חג שמח, ונעבור לתמונות מלונדון

[הפרוייקט של אופיר כץ]

בכל זאת פורום של חובבי אוטובוסים

חג שמח, ונעבור לתמונות מלונדון
נתחיל בשני הגאונים הניצבים זה לצד זה.

מימין האיש בעל שם הזהב- איזומברד קינגדום ברונל. האיש שחפר מנהרות, בנה גשרים, הניח מסילות ותכנן ספינות. אפשר להגיד שברונל הוא האבא של ההנדסה האזרחית.

משמאלו ריצ'רד טרוויטיק, האיש המפורסם ביותר שיצא מקורנוול, וממציא הקטר הראשון.

בכל זאת פורום של חובבי אוטובוסים

 

[הפרוייקט של אופיר כץ]

מתכונן להמראה

חג שמח, ונעבור לתמונות מלונדון
נתחיל בשני הגאונים הניצבים זה לצד זה.

מימין האיש בעל שם הזהב- איזומברד קינגדום ברונל. האיש שחפר מנהרות, בנה גשרים, הניח מסילות ותכנן ספינות. אפשר להגיד שברונל הוא האבא של ההנדסה האזרחית.

משמאלו ריצ'רד טרוויטיק, האיש המפורסם ביותר שיצא מקורנוול, וממציא הקטר הראשון.

מתכונן להמראה
דווקא ביום שהיה לי הרבה זמן לצלם, הטיסות המריאו לכיוון השני.

 

[משה343]

היית צועק למגדל הפיקוח ,הפוך גוטה הפוך

מתכונן להמראה
דווקא ביום שהיה לי הרבה זמן לצלם, הטיסות המריאו לכיוון השני.

היית צועק למגדל הפיקוח ,הפוך גוטה הפוך

 

[הפרוייקט של אופיר כץ]

"מטוס ממריא דרך דמעה שקופה"

חג שמח, ונעבור לתמונות מלונדון
נתחיל בשני הגאונים הניצבים זה לצד זה.

מימין האיש בעל שם הזהב- איזומברד קינגדום ברונל. האיש שחפר מנהרות, בנה גשרים, הניח מסילות ותכנן ספינות. אפשר להגיד שברונל הוא האבא של ההנדסה האזרחית.

משמאלו ריצ'רד טרוויטיק, האיש המפורסם ביותר שיצא מקורנוול, וממציא הקטר הראשון.

"מטוס ממריא דרך דמעה שקופה"

 

[משה343]

מה המשמעות לדמעה שקופה ?

"מטוס ממריא דרך דמעה שקופה"

מה המשמעות לדמעה שקופה ?

 

[raminec]

זה בניגוד לדמעה שאינה שקופה

מה המשמעות לדמעה שקופה ?

זה בניגוד לדמעה שאינה שקופה

 

[משה343]

1-0 רמי

זה בניגוד לדמעה שאינה שקופה

1-0 רמי

 

[alonsit1]

זה מתחרז עם "העין הצלופה"

מה המשמעות לדמעה שקופה ?

זה מתחרז עם "העין הצלופה"
השטופה-הקלופה וכו'. מה זו עין צלופה? אין לי מושג ירוק.

 

[פארק דה פרנס]

אחר כך כבר יותר קל הלחץ על העין השטופה

מה המשמעות לדמעה שקופה ?

אחר כך כבר יותר קל הלחץ על העין השטופה
השלופה הקלופה הדלופה הגלופה הטלופה הצלופה הצרופה הפרופה הטרופה השרופה...

הנה כי כן (עצמי אומר לי) היתה לנו תרופה...

 

[alonsit1]

עשר שקל על כל מילת לוואי שתצליח לתרגם לי

אחר כך כבר יותר קל הלחץ על העין השטופה
השלופה הקלופה הדלופה הגלופה הטלופה הצלופה הצרופה הפרופה הטרופה השרופה...

הנה כי כן (עצמי אומר לי) היתה לנו תרופה...

עשר שקל על כל מילת לוואי שתצליח לתרגם לי
לשפה מובנת ובהקשר בלבדי לאותה עין אומללה משירו הידוע של מאיר אריאל. בזמנך החופשי אש ולמען הסר ספק, אני כבר יודע מה זו גלופה, רק לא מבין מה בדיוק זו עין גלופה. OVER TO YOU!

