חדשה - אשמח לעזרה

גלית1310

New member
חדשה - אשמח לעזרה

שלום לכן, אני לא בטוחה שאני במקום הנכון או אם יש באמת מישהי שיכולה לעזור לי אבל בכל זאת אני מנסה את מזלי. אני נשואה לגבר עם ילדים (עד לא מזמן חשבתי שבאושר אבל כנראה לא), הכרתי מישהי שגרמה לי לטלטלה מאוד גדולה בחיי. התאהבתי בה מיד, בחורה לסבית צעירה ממני ב8 שנים אבל המשיכה הייתה מידית. מערכת היחסים בנינו מאודדדד מורכבת ועצם העובדה שאני נשואה ובוגדת מאוד מקשה על חיי. היום אני מבינה שאני צריכה להגיע להחלטות, מצד אחד אני נמצאת במערכת לא אוהבת עם בעלי ואנחנו לפני פרודה, מצד שני מערכת היחסים עם המאהבת שלי מאודדדד מורכבת ואני לא בטוחה בה. אני אוהבת אותה אבל היא לא מוכנה להתחייב לקשר ואני מלכת הזוגיות. אם למקד את הבלבול העיקרי הוא נמצא במחשבה מה אני יותר היום, נמשכת לגברים או לנשים? ומה לעשות? בקיצור, כל תמיכה או דרך חשיבה נוספת תעזור לי מאוד. תודה מראש, גלית.
 
זו באמת השאלה החשובה?

"אני מלכת הזוגיות"... את באמת תישארי במערכת יחסים לא אוהבת רק בגלל חוסר ביטחון עם אותה אישה? ברור שיש משפחה אז זה יותר מפחיד, אבל- את לא חושבת שדבר ראשון את צריכה להיות מאושרת עם עצמך ללא קשר לאף אחד/ת אחר/ת? את לא חושבת שהדבר הראשון שצריך להתרחש הוא שתהיי במקום טוב? אחר כך תנסי להבין אם את נמשכת לגרים או לנשים... אולי זה בכלל משיכה לאנשים ללא קשר למינם? אם אין כבר אהבה ונמצאים במקום לא טוב, צריך לעשות משהו.. או לעבוד על מערכת יחסים עם הבעל או לחזק את הרגליים וללכת.. כן.. קל להגיד מלעשות.. אני יודעת... אבל להיות בזוגיות רק כי ה מקום בטוח.. רק כי מפחדים להיות לבד... זה מתכון בטוח לחיים מאוד לא מאושרים.. זו דעתי בכל אופן... והייתי מבררת איפה אני נמצאת ללא קשר לאף אחד מלבדי... שולחת חיבוק מחזק .. כוחות.. וסופ"ש מלא קסם והבנה...
 
החלטה

היי אם לא טוב לך עם בעלך אז זה ממש לא משנה למי את נמשכת קודם כול תשחררי את עצמך ממנו אחר כך תמשיכי את החיפשו העצמי שלך ורק דברים טובים יקרו מניסיון :)
 

