חדשה בשטח ומבולבלת מאוד

מצב
הנושא נעול.

דואטריו

New member
חדשה בשטח ומבולבלת מאוד

חדשה בשטח ומבולבלת מאוד
אך לפני שבועיים קיוותי לרשום בפורום פוריות על בטא שהגיעה לפתע כאילו משום מקום ולשכוח את כל היסורים והדרך הארוכה עד לבואה . אבל הסיפור שלי הוא כנראה שונה . לפני כשבועיים לערך, עמדתי לפני טיפול IVF ראשון . בהתרגשות ובמתח רב התחלתי את התהליך . אך אז באחת נפסק הכל ביום החמישי לתהליך . והכל בגלל עירנותי ובקשתי לעשיית בדיקות FSH ו LH . התשובות לא איחרו להגיע ולא השאירו מקום לספק ( ? ! ?) FSH 29.2 LH10.3 תוספת חיזוק לבדיקות אלו הגיעו ביום החמישי באולטרסאונד ובבדיקות דם - אין תגובה !!! באוגוסט 2006 FSH היה בין (4-5 ) בנובמבר 2006 הוא עלה ל 7.8 באפריל 2007 עלו התוצאות ל10.2 חמש הזרעות . הרופא טוען כי אין סיכוי להכנס להריון אחרי תוצאה מעין זו . אני המומה מעכלת לא מעכלת מתחילה לחשוב על תרומת ביציות אבל האם באמת עלי לנטוש את רעיון הילד הביולוגי ? בת 39 חד הורית ( כך שאם אחליט על תרומת ביצית זו תהיה פונדקאות או אימוץ ) כל כך הרבה שאלות יש לי לי בשלב זה על התהליך ( כמה זמן לוקח מרגע ההחלטה ועד לתהליך עצמו) ,על התורמות על הבדיקות הגנטיות ( אני לשם עצמי ערכתי הרבה יותר בדיקות ממה שהן עוברות ) אחוזי הצלחה . ובכלל על מה לשים לב בשיחה עם הרופא ( יש לי תור בשבוע הבא ) . איך עושים/ עשיתם את המעבר הזה מהחלום על ילד משלכם לסוג של אימוץ . יש לי ימים שאני בוכה ויש כאלה שאני מחליטה כי עדיף להקדיש את הזמן והכח לילד שיוולד על פני מלחמות חסרות סיכוי (שיש בסביבתי הרואים בה סוג של לוזריות שהרי צריך להלחם בכל מחיר על הילד הביולגי ) מצטערת על הכתיבה הארוכה ואולי המבולבלת אני פשוט בסוג של הצפה בבקשה אנא הגיבו כל רעיון יהיה מבורך . דואטריו
 

martines

New member
שאלה

חדשה בשטח ומבולבלת מאוד
אך לפני שבועיים קיוותי לרשום בפורום פוריות על בטא שהגיעה לפתע כאילו משום מקום ולשכוח את כל היסורים והדרך הארוכה עד לבואה . אבל הסיפור שלי הוא כנראה שונה . לפני כשבועיים לערך, עמדתי לפני טיפול IVF ראשון . בהתרגשות ובמתח רב התחלתי את התהליך . אך אז באחת נפסק הכל ביום החמישי לתהליך . והכל בגלל עירנותי ובקשתי לעשיית בדיקות FSH ו LH . התשובות לא איחרו להגיע ולא השאירו מקום לספק ( ? ! ?) FSH 29.2 LH10.3 תוספת חיזוק לבדיקות אלו הגיעו ביום החמישי באולטרסאונד ובבדיקות דם - אין תגובה !!! באוגוסט 2006 FSH היה בין (4-5 ) בנובמבר 2006 הוא עלה ל 7.8 באפריל 2007 עלו התוצאות ל10.2 חמש הזרעות . הרופא טוען כי אין סיכוי להכנס להריון אחרי תוצאה מעין זו . אני המומה מעכלת לא מעכלת מתחילה לחשוב על תרומת ביציות אבל האם באמת עלי לנטוש את רעיון הילד הביולוגי ? בת 39 חד הורית ( כך שאם אחליט על תרומת ביצית זו תהיה פונדקאות או אימוץ ) כל כך הרבה שאלות יש לי לי בשלב זה על התהליך ( כמה זמן לוקח מרגע ההחלטה ועד לתהליך עצמו) ,על התורמות על הבדיקות הגנטיות ( אני לשם עצמי ערכתי הרבה יותר בדיקות ממה שהן עוברות ) אחוזי הצלחה . ובכלל על מה לשים לב בשיחה עם הרופא ( יש לי תור בשבוע הבא ) . איך עושים/ עשיתם את המעבר הזה מהחלום על ילד משלכם לסוג של אימוץ . יש לי ימים שאני בוכה ויש כאלה שאני מחליטה כי עדיף להקדיש את הזמן והכח לילד שיוולד על פני מלחמות חסרות סיכוי (שיש בסביבתי הרואים בה סוג של לוזריות שהרי צריך להלחם בכל מחיר על הילד הביולגי ) מצטערת על הכתיבה הארוכה ואולי המבולבלת אני פשוט בסוג של הצפה בבקשה אנא הגיבו כל רעיון יהיה מבורך . דואטריו
שאלה
למה את לא יכולה לקבל בעצמך תרומת ביצית ולהכנס להריון ממנה ? , למה ללכת ישר על הדברים הרחוקים והיקרים יותר כמו פונדקאות ואימוץ ? את מודעת לעלויות של המסלולים האלה ?
 