 

[alantan]

זו עין שגילפו אותה בעץ...

עשר שקל על כל מילת לוואי שתצליח לתרגם לי
לשפה מובנת ובהקשר בלבדי לאותה עין אומללה משירו הידוע של מאיר אריאל. בזמנך החופשי אש ולמען הסר ספק, אני כבר יודע מה זו גלופה, רק לא מבין מה בדיוק זו עין גלופה. OVER TO YOU!

זו עין שגילפו אותה בעץ...

 

[פארק דה פרנס]

ראשית, עשרה ולא עשר...

עשר שקל על כל מילת לוואי שתצליח לתרגם לי
לשפה מובנת ובהקשר בלבדי לאותה עין אומללה משירו הידוע של מאיר אריאל. בזמנך החופשי אש ולמען הסר ספק, אני כבר יודע מה זו גלופה, רק לא מבין מה בדיוק זו עין גלופה. OVER TO YOU!

ראשית, עשרה ולא עשר...
ההקשר הוא מאיר אריאל ז"ל וחשוב לשמור על עברית תקנית.
ה"מספר" בשיר הוא אדם חולה נפש אשר שוחרר רק עתה מביה"ח הרלבנטי.
אחיזתו במציאות היא שברירית במקרה הטוב.
הוא מנסה לשמור על יציבות ולא להתמוטט בכל מיני שיטות, שהמכנה המשותף לכולן הוא שגרה (רפטטיביות, אחידות וכו').
ע"י רצף של מילים נחרזות שההבדל בין כל שתיים סמוכות מתוכן הינו אות אחת בלבד, אריאל וה"מספר" שלו מנסים לשמור על איזה שהוא רצף הגיוני עם חוקיות וכללים ברורים, מסגרת ברורה לקיום האמורפי וההזוי (מילה של ימינו, מאיר ז"ל היה שמח לתפוס עליה טרמפ בשנות השמונים...) של המשוגע ושל המדינה המשוגעת שבה הוא חי.

הצורך הזה הופך אובססיבי לנוכח הארוע הכאוטי והאלים של פיצוץ מטוס ע"י טרוריסטית יפת מראה (תרגום לעברית: מלאה עם ציצים גדולים) שמעלה פצצה למטוס של סוויסאייר. (אגב, ללא קשר לזמן בו נכתב השיר, זו בדיוק חברת התעופה הראשונה שהתמוטטה בעקבות 11/9...)
המשוגע המום מהמראה הבלתי צפוי (הוא הרי הגיע לשם רק כדי לראות מטוס אחרי מטוס אחרי מטוס ממריאים לשמיים באותו מסלול ובאותה זווית ונעלמים באותו אופק...) ונסוג מייד למעין "מצב חירום" שבו הוא מסוגל רק לדקלם את רצף המילים חסר הפשר...

רוצה דוגמה מצויינת לכך משנים מאוחרות יותר? אני מחזיר אותך (סליחה מראש) לשנים 01'-03' ולעשרות פיגועי התופת הקשים שארגנו לנו "החבר'ה מחמאס" (קופירייט: נחשון וקסמן ז"ל). זוכר איך בכל פיגוע היתה התקשורת הישראלית עוברת כאיש אחד לנוהל קבוע של דיווחים שכולם היו לחלוטין זהים זה לזה ורק שם המקום ומספר ההרוגים השתנה? זה היה הנוהל של המדינה המשוגעת להתמודד עם ההלם של שבירת השגרה, להפוך את הארוע הטראומטי לשגרתי.

כך שמשמעות כל מילה ומילה ברצף פחות חשובה כשלעצמה והצליל והמשקל הם הקובעים כאן (ממש כמו ברבים אחרים משירי מאיר ז"ל).