גלית1310

New member
תודה לכן על התגובות

ראשית תודה רבה על ההתייחסות, אני מעריכה את זה מאוד. כן חשוב לי להכניס עוד כמה נתונים על מנת להבין טוב יותר דרככן מה נכון לי לעשות. ראשית אני נשואה 14 שנים ושלושת השנים האחרונות היו קשות וחיינו הזוגיים (עם בעלי) הם מתנהלים במקביל ולא ביחד. בעלי מאוד אוהב אותי וחשוב לו לבנות מחדש את מה שהתקלקל אבל אני ממש לא יודעת אם אוכל להחזיר את הניצוץ ואפילו אם אני רוצה. יש לי 4 ילדים קטנים וברור לי שאם אבצע את תהליך הגירושים חיי ישתנו מאוד פיזית וכלכלית כמובן. לגבי אותה אישה ששינתה את חיי מן הקצה אל הקצה לפני חודשיים, איתה אני חווה תחושות שלעולם לא היו לי, רגשות חזקים מאוד ונכון מה שכתבת "קסם" שהתאהבתי קודם כל באדם ואני מסכימה איתך ואני כל הזמן סודקת עם עצמי אם אני בכלל נמשכת לנשים אחרות והתשובה היא שלא כי אני לא פנויה רגשית - יש לי אותה מצד אחד ואת בעלי שעתיד לעזוב את הבית בקרוב ואני עומד בתוך כל זה ולא יודעת מה קורה סביבי.... אני יודעת שלאבד את חיי כפי שהם היום זה מטורף אבל לאבד את עצמי זה מטורף יותר, מצד שני אותה אישה לא מוכנה להתחייב לשום דבר ואנחנו מאוד שונות כך שברור לי שגם שם אין לי עתיד אז מה זה משאיר לי רק לנסות ולהרכיב את מה שהתקלקל במערכת הנשואים שלי אבל... האושר שקיים במערכת עם אותה אישה זהו אושר שלא הרגשתי מימיי- בקיצור בלבול אחד ענק שאני לא בטוחה שיש לו בכלל תשובה נכונה רק הרבה כאב להרבה מאוד אנשים בחיי ובעיקר לי. אני יודעת שקצת ארוך ואולי אפילו מעיק אך אלו חיי ואשמח לשמוע מה אתן חושבות. תודה שוב מקרב לב, לילה טוב, גלית. דרך אגד, קראתי את הספר של יונית עובד ללכת אחרי הלב, נשים יקרות האם מישהי אי פעם חוותה אהבה כמו בספר או שזהו רק סיפור... אולי יהיה לי קל יותר להחליט אם אדע שאהבה כזו לא קשורה לשתי נשים אלה לאגדות וחלומות.
 
לפעמים... כשיותר מדי דברים מציפים אותנו..

אנחנו פשוט צריכות לשחרר... לתת לכל מה שמגיע לסחוף אותנו... ללטף אותנו... לא להילחם ולנסות לשלוט בהכל... פשוט להניח את הידיים ולתת לכל הכוחות הפועלים בחיינו, לעשות מה שהם עושים... פשוט להרפות... וכשנניח להכל... אבל באמת נשחרר... לרוב ברגע הקטן הזה... יגיעו אלינו גם כל התשובות... אהבה מהאגדות... לא קשורה לשתי נשים.. קשורה לשני אנשים... ותאמיני שהיא אפשרית... היא גם יכולה להגיע אליך... :) סופ"ש נפלא
 

גלית1310

New member
תודה רבה לכן

אני מקווה שהעתיד יהיה בהיר יותר מההווה. כולי תקווה שבקרוב אדע טוב יותר מה נכון וגם אם לא כנראה שהזמן יעשה את שלו. תודה שוב מקרב לב. שבת שלום, גלית.
 
