ל'יענקלה'?
כי מה בעצם שונה? שונה הדרך בה נוגעים. המילים שלוחשים תוך כדי. הנישוקים והליטופים שבדרך.. הנגיעה לא נגיעה באזור שנוטף... נו. אנחנו הרי מכירים את זה. כולנו.

אז דווקא הקטע שה"חרא" ההוא נגע ועורר,
דווקא הקטע שראית לו וכנראה גם חשת זאת בידייך ואולי גם ב... (לשון)?
ובכ"ז, לא איפשרת שהוא גם יתנענע בבפנוכו שלך?
וואו.. מתחת את החבל הכי הכי שאפשר.

והוא, ה"חרא"? (כפי שרשמת)? רגע. מה את רוצה לומר בזה?
את הרי מספרת, שאת כלואה בכלוב של זהב.
מבשלת. מכבסת (תולה), אופה ויפה, אבל מי סופר? בעלך יודע שאת שם והוא גם (מניח) שלא תעזי לצאת משם. כי את רק "שלו".
וכל זה קורה, כאשר בעלך עושה את הפעולות (הנחוצות) שלו בחוץ (בוודאות). אז ברור שהוא "חרא". "חרא דה לוקס" אפילו. כי את יודעת זאת למרות שהוא לא 'מגלה לך'. דא?

והאחר חרא (כך הרי כתבת), כי יש לו ניסיון, הוא מצחקק מתחת לשפם והוא יודע שמתיחת החבל שאת מדברת עליה תשתלם לו. הכי תשתלם לו בעצם. כי היא תביא לו בסוף אוקיינוס של הצפות (וזה קצת יותר מים).
אז שווה לו להקריב את ההנאה של הרגע הזה, כדי שברגע הבא, תהיה הצפה, שרק בחלומות מדמיינים אותה (וגם את הרי יודעת בתודעתך [ומצפה גם] שזה מה שיקרה).
אה?

ובתוך כל זה מקנן גם הפחד. 3 ילדים קטנים... מה יקרה בבית? וכן. עד כמה שזה מפחיד, זה גם משחרר ים של אדרנלין ואדורפינים.

אז אין לי עצות בשבילך. כי כולנו כאן יודעים, שכל מה שאציע יהיה כרוך בקלישאות והתמרחויות מילוליות, שאין להן שמץ של כיסוי.
ואת, שאת בתוך זה? רק את יודעת עד כמה זה "בלה בלה בלה" ואת תדעי בדיוק מה את צריכה לעשות.

כי מה קורה כאן בעצם? את הרי גילית כבר את הסוד: 'כל הגברים חארות'. 'כולם רוצים את אותו דבר, וכשזה גנוב, זה הכי מתוק שיש'. 'וברור כשמש בצוהרי היום, שגם בעלי מבצע פעולות (סתמיות כאלה) בחוץ'. [ואגב, ה"סתמיות" שאני כל כך מדגיש את סתמיותן, הן אולי ה'הכי המון שדרוש' לזו שממששת לו ופוערת עבורו]. ... חומר למחשבה.

אז למה שגם את לא תהיי שם?
והכי חזק שאפשר. עם החבל הכי מתוח שאפשר בכלל לדמיין שניתן למתוח. כי זה הכי הכי שיש.

אז מי אני שאגיד לך לעצור? לעשות פתאום חשבון נפש<? מה? השתגעתי?
ומאידך גיסא, גם לא אגיד לך שתתפרעי ככל שניתן.
כי את החירות הזו רק את תקבעי: מתי, עד כמה, ו... כמה.
אז זהו. סיימתי.
 
נערך לאחרונה ב:
וואלה. אז את חושדת שהוא מזיין בוודאות.
אבל כשאת כותבת את זה, את מדברת על ה'פעולה' כמו כל פעולה אחרת שאנו עושים: ישנים, אוכלים, מזיינים, נוסעים או שיושבים בשירותים. כלומר: מקיימים את צורכי החיים.
וכשאת עם ההוא? וואו.. התוודית: אז את "מה שיש שם מתחת למכנסיים (שכבר ראיתי ד'א)", ראית. נו? ובינינו? זה כל כך שונה ממה שיש לבעלך שם? או ל'יענקלה'?
כי מה בעצם שונה? שונה הדרך בה נוגעים. המילים שלוחשים תוך כדי. הנישוקים והליטופים שבדרך.. הנגיעה לא נגיעה באזור שנוטף... נו. אנחנו הרי מכירים את זה. כולנו.