דואטריו

New member
הי , אני כנראה לא הייתי ברורה

שאלה
למה את לא יכולה לקבל בעצמך תרומת ביצית ולהכנס להריון ממנה ? , למה ללכת ישר על הדברים הרחוקים והיקרים יותר כמו פונדקאות ואימוץ ? את מודעת לעלויות של המסלולים האלה ?
הי , אני כנראה לא הייתי ברורה
אני הולכת על תרומת ביצית. אך בגלל שגם הזרע הוא מתרומה - זה נותן תחושה של סוג של אימוץ / פונדקאות משוכללת ותודה על התגובה
 
כמה זמן לוקח מרגע ההחלטה עד תחילת תהליך

שאלה
למה את לא יכולה לקבל בעצמך תרומת ביצית ולהכנס להריון ממנה ? , למה ללכת ישר על הדברים הרחוקים והיקרים יותר כמו פונדקאות ואימוץ ? את מודעת לעלויות של המסלולים האלה ?
כמה זמן לוקח מרגע ההחלטה עד תחילת תהליך
 

MAMALY

New member
יקירתי

חדשה בשטח ומבולבלת מאוד
אך לפני שבועיים קיוותי לרשום בפורום פוריות על בטא שהגיעה לפתע כאילו משום מקום ולשכוח את כל היסורים והדרך הארוכה עד לבואה . אבל הסיפור שלי הוא כנראה שונה . לפני כשבועיים לערך, עמדתי לפני טיפול IVF ראשון . בהתרגשות ובמתח רב התחלתי את התהליך . אך אז באחת נפסק הכל ביום החמישי לתהליך . והכל בגלל עירנותי ובקשתי לעשיית בדיקות FSH ו LH . התשובות לא איחרו להגיע ולא השאירו מקום לספק ( ? ! ?) FSH 29.2 LH10.3 תוספת חיזוק לבדיקות אלו הגיעו ביום החמישי באולטרסאונד ובבדיקות דם - אין תגובה !!! באוגוסט 2006 FSH היה בין (4-5 ) בנובמבר 2006 הוא עלה ל 7.8 באפריל 2007 עלו התוצאות ל10.2 חמש הזרעות . הרופא טוען כי אין סיכוי להכנס להריון אחרי תוצאה מעין זו . אני המומה מעכלת לא מעכלת מתחילה לחשוב על תרומת ביציות אבל האם באמת עלי לנטוש את רעיון הילד הביולוגי ? בת 39 חד הורית ( כך שאם אחליט על תרומת ביצית זו תהיה פונדקאות או אימוץ ) כל כך הרבה שאלות יש לי לי בשלב זה על התהליך ( כמה זמן לוקח מרגע ההחלטה ועד לתהליך עצמו) ,על התורמות על הבדיקות הגנטיות ( אני לשם עצמי ערכתי הרבה יותר בדיקות ממה שהן עוברות ) אחוזי הצלחה . ובכלל על מה לשים לב בשיחה עם הרופא ( יש לי תור בשבוע הבא ) . איך עושים/ עשיתם את המעבר הזה מהחלום על ילד משלכם לסוג של אימוץ . יש לי ימים שאני בוכה ויש כאלה שאני מחליטה כי עדיף להקדיש את הזמן והכח לילד שיוולד על פני מלחמות חסרות סיכוי (שיש בסביבתי הרואים בה סוג של לוזריות שהרי צריך להלחם בכל מחיר על הילד הביולגי ) מצטערת על הכתיבה הארוכה ואולי המבולבלת אני פשוט בסוג של הצפה בבקשה אנא הגיבו כל רעיון יהיה מבורך . דואטריו
יקירתי
אנ מבינה את ההרגשה ואת השוק ואת הזמן שלך את צריכה לעכל את כל ה"בשורות שנופולת עלייך" מהרעיון של פונדקאות בבקשה לרדת ומהר משתי סיבות ראשית פונדקאות מאושרת ע"י מדינת ישראל רק אם אין לך רחם או יש בך מחלה מסכנת חיים והריון יסכן את החיים שלך, יש קריטריונים לעניין הזה והיות שאת מסוגלת לשאת הריון בגוף שלך ולא מביציות שלך לא תוכלי לעשות פונדקאות במדינת ישראל מעבר לזה פונדקאות מותק, זה לא כייף בכלל לי יש פונדקאית עצם הרעיון שילד שלך (כן מותק גם ילד מתרומת ביצית הוא ילד שלך!!!) נמצא בבטן של אישה אחרת הוא מאוד קשה מאוד מותח ומאוד מפחיד שום אישה לא שומרת על התינוק שלה בבטן כמו אמא אמיתית האמיני לי שאני חווה זאת מדי יום , יש ליפונדקאית מדהימה ועדיין הפחדים משתקים. שנית אני ממליצה לך לקרוא בטאגלוויט משהו כשתבתי לפני מס' שבועות בעניין תרומת הביציות אולי זה ישנה לך את זוית הראיה, קחי לך את הזמן, אספי כמה שיותר חומר ומידע אני אשמח לעזור לך בכל דבר ודבר גם בסדרים גם בטלפון . את תהיי אמא זה מה שחשוב, את תתני חיים בבטן שלך לתינוק שלך ביצית זה רק חומר גנטי וזה לא ממש הדבר הכי חשוב עולם אני יודעת שעכשיו את עוד בהלם ואני יודעת שזה יעבור לך ובאמת באמת אשמח לשוחח איתך פנים מול פנים או אוזן לאוזן בטלפון יהיה בסדר באמת!!!!!
 