ממש מוזר

התעוררתי היום בבוקר והחלטתי לכתוב משהו ....אני כותבת לפעמים סיפורים קצרים ובדיוק שסיימתי את הפרק הראשון נכנסתי לפורום וראיתי את ההודעה שלך. לא בטוחה שהסיפור יעזור אבל זה התקשר נהדר עם ההודעה שלך אני הייתי מסוג הבחורות האלו שתמיד אמרו להן: "את תגיעי רחוק" ורוב חיי האמנתי בזה. בתיכון שרה שוחט, מחנכת הכיתה שלי, אמרה שאני לא מנצלת את הפוטנציאל שלי אז כשהתחלתי לנצל אותו בכיתה יא' כלום לא השתנה. למדתי יותר טוב, ביליתי פחות ועדיין היה לי חבר. הדבר היחיד שהשתנה מאז ועד היום הוא שאני תמיד הייתי יודעת ולא רוצה לדעת, מאמינה ולא מאמינה. חיי היו טובים היו לי שתי ילדות יפיפיות, בעל טוב שעובד ומפרנס ואני עבדתי במשרה חלקית במרפאה המקומית כך שהייתי מספיקה בבוקר לשלוח את עלמה לגן ואת אלמוג לכיתה א' ולקבל את פניהן עם ארוחת צהריים חמה . תמיד הייתי בשלנית טובה. נבו היה מגיע בסביבות השעה 17 לרוב עם משהו טעים ומתוק מהמאפייה ליד העבודה שלו. כולנו חיכנו תמיד לבואו. הבית שלנו היה יפה, 4 חדרים גדולים ומשכנתא ענקית אבל תמיד הסתדרנו. פעם בשנה נסענו לאילת ופעם בחודש לסבתא שלו לצפון לסוף שבוע. החיים הרגילים והטובים. רוב החברות שלי קינאו בי חלקן בסתר וחלקן לא. רובן היו גרושות עם ילדים, אחת לא התחתנה מעולם ומשבר גיל השלושים היכה בה בחוזקה בכל פעם מחדש. ואלו שהיו נשואות לא היו ממש מאושרות . אז אם לעצור לרגע ולעשות תיאור של חיי לאותו הרגע אז הוא היה נראה כך: שם : מירב שדה גיל : 30 מקצוע : מזכירה רפואית מצב משפחתי : נשואה + 2 מצב רוח רוב הזמן : טוב מאוד מצב בבנק : 3,476 מינוס אז מה בעצם היה חסר? מה היה לא בסדר ? האמת שאין משהו שאני יכולה להצביע עליו לא משהו משמעותי בכל אופן. כך חשבתי. היה משהו קטן שהיה כן מפריע לי לפעמים. רוב הזמן לא הייתי חושבת על זה ומעלימה את זה ממוחי בבוקר למחרת והיו ימים שזה היה מעסיק אותי לא מעט. אני ונבו היינו עושים סקס פעם בשבוע לפעמים פעמיים אם חמתי הייתה מפתיעה ולוקחת את הילדות לקניות או לפארק באמצע השבוע. לרוב הסקס היה בשבת בבוקר ואם היינו יוצאים עם חברים לאיזו הופעה או סתם לארוחת ערב אז היינו עושים סקס שישי בלילה. הוא תמיד היה גומר בפנים. עשיתי התקן אז לא חששתי להריון האמת שגם ככה דיברנו על ילד שלישי, הוא נורא רצה עוד בת, אז רציתי להפתיע אותו ולקראת יום ההולדת שלו במאי וללכת להסיר את ההתקן. הסקס היה טוב, הוא היה מפנק אותי רוב הזמן תמיד דואג שאני גם אגמור. ידעתי גברים בחיים אז גם ידעתי שהוא לא הכי טוב אבל לי זה הספיק . תמיד אחרי כמה דקות אל תוך האקט הייתי עוצמת את עניי ופה הייתה מתחילה הבעיה. זה משהו שהתחיל רק אחרי שאלמוג נולדה כבר 7 שנים שאני מדמיינת אותה כשבעלי מזיין אותי . המגע שלו לא היה נסבל אילו אלו לא היו הידיים שלה, משקלו עלי, שהיה מעיק לפעמים היה מפסיק להעיק כשהייתי חושבת עליה. פשוט כך עוצמת את עניי ורואה אותנו על מיטה לבנה, היא מעליי, אני עם רגליים פסוקות ידיה מטיילות על גופי שפתיה לא מפסיקות לנשק, הריח שלה חודר אל גופי, קולה מהפנט אותי עד שאני מתנתקת מכל דבר גשמי סביבי. הכל היה מתחיל להסתובב בחדר, המוזיקה מאבדת מקולה, החושך נהיה חשוך אף יותר, רעש המיטה נעלם כלא היה ורק היא שם מסתכלת עלי רואה אותי נהנת, נכנסת לתוכי, מרגישה אותי הכי קרוב שיש ואז הוא היה גומר והייתי חוזרת לשם, למיטה בחדר השינה הייתי חוזרת אליו. בהתחלה הייתי מבקשת ממנו עוד רק בשביל לחזור לאותה תחושה נפלאה לשדיה המושלמים, לקולה המתוק פשוט לחזור אליה אבל אחרי כמה חודשים הפסקתי לבקש עוד. לא ספרתי זאת לאף אחד. ידעתי שלא יבינו וכך חייתי. לי זה לא הפריע ידעתי שאני אוהבת את נבו מאוד ולעולם לא אפגע בו. אני גם חושבת שזה היה אפשרי רק