חדשה במצוקה

[smadime]

חדשה במצוקה

שלום לכן, בתור אחת שלא השתתפה קבוע בפורומים רק בתור צופיה, אולי אמצא מקום לשתף מעט. אני בת 43 חברת קיבוץ, ויש לי חמישה בנים בני 16,12,10,8 ושנה וחצי. איש שלומד, ואמא חולה מזה שנה. ובאמת עד השנה הדברים זרמו הצלחתי להתארגן, ללמוד להתפתח להנות בעבודה ומהילדים ובכלל החיים טובים. אבל בשנה האחרונה, גם לאיש היתה תאונה, שממנה היה לנו קשה להתאושש, גם אמא חלתה בסרטן ראות ומצבה גרוע, ואני מרגישה שאני נגמרת. אין לי כוחות לכלום. מתפקדת רק מה שצריך. משום דבר לא נהנית. מסיבות בית ספר, קונצרט של הילד, מסיבה בגן, הכל ס-ת-ם. וקשה לי עם זה. הולכת עם מחשבות רבות בראש ולא מספיקה שום דבר, כל הזמן רע. הכי קשה לי היחס שעובר ממני לילדים - כעוסה, רוגזת כל מה שהם עושים לא מוצא חן בעיני, והם משתדלים להיות בסדר ולעזור. איך אני יכולה להתגבר? או אולי לוותר לעצמי, לא לדרוש, לא ללחוץ ולחכות לימים טובים יותר. סליחה שההתחלה שלי כל כך פסימית אבל ראיתי שאתן יודעות לפרגן, לעזור ולתת כוחות אפילו למי שלא מכירות.

 

[mirisss]

../images/Emo24.gifשלום לך, וברוכה הבאה

ל

החם והנעים. שמי מירי ואמא של ימית בת 15, מירב בת 10, דנה וארי בניי 3 ותשעה חודשים. קראתי מספר פעמים את מה שכתבת, יש בחיים עליות וירידות, את כנראה בתקופה לא קלה ולא טובה, כשלי יוצא שאני במצב של חוסר איזון, מחפשת מה יעשה לי הכי טוב (כשלאמא טוב לכל הבית טוב), לי אישית עושה לצאת מהבית עם חברות לשתות קפה לשוחח להרגע ומשתדלת ליישם את זה לפחות פעם בשבוע.אוליי לך עושה טוב סתם ללכת לשפת הים לבהות בגלים ולהרגע, לא יודעת משהו שיעשה לך טוב משהו שאת אוהבת. או שתנסי לדבר עם איש מקצוע כי נראה שאת במצוקה וחבל, רגע בואי נחשוב יחד, כל בוקר שאנחנו קמים והשמש מחייכת והילדים בריאים

להשתדל לקחת הכל בפרופורציה, נכון זה לא קל אמא חולה, בעל שעבר תאונה, והמון על הכתפיים שלך אין ספק, אבל תמצאי קצת זמן לעצמך, תסלחי לעצמך ותשתדלי לפרגן לעצמך. ואת מוזמנת תמיד להישאר איתנו, כאן יש אוזן קשבת, כולנו מבינות/ם אחת את השניה, מקווה שקצת קצת עזרתי. מירי.

 

[אמא של ד ב ש]

שלום לך../images/Emo140.gif

אני לא מאמינה שיש משהיא שלא עברה תקופה כזו שנמאס מהכל ואין יותר כח, (אם יש משהיא כזו איתך הסליחה