דואטריו

New member
הי תודה כנראה שעדיין לא הובנתי

יקירתי
אנ מבינה את ההרגשה ואת השוק ואת הזמן שלך את צריכה לעכל את כל ה"בשורות שנופולת עלייך" מהרעיון של פונדקאות בבקשה לרדת ומהר משתי סיבות ראשית פונדקאות מאושרת ע"י מדינת ישראל רק אם אין לך רחם או יש בך מחלה מסכנת חיים והריון יסכן את החיים שלך, יש קריטריונים לעניין הזה והיות שאת מסוגלת לשאת הריון בגוף שלך ולא מביציות שלך לא תוכלי לעשות פונדקאות במדינת ישראל מעבר לזה פונדקאות מותק, זה לא כייף בכלל לי יש פונדקאית עצם הרעיון שילד שלך (כן מותק גם ילד מתרומת ביצית הוא ילד שלך!!!) נמצא בבטן של אישה אחרת הוא מאוד קשה מאוד מותח ומאוד מפחיד שום אישה לא שומרת על התינוק שלה בבטן כמו אמא אמיתית האמיני לי שאני חווה זאת מדי יום , יש ליפונדקאית מדהימה ועדיין הפחדים משתקים. שנית אני ממליצה לך לקרוא בטאגלוויט משהו כשתבתי לפני מס' שבועות בעניין תרומת הביציות אולי זה ישנה לך את זוית הראיה, קחי לך את הזמן, אספי כמה שיותר חומר ומידע אני אשמח לעזור לך בכל דבר ודבר גם בסדרים גם בטלפון . את תהיי אמא זה מה שחשוב, את תתני חיים בבטן שלך לתינוק שלך ביצית זה רק חומר גנטי וזה לא ממש הדבר הכי חשוב עולם אני יודעת שעכשיו את עוד בהלם ואני יודעת שזה יעבור לך ובאמת באמת אשמח לשוחח איתך פנים מול פנים או אוזן לאוזן בטלפון יהיה בסדר באמת!!!!!
הי תודה כנראה שעדיין לא הובנתי
אני חושבת על תרומת ביציות כדי להיות בהריון!!!!! בגלל היותי אם חד הורית לעתיד התחושה ( עם דגש על תחושה ) היא של סוג של אימוץ / פונדקאות לביציות שלא שלי וזרע לא מוכר . נכון לעכשיו אני מנסה לעכל את מה שקרה לי אם כי אני נוטה לתרומת ביציות בגלל הרצון להיות כבר אמא ולא רק לחוות את ה"דרך" וה"כמעט " . ועם זאת הכל כך כך טרי כך שאני מבררת את כל האופציות ( אם יש כאלה ) קראתי את מה שכתבת וריגשת וחיזקת את דרכי . אשמח להעזר בך ושוב תודה
 

יעללשם

New member
דיאטריו יקרה

הי תודה כנראה שעדיין לא הובנתי
אני חושבת על תרומת ביציות כדי להיות בהריון!!!!! בגלל היותי אם חד הורית לעתיד התחושה ( עם דגש על תחושה ) היא של סוג של אימוץ / פונדקאות לביציות שלא שלי וזרע לא מוכר . נכון לעכשיו אני מנסה לעכל את מה שקרה לי אם כי אני נוטה לתרומת ביציות בגלל הרצון להיות כבר אמא ולא רק לחוות את ה"דרך" וה"כמעט " . ועם זאת הכל כך כך טרי כך שאני מבררת את כל האופציות ( אם יש כאלה ) קראתי את מה שכתבת וריגשת וחיזקת את דרכי . אשמח להעזר בך ושוב תודה
דיאטריו יקרה
כתבתי לך בפורום פוריות מגילה אז תצצי לקרוא שם.ומעבר לכך בפגישה האחרונה של מפגש פורום תרומת ביציות ראיתי כמה ילדים שהיו אבל ממש דומים לאמא
,לעכל ולעבד נתנונים זה החלק הראשון ומרגע שזה נמצא אצלך ועד המפגש עם הרופא הכל נראה כאילו וזה שלך,ובכלל הביצית והזרע זה רק עניין טכני לעניין המהותי העקרוני והנשמתי של להיות אמא,מלח בתחילת דרכי שאל אותי א ת רוצה להיות אמא ביולגית או אמא ? בהתחלה ומייד רציתי להיות אמא ביולגית(מביצית שלי)עכשיו אני כבר מאמינה שאני אמא ביולגית (גם לתרומת ביצית)..אחרי ההלם הכאב וההשלמה מגיעה השקט והכייף והודייה לרפואה שיש אפשרות אחרת שונה מיוחדת עוצמתית להיות אמא(ותודה למידע ולרפואה על ההתקדמות) בהצלחה
 