בזכותו כי הוא היה כזה עדין ומקסים. פעם אחת בטעות תוך כדי הסקס אמרתי " כן תמשיכי" אבל הוא לא שמע . בתיכון היה לי חבר כשהוא התגייס לצה"ל נפרדנו גם לי היה חבר חדש בשירות הצבאי ואחרי שהשתחררתי נפרדנו גם כן. נסעתי לאירופה לטיול של חודש ועצרתי בצרפת אחות של אבא שלי שהתגוררה שם עם בעלה ובנם . באחת מהיציאות הליליות שלי עם בנה של קארין , שחר,שהיה בן גילי והיה הומו הכרתי את סער. הוא לקח אותי לפאב הומו\לסבי טיפוסי שהיה מאוד אופנתי בזמנו בפריז וכצפוי ניתן היה לראות שם הכל מהכל. מכל הצבעים, מכל המינים וגם מהמינים הלא ברורים. כזאת הייתה סער. היא שינתה את שמה משרה והתגוררה אז בפריז מזה 3 שנים . במקור הייתה מחיפה ורצתה לחזור לארץ אחרי שתסיים את התואר באונ' בצרפת. את שחר היא הכירה שנה ואותי רק 5 דקות . הייתי מוקסמת ומהופנטת. ראיתי לסביות בעבר . בסרטים ואפילו הייתה איתי מישהי בבסיס שהייתה כזאת אבל אף אחת מהן לא נראתה ככה. היה בה משהו לכל אחד. כאישה שאוהבת גברים ראיתי בה את הגבר הזה מצד שני גם נשים שאוהבות נשים היו שמות עליה עיין היו לה פנים עדינות ויפות ולדעתי אפילו גברים סטרייטים לחלוטין היו מסתקרנים ממנה. באותו ערב שחר לחש לי באוזן שאפילו הוא חשב על לשכב איתה פעם אחת . לא הצלחתי להסיר ממנה את עניי. כמו ילדה קטנה שרואה פעם ראשונה גלידה יודעת שהגלידה טעימה אבל לא יודעת מאיפה להתחיל. השאר היה די היסטוריה וקרה אפילו די מהר . המונית עצרה בבית שלה עלינו במדרגות של בנין ישן מאוד אך יפיפייה, היה קריר באותו ערב. לא זוכרת אפילו איך הדירה הייתה נראה גם חדר השינה לא בדיוק עניין אותי . זוכרת שצחקנו קצת, היא מזגה עוד בירה שמה מוזיקה . סקס זה הדבר האחרון שהיה במוחי. רצתי לראות הולכת, מוזגת שתיה, מדברת, מעשנת סגריה, מגרדת בראש, יושבת, פותחת את הדלת של הבית, נותנת אוכל לחתול את כל אותן הפעולות הרגילות והבסיסיות היא פשוט עשתה אותן כל כך אחרת . כשעמדה במטבח למזוג עוד בירה, מאחור הייתה נראית לי כמו גבר. לא היה שם שום סממן נשי. השיער היה קצר מאוד ניתן היה אפילו לראות את הקרקפת, הכתפיים היו רחבות והטוסיק קטן והלבוש, שנבחר בקפידה, הבליט זאת אף יותר. גם כאשר הסתובבה אלי במבט ראשון לא ניתן היה לומר שמדובר באישה. רק כאשר נכנסו לחדר השינה הבנתי למה החזה לא בלט. היא נגשה אלי עם הבירה ואני זוכרת שהיא אמרה משפט אחד רק " איזה כייף לדבר איתך ועוד בעברית את ממש מזכירה לי את הבית " נתתי לה לסיים את המשפט ואז נשקתי אותה. זה לא היה שונה כלל מלנשק גבר. הייתה לה עוצמה מדהימה אני כאישה לא הייתה לי בחיים עוצמה כזאת ובה זה היה קיים ונראה אף מולד. עם הנשיקה היא הובילה אותי לחדר ובעדינות זרקה אותי למיטה . אני זוכרת שלא ידעתי מה לעשות אבל לא הייתי צריכה לדעת כלום. היא עשתה הכל ועשתה זאת בצורה הכי נכונה שאפשר היה. כאשר היא הורידה את החולצה ונשארה בגופיה עצרתי לשניה. ממש בלי כוונה . ראיתי מתחת לגופיה קשירה מוזרה מאוד . גם היא עצרה הסתכלה בעניי וראיתי את המבוכה שלה. העברתי על זה היד שלי והיא תפסה אותה ואמרה בנחישות וקצת בכעס "לא!" . וכך עשיתי הורדתי את ידי ונישקתי אותה בלהט רב. אני כן זוכרת כאשר היא הייתה מעליי הרגשתי שהיה לה משהו במכנסיים. זה היה ערב שמבחנתי היה בלתי נשכח, ערב בלתי נזכר ערב שכנראה שינה את חיי. כל זה נמחק מזיכרוני ולא בגלל הפחד שלי אלא מחוסר חשיבות. המשכתי לחיי כאילו כלום לא קרה. חזרתי לארץ התחלתי ללמוד באונ' ושם פגשתי את נבו שהיה בשנה האחרונה שלו התחלנו לצאת, נכנסתי להריון הפסקתי את התואר והחלטנו להתחתן, חודש אחרי ההחלטה הזאת הייתה לי הפלה טבעית והחלטנו להמשיך בחתונה כמתוכנן. שנה אחרי זה אלמוג נולדה ושנתיים אחרי זה עלמה. וסער הייתה כלא הייתה .
 