אבל אם אתה מתעקש... אז הנה:

שטופה - מהדמעה (השקופה) כמובן.
שלופה - כלומר עין לטושה, מנסה להתבונן בחדות מקסימלית (תחשוב על המצלמות של פעם ואיך ה"זום" שלהן היה נשלף מגוף המצלמה ובולט קדימה ככל הפוקוס התחדד).
קלופה - פקוחה, כלומר קילוף העפעף מגלגל העין.
גלופה - מלשון גילוף, כביכול האדם הוא פסל מגולף והעין שלו פקוחה תמיד כמו עין של פסל שאינה יכולה לנוע. יש גם אפשרות שהכוונה היא לגלופה של דפוס (אנו בעידן האנלוגי של שנות השמונים) שכאילו מעתיקה את מה שהיא רואה.
צלופה - קורס צלפים, עצימת עין בלתי מכוונת...
דלופה - דולפת (דמעות כמובן).
צרופה - צלולה, זכה (הגיון צרוף, צורף זהב וכו').
טרופה - גם השגעון של "המספר" וגם חוסר המנוחה (שינה טרופה וכו').
שרופה - העין בוהה בפיצוץ בשמי הערב ונשרפת כמו עין שבהתה זמן רב ישירות בשמש.
פרופה - הכוונה לפריפה (סיכה) כלומר שהעין כאילו מוחזקת פקוחה באופן מכני כאילו חיזקו אותה בסיכת בטחון למשל, חשוב גם על "התפוז המכני" והגפרורים שמחזיקים את העפעפיים פתוחים.

כמובן שכל מה שכתבתי זה על קצה המזלג, יש עוד המון פירושים לשיר ואתה מוזמן לחפשם ברשת, יש כאלה שטוענים שהכל תיאורים של סקס (דבר רגיל אצת מאיר ז"ל). חיפוש נעים!

אה כן, ואת הכסף שלח לי בשיק בנקאי...

 

[אורי404]

יופי של פרשנות מקיפה

ראשית, עשרה ולא עשר...
ההקשר הוא מאיר אריאל ז"ל וחשוב לשמור על עברית תקנית.
ה"מספר" בשיר הוא אדם חולה נפש אשר שוחרר רק עתה מביה"ח הרלבנטי.
אחיזתו במציאות היא שברירית במקרה הטוב.
הוא מנסה לשמור על יציבות ולא להתמוטט בכל מיני שיטות, שהמכנה המשותף לכולן הוא שגרה (רפטטיביות, אחידות וכו').
ע"י רצף של מילים נחרזות שההבדל בין כל שתיים סמוכות מתוכן הינו אות אחת בלבד, אריאל וה"מספר" שלו מנסים לשמור על איזה שהוא רצף הגיוני עם חוקיות וכללים ברורים, מסגרת ברורה לקיום האמורפי וההזוי (מילה של ימינו, מאיר ז"ל היה שמח לתפוס עליה טרמפ בשנות השמונים...) של המשוגע ושל המדינה המשוגעת שבה הוא חי.

הצורך הזה הופך אובססיבי לנוכח הארוע הכאוטי והאלים של פיצוץ מטוס ע"י טרוריסטית יפת מראה (תרגום לעברית: מלאה עם ציצים גדולים) שמעלה פצצה למטוס של סוויסאייר. (אגב, ללא קשר לזמן בו נכתב השיר, זו בדיוק חברת התעופה הראשונה שהתמוטטה בעקבות 11/9...)
המשוגע המום מהמראה הבלתי צפוי (הוא הרי הגיע לשם רק כדי לראות מטוס אחרי מטוס אחרי מטוס ממריאים לשמיים באותו מסלול ובאותה זווית ונעלמים באותו אופק...) ונסוג מייד למעין "מצב חירום" שבו הוא מסוגל רק לדקלם את רצף המילים חסר הפשר...

רוצה דוגמה מצויינת לכך משנים מאוחרות יותר? אני מחזיר אותך (סליחה מראש) לשנים 01'-03' ולעשרות פיגועי התופת הקשים שארגנו לנו "החבר'ה מחמאס" (קופירייט: נחשון וקסמן ז"ל). זוכר איך בכל פיגוע היתה התקשורת הישראלית עוברת כאיש אחד לנוהל קבוע של דיווחים שכולם היו לחלוטין זהים זה לזה ורק שם המקום ומספר ההרוגים השתנה? זה היה הנוהל של המדינה המשוגעת להתמודד עם ההלם של שבירת השגרה, להפוך את הארוע הטראומטי לשגרתי.