Lucy4

New member
בנוסף

דיאטריו יקרה
כתבתי לך בפורום פוריות מגילה אז תצצי לקרוא שם.ומעבר לכך בפגישה האחרונה של מפגש פורום תרומת ביציות ראיתי כמה ילדים שהיו אבל ממש דומים לאמא
,לעכל ולעבד נתנונים זה החלק הראשון ומרגע שזה נמצא אצלך ועד המפגש עם הרופא הכל נראה כאילו וזה שלך,ובכלל הביצית והזרע זה רק עניין טכני לעניין המהותי העקרוני והנשמתי של להיות אמא,מלח בתחילת דרכי שאל אותי א ת רוצה להיות אמא ביולגית או אמא ? בהתחלה ומייד רציתי להיות אמא ביולגית(מביצית שלי)עכשיו אני כבר מאמינה שאני אמא ביולגית (גם לתרומת ביצית)..אחרי ההלם הכאב וההשלמה מגיעה השקט והכייף והודייה לרפואה שיש אפשרות אחרת שונה מיוחדת עוצמתית להיות אמא(ותודה למידע ולרפואה על ההתקדמות) בהצלחה
בנוסף
אולי כדאי לך גם לפנות לפורומים : אמהות יחידניות מבחירה יחידניות מבחירה - המשפחה בגלל הגיל הממומצע הגבוה יחסית של הנשים שם תוכלי להכיר נשים במצבך שלא ויתרו על הרעיון של ילד! בסטטוס שלך יחידניות - שיש להם כבר ילדים - מתרומת ביצית ותרומת זרע להתייעץ לפגוש להכיר ולחוות את ההתמודדות עם ההחלטה והתוצאה :) בכל מקרה אולי חשוב גם לקבל חוות דעת נוספת של רופא -בעקבות קצב השינוי ההורמונלי המסחרר המון המון בהצלחה!!!!!
 

דואטריו

New member
תודה אני כבר

בנוסף
אולי כדאי לך גם לפנות לפורומים : אמהות יחידניות מבחירה יחידניות מבחירה - המשפחה בגלל הגיל הממומצע הגבוה יחסית של הנשים שם תוכלי להכיר נשים במצבך שלא ויתרו על הרעיון של ילד! בסטטוס שלך יחידניות - שיש להם כבר ילדים - מתרומת ביצית ותרומת זרע להתייעץ לפגוש להכיר ולחוות את ההתמודדות עם ההחלטה והתוצאה :) בכל מקרה אולי חשוב גם לקבל חוות דעת נוספת של רופא -בעקבות קצב השינוי ההורמונלי המסחרר המון המון בהצלחה!!!!!
תודה אני כבר
כותבת שם מזה זמן אם כי בשבועיים האחרונים הדרתי את רגלי משם כנראה שהרגשתי לא ממש שייכת . כפי שכבר כתבתי אני מעכלת / ולא מעכלת את מה שעובר עלי .שמחה מאוד שיש אלטרנטיבה ( של תרומת ביציות ) ובטוחה שבסופו של תהליך ( יותר או פחות מהיר ) אשתמש בפלאי הרפואה באם יהיה צורך . מקווה רק שיהיה לי את הכוח והיכולת להבדיל בין סתם לדפוק את הראש בחומה לבין המלחמה על הבאת ילד לעולם .שאדע מתי להמשיך ומתי לעצור ולשנות כיוון . נכון לעכשיו הכל כל כך טרי - עברתי את שבוע הבכי ועכשיו אני מנסה לאתר תשובות . את הצורך בלהחליט החלטות כנראה שאף אחד לא יוכל לחסוך ממני . מקווה רק שכשאצליח להחליט אהיה שלמה עם החלטותי. מחר אני הולכת להתייעצות ונמשיך משם הלאה . ילדים יהיו לי את זה אני כבר יודעת !!!! רק לא יודעת מתי ואיך
 

נס נס לי

New member
שלחתי לך מסר

תודה אני כבר
כותבת שם מזה זמן אם כי בשבועיים האחרונים הדרתי את רגלי משם כנראה שהרגשתי לא ממש שייכת . כפי שכבר כתבתי אני מעכלת / ולא מעכלת את מה שעובר עלי .שמחה מאוד שיש אלטרנטיבה ( של תרומת ביציות ) ובטוחה שבסופו של תהליך ( יותר או פחות מהיר ) אשתמש בפלאי הרפואה באם יהיה צורך . מקווה רק שיהיה לי את הכוח והיכולת להבדיל בין סתם לדפוק את הראש בחומה לבין המלחמה על הבאת ילד לעולם .שאדע מתי להמשיך ומתי לעצור ולשנות כיוון . נכון לעכשיו הכל כל כך טרי - עברתי את שבוע הבכי ועכשיו אני מנסה לאתר תשובות . את הצורך בלהחליט החלטות כנראה שאף אחד לא יוכל לחסוך ממני . מקווה רק שכשאצליח להחליט אהיה שלמה עם החלטותי. מחר אני הולכת להתייעצות ונמשיך משם הלאה . ילדים יהיו לי את זה אני כבר יודעת !!!! רק לא יודעת מתי ואיך
שלחתי לך מסר
 