אז דווקא הקטע שה"חרא" ההוא נגע ועורר,
דווקא הקטע שראית לו וכנראה גם חשת זאת בידייך ואולי גם ב... (לשון)?
ובכ"ז, לא איפשרת שהוא גם יתנענע בבפנוכו שלך?
וואו.. מתחת את החבל הכי הכי שאפשר.

והוא, ה"חרא"? (כפי שרשמת)? רגע. מה את רוצה לומר בזה?
את הרי מספרת, שאת כלואה בכלוב של זהב.
מבשלת. מכבסת (תולה), אופה ויפה, אבל מי סופר? בעלך יודע שאת שם והוא גם (מניח) שלא תעזי לצאת משם. כי את רק "שלו".
וכל זה קורה, כאשר בעלך עושה את הפעולות (הנחוצות) שלו בחוץ (בוודאות). אז ברור שהוא "חרא". "חרא דה לוקס" אפילו. כי את יודעת זאת למרות שהוא לא 'מגלה לך'. דא?

והאחר חרא (כך הרי כתבת), כי יש לו ניסיון, הוא מצחקק מתחת לשפם והוא יודע שמתיחת החבל שאת מדברת עליה תשתלם לו. הכי תשתלם לו בעצם. כי היא תביא לו בסוף אוקיינוס של הצפות (וזה קצת יותר מים).
אז שווה לו להקריב את ההנאה של הרגע הזה, כדי שברגע הבא, תהיה הצפה, שרק בחלומות מדמיינים אותה (וגם את הרי יודעת בתודעתך [ומצפה גם] שזה מה שיקרה).
אה?

ובתוך כל זה מקנן גם הפחד. 3 ילדים קטנים... מה יקרה בבית? וכן. עד כמה שזה מפחיד, זה גם משחרר ים של אדרנלין ואדורפינים.

אז אין לי עצות בשבילך. כי כולנו כאן יודעים, שכל מה שאציע יהיה כרוך בקלישאות והתמרחויות מילוליות, שאין להן שמץ של כיסוי.
ואת, שאת בתוך זה? רק את יודעת עד כמה זה "בלה בלה בלה" ואת תדעי בדיוק מה את צריכה לעשות.

כי מה קורה כאן בעצם? את הרי גילית כבר את הסוד: 'כל הגברים חארות'. 'כולם רוצים את אותו דבר, וכשזה גנוב, זה הכי מתוק שיש'. 'וברור כשמש בצוהרי היום, שגם בעלי מבצע פעולות (סתמיות כאלה) בחוץ'. [ואגב, ה"סתמיות" שאני כל כך מדגיש את סתמיותן, הן אולי ה'הכי המון שדרוש' לזו שממששת לו ופוערת עבורו]. ... חומר למחשבה.

אז למה שגם את לא תהיי שם?
והכי חזק שאפשר. עם החבל הכי מתוח שאפשר בכלל לדמיין שניתן למתוח. כי זה הכי הכי שיש.

אז מי אני שאגיד לך לעצור? לעשות פתאום חשבון נפש<? מה? השתגעתי?
ומאידך גיסא, גם לא אגיד לך שתתפרעי ככל שניתן.
כי את החירות הזו רק את תקבעי: מתי, עד כמה, ו... כמה.
אז זהו. סיימתי.
אני לא הסברתי את עצמי נכון כנראה.
החרא היחיד בסיפור הוא הבחור שמטריף לי את החושים. והוא חרא כי הוא יודע את המשחק, הכללים שלו ואת כל המהלכים ואין לי ספק שזאת לא הפעם הראשונה שלו (לדעתי הוא אפילו מזיין על בסיס יומי ולא רק את אשתו).
בעלי לא בוגד בי, לא מזיין בחוץ, לא עושה כלום בוודאות. הוא סה'כ בעל טוב ואיש נפלא.
משהו בשלב הזה בחיי ובשילוב עם הבחור ההוא, גורמים לי לרצות לעזוב הכל וללכת, להשתולל עד אור הבוקר. ואז אני מתעוררת, צריך להכין סנדוויצ'ים🤷‍♀️
ונחש מה? אתה שוב צודק. הקונפליקט מייסר אותי. אני יודעת מה 'נכון' ולא מצליחה להכניס לעצמי היגיון בריא. כל שניה ורגע במחשבה שלי מוקדשת לפגישה הבאה ביננו. הגוף שלי מתכווץ אפילו עכשיו כשאני כותבת את זה. זה כזה כיף. ומייסר.
קונפליקט.
אני גם לומדת שאולי אני רוצה יותר. ז'א לאו דווקא שעושה אסור אלא שאם כבר עושה, רוצה יותר.
אתם תגידו, זה הגיוני?
 