כך שמשמעות כל מילה ומילה ברצף פחות חשובה כשלעצמה והצליל והמשקל הם הקובעים כאן (ממש כמו ברבים אחרים משירי מאיר ז"ל).

אבל אם אתה מתעקש... אז הנה:

שטופה - מהדמעה (השקופה) כמובן.
שלופה - כלומר עין לטושה, מנסה להתבונן בחדות מקסימלית (תחשוב על המצלמות של פעם ואיך ה"זום" שלהן היה נשלף מגוף המצלמה ובולט קדימה ככל הפוקוס התחדד).
קלופה - פקוחה, כלומר קילוף העפעף מגלגל העין.
גלופה - מלשון גילוף, כביכול האדם הוא פסל מגולף והעין שלו פקוחה תמיד כמו עין של פסל שאינה יכולה לנוע. יש גם אפשרות שהכוונה היא לגלופה של דפוס (אנו בעידן האנלוגי של שנות השמונים) שכאילו מעתיקה את מה שהיא רואה.
צלופה - קורס צלפים, עצימת עין בלתי מכוונת...
דלופה - דולפת (דמעות כמובן).
צרופה - צלולה, זכה (הגיון צרוף, צורף זהב וכו').
טרופה - גם השגעון של "המספר" וגם חוסר המנוחה (שינה טרופה וכו').
שרופה - העין בוהה בפיצוץ בשמי הערב ונשרפת כמו עין שבהתה זמן רב ישירות בשמש.
פרופה - הכוונה לפריפה (סיכה) כלומר שהעין כאילו מוחזקת פקוחה באופן מכני כאילו חיזקו אותה בסיכת בטחון למשל, חשוב גם על "התפוז המכני" והגפרורים שמחזיקים את העפעפיים פתוחים.

כמובן שכל מה שכתבתי זה על קצה המזלג, יש עוד המון פירושים לשיר ואתה מוזמן לחפשם ברשת, יש כאלה שטוענים שהכל תיאורים של סקס (דבר רגיל אצת מאיר ז"ל). חיפוש נעים!

אה כן, ואת הכסף שלח לי בשיק בנקאי...

יופי של פרשנות מקיפה

 

[פארק דה פרנס]

תן את שלך, אורי!

יופי של פרשנות מקיפה

תן את שלך, אורי!
אמנם היית צעיר מאד בעת יציאתו של השיר לרדיו, אבל בתור הסטוריון של מוסיקה ישראלית (אחד הטובים שאני מכיר) ודאי יש לך איזו פרספקטיבה על המילים הייחודיות.

ד"א יש הרבה פרשני מאיר שהיו כועסים מאד עליך מפני שכינית את שתיים וחצי המילים שכתבתי "פרשנות מקיפה"...

 

[אורי404]

אני הכי אוהב את התשובות של פורטיס

תן את שלך, אורי!
אמנם היית צעיר מאד בעת יציאתו של השיר לרדיו, אבל בתור הסטוריון של מוסיקה ישראלית (אחד הטובים שאני מכיר) ודאי יש לך איזו פרספקטיבה על המילים הייחודיות.

ד"א יש הרבה פרשני מאיר שהיו כועסים מאד עליך מפני שכינית את שתיים וחצי המילים שכתבתי "פרשנות מקיפה"...

אני הכי אוהב את התשובות של פורטיס
לשאלות שלו על מה מתייחס שיר כזה או אחר, הוא בדרך כלל מסתייג ולא מסביר באופן חד-משמעי על מה השיר מדבר.
אני מניח, שמצב דומה היה גם למאיר אריאל בחלק מהשירים שלו.

 

[alonsit1]

וואו! כל הכבוד על ההסבר המפורט!