אדוינה

New member
ברוכה הבאה ../images/Emo140.gif

חדשה בשטח ומבולבלת מאוד
אך לפני שבועיים קיוותי לרשום בפורום פוריות על בטא שהגיעה לפתע כאילו משום מקום ולשכוח את כל היסורים והדרך הארוכה עד לבואה . אבל הסיפור שלי הוא כנראה שונה . לפני כשבועיים לערך, עמדתי לפני טיפול IVF ראשון . בהתרגשות ובמתח רב התחלתי את התהליך . אך אז באחת נפסק הכל ביום החמישי לתהליך . והכל בגלל עירנותי ובקשתי לעשיית בדיקות FSH ו LH . התשובות לא איחרו להגיע ולא השאירו מקום לספק ( ? ! ?) FSH 29.2 LH10.3 תוספת חיזוק לבדיקות אלו הגיעו ביום החמישי באולטרסאונד ובבדיקות דם - אין תגובה !!! באוגוסט 2006 FSH היה בין (4-5 ) בנובמבר 2006 הוא עלה ל 7.8 באפריל 2007 עלו התוצאות ל10.2 חמש הזרעות . הרופא טוען כי אין סיכוי להכנס להריון אחרי תוצאה מעין זו . אני המומה מעכלת לא מעכלת מתחילה לחשוב על תרומת ביציות אבל האם באמת עלי לנטוש את רעיון הילד הביולוגי ? בת 39 חד הורית ( כך שאם אחליט על תרומת ביצית זו תהיה פונדקאות או אימוץ ) כל כך הרבה שאלות יש לי לי בשלב זה על התהליך ( כמה זמן לוקח מרגע ההחלטה ועד לתהליך עצמו) ,על התורמות על הבדיקות הגנטיות ( אני לשם עצמי ערכתי הרבה יותר בדיקות ממה שהן עוברות ) אחוזי הצלחה . ובכלל על מה לשים לב בשיחה עם הרופא ( יש לי תור בשבוע הבא ) . איך עושים/ עשיתם את המעבר הזה מהחלום על ילד משלכם לסוג של אימוץ . יש לי ימים שאני בוכה ויש כאלה שאני מחליטה כי עדיף להקדיש את הזמן והכח לילד שיוולד על פני מלחמות חסרות סיכוי (שיש בסביבתי הרואים בה סוג של לוזריות שהרי צריך להלחם בכל מחיר על הילד הביולגי ) מצטערת על הכתיבה הארוכה ואולי המבולבלת אני פשוט בסוג של הצפה בבקשה אנא הגיבו כל רעיון יהיה מבורך . דואטריו
ברוכה הבאה

הFSH אכן גבוה. הוא אומנם יכול להתנדנד למעלה ולמטה במחזורים הבאים אך הכיוון ברור. במצב כזה, הרבה פעמים מנסים לעשות הזרעות על מחזור טיבעי. אפשר לנסות IVF ולנסות "להאיץ בסוסים הכושלים " (לא אישי) ,כך קרא לזה אחד הרופאים שלי, אצלי זה לא עבד. אפשר גם לעבור טיפול IVF ללא הורמונים. חשוב רק להחליט על הגבול. מתי מפסיקים דרך אחת וממשיכים הלאה לדרך אחרת. פרט לכך הסיפור שלך דומה לזה של רבות מהמטופלות בתרומת ביציות. יש גם בפורום מספר נשים שעוברות את התהליך ללא בן זוג. לגבי המעבר לתרומת ביציות, אצלי הרצון להיות אמא לילד היה חזק יותר מכל מחשבה על גנים ודם. הבת שלי לא נוצרה מהביצית שלי,אך היא נוצרה מאהבה גדולה שמגתברת והולכת. בהצלחה בכל דרך בה תבחרי.
 
דואטריו יקרה ../images/Emo24.gifברוכה הבאה

חדשה בשטח ומבולבלת מאוד
אך לפני שבועיים קיוותי לרשום בפורום פוריות על בטא שהגיעה לפתע כאילו משום מקום ולשכוח את כל היסורים והדרך הארוכה עד לבואה . אבל הסיפור שלי הוא כנראה שונה . לפני כשבועיים לערך, עמדתי לפני טיפול IVF ראשון . בהתרגשות ובמתח רב התחלתי את התהליך . אך אז באחת נפסק הכל ביום החמישי לתהליך . והכל בגלל עירנותי ובקשתי לעשיית בדיקות FSH ו LH . התשובות לא איחרו להגיע ולא השאירו מקום לספק ( ? ! ?) FSH 29.2 LH10.3 תוספת חיזוק לבדיקות אלו הגיעו ביום החמישי באולטרסאונד ובבדיקות דם - אין תגובה !!! באוגוסט 2006 FSH היה בין (4-5 ) בנובמבר 2006 הוא עלה ל 7.8 באפריל 2007 עלו התוצאות ל10.2 חמש הזרעות . הרופא טוען כי אין סיכוי להכנס להריון אחרי תוצאה מעין זו . אני המומה מעכלת לא מעכלת מתחילה לחשוב על תרומת ביציות אבל האם באמת עלי לנטוש את רעיון הילד הביולוגי ? בת 39 חד הורית ( כך שאם אחליט על תרומת ביצית זו תהיה פונדקאות או אימוץ ) כל כך הרבה שאלות יש לי לי בשלב זה על התהליך ( כמה זמן לוקח מרגע ההחלטה ועד לתהליך עצמו) ,על התורמות על הבדיקות הגנטיות ( אני לשם עצמי ערכתי הרבה יותר בדיקות ממה שהן עוברות ) אחוזי הצלחה . ובכלל על מה לשים לב בשיחה עם הרופא ( יש לי תור בשבוע הבא ) . איך עושים/ עשיתם את המעבר הזה מהחלום על ילד משלכם לסוג של אימוץ . יש לי ימים שאני בוכה ויש כאלה שאני מחליטה כי עדיף להקדיש את הזמן והכח לילד שיוולד על פני מלחמות חסרות סיכוי (שיש בסביבתי הרואים בה סוג של לוזריות שהרי צריך להלחם בכל מחיר על הילד הביולגי ) מצטערת על הכתיבה הארוכה ואולי המבולבלת אני פשוט בסוג של הצפה בבקשה אנא הגיבו כל רעיון יהיה מבורך . דואטריו
דואטריו יקרה
ברוכה הבאה
אני כותבת לך כמי שעברה את המסלול שלך. אמנם אחרי הרבה טיפולים אבל זה לא משנה את העובדה שזו היתה הדרך היחידה להיות אמא לא חשוב באיזה שלב ההחלטה מגיעה הויתור כאן הוא רק על הביולוגיה. ותאמיני לי ממרומי היותי אם מזה חודשיים זה ממש , אבל ממש לא משנה . גם בזמן ההריון זה כבר לא היה חשוב לי . מרגע שאת רואה על מסך ה US את הלב הקטן פועם את כבר שבויה וזו לא פונדקאות וגם לא אימוץ . זו אימהות מוחלטת . 9 חדשים את נושאת את התינוק בתוכך ונותנת לו חיים הוא שלך במאת האחוזים והאהבה אבסולוטית . מקוה שתעברי במהרה את שלב הבלבול והיאוש ומצפה לך רק טוב . מצטערת שיצא קצת חפוז ומבולבל , אבל הקטנטנה בוכה חייבת לסיים
 