ראש מיוחד1

Well-known member
מנהל
א

כ'כ צודק במילותיך, זה מה שקרה בשבועות האחרונים: בעלי מסתכל עלי אבל לא דואל כשאני מצווה עליו להביא חגורה או כשביקשתי שילפף את ידיו סביב צווארי. היה כיף ומטריף.
נכון, הריגוש הוא במילים, בלא נודע, יודע מה? גם בזה שהוא לא סופר אותי כי הוא במקצוע שלו, מזיין שם בוודאות. ואני? אני אישה של בית. אני מתנדבת לכל הוועדים. מבשלת לקשישים בסופ'ש. יפה ואופה.
ההוא, החדש, זה לא וירטואלי. אנחנו נפגשים פעם בשבוע, הוא רקם את זה לאט ונכון כי הוא חרא עם ניסיון. בעלי לעולם לא יגיד לי 'תתכופפי כי בא לי לזיין אותך' בכזאת פשטות מגרה כמו ההוא, החדש, שמבט אחד אני יודעת מה הוא חושב ורוצה. אתה בטח מבין...?
זה כנראה קשור לעוד דברים (כמו הגיל שלי?) ולקורונה ולחיפוש משמעות?
תודה על התשובה.
מדוייק,הקורונה,הגיל וכל מה שמעורר...לגיטימי אבל קחי בפרופורוציה ושבת נפלאה.
 
היי לכולם,
חיפשתי וחיפשתי מקום לפרוק ולספר ושכחתי לגמרי שיש דבר כזה פורום אז אני שמחה שמצאתי😉
אני בת 38, נשואה ולאחרונה עוברת משבר מיניות ענק. בהתחלה זה היה נעים, זה התפרץ בזוגיות שלי וגרם לי להיות חופשיה ואמיתית מזה שנים.
ואז קרה לי מקרה. עם נשוי. אירוטי ומטריף חושים. שיחקתי אותה קולית ומאז? מתייסרת.
א. כי לא הרגשתי שעשיתי משהו רע.
ב. כי אני רוצה כ'כ עוד וכ'כ יותר.
ג. כי זה מגביר את הפערים המיניים ביני ובן בעלי.
ד. כי אני מבולבלת ואבודה.
מקווה שתוכלו לעזור, לשפוך קצת אור ותובנות.
תודה מראש על כל תשובה🙏
המממ.... מניסיון של לא מעט שנים, אין לך דרך חזרה. אישית כבר מזמן איבדתי את האמון בזוגיות מונוגמית. אהבה זה סבבה, אבל משיכה, ארוטיקה, תשוקה וכל הנלווים זה כבר משהו שרק יחידי סגולה יודעים לתחזק בלי צירופים, חילופים ושיתופים. ככה אנחנו בנויים, פיזית ונפשית. את טירוף החושים ה"חד פעמי" שאת מרגישה עם המאהב שלך את תרגישי עם עוד הרבה אחרים, לא המצאת את הגלגל.
סתם הרהור, אם לעשות הכללה גסה, יש לי הרגשה שאצל הרבה נשים, גיל ה35 פלוס מינוס הוא אכן הגיל שבו המיניות תופסת תאוצה, ובהמשך גם הרומנים והחיפושים. אולי זה עניין של הורמונים ואולי זה הגיל שבו הזוגיות הממוצעת מגיעה למשבר? לנשים שבינינו, אני בכוון או מדבר שטויות?
 
המממ.... מניסיון של לא מעט שנים, אין לך דרך חזרה. אישית כבר מזמן איבדתי את האמון בזוגיות מונוגמית. אהבה זה סבבה, אבל משיכה, ארוטיקה, תשוקה וכל הנלווים זה כבר משהו שרק יחידי סגולה יודעים לתחזק בלי צירופים, חילופים ושיתופים. ככה אנחנו בנויים, פיזית ונפשית. את טירוף החושים ה"חד פעמי" שאת מרגישה עם המאהב שלך את תרגישי עם עוד הרבה אחרים, לא המצאת את הגלגל.
סתם הרהור, אם לעשות הכללה גסה, יש לי הרגשה שאצל הרבה נשים, גיל ה35 פלוס מינוס הוא אכן הגיל שבו המיניות תופסת תאוצה, ובהמשך גם הרומנים והחיפושים. אולי זה עניין של הורמונים ואולי זה הגיל שבו הזוגיות הממוצעת מגיעה למשבר? לנשים שבינינו, אני בכוון או מדבר שטויות?
רגע, שניה. כשאתה אומר ש'אין לי דרך חזרה' זה כי עשיתי מעשה אסור או שבגלל התחושות הממכרות לא אוכל לעולם לקבור את זה ולהמשיך?
כי לא עשיתי מעשה אסור מידי (😶) אבל אני בהחלט מרגישה שהייתי רוצה לחזור למוכר והטוב מלפני כן. מה אני צריכה את כל מערבולת החושים הזאת עכשיו?! אני לא מצליחה לישון, לאכול ובגדול, אין לי סבלנות לכלום. זה לא מתאים לי. השאלה היא, האם זה מסתדר בהמשך? אם כן אעשה משהו, זה ירגיע את מחול השדים או רק יגביר את עוצמתו?🤔
לפחות מהחוויה שלי, הגעתי פתאום לגיל 37-38 ואני מרגישה שאני יכולה קצת להפסיק להיות אמא של. ולהיות אישה, תשוקתית, מינית וחיה.
אני חדשה ולא יודעת באיזה שפה אפשר לכתוב פה אז אני רק אגיד שאני כל היום חושבת רק על סקס, על איך שהמכנס יושב עלי, יוצאת לריצה, מענטזת... אולי אפילו קצת מחפשת אבל לא פועלת.
 