ראשית, עשרה ולא עשר...
ההקשר הוא מאיר אריאל ז"ל וחשוב לשמור על עברית תקנית.
ה"מספר" בשיר הוא אדם חולה נפש אשר שוחרר רק עתה מביה"ח הרלבנטי.
אחיזתו במציאות היא שברירית במקרה הטוב.
הוא מנסה לשמור על יציבות ולא להתמוטט בכל מיני שיטות, שהמכנה המשותף לכולן הוא שגרה (רפטטיביות, אחידות וכו').
ע"י רצף של מילים נחרזות שההבדל בין כל שתיים סמוכות מתוכן הינו אות אחת בלבד, אריאל וה"מספר" שלו מנסים לשמור על איזה שהוא רצף הגיוני עם חוקיות וכללים ברורים, מסגרת ברורה לקיום האמורפי וההזוי (מילה של ימינו, מאיר ז"ל היה שמח לתפוס עליה טרמפ בשנות השמונים...) של המשוגע ושל המדינה המשוגעת שבה הוא חי.

הצורך הזה הופך אובססיבי לנוכח הארוע הכאוטי והאלים של פיצוץ מטוס ע"י טרוריסטית יפת מראה (תרגום לעברית: מלאה עם ציצים גדולים) שמעלה פצצה למטוס של סוויסאייר. (אגב, ללא קשר לזמן בו נכתב השיר, זו בדיוק חברת התעופה הראשונה שהתמוטטה בעקבות 11/9...)
המשוגע המום מהמראה הבלתי צפוי (הוא הרי הגיע לשם רק כדי לראות מטוס אחרי מטוס אחרי מטוס ממריאים לשמיים באותו מסלול ובאותה זווית ונעלמים באותו אופק...) ונסוג מייד למעין "מצב חירום" שבו הוא מסוגל רק לדקלם את רצף המילים חסר הפשר...

רוצה דוגמה מצויינת לכך משנים מאוחרות יותר? אני מחזיר אותך (סליחה מראש) לשנים 01'-03' ולעשרות פיגועי התופת הקשים שארגנו לנו "החבר'ה מחמאס" (קופירייט: נחשון וקסמן ז"ל). זוכר איך בכל פיגוע היתה התקשורת הישראלית עוברת כאיש אחד לנוהל קבוע של דיווחים שכולם היו לחלוטין זהים זה לזה ורק שם המקום ומספר ההרוגים השתנה? זה היה הנוהל של המדינה המשוגעת להתמודד עם ההלם של שבירת השגרה, להפוך את הארוע הטראומטי לשגרתי.

כך שמשמעות כל מילה ומילה ברצף פחות חשובה כשלעצמה והצליל והמשקל הם הקובעים כאן (ממש כמו ברבים אחרים משירי מאיר ז"ל).

אבל אם אתה מתעקש... אז הנה:

שטופה - מהדמעה (השקופה) כמובן.
שלופה - כלומר עין לטושה, מנסה להתבונן בחדות מקסימלית (תחשוב על המצלמות של פעם ואיך ה"זום" שלהן היה נשלף מגוף המצלמה ובולט קדימה ככל הפוקוס התחדד).
קלופה - פקוחה, כלומר קילוף העפעף מגלגל העין.
גלופה - מלשון גילוף, כביכול האדם הוא פסל מגולף והעין שלו פקוחה תמיד כמו עין של פסל שאינה יכולה לנוע. יש גם אפשרות שהכוונה היא לגלופה של דפוס (אנו בעידן האנלוגי של שנות השמונים) שכאילו מעתיקה את מה שהיא רואה.
צלופה - קורס צלפים, עצימת עין בלתי מכוונת...
דלופה - דולפת (דמעות כמובן).
צרופה - צלולה, זכה (הגיון צרוף, צורף זהב וכו').
טרופה - גם השגעון של "המספר" וגם חוסר המנוחה (שינה טרופה וכו').
שרופה - העין בוהה בפיצוץ בשמי הערב ונשרפת כמו עין שבהתה זמן רב ישירות בשמש.
פרופה - הכוונה לפריפה (סיכה) כלומר שהעין כאילו מוחזקת פקוחה באופן מכני כאילו חיזקו אותה בסיכת בטחון למשל, חשוב גם על "התפוז המכני" והגפרורים שמחזיקים את העפעפיים פתוחים.

כמובן שכל מה שכתבתי זה על קצה המזלג, יש עוד המון פירושים לשיר ואתה מוזמן לחפשם ברשת, יש כאלה שטוענים שהכל תיאורים של סקס (דבר רגיל אצת מאיר ז"ל). חיפוש נעים!