ברוכה הבאה../images/Emo140.gif

חדשה בשטח ומבולבלת מאוד
אך לפני שבועיים קיוותי לרשום בפורום פוריות על בטא שהגיעה לפתע כאילו משום מקום ולשכוח את כל היסורים והדרך הארוכה עד לבואה . אבל הסיפור שלי הוא כנראה שונה . לפני כשבועיים לערך, עמדתי לפני טיפול IVF ראשון . בהתרגשות ובמתח רב התחלתי את התהליך . אך אז באחת נפסק הכל ביום החמישי לתהליך . והכל בגלל עירנותי ובקשתי לעשיית בדיקות FSH ו LH . התשובות לא איחרו להגיע ולא השאירו מקום לספק ( ? ! ?) FSH 29.2 LH10.3 תוספת חיזוק לבדיקות אלו הגיעו ביום החמישי באולטרסאונד ובבדיקות דם - אין תגובה !!! באוגוסט 2006 FSH היה בין (4-5 ) בנובמבר 2006 הוא עלה ל 7.8 באפריל 2007 עלו התוצאות ל10.2 חמש הזרעות . הרופא טוען כי אין סיכוי להכנס להריון אחרי תוצאה מעין זו . אני המומה מעכלת לא מעכלת מתחילה לחשוב על תרומת ביציות אבל האם באמת עלי לנטוש את רעיון הילד הביולוגי ? בת 39 חד הורית ( כך שאם אחליט על תרומת ביצית זו תהיה פונדקאות או אימוץ ) כל כך הרבה שאלות יש לי לי בשלב זה על התהליך ( כמה זמן לוקח מרגע ההחלטה ועד לתהליך עצמו) ,על התורמות על הבדיקות הגנטיות ( אני לשם עצמי ערכתי הרבה יותר בדיקות ממה שהן עוברות ) אחוזי הצלחה . ובכלל על מה לשים לב בשיחה עם הרופא ( יש לי תור בשבוע הבא ) . איך עושים/ עשיתם את המעבר הזה מהחלום על ילד משלכם לסוג של אימוץ . יש לי ימים שאני בוכה ויש כאלה שאני מחליטה כי עדיף להקדיש את הזמן והכח לילד שיוולד על פני מלחמות חסרות סיכוי (שיש בסביבתי הרואים בה סוג של לוזריות שהרי צריך להלחם בכל מחיר על הילד הביולגי ) מצטערת על הכתיבה הארוכה ואולי המבולבלת אני פשוט בסוג של הצפה בבקשה אנא הגיבו כל רעיון יהיה מבורך . דואטריו
ברוכה הבאה

יש המייחסים לתרומת ביציות וזרע כמין אימוץ של עובר אבל לדעתי פה נגמרת היחוס. העובר הזה גדל בבטניך, טועם את מאכליך ושמוע את הדופק שלך והוא יהיה בסופו של דבר הילד שלך ורק שלך.
יעל צייתה אותי אבל אני חייב לדייק את בדבריה. את תהי האם הביולוגית ולא הגנטית. בעיני גנטיקה הוא החימור בידי הפסל, מה שאת עושה עם החימר הזה בעיצובו בתור הור,ה המגדל את הילד הוא הרבה יותר חושוב ומהנה מהחומר שממנו הוא באה. המון המון בהצלחה
 