גלית1310

New member
תודה רבה לך

כך גם אני צריכה לעשות - לשכוח כאילו לא היה. תודה שוב!
 

גלית1310

New member
שלום יקרות

אני נכנסת יום יום ומנסה למצאו את המילים הנכונות בתוך מבול התחושות. ביום שבת נפל דבר ומשיחה "פשוטה" פתאום מצאתי את עצמי אומרת לנסיכה שלי שאולי עדיף לנו להיות רק "חברות" כפי שהיא הציעה שבוע לפני כן. בשבוע האחרון לא התראינו אפילו פעם אחת והרגשתי שבכל פעם יש לה תירוץ אחר ובעיקר הרגשתי שאני מאוד מעיקה עליה. אביה חלה מאוד ובמקום להיות לה מקור תמיכה מצאתי את עצמי מתנצלת על כל שיחה או סמס ובעיקר הרגשתי ריקנות מאוד גדולה. מה לה הייתי מוכנה לעשות עבורה ובעיקר עבור האהבה הזו שלראשונה חוויתי, להתגרש, למכור בית, להעביר שת הילדים, ובעיקר לאהוב אותה - אני מרגישה כל כך מטומטמת!!! מתי הסרתי את כובע האחריות והבגרות ובעיקר ההורות בשביל אהבה כל כך בוסרית וילדותית? אני מצטערת אם זהו לא הפורום הנכון, כבר מישהי כתבה לי פה שנמאס לה מנשים שלא יודעות מה הן רוצות מעצמן אבל אני מרגישה בעיקר אדם עצוב מאז יום שבת, היא נעלמה מחיי ופתאום מעבר לכך שאני מאוד מצטערת אני מרגישה שאולי לא היה שם בכלל כלום אם כל כך בקלות היא ויתרה עלי??? אולי באמת זו הייתה אהבה של גיל 16 בלי עתיד מוגדר ובעיקר עם המון כאב? אני מחכה בקוצר רוח לקום בבוקר ולא לחפש סמס ממנה מהלילה או להפסיק להתעורר באמצע הלילה במחשבה שהיא השאירה הודעה. די רוצה לחיות!!! היא המשיכה בדרכה אז למה לי כל כך קשה?????
 

cnaanit

New member
אני מצטערת לקרוא אותך בתחושה הזו

ובאמת ... נשמע שהנסיכה שלך המשיכה לחידה הבאה נסי להרפות מרגש הפגיעה ובידקי עם עצמך מה באמת מרגישה
 

גלית1310

New member
ממש תודה

אני כל כך מעריכה את ההודעות והמסרים. אין לכן מושג כמה זה מחמם את הלב לחשוב שאני לא חיזר ושמה שאני מרגישה "נורמלי" אני מבטיחה גם לענות למסרים.. ובינתיים היא בתקשרה היום להגיד שהיא מתגעגעת מה שגרם שוב מחדש לתחושות ומערבולת רגשית להתחיל מהתחלה. כולי תקווה שהדברים פשוט יסתדרו אם יש בכלל דבר כזה באהבה. שוב תודה ענקית מקרב לב ואני מבטיחה לעדכן. נשיקות וחיבוקים, גלית.
 
למעלה