אה כן, ואת הכסף שלח לי בשיק בנקאי...

וואו! כל הכבוד על ההסבר המפורט!
באמת יפה מאוד. האזנתי לשיר עשרות פעמים (צליל הכינור אהוב עלי במיוחד) ותמיד שברתי את הראש בנסיון לרדת לשורש הסיפור. אישית, אני נוטה לקבל את גרסת ה"מטורף שהשתחרר מבית המשוגעים ומתמוטט שוב" על פני האפשרות השניה של יחסי-מין. ואם להודות על האמת, גם אני מוצא את עצמי - וידוי קטן - לא פעם בוהה במטוסים הממריאים ונוחתים בנתב"ג כמו אדם הבוהה בדגים באיזה אקווריום. איכשהו, זה מרגיע אותי לראות מטוסים ענקיים משייטים להם בנחת בשמיים הכחולים, כל כך מנותקים מכל החרא פה למטה, ולפעמים גם אני מרגיש כמו אותו משוגע מ"טרמינל" שהכל מתפוצץ לו מול העיניים מרוב מציאות מייאשת במבוך המטריקס הישראלי.

 

[פארק דה פרנס]

ואל תשכח את הנמשל

וואו! כל הכבוד על ההסבר המפורט!
באמת יפה מאוד. האזנתי לשיר עשרות פעמים (צליל הכינור אהוב עלי במיוחד) ותמיד שברתי את הראש בנסיון לרדת לשורש הסיפור. אישית, אני נוטה לקבל את גרסת ה"מטורף שהשתחרר מבית המשוגעים ומתמוטט שוב" על פני האפשרות השניה של יחסי-מין. ואם להודות על האמת, גם אני מוצא את עצמי - וידוי קטן - לא פעם בוהה במטוסים הממריאים ונוחתים בנתב"ג כמו אדם הבוהה בדגים באיזה אקווריום. איכשהו, זה מרגיע אותי לראות מטוסים ענקיים משייטים להם בנחת בשמיים הכחולים, כל כך מנותקים מכל החרא פה למטה, ולפעמים גם אני מרגיש כמו אותו משוגע מ"טרמינל" שהכל מתפוצץ לו מול העיניים מרוב מציאות מייאשת במבוך המטריקס הישראלי.

ואל תשכח את הנמשל
שהרי ניתן לראות במדינה כולה מעין בית משוגעים ענקי ובו שער יציאה אחד בלבד (נתב"ג) שהוא הדרך היחידה לחמוק מהטירוף ("כל החרא" כדבריך).

כאשר כל הלחץ הנבנה כאן יכול להשתחרר רק דרך שער יציאה אחד, עלולה בהחלט להיווצר התפוצצות ("אחר כך כבר יותר קל הלחץ" וכו').

שם השיר - טרמינל לומינט - מתייחס לא רק לנתב"ג אלא גם למשמעות המילולית הנוספת של טרמינל - קטלני. הטירוף יכול להרוג, הטרוריסטית היפה עם הציצים (שה"מספר" קורא לה "טרמינל" - כי היא "פם פטל" כלומר אשה קטלנית, גם כדימוי וגם בפועל בגלל המטען...), הלחץ שמשתחרר ביציאה מהארץ - וגם התרופה עצמה (לומינלט) יכולה להרוג.

"תרופה קטלנית" - הרופאים חשבו שהגעתו לנמל התעופה תעזור לו להשתקם. בפועל הוא חוטף שם טראומה עוד יותר גרועה....

ולסיום - במיטב הסגנון האריאלי - לומינלט נשמע כמעט כמו "לא נימלט" - לא נימלט מהטירוף, לא נימלט מהמדינה ולא מהמוות.

עד כאן, לילה טוב!

 

[alonsit1]

פשש... ממש ערכת מחקר על השיר!

ואל תשכח את הנמשל
שהרי ניתן לראות במדינה כולה מעין בית משוגעים ענקי ובו שער יציאה אחד בלבד (נתב"ג) שהוא הדרך היחידה לחמוק מהטירוף ("כל החרא" כדבריך).