ayoosh

New member
ברוכה הבאה../images/Emo140.gif ו../images/Emo50.gif

חדשה בשטח ומבולבלת מאוד
אך לפני שבועיים קיוותי לרשום בפורום פוריות על בטא שהגיעה לפתע כאילו משום מקום ולשכוח את כל היסורים והדרך הארוכה עד לבואה . אבל הסיפור שלי הוא כנראה שונה . לפני כשבועיים לערך, עמדתי לפני טיפול IVF ראשון . בהתרגשות ובמתח רב התחלתי את התהליך . אך אז באחת נפסק הכל ביום החמישי לתהליך . והכל בגלל עירנותי ובקשתי לעשיית בדיקות FSH ו LH . התשובות לא איחרו להגיע ולא השאירו מקום לספק ( ? ! ?) FSH 29.2 LH10.3 תוספת חיזוק לבדיקות אלו הגיעו ביום החמישי באולטרסאונד ובבדיקות דם - אין תגובה !!! באוגוסט 2006 FSH היה בין (4-5 ) בנובמבר 2006 הוא עלה ל 7.8 באפריל 2007 עלו התוצאות ל10.2 חמש הזרעות . הרופא טוען כי אין סיכוי להכנס להריון אחרי תוצאה מעין זו . אני המומה מעכלת לא מעכלת מתחילה לחשוב על תרומת ביציות אבל האם באמת עלי לנטוש את רעיון הילד הביולוגי ? בת 39 חד הורית ( כך שאם אחליט על תרומת ביצית זו תהיה פונדקאות או אימוץ ) כל כך הרבה שאלות יש לי לי בשלב זה על התהליך ( כמה זמן לוקח מרגע ההחלטה ועד לתהליך עצמו) ,על התורמות על הבדיקות הגנטיות ( אני לשם עצמי ערכתי הרבה יותר בדיקות ממה שהן עוברות ) אחוזי הצלחה . ובכלל על מה לשים לב בשיחה עם הרופא ( יש לי תור בשבוע הבא ) . איך עושים/ עשיתם את המעבר הזה מהחלום על ילד משלכם לסוג של אימוץ . יש לי ימים שאני בוכה ויש כאלה שאני מחליטה כי עדיף להקדיש את הזמן והכח לילד שיוולד על פני מלחמות חסרות סיכוי (שיש בסביבתי הרואים בה סוג של לוזריות שהרי צריך להלחם בכל מחיר על הילד הביולגי ) מצטערת על הכתיבה הארוכה ואולי המבולבלת אני פשוט בסוג של הצפה בבקשה אנא הגיבו כל רעיון יהיה מבורך . דואטריו
ברוכה הבאה
ו

לא נותר לי להוסיף הרבה על המידע ומה ששיתפו אותך האחרים, מעבר לזה שממרום הורות בת שנתיים ושמונה חודשים, אני יכולה לומר שאולי זה נשמע באמת כמו קלישאה, אבל הגנטיקה כמעט ולא מטרידה אותי, למרות שכן היו לי המון שאלות ותהיות בעניין בהתחלה (למי לא?). אני יודעת שההשפעה שלי ושל הסביבה בגידול כל כך גדולה ומשמעותית, אני רואה את עצמי בילדים בכל כך הרבה מובנים, שזה הולך ונעשה כמעט לא משמעותי... המון
 

דואטריו

New member
מסכימה עם כל מילה

ברוכה הבאה
ו

לא נותר לי להוסיף הרבה על המידע ומה ששיתפו אותך האחרים, מעבר לזה שממרום הורות בת שנתיים ושמונה חודשים, אני יכולה לומר שאולי זה נשמע באמת כמו קלישאה, אבל הגנטיקה כמעט ולא מטרידה אותי, למרות שכן היו לי המון שאלות ותהיות בעניין בהתחלה (למי לא?). אני יודעת שההשפעה שלי ושל הסביבה בגידול כל כך גדולה ומשמעותית, אני רואה את עצמי בילדים בכל כך הרבה מובנים, שזה הולך ונעשה כמעט לא משמעותי... המון
מסכימה עם כל מילה
מאז ומעולם תפיסת העולם שלי הייתה כזו ,שההורות האמיתית היא מה שנותנים לילד אפה ואיך הוא גדל באשר הוא . ועם זאת , ולמרות זאת, לפני שבועיים כאשר פיענחתי את תוצאות הבדיקות קיבלתי שוק . מזה חודשים (בעיקר בתקופות הטיפולים ), אני מחזיקה בתמונתי כתינוקת ותמונה זו הולכת איתי לכל מקום -מחזקת אותי ומקשרתאותי לתינוק/ת שעוד לא נולד/ה . נדמה לי שנכון לעכשיו אני במעין סוג של פרידה . ולמרות כל אשר נכתב על ידי ,אתמול הייתי אצל הרופא שהסביר בסבלנות רבה את כל צידי המטבע . ואני שההורות בוערת בי החלטתי ללכת לתרומת ביצית . רוצה להיות אם , מפחדת מאין ספור טיפולים כושלים אכזבות שעלולות להביא אותי לסוף המרוץ (אם=ילד ) חסרת כוחות פיזייים ונפשיים . רוצה למען הדור הבא להשאר חזקה ובריאה . את תהליך ה"פרידה " החלטתי לעשות "תוך כדי " (נדמה לי שאני כבר די שלמה עם החלטה) ברור לי כי יתכן ואפשר אולי במצבי לנסות דרכים אחרות ואולי זה מוקדם מדי להחליט כאלה החלטות . אך כמו שאמרתי ההורות בוערת בי ואני רוצה יותר מילד אחד וצעירה אני כבר לא ( בת 39+) . חוזרת לתפיסת עולמי המקורית אט אט ובצעדים זהירים -ומקווה להרגיש בבית בתוכה . בשיחתי אתמול עם הרופא - הסתבר אתמול שרצון לחוד ומציאות לחוד וכי אצטרך להמתין לתורמת עד אפריל מאי ? האם ניתן לעבור מעקב בבית חולים אחד ופרוצדורת חו"ל באחר . האם יש פערי מחירים גדולים בין כל האופציות ? כמה זמן בדרך כלל זו תקופת ההמתנה מרגע ההחלטה ועד הביצוע . ושוב תודה על קבלת הפנים החמה דואטריו
 