מ ש ה 53

Well-known member
מנהל
רגע, שניה. כשאתה אומר ש'אין לי דרך חזרה' זה כי עשיתי מעשה אסור או שבגלל התחושות הממכרות לא אוכל לעולם לקבור את זה ולהמשיך?
כי לא עשיתי מעשה אסור מידי (😶) אבל אני בהחלט מרגישה שהייתי רוצה לחזור למוכר והטוב מלפני כן. מה אני צריכה את כל מערבולת החושים הזאת עכשיו?! אני לא מצליחה לישון, לאכול ובגדול, אין לי סבלנות לכלום. זה לא מתאים לי. השאלה היא, האם זה מסתדר בהמשך? אם כן אעשה משהו, זה ירגיע את מחול השדים או רק יגביר את עוצמתו?🤔
לפחות מהחוויה שלי, הגעתי פתאום לגיל 37-38 ואני מרגישה שאני יכולה קצת להפסיק להיות אמא של. ולהיות אישה, תשוקתית, מינית וחיה.
אני חדשה ולא יודעת באיזה שפה אפשר לכתוב פה אז אני רק אגיד שאני כל היום חושבת רק על סקס, על איך שהמכנס יושב עלי, יוצאת לריצה, מענטזת... אולי אפילו קצת מחפשת אבל לא פועלת.
חחח... כן. יש איזו חיוניות שמעוררים הפרפרים בבטן. אז לבריאות.
 
רגע, שניה. כשאתה אומר ש'אין לי דרך חזרה' זה כי עשיתי מעשה אסור או שבגלל התחושות הממכרות לא אוכל לעולם לקבור את זה ולהמשיך?
כי לא עשיתי מעשה אסור מידי (😶) אבל אני בהחלט מרגישה שהייתי רוצה לחזור למוכר והטוב מלפני כן. מה אני צריכה את כל מערבולת החושים הזאת עכשיו?! אני לא מצליחה לישון, לאכול ובגדול, אין לי סבלנות לכלום. זה לא מתאים לי. השאלה היא, האם זה מסתדר בהמשך? אם כן אעשה משהו, זה ירגיע את מחול השדים או רק יגביר את עוצמתו?🤔
לפחות מהחוויה שלי, הגעתי פתאום לגיל 37-38 ואני מרגישה שאני יכולה קצת להפסיק להיות אמא של. ולהיות אישה, תשוקתית, מינית וחיה.
אני חדשה ולא יודעת באיזה שפה אפשר לכתוב פה אז אני רק אגיד שאני כל היום חושבת רק על סקס, על איך שהמכנס יושב עלי, יוצאת לריצה, מענטזת... אולי אפילו קצת מחפשת אבל לא פועלת.
אין דרך חזרה כי גילית שיש עולם של תחושות שלא תוכלי לוותר עליו.....
 