כאשר כל הלחץ הנבנה כאן יכול להשתחרר רק דרך שער יציאה אחד, עלולה בהחלט להיווצר התפוצצות ("אחר כך כבר יותר קל הלחץ" וכו').

שם השיר - טרמינל לומינט - מתייחס לא רק לנתב"ג אלא גם למשמעות המילולית הנוספת של טרמינל - קטלני. הטירוף יכול להרוג, הטרוריסטית היפה עם הציצים (שה"מספר" קורא לה "טרמינל" - כי היא "פם פטל" כלומר אשה קטלנית, גם כדימוי וגם בפועל בגלל המטען...), הלחץ שמשתחרר ביציאה מהארץ - וגם התרופה עצמה (לומינלט) יכולה להרוג.

"תרופה קטלנית" - הרופאים חשבו שהגעתו לנמל התעופה תעזור לו להשתקם. בפועל הוא חוטף שם טראומה עוד יותר גרועה....

ולסיום - במיטב הסגנון האריאלי - לומינלט נשמע כמעט כמו "לא נימלט" - לא נימלט מהטירוף, לא נימלט מהמדינה ולא מהמוות.

עד כאן, לילה טוב!

פשש... ממש ערכת מחקר על השיר!
כל הכבוד על ההשקעה. ממש פקחת את עיני לתובנה חדשה לגמרי. עוד מילה קטנה: במקום כל הבולשיט המשעמם למוות של תוכנית החינוך בספרות, הייתי מכניס קצת מאיר אריאל ופרוזה מודרנית שקל יותר להתחבר אליה. אבל אבוי, זו שירה חתרנית ומרדנית ואפילו אנטי-ממסדית והכל חוץ ממיינסטרים אפור ומדכא. ומי כמשרד בחינוך הממשיך לנפק דורות של בובות ממוכנות לרווחת המדינה ואדוניה.

 

[פארק דה פרנס]

בהקשר זה אלון

פשש... ממש ערכת מחקר על השיר!
כל הכבוד על ההשקעה. ממש פקחת את עיני לתובנה חדשה לגמרי. עוד מילה קטנה: במקום כל הבולשיט המשעמם למוות של תוכנית החינוך בספרות, הייתי מכניס קצת מאיר אריאל ופרוזה מודרנית שקל יותר להתחבר אליה. אבל אבוי, זו שירה חתרנית ומרדנית ואפילו אנטי-ממסדית והכל חוץ ממיינסטרים אפור ומדכא. ומי כמשרד בחינוך הממשיך לנפק דורות של בובות ממוכנות לרווחת המדינה ואדוניה.

בהקשר זה אלון
אני ממליץ לך לפתוח יוטיוב ולצפות בסרט מסע הבחירות של מאיר אריאל.
הסרט מתרחש בדיוק באותה תקופה ומעבר לנוסטלגיה של איך נראתה ישראל בשנות השמונים, אתה יכול לראות בדיוק את ההתנגשות בין השירה החתרנית שלו לבין המדינה שהיתה אז מסוגרת, מונוליתית ומבודדת. מרתק.

אני הייתי הולך צעד אחד רחוק יותר מהצעתך ומלמד קורסים על שירת מאיר ז"ל באוניברסיטאות בחו"ל כ"מבוא לתרבות הישראלית 101". אולי בגלגול הבא...

 

[raminec]

בהקשר זה אלון
אני ממליץ לך לפתוח יוטיוב ולצפות בסרט מסע הבחירות של מאיר אריאל.
הסרט מתרחש בדיוק באותה תקופה ומעבר לנוסטלגיה של איך נראתה ישראל בשנות השמונים, אתה יכול לראות בדיוק את ההתנגשות בין השירה החתרנית שלו לבין המדינה שהיתה אז מסוגרת, מונוליתית ומבודדת. מרתק.

אני הייתי הולך צעד אחד רחוק יותר מהצעתך ומלמד קורסים על שירת מאיר ז"ל באוניברסיטאות בחו"ל כ"מבוא לתרבות הישראלית 101". אולי בגלגול הבא...

מסע הבחירות של מאיר אריאל נהדר.
http://www.youtube.com/watch?v=yFXUEoXCkT8