jasmin79

New member
קודם כל, שיהיה בהצלחה בטיפול שיבוא

מסכימה עם כל מילה
מאז ומעולם תפיסת העולם שלי הייתה כזו ,שההורות האמיתית היא מה שנותנים לילד אפה ואיך הוא גדל באשר הוא . ועם זאת , ולמרות זאת, לפני שבועיים כאשר פיענחתי את תוצאות הבדיקות קיבלתי שוק . מזה חודשים (בעיקר בתקופות הטיפולים ), אני מחזיקה בתמונתי כתינוקת ותמונה זו הולכת איתי לכל מקום -מחזקת אותי ומקשרתאותי לתינוק/ת שעוד לא נולד/ה . נדמה לי שנכון לעכשיו אני במעין סוג של פרידה . ולמרות כל אשר נכתב על ידי ,אתמול הייתי אצל הרופא שהסביר בסבלנות רבה את כל צידי המטבע . ואני שההורות בוערת בי החלטתי ללכת לתרומת ביצית . רוצה להיות אם , מפחדת מאין ספור טיפולים כושלים אכזבות שעלולות להביא אותי לסוף המרוץ (אם=ילד ) חסרת כוחות פיזייים ונפשיים . רוצה למען הדור הבא להשאר חזקה ובריאה . את תהליך ה"פרידה " החלטתי לעשות "תוך כדי " (נדמה לי שאני כבר די שלמה עם החלטה) ברור לי כי יתכן ואפשר אולי במצבי לנסות דרכים אחרות ואולי זה מוקדם מדי להחליט כאלה החלטות . אך כמו שאמרתי ההורות בוערת בי ואני רוצה יותר מילד אחד וצעירה אני כבר לא ( בת 39+) . חוזרת לתפיסת עולמי המקורית אט אט ובצעדים זהירים -ומקווה להרגיש בבית בתוכה . בשיחתי אתמול עם הרופא - הסתבר אתמול שרצון לחוד ומציאות לחוד וכי אצטרך להמתין לתורמת עד אפריל מאי ? האם ניתן לעבור מעקב בבית חולים אחד ופרוצדורת חו"ל באחר . האם יש פערי מחירים גדולים בין כל האופציות ? כמה זמן בדרך כלל זו תקופת ההמתנה מרגע ההחלטה ועד הביצוע . ושוב תודה על קבלת הפנים החמה דואטריו
קודם כל, שיהיה בהצלחה בטיפול שיבוא
כתבת שאת מפחדת שתגיעי לסוף המרוץ חסרת כוחות פיזיים ונפשיים. ואני רוצה להבהיר לך כאן, שזה כל כך לא נכון. ברגע שאת מקבלת את הבשורה לה את כל כך מייחלת עכשיו, יש פתאום כוחות נוספים שעד לאותו רגע לא ידעת עליהם. איכשהו עם הזמן את מתחילה לשכוח קצת מעוצמת הכאב והסבל שעברת עקב הטיפולים ופתאום נפתחת הנשימה והחיים יפים. דבר נוסף שרציתי להגיד לך: אם את כבר החלטת ללכת על תרומה, אז תגשי לעניין מנקודה חיובית. נכון שיש כשלונות ואכזבות, נכון שיש ולא מצליחים להשיג הריון מהטיפול הראשון, אך יש גם להיפך. אז לקוות לטוב ולהיות חיובית - עוזר מאוד וגם שומר על הכוחות. שיהיה המון בהצלחה.
 

דואטריו

New member
אני בשלב זה

קודם כל, שיהיה בהצלחה בטיפול שיבוא
כתבת שאת מפחדת שתגיעי לסוף המרוץ חסרת כוחות פיזיים ונפשיים. ואני רוצה להבהיר לך כאן, שזה כל כך לא נכון. ברגע שאת מקבלת את הבשורה לה את כל כך מייחלת עכשיו, יש פתאום כוחות נוספים שעד לאותו רגע לא ידעת עליהם. איכשהו עם הזמן את מתחילה לשכוח קצת מעוצמת הכאב והסבל שעברת עקב הטיפולים ופתאום נפתחת הנשימה והחיים יפים. דבר נוסף שרציתי להגיד לך: אם את כבר החלטת ללכת על תרומה, אז תגשי לעניין מנקודה חיובית. נכון שיש כשלונות ואכזבות, נכון שיש ולא מצליחים להשיג הריון מהטיפול הראשון, אך יש גם להיפך. אז לקוות לטוב ולהיות חיובית - עוזר מאוד וגם שומר על הכוחות. שיהיה המון בהצלחה.
אני בשלב זה
מאוד מאוד חיובית אני חושבת . הסיכויים בתרומת ביציות עולים בהרבה על הסיכויים האפסיים שלי בלי וזו אחת הסיבות שהחלטתיאת החלטתי . לא רוצה לצאת למסע אין סופי שיש יותר סיכוי לחוסר הצלחה מאשר הצלחה (ואני מדברת על טיפולי IVF עם FSH מאוד גבוה וברור לי שיש גם בתחום זה ניסים והצלחות ) . ברור לי שיש כוחות חדשים בבואו של ילד לעולם וטוב שכך והרבה מהכל נשכח אבל לא הכל - הגוף הנפש זוכרים הכל גם מה שאנחנו חושבים ורוצים לשכוח .וכשאני עושה את המאזן בין השניים( כמו שגם נשאלתי פה ) הילד יותר חשוב ממוצאו הגנטי .
 
מצב
הנושא נעול.
למעלה