Gu987

Well-known member
היי לכולם,
חיפשתי וחיפשתי מקום לפרוק ולספר ושכחתי לגמרי שיש דבר כזה פורום אז אני שמחה שמצאתי😉
אני בת 38, נשואה ולאחרונה עוברת משבר מיניות ענק. בהתחלה זה היה נעים, זה התפרץ בזוגיות שלי וגרם לי להיות חופשיה ואמיתית מזה שנים.
ואז קרה לי מקרה. עם נשוי. אירוטי ומטריף חושים. שיחקתי אותה קולית ומאז? מתייסרת.
א. כי לא הרגשתי שעשיתי משהו רע.
ב. כי אני רוצה כ'כ עוד וכ'כ יותר.
ג. כי זה מגביר את הפערים המיניים ביני ובן בעלי.
ד. כי אני מבולבלת ואבודה.
מקווה שתוכלו לעזור, לשפוך קצת אור ותובנות.
תודה מראש על כל תשובה🙏
אחרי כל הדיון הארוך פה לא הבנתי למה את כל כך מתייסרת.
יאללה! שיחקת אותה! לכי תבלי ותהני ותעשי כל מה שאת יכולה. להרבה אנשים לוקח המון זמן להבין שבעצם הם צריכים להיות במרכז. כל השאר, בני זוג, ילדים, חברים וכו הם רק לוויינים מסביב.

יאללה. תני בראש! ועל תשכחי לעדכן אותנו איך מתקדם
 
אחרי כל הדיון הארוך פה לא הבנתי למה את כל כך מתייסרת.
יאללה! שיחקת אותה! לכי תבלי ותהני ותעשי כל מה שאת יכולה. להרבה אנשים לוקח המון זמן להבין שבעצם הם צריכים להיות במרכז. כל השאר, בני זוג, ילדים, חברים וכו הם רק לוויינים מסביב.

יאללה. תני בראש! ועל תשכחי לעדכן אותנו איך מתקדם
אמממ..כי מעולם לא חשבתי שאני אבגוד? כי זה נעים לי? כי זה לא נעים לי? כי הבחור שמציע לי הנאה הוא לא מספיק לי במה שהוא מציע, מסתבר, אני רוצה יותר... ואיך חיים ככה? אני מבחינתי אין שום בעיה בכל שלב במהלך היום לתת בקטנה 😉 אבל בטח שצריך למתן ולהיות הגיונית?
בקיצור, מי פנוי? 😝
 

Gu987

Well-known member
אמממ..כי מעולם לא חשבתי שאני אבגוד? כי זה נעים לי? כי זה לא נעים לי? כי הבחור שמציע לי הנאה הוא לא מספיק לי במה שהוא מציע, מסתבר, אני רוצה יותר... ואיך חיים ככה? אני מבחינתי אין שום בעיה בכל שלב במהלך היום לתת בקטנה 😉 אבל בטח שצריך למתן ולהיות הגיונית?
בקיצור, מי פנוי? 😝
וויי וויי... שאלת מי פנוי?
תיכף יקרוס השרת של תפוז מעומס הפניות
 

Gu987

Well-known member
לא יודעת...האינבוקס שלי ריק ושקט.
יש להניח שהאנשים כבר מנוסים במתחזים ונוקטים במשנה זהירות. כולם כאן פנויים במידה זו או אחרת. אבל עדיין לא רוצים לפנות אלייך אם בעצם את כן יודעת, וקוראים לך ששון ואת מטבריה.
 
יש להניח שהאנשים כבר מנוסים במתחזים ונוקטים במשנה זהירות. כולם כאן פנויים במידה זו או אחרת. אבל עדיין לא רוצים לפנות אלייך אם בעצם את כן יודעת, וקוראים לך ששון ואת מטבריה
אז יש מבחני קבלה? אני צריכה הוכחות?
ששון מטבריה בוודאות נותן שנ'צ בכיף עכשיו😊
 
אמממ..כי מעולם לא חשבתי שאני אבגוד? כי זה נעים לי? כי זה לא נעים לי? כי הבחור שמציע לי הנאה הוא לא מספיק לי במה שהוא מציע, מסתבר, אני רוצה יותר... ואיך חיים ככה? אני מבחינתי אין שום בעיה בכל שלב במהלך היום לתת בקטנה 😉 אבל בטח שצריך למתן ולהיות הגיונית?
בקיצור, מי פנוי? 😝
אחרי כל הדיון הארוך פה לא הבנתי למה את כל כך מתייסרת.
יאללה! שיחקת אותה! לכי תבלי ותהני ותעשי כל מה שאת יכולה. להרבה אנשים לוקח המון זמן להבין שבעצם הם צריכים להיות במרכז. כל השאר, בני זוג, ילדים, חברים וכו הם רק לוויינים מסביב.

יאללה. תני בראש! ועל תשכחי לעדכן אותנו איך מתקדם
וכבר מעדכנת: אם ניפגש בשבוע הבא, הצהרתי שאני לא רוצה שיהיה כלום והוא אמר שבאהבה יקבל אותי בלי לטעום אותי (בן זונה סה'כ) ואני כמובן אדביק אותו לקיר ואשתגע.... זאת התוכנית😈
 
למעלה