) אני מסכימה עם מה שמירי אמרה בקשר ליציאה מהבית בשביל הנשמה. אבל אני חושבת שגם בבית אפשר לעשות חלוקת תפקידים חדשה לאור המצב המיוחד אליו נקלעתם כרגע ואתם לא יודעים מתי הוא יסתיים. אני מתכוונת לזה שיש לך ילדים גדולים בבית שאת יכולה להעזר בהם ולהוריד ממך הרבה מטלות שסתם מעיקות כמו כביסה, חימום ארוחה, נקיון הבית החצר וכל דבר אחר. בתור חברת קיבוץ אולי שיש לך גם עזרה בכביסה וארוחות כך שהילדים יכולים לעזור בדברים אחרים וזה יתן לך זמן לתינוק/ת, בעלך ואימך. נכון אמרת, שאת לא צריכה לדרוש מעצמך יותר מדי כרגע, לא יקרה כלום עם הבית לא יהיה מבריק. אולי תנסי לפנות לחברה קרובה תופתעי לגלות כמה אנשים מוכנים לעזור, לפעמים הנסיון להסתדר עם הכל לבד רק מכשיל אותנו. העיקר הבריאות והמון בהצלחה

 

[מ י ל ק י ת ו ת]

שלום לך../images/Emo140.gif

קראתי את מה שכתבת ואכן עוברת עלייך תקופה לא קלה אפילו קשה מאוד. ולכל אחד מאיתנו עוברת תקופה כזו לפעמים. לפני כשנה אימי עברה ניתוח מאוד קשה ואני הייתי 5 חודשים לאחר לידת בני ,הייתי מניקה ועברה עליי תקופה מאוד קשה ,,של ריצות לבית החולים וחזרה הביתה להניק את הקטנצ'יק.ולטפל בילדים שבבית לא היה קל ,הבת הגדולה עזרה לי המון בטיפול באחים שלה ובבית. מה שכן כמו שכתבו לך פה ,תמצאי זמן לעצמך,תלכי לחברות,ומה שחשוב תפרקי את שעל ליבך כמה שיותר זה יעזור לך לעבור את התקופה הקשה הזו. בהצלחה והמון המון בריאות

 

[little baker]

ברוכה הבאה

קודם כל ברוכה הבאה לביתנו החם. תקופות קשות הם חלק מהחיים, לפני כשנתיים, חודשיים לאחר לידת בתי הקטנה, חליתי והייתי כחודש בבית החולים ולקח לי שנה להתאושש מהניתוח שעברתי. היום אני אחרי כל זה והדברים בהחלט נראים אחרת - מאחלת לך הרבה כוחות תעצומות נפש לעמוד בתקופה הזו והרבה בריאות לאמך ולבעלך. אנחנו פה ונשמח לתמוך בך ככל שניתן.

 

[נויה של 4]

../images/Emo20.gifברוכה הבאה לפורום שלנו../images/Emo20.gif

וואווווו, חמישה בנים!!! לי יש ארבעה!!! (ותמיד אומרים לי שהחמישית תהיה בן...חחחחחח) מקווה שהתקופה הקשה תעבור במהרה!!! (אין עזרה מחברי הקיבוץ??) הרבה בריאות לבעלך ולאמך

תחזיקי מעמד

 

[אמא בריבוע]

לדעתי, ולא קראתי את התגובות לפניי

קודם כל ללכת לייעוץ פסיכולוגי משפחתי. את מספרת שהמשפחה כולה עברה טראומה בגלל תאונה של אישך ואמך שחלתה בסרטן. כל צרה לכשעצמה יוצרת שינויים ותהפוכות בחיי כל אחד מבני משפחתך ומן הסתם גם בך. אני ומשפחתי עברנו ייעוץ פסיכולוגי משפחתי כקבוצה וגם פרטני, בעקבות דברים שבכלל לא משתווים לצרות שאת מתארת ואני יכולה לומר שהייעוץ משפר הרבה את המצב, מצב הרוח ואת דרך ההסתכלות על הדברים וכך גם את ההתנהלות היום יומית. היום בכל קופת חולים ניתן לקבל טיפול/ייעוץ פסיכולוגי משפחתי. מספיק לפנות לרופא/ת הילדים או המשפחה ולהסביר את המצב כדי לקבל מספר פגישות עם פסיכולוג.

את מוזמנת להישאר ולהתייעץ וגם לספר ולו סתם כדי לשפוך את